האם רשת הדראגסטורים הגדולה והחזקה בישראל בדרך להפוך לחברה ציבורית? סופר-פארם שבשליטת ליאון קופלר עשויה לצאת בקרוב להנפקה בבורסה בתל-אביב, ובינתיים, כך נודע ל"גלובס", היא משנה את הפורטפוליו העסקי שלה ומהדקת את הפריסה הבינלאומית. ל"גלובס" נודע כי לפני שבועות ספורים מכרה סופר-פארם את הפעילות שלה בסין לשותף המקומי שלה, "ג'ינג לונג טנג".
מוקדם יותר היום (ג') דווח כי בהמשך לניסיונות מכירה שהובילו בעבר ללא הצלחה, הבנקים לאומי ודיסקונט שמחזיקים במניות הרשת עדיין מבקשים לממש את החזקתם, וככל הנראה לא ימתינו לעוד רוכש פרטי, אלא יבחרו בדרך של הנפקת החברה בבורסה המקומית.
ככל הידוע, החברה נערכת להנפקה, אך דירקטוריון סופר-פארם טרם הכריע בנושא, והוא צפוי לדון בסוגיה עד סוף השבוע הנוכחי ולקבל החלטה לאחר מכן. כמו כן, כפי שמציינים גורמים המעורים בנושא, שיווק ההנפקה בפועל למשקיעים טרם יצא לדרך, וטרם נקבע שווי לחברה.
מהחברה נמסר כי "סופר-פארם בוחנת את כל האפשרויות העסקיות, בהן גם הנפקה".
מהלכים קודמים לא הבשילו
במסגרת ההנפקה, ככל שתקרה, צפויים הבנקים למכור את החזקותיהם, וככל הנראה יונפקו עוד מניות של החברה, כשקופלר יישאר בעל השליטה. זאת, לאחר שמזה קרוב לשנתיים ששותפיו של קופלר, המייסד ובעל מניות השליטה (75%) - בנק לאומי, שמחזיק ב-15% באמצעות זרוע ההשקעות של לאומי פרטנרס; ודיסקונט, שמחזיק באמצעות דיסקונט שוקי הון ב-10% מהמניות - מעוניינים לממש את החזקותיהם ברשת.
על הרקע הזה נעשו כמה ניסיונות להכניס שותף לחברה באמצעות עסקה פרטית. לפני כשנה וחצי ניהל קופלר מגעים עם הקרן הבינלאומית CVC למכירת 40% ממניות הרשת לפי שווי של 2 מיליארד שקל, אך העסקה התפוצצה לאחר שהשתיים לא הצליחו להגיע להסכמות על ניהול השותפות. בקרן דרשו מסופר-פארם מעורבות משמעותית בניהול, אולם קופלר התנגד לכך, והמגעים דעכו. גורמים בשוק ההון היו סקפטיים היום בשיחה עם "גלובס" בנוגע ליכולת של סופר-פארם לקבל כעת את השווי האמור בהנפקה בבורסה.
בהמשך שכר קופלר את שירותיו של בנק ההשקעות רוטשילד על-מנת שיסייע במכירת מניות המיעוט של הבנקים בחברה, אך גם המהלך הזה לא הבשיל. כך או אחרת, גם אם החברה תהפוך לציבורית, בדומה לרשתות שיווק גדולות אחרות, קופלר צפוי להמשיך ולהיות האיש הדומיננטי בה, מהסיבה שהוא מעוניין להמשיך ולשמור על השליטה בידיו.
למרות השוק המאתגר
הנפקת סופר-פארם אינה ההנפקה היחידה של רשת קמעונאות שעולה על סדר היום של שוק ההון הישראלי בתקופה זו. קדמה לה במהלך המחצית השנייה של 2018 ההנפקה של פרש מרקט, שרצתה להצטרף לבורסה לפי שווי של 750 מיליון שקל. ההנפקה הראשונית של מניות רשת פרש מרקט כשלה בשל חילוקי דעות בין המשקיעים בשוק ההון לבין בעלי החברה והחתמים שלה ביחס לשווי החברה. עם זאת, מעבר להבדלים בין שתי רשתות הקמעונאות - בהיקפי הפעילות ובאופי ותחומי הפעילויות - הנפקת סופר-פארם תהיה סיפור אחר לגמרי ותיצור עניין רב בהרבה, גם אם יהיה מדובר בשוק מאתגר.
שחקנית עוצמתית בשוק הקמעונאות
סופר-פארם, בניהולו של ניצן לביא, נחשבת לאחד המותגים החזקים בשוק הקמעונאות ומוכרת בכל בית בישראל. זאת בין היתר בזכות הפריסה הרחבה שלה ב-243 מיקומים אסטרטגיים ובזכות חוויית הקנייה שהיא מציעה לצרכנים. מדובר ברשת שנחשבת כיום לעוגן עבור קניונים ומרכזים מסחריים, והיא למעשה אחד השוכרים הראשונים, אם לא הראשון, שכל מרכז מסחרי פונה אליו בהליך השיווק.
על אף שסופר-פארם אינה רשת מזון, מדובר בשחקנית עוצמתית בשוק הקמעונאות עם מחזור מכירות שנתי של כ-5.8 מיליארד שקל, שכולל את פעילות של החברה בישראל ובחו"ל (5 מיליארד בישראל, כ-800 מיליון שקל בפולין), ואשר מעסיקה כ-8,000 עובדים.
בצל התחרות הגוברת בעסקי הליבה של הרשת בישראל, סופר-פארם נוקטת בשנים האחרונות מהלכים נוספים להרחבת תחומי הפעילות ומקורות ההכנסה שלה, ובכלל זה נכנסה גם לעולם המקוון, כשרכשה, ביו היתר, 25% מההחזקות במיזם מכירת המזון באונליין "ברינג ברינג" (ששינה את שמו ל"קוויק") לצד החברה המרכזית, ופועלת לאיתור סטארט-אפים טכנולוגיים בתחום הקמעונאות.
בנוסף לפעילות של הרשת בישראל, לסופר-פארם יש פעילות מצליחה בפולין, שם היא מפעילה כ-75 חנויות. עם זאת, בשנה האחרונה סובלת החברה מאתגרים רגולטוריים במדינה, כשזו בלמה את התרחבותה בשל חוק שמגביל רשתות פארם זרות, והפכה את ימי ראשון לימים ללא פעילות מסחרית בקניונים מה שפגע במכירות שלה במדינה.
עד לפני כמה שבועות החזיקה סופר-פארם פעילות בסין בשותפות עם רשת מקומית בשם "ג'ינג לונג טנג", שאליה נכנסה לפני כ-4 שנים. הפעילות הזו נמכרה לאחר שסופר-פארם נתקלה בקשיים רגולטוריים, וזאת משום שהחוק בסין לא איפשר לה להפעיל בית מרקחת לתרופות מרשם. "בית מרקחת בלי מרשמים לא יכול להצליח, בוודאי שלא בסין", אומר ל"גלובס" גורם מעורה.
סופר-פארם כבר מימשה בעבר פעילות שהקימה בסין. זה קרה בשנת 2011, אז מכרה את הפעילות שהקימה ב-2005 במערב סין כשרכשה את השליטה ברשת הסינית אנשור. בסופר-פארם ציינו בעבר בהקשר זה כי הרשת הישראלית "מכרה את הפעילות שם לשותפיה במטרה להתרחב לאזור המפותח של סין במזרח".
תחרות גוברת לצד מתקפת רגולציה
סופר-פארם נוסדה ב-1978 עם סניף ראשון בהרצליה ולאחריו סניפים בירושלים ובבאר-שבע. בתחילת שנות ה-90 הרשת כבר מנתה כ-18 סניפים בישראל, כשבתחילת העשור הקודם היא החלה בפעילות בינלאומית.
לסופר-פארם יש מותג פרטי ותיק וחזק בשם "לייף", שמהווה כ-17% ממכירות הרשת, כלומר מכירותיו מסתכמות בכ-850 מיליון שקל בשנה.
בשנתיים האחרונות מתמודדת סופר-פארם עם מתקפה חזיתית מצד הרגולטורים בישראל. לפני כשנה וחצי הרשות לתחרות (לשעבר הגבלים עסקיים) הביאה את סופר-פארם לחתום על הסכם לביטול הסדרי הבלעדיות שלה עם הקניונים והמרכזים המסחריים. המשמעות: ביטול 120 הסדרי בלעדיות שנכנס לתוקף ב-2018, ובתוך 4 שנים בעוד כ-40 סניפים.
במקביל לצעד הזה התגברה גם התחרות בענף: שופרסל, קמעונאית המזון הגדולה בישראל, רכשה את ניו-פארם הכושלת מידי המשביר של רמי שביט, והשיקה אותה מחדש תחת השם "Be". כך, הפכה הרשת מפעילות מדשדשת לפוטנציאל משמעותי להרחבה מבחינת שופרסל, והיא נמצאת במרוץ לחיפוש אחר מיקומים אטרקטיביים ברחבי הארץ.
שחקנית קטנה ונוספת שבינתיים לא ממש מאיימת על סופר-פארם היא "גוד פארם", רשת הפארם הזעירה שרכש רמי לוי בשנה שעברה. הניסיון של הרשות לתחרות לייצר רשת פארם נוספת באמצעות מכירה של 10 סניפים לאחים ניסנוב נכשל, והיא נמצאת בהליך של סגירת סניפים ודעיכה. גם שר הכלכלה, אלי כהן, סימן בעבר את סופר-פארם כגורם עוין, וביצע כמה מהלכים תקשורתיים שבהם טען כי רווחיה חזיריים ותקף את מחיריה בתחום הטואלטיקה.