ההחלטה של השרים נפתלי בנט ואיילת שקד לעזוב את "הבית היהודי" ערב הבחירות ולהקים את מפלגת "הימין החדש" גררה לא מעט ביקורת. אחת הטענות כלפיהם היא שהותירו את "הבית היהודי" עם חובות כבדים. בראיון לתוכנית "לפני החדשות" ברשת 13 הגיב בנט לטענות: "לקחתי מפלגה שהייתה בחוב של 40 מיליון שקלים וצמצמתי ל-19 מיליון שקלים, בעבודה מאוד מאוד קשה, והשארתי מצב הרבה יותר טוב". האם בנט צודק? בדקנו.
ב-2012 חברו בנט ושקד למסגרת מפלגתית חדשה - "הישראלים" - ומספר חודשים אחר כך הצטרפו ל"הבית היהודי" - שהתבססה על המפד"ל הוותיקה. בנובמבר 2012 זכה בנט בראשות המפלגה.
לפי חוק מימון מפלגות, כל המפלגות נדרשות להגיש מדי שנה למבקר המדינה דוח ביקורת כספי. כל הנתונים בבדיקה מבוססים על דוחות הביקורת של "הבית היהודי", ועל דוחות נוספים של מבקר המדינה. לפי הדוחות, בסוף 2010, כמעט שנתיים לפני הצטרפות בנט ל"הבית היהודי", עמד גירעון המפלגה על כ-32 מיליון שקל. ב-2010 החלה המפלגה בהליך מימוש נכסים לסגירת חובות, ובסוף 2011 הצטמצם הגירעון לכ-17 מיליון. בסוף 2012, בה הצטרף בנט לבית היהודי, עמד הגירעון על כ-17 מיליון שקל.
אלא שאז חל שינוי מגמה. אחרי בחירות 2013 עמד גירעון המפלגה על כ-20 מיליון שקל, ובמהלך 2013 הוצאות המפלגה עלו על 10 מיליון שקל. בסוף שנת 2014 גדל הגירעון לכ-26 מיליון שקל.
לאחר הבחירות ב-2015 המריא גירעון המפלגה לכ-31 מיליון שקל. ב-2016 פחתו מאוד ההוצאות, והגירעון הצטמצם לכ-28 מיליון שקל. בשנת 2017 צמצמה המפלגה את גירעונה לכ-19 מיליון שקל. דוח הביקורת ל-2018 טרם פורסם.
"המשרוקית של גלובס" פנתה לבנט על מנת לברר את מקור הנתונים. מטעמו נשלחה הפנייה לדוח מבקר המדינה מ-2012, לפיו בסוף 2010 עמד הגירעון המצטבר של "הבית היהודי" על כ-32 מיליון שקל.
בשורה התחתונה: דבריו של בנט אינם נכונים ברובם. כשהוא הצטרף ל"הבית היהודי" ב-2012, עמדו חובות המפלגה על כ-17 מיליון שקל. בתקופתו צמח הגירעון ל-31 מיליון שקל. מאז 2016 המפלגה מצמצמת את חובותיה, ונכון ל-2017 גירעונה עמד על כ-19 מיליון שקל.