נדין טרכטנברג
השווקים והחזאים לא צפו את העלאת הריבית המפתיעה שהתרחשה בחודש נובמבר האחרון, טרם כניסתו לתפקיד של הנגיד אמיר ירון לתפקיד, כך כותבים כלכלני בנק ישראל בדוח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2018 שפורסם היום.
בבנק ישראל מסבירים כעת, כי השווקים והחזאים העניקו הסתברות גבוהה לכך שהריבית תעלה לראשונה ברבעון הראשון של 2019 והסתברות נמוכה לכך שהיא תעלה בנובמבר. ואולם, בהחלטת הריבית האחרונה לשנת 2018 ב-26 לנובמבר החליטה הוועדה המוניטרית להעלות את הריבית ב-15 נקודת אחוז, ל-0.25%.
"הערכות החזאים ונתוני התלבור מעידים כי השווקים לא צפו את ההעלאה שהתרחשה בנובמבר, ותגובתם הראשונית אליה מעידה כי הם הסיקו ממנה שגם יתר ההעלאות יוקדמו, אך אין בה אינדיקציה לצפי לקצב העלאות מהיר מזה שהיה צפוי לפני ההעלאה", כותבים כלכלני בנק ישראל.
למעשה, עם הצהרה זו בבנק ישראל מודים בעצם בכישלון של המדיניות שלהם שלא להפתיע את השווקים. לאחר העלאת הריבית המפתיעה, בתגובה שהוציא בנק ישראל לביקורת שעלתה לאחר ההעלאה שהצליחה להפתיע גם את בכירי הבנק לשעבר, (כמו הפרופסור נתן זוסמן לשעבר ראש חטיבת המחקר של הבנק) בבנק ישראל הסבירו דווקא כי תגובת השווקים להעלאת הריבית מעידה כי אלו לא היו מופתעים מעיתוי ההחלטה. "אם השוק היה כל-כך מופתע מהעיתוי היה אפשר לראות את זה היום'', הסבירו בזמנו בבנק ישראל.
אם לא די בכך, בבנק ישראל כותבים כי אחרי שהאינפלציה התייצבה מעל לגבול התחתון "הוועדה העריכה כי היא תיוותר יציבה". עם זאת, בפועל מדד דצמבר פורסם לאחר תום התקופה הנסקרת והצביע שהאינפלציה הסתכמה ב-0.8% - כלומר חזרה להתדרדר.
עוד כותבים בדוח הוועדה המוניטרית במסגרת תנאי הרקע שקדמו להחלטת הריבית, כי הוועדה החליטה בזמנו לתת משקל רב יותר לפרק הזמן שבו האינפלציה נמצאת בתחום היעד ולהערכות השונות לגבי ההסתברות שהיא תיוותר בסביבת רמה זו, ומשקל נמוך יותר לכך שאינפלציה השנתית קרובה לגבול התחתון של היעד.
"בתחילת המחצית עלתה סביבת האינפלציה ואיתה עלו ציפיות השוק לגבי העלאת הריבית הראשונה. במהלך יוני ועד שהתקבלה החלטת הריבית הראשונה (ב-9 ליולי) עלו בחדות הציפיות לשנה משוק התלבור וגילמו יותר מהעלאת ריבית אחת", כותבים בבנק ישראל. "ממוצע תחזיות החזאים גילם העלאה אחת. הציפיות הנגזרות משוק התלבור לטווחים קצרים יותר העלו כי ההסתברות להעלאת ריבית ברבעון הרביעי של 2018 עומדת על 0.25% ויש הסתברות גבוהה להעלאה ברבעון הראשון של 2019. לקראת החלטת הריבית באוגוסט 2018 ירדו מעט הציפיות משוק התלבור אך לאחריה הן שבו לעלות, בהתאם למגמה ששררה מתחילת השנה", הסביר בבנק ישראל את התנהגות השווקים טרם העלאת הריבית.
לגבי ההמשך, נזכיר כי במהלך המחצית השנייה החל בנק ישראל בתהליך צמצום המדיניות המוניטרית המרחיבה שננקטה בשנים האחרונות. בפועל, ההליך החל בהדרגה כבר בפברואר של 2018 כאשר בנק ישראל לא רכש מט"ח במסגרת המדיניות למניעת תנודות חריגות בשער החליפין, והסתפק ברכישות במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז. נזכיר כי תכנית זו הסתיימה בסוף 2018 כאשר בבנק ישראל צופים כי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) אמורה לקום כבר ב-2019, ועל פי הערכות היא תשקיע כספים כבר ב-2020.
בעוד בנק ישראל ימשיך לשבת על הגדר ונמנע מהתערבות במסחר במט"ח, הכלכלנים בשוק מתקשים למצוא את הרמה של שער החליפין שיגרום לבנק ישראל לחזור ולהתערב בשוק. התחזקות השקל לצד הירידה המשמעותית בציפייה להעלאות ריבית בארה"ב ב-2019, כאשר יו"ר הפד' הסיר מהשולחן העלאת ריבית בטווח הקרוב, צפויות להכתיב תוואי העלאות ריבית איטי במיוחד, ואף העלאת ריבית אחת בלבד בשנה הקרובה.