גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר האוצר, משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

בדיקת מבקר המדינה על התנהלות האוצר בסוגיית הגירעון, שנחשפה לראשונה ב"גלובס", עשויה לחשוף לא מעט חומרים שיגרמו מבוכה קשה באוצר. למשל תכתובות בין בכירים המזהירים מפני מהלכים שונים, כמו הקדמה של סגירת שומות, מהלך שעלול לפגוע בהכנסות המדינה ממיסים. הבדיקה עשויה להעמיק ולבסס את חוסר האמון והיחסים העכורים בצמרת המשרד, שכבר ככה הגיעו לשפל חדש. העובדה שהחשב הכללי שוקל לבטל את ההרשאה של אנשי אגף התקציבים לצפות בנתונים השוטפים של ביצוע התקציב היא נקודת שפל כזו. זה מהלך שמעיד לא רק על עומק החשדנות וחוסר האמון אלא עלול גם להתפרש כצעד שנובע ממניעים פסולים: האם בחשב הכללי מנסים להסתיר פעולות מסוימות מפני העין הבוחנת והמבקרת של אגף התקציבים?

1 מה קרה בשבועיים שלפני ההכרזה

הבדיקה תעסוק גם באירועים שקדמו לפרסום נתוני הגירעון לשנת 2018. ב-6 בינואר הכריז שר האוצר משה כחלון בנאום בטקס לעובדים מצטיינים באוצר כי הגירעון עומד בדיוק ביעד שנקבע לו, כלומר 2.95%. ההכרזה הזו באה בהפתעה, גם בגלל העיתוי (לפני שהמידע הופץ לדרגים המקצועיים באוצר) וגם בגלל המספר שבו נקב השר. מאז חודש ספטמבר, כשהתברר לראשונה שהגירעון התקציבי חורג מגבולות היעד, התנהלו באוצר ישיבות מעקב שוטפות בהשתתפות ראשי האוצר ובניהול המנכ"ל שי באב"ד. הישיבה האחרונה נערכה שבועיים לפני ההכרזה של כחלון ומשתתפיה היו שותפים להערכה כי הגירעון צפוי לעמוד על 3.1% או 3.2%. כחלון עצמו כבר הכין את הקרקע לכך כשהבטיח שהגירעון "לא יסטה משמעותית מהיעד". אז מה קרה באותם שבועיים שגרם לגירעון להתכווץ פתאום בעוד כמה מיליארדים?

2 האם הופעל לחץ על החשב

התחושה שעולה מכל פרשת הגירעון היא שהלחץ גרם לכחלון לפעול בצורה לא הגיונית. אנשים שהיו במקום שבו כחלון נמצא ובנסיבות דומות לא מבינים מדוע הוא התעקש כל כך להציג נתוני גירעון משופצים. לא היה קורה כלום, הם אומרים, אילו כחלון היה מכריז שהגירעון צפוי להיות גבוה במקצת מ-3% ומציג תוכנית, או לפחות כוונה, להחזיר אותו לממדיו הטבעיים. אלא שכחלון התעקש שהגירעון לא יחרוג מהיעד - וניצל עד תום את התוצאה הזו כדי לחבוט במבקריו, הפרשנים הכלכליים. מבקר המדינה יבדוק האם כחלון הפעיל לחץ בלתי סביר על מקורבו, החשב הכללי רוני חזקיהו, כדי שזה יבצע מהלכים חשבונאיים לא מקובלים.

3 גם המיסים צפויים לאכזב

נתוני חודש ינואר שפורסמו השבוע היו מבהילים. הוצאות הממשלה בחודש ינואר היו בעודף גדול בכל השנים שעברו מאז ינואר 2003. אפילו בינואר 2009, בשיאו של משבר האשראי העולמי. מה קרה שההוצאות זינקו השנה ביותר מ-5 מיליארד שקל לעומת ינואר אשתקד? חלק מהגידול הוא מתוכנן וטבעי. חלק נובע מכך שההוצאות בינואר אשתקד היו נמוכות באופן מלאכותי. אבל לרוב הגידול בהוצאה אין הסבר. מה שחמור יותר הוא שתחזית הגירעון של האוצר לא צפתה הוצאות כאלה. משום כך, אם 2019 הייתה צפויה להסתיים בגירעון של 3.6%, הרי שבעקבות הגידול המפתיע בהוצאה נראה שהגירעון מתקרב כבר ל-4%. וזה עוד לא הכול. יונתן כץ מבית ההשקעות לידר, שעוקב אחר דיווחי ההכנסות ממיסים, משוכנע כי גם שם צפויה אכזבה לעומת התחזיות, כתוצאה מההאטה בפעילות הכלכלית. וסימן השאלה הגדול מכולם - עדיין לפנינו.

4 הסכנה האמיתית עוד לפנינו

סוכנות דירוג האשראי S&P פרסמה בשבוע שעבר סקירה אוהדת על מצב המשק ופיזרה את החשש שהגירעון הגדול ב-2018 ישפיע לרעה על דירוג האשראי. מה שפחות בלט בסקירה של S&P הייתה האמירה שהסוכנות מצפה שהממשלה הבאה תשמור על יחס חוב ממשלתי של פחות מ-60%. בסוכנויות הדירוג ובשווקים מצפים שישראל תחזיר לעצמה את נקודות האמינות שהפסידה בגלל הגירעון הגבוה. רגע התשלום נדחה עד לאחר הבחירות הקרובות, מה שאומר שלהחלטות שתקבל הממשלה הבאה עם כניסתה יהיו השלכות מרחיקות לכת על היחס לישראל בשווקים. על שולחן הממשלה החדשה ימתין בור תקציבי של 13 מיליארד שקל שכחלון משאיר אחריו. זה אמנם פחות אמנם מהבור של 20 מיליארד השקלים שהשאיר יובל שטייניץ ליאיר לפיד - אבל ספק גדול מאוד אם שר האוצר הבא יסכים לנהוג כפי שעשה לפיד ויעלה מיסים. מה אנחנו יודעים בעצם על הממשלה הבאה? לפי התרחיש הנתפס כסביר ביותר בשווקים, נתניהו ימשיך לכהן כראש הממשלה, אבל בצילו של כתב אישום. השותפים החרדים ידרשו תקציבים בתמורה להצטרפותם לקואליציה והמפלגות הלא-חרדיות לא יישארו מקופחות. מלפיד אגב אין מה לצפות למהלכים לא-פופולריים כמו העלאת מיסים - הוא טוען שזו הייתה הטעות הפוליטית הגדולה ביותר שעשה עד היום. כפי שזה נראה כרגע הפיצוץ הגדול לא נמנע, הוא רק נדחה.