מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
לאחר שנים של המתנה לאישור הרגולציה, רשות התחרות, שנקראה הרשות להגבלים עסקיים, ושנמצאת בראשות עו"ד מיכל הלפרין, מתחילה בפתירה רשמית של הפלונטר שמקשה על האקטיביזם המוסדי. הרשות מתירה תיאום נקודתי בין הגופים המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור, בכל הנוגע לניהול ההשקעות של המבוטחים והעמיתים. מדובר בין היתר בהצבעות באסיפות כלליות של חברות שבהן מחזיקים המוסדיים במניות, דוגמת ההתנהלות סביב זהות הדירקטורים והיו"ר המיועד בחברת פז. עם זאת, עדיין לא מדובר בהרשאה לשיתוף פעולה בין מוסדיים ביחס להסדרי חוב, דבר שאליו תתייחס הרשות בטיוטת גילוי דעת שתפורסם לדבריה "בעתיד הקרוב מאוד".
במסגרת טיוטת גילוי הדעת "שיתופי פעולה בין משקיעים מוסדיים שלא בתחום התחרות", שפורסמה היום לאחר ש"גובשה בהתייעצות עם רשות ני"ע ורשות שוק ההון", קובעת הלפרין שהגופים המוסדיים יורשו לשתף פעולה ולדבר ביניהם בנוגע לקבלת החלטות באסיפה הכללית של תאגיד שהם מחזיקים במניותיו. עם זאת, ההיתר מתאפשר באופן נקודתי ולא מתמשך, במקרים של השקעה פיננסית וללא ממד של שליטה, ובחברות שאין להן זיקה עסקית או תחרותית למוסדיים עצמם.
למעשה, מדובר בקביעה רוחבית של היתרים שהרשות כבר נותנת כל פעם לגופה של פנייה, והיא גם לא מתירה שיתופי פעולה מתמשכים. הגופים שרלוונטיים לשיתופי הפעולה הללו הם חברות הביטוח, בתי ההשקעות, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות הנאמנות, במסגרת תפקידם כמנהלי כספי הציבור עבור הציבור.
מדובר בהרשאה שהשוק המוסדי מחכה לה שנים רבות, ולמעשה הוא מצפה להרשאה רחבה יותר ממנה. זאת משום תפקידם המרכזי של הגופים בשוק ההון, והתפקיד הפעיל שהרגולטור מרשות שוק ההון מייעד להם, ובשל היותם המשקיעים הגדולים ביותר במשק - המהווים מחזיקי מניות מיעוט דומיננטיים ברוב החברות הציבוריות.
על רקע זה, מגלה הרשות לתחרות, "במהלך השנים התקבלו פניות של בעלי מניות אשר ביקשו לתאם את הצבעותיהם באסיפות כלליות בתאגידים שבהם הם מושקעים, אך נמנעו מלעשות זאת בשל החשש מהפרה של החוק", ולכן, "גילוי דעת זה נועד לשקף את עמדת הרשות באשר לסוגי שיתופי פעולה בין משקיעים אשר לא ייחשבו להסדרים כובלים".
"מעורבות המוסדיים תגביר את הפיקוח"
על פי הנייר שמפרסמת היום רשות התחרות, למרות ששיתופי פעולה בין גורמים מתחרים עלולים להיחשב הסדר כובל, הרשות מוצאת לנכון לאפשר שיתוף פעולה "באופן שיגדיל את הוודאות של גופים המעוניינים לבצע שיתופי פעולה אלו מבלי לחשוש מהפרה של הוראות חוק התחרות הכלכלית", דבר שלתקוות הרגולטורים יגביר את האפקטיביות של המוסדיים בשמירה על אינטרס בעלי מניות המיעוט בשוק ההון המקומי.
לדברי הרשות, ההיתר מתבקש מאחר ש"ברוב החברות הציבוריות בישראל מרוכזת השליטה - ובצדה רוב מובטח באסיפה הכללית - בידי בעל מניות דומיננטי או בידי מספר בעלי מניות". מי שלדבריה ניצב מול בעלי השליטה הם המוסדיים "המקצועיים", והציבור "הרחב והמבוזר, המצוי בעמדת נחיתות מובנית". בהקשר זה, ברשות התחרות מקווים ומאמינים, כי "מעורבות פעילה של המוסדיים במנגנוני קבלת ההחלטות של החברה הציבורית עשויה לשפר את יכולתם של בעלי מניות המיעוט בחברה לפקח על הנעשה בה".
כיצד אמור להיראות ולהיעשות שיתוף הפעולה המוסדי שתתיר הרשות לתחרות? בטיוטה מפורט ש"שיתופי הפעולה בין המוסדיים לצורך נקיטת עמדה משותפת באסיפות כלליות עשויים לבוא לידי ביטוי בקיום תקשורת חוזרת בין בעלי תפקידים בגופים אלו, בין אם במסגרת החזקות בתאגיד ספציפי לאורך זמן, ובין אם במסגרת החזקות במספר תאגידים". הרשות קובעת, ששיתוף הפעולה יותר רק כל עוד הוא "מתמקד בתאגיד קונקרטי ובעניין קונקרטי שעל הפרק". מנגד, הרשות מסייגת ואומרת, כי "שיתוף פעולה מתמשך בין גופים מוסדיים דורש בחינה תחרותית מדוקדקת יותר".
רשות התחרות מסייגת עוד, וקובעת כי "לא ייקח חלק בשיתוף פעולה מי שהשתתפותו אינה הכרחית", וש"יועבר בין הצדדים אך ורק מידע בקשר לשיתוף הפעולה העומד על הפרק", וגם ש"לא יועבר מידע שאינו פומבי ביחס למדיניות ההשקעה של משקיע מוסדי".