גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו מחפש מודל חדש: "חברה שתנפיק בישראל security token צריכה להיות על סמים"

על רקע הדעיכה בהנפקות המטבעות הדיגיטליים (ICO) בעולם, גובר העניין בהנפקות של אסימונים המסווגים כניירות ערך - אבל בינתיים, הן עוד לא צוברות תאוצה ● בכנס שערכה פירמת BDO התייחסו יזמים ומשקיעים לאתגרים בשוק, בציפייה לדוח שתפרסם בקרוב רשות ני"ע עם המלצותיה בתחום

תומר וייס (מימין), אודי אלגרסי, טל אלישיב, חיים שיף וצביקה גרוס בדיון על security tokens במשרדי BDO / צילום: רועי קצירי
תומר וייס (מימין), אודי אלגרסי, טל אלישיב, חיים שיף וצביקה גרוס בדיון על security tokens במשרדי BDO / צילום: רועי קצירי

זן חדש של גיוסי הון מנסה לחלץ את שוק הקריפטו מהקיפאון שאליו נקלע בשנה האחרונה. כעת, במקום על מטבעות דיגיטליים מדברים בשוק יותר ויותר על סקיורטי טוקנס (security tokens) - אסימונים המסווגים כניירות ערך ומקנים זכויות בנכסים "ממשיים", כמו נדל"ן, מניות או אג"ח. יש שמעדיפים לקרוא להם digital securities ("ניירות ערך דיגיטליים"). הגיוסים החדשים, שנקראים STO - ראשי תיבות של Security Token Offering - מושכים את תשומת לבם של משקיעים בכל העולם, ככל שגובר והולך הלחץ הרגולטורי על השוק ויורד מספרם של גיוסי ה-ICO (הנפקות מטבע דיגיטלי).

על פי מחקר של חברת Autonomous Research בשנה שעברה נערכו בעולם 25 גיוסי STO, בהשוואה לשני גיוסים בלבד ב-2017, והתחזית לשנה הנוכחית היא ל-87 הנפקות כאלה. אחד הגיוסים הגדולים נעשה על ידי בורסת הקריפטו tZERO, שגייסה ב-STO באוגוסט האחרון 134 מיליון דולר. עם זאת, עדיין מדובר בהיקפי גיוס צנועים בהשוואה להשקעות הענקיות שזרמו להנפקות הקריפטו בשנתיים האחרונות.

בכנס שנערך ביום חמישי שעבר במשרדי פירמת BDO בתל אביב, הוצגו האפשרויות והאתגרים בשימוש בסקיורטי טוקנס. ד"ר גיתית גור-גרשגורן, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך ויו"ר משותף בוועדה לבחינת רגולציה על מטבעות קריפטוגרפיים, התייחסה להיבט הרגולטורי בתחום. היא ציינה כי לאחר קבלת הערות הציבור, הדוח הסופי של הוועדה בראשותה צפוי להתפרסם "בימים הקרובים", בהמשך להמלצות הביניים שפורסמו במארס 2018. היא גם הזכירה כי רשות ני"ע שותפה בצוות התיאום הבין-משרדי לנכסים קריפטוגרפיים בראשות בנק ישראל, ואף לקחה חלק פעיל בהקמת "ארגז החול" (sandbox) עבור חברות בתחום, בהובלת משרדי האוצר והמשפטים.

עלייה בהנפקות של Security Tokens

"הזדמנות להבטיח ודאות רגולטורית"

גור-גרשגורן הציגה נתונים שלפיהם בישראל פועלות כ-200 חברות בלוקצ'יין, וכי מתוך 1.4 מיליארד דולר שהחברות האלה גייסו בשנתיים האחרונות, 1.2 מיליארד דולר גויסו בהנפקות ICO. עם זאת, היקפי הגיוסים, שהתגברו בתחילת 2018, ירדו משמעותית לקראת סוף השנה עד לכדי קיפאון בגיוסי ICO. גור-גרשגורן ציינה כי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) נוקטת עמדה תקיפה יחסית ומגבירה את האכיפה על גיוסי ICO, וכתוצאה מכך ניתן לראות שיזמים רבים בתחום פועלים בשקיפות רבה יותר ומחילים על עצמם רגולציה עצמית, לצד קריאה לרגולטור לסגל סטנדרטים מתאימים.

לדבריה, ניתן לראות באחרונה מגמה של התגברות בהנפקות STO. האסימונים המונפקים ב-STO מוגדרים כנכסים קריפטוגרפיים שנכנסים לתחולת הגדרת החוק לניירות ערך, ולכן חלה עליהם רגולציה. אסימונים אלה בחלקם דומים לניירות ערך מסורתיים, כמו מניות או אג"ח, בתכונותיהם ובזכויות שהם מקנים, בין אם בהנפקה ראשונית של נכסים עבור חברות פרטיות או בטוקניזציה (tokenization) של ניירות ערך קיימים. זאת, להבדיל מ"אסימוני שירות" (utility tokens) שמקנים זכויות או גישה לצריכה של מוצרים או שירותים.

גור-גרשגורן אמרה כי "בהשוואה ל-ICO, הנפקת סקיוריטי טוקן היא הזדמנות להבטיח ליזמים המנפיקים ודאות רגולטורית". כשיש רגולציה, לדבריה, ההגנה על המשקיעים גבוהה יותר - מה שמגביר את אמון המשקיעים. "בהשוואה לניירות ערך מסורתיים, סקיוריטי טוקן מאפשר מעבר לפעילות דיגיטלית יעילה יותר, העושה שימוש בחוזים חכמים לאכיפת תנאים שונים. בין השאר, ה-STO מאפשר חלוקה של נכסים וחברות פרטיות והגדלה של הנזילות עבור המשקיעים בהם, וכן שילוב של זכויות שונות והזדמנות לחשיפה למשקיעים מכל העולם".

בצד האתגרים הכרוכים ב-STO, ציינה גור-גרשגורן סוגיות טכנולוגיות, צרכניות ואבטחתיות, שהתשתית הרגולטורית צריכה להתמודד עמן, במיוחד כשמדובר בגיוס ממשקיעים מקרב הציבור (משקיעים לא "כשירים"). מעבר לכך, החברות המנפיקות צריכות להתמודד עם האתגר של ביסוס מוניטין לתחום, שפעל עד כה ללא פיקוח, ולמשוך לתחום משקיעים מוסדיים שטרם נכנסו אליו.

"הרגולציה מועתקת ממדינות אחרות"

בתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית מודעים היטב לחסמים הרגולטוריים בתחום. יגאל נבו, מנכ"ל פורום הבלוקצ'יין הישראלי, אמר בפתיחת הכנס כי "בישראל הרגולציה בתחומים חדשים בדרך כלל מועתקת ממדינות אחרות. לא ייתכן שבמדינת ישראל, הנתפסת כמובילת חדשנות, הרגולטור ימתין להעתיק את הנעשה במדינות אחרות, במקום לקדם בעצמו רגולציה שתאפשר המשך שגשוג של חדשנות". לדבריו, "אנחנו מתקדמים בדרך הנכונה לאסדרה (רגולציה) של רישום חברות בתחום לפעילות בישראל, אבל מדובר בתהליך שעוד צפוי לקחת זמן. נכון לעכשיו, רוב החברות כבר התחילו להכפיף עצמן לסטנדרט רגולטורי מחמיר יותר מזה המתחייב בחוק, והדבר משקף לרגולטור שיש כאן תעשייה רצינית".

בדיון שנערך במסגרת הכנס, אמר רו"ח צביקה גרוס, שותף בתחום הטכנולוגיה בפירמת BDO, כי "קיימת ציפייה שהנפקות של סקיורטי טוקן ישטפו את עולם ההשקעות באותו קצב שראינו בהנפקות Utility tokens, אבל זה לא קורה. אף שהנפקות STO מבוססות על מודלים קיימים ומוכרים זה שנים רבות של שוק ההון, הרגולציה הייחודית וההטמעה של דרישות הרגולציה באמצעים טכנולוגיים, מעכבים את התפתחות התחום. למרות העיכוב, מדובר בתהליך מבורך, שיביא למצב של תשתית רגולטורית שתאפשר עבודה בטוחה יחסית עם הכלים והיכולות המתקדמים של עולם הבלוקצ'יין".

טל אלישיב, מייסד ומנהל שותף בחברת Spice VC, שבעצמה כבר גייסה כ-15 מיליון דולר בהנפקת STO, העלה בדיון את השאלה "למה בכלל צריך טוקניזציה?" התשובה, לדבריו, היא ש"זו הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לייצג בעלות על נכס ולאפשר מסחר מיידי 24/7 מסביב לעולם, תוך אוטומציה של תאימות רגולטורית". אלישיב הוסיף כי "טוקניזציה של נכסים לא נזילים טומנת בחובה פוטנציאל אדיר לעולם ההשקעות. למשל, מאות טריליוני דולרים בנדל"ן, בחוב ובנגזרים". להערכתו, נכסים בשווי של 10 מיליארד דולר כבר מחפשים כיום אפשרויות לטוקניזציה, ויותר מ-100 חברות נכנסו לתחום בששת החודשים האחרונים. עם זאת, הוא הודה כי התהליך הזה נמצא רק בתחילת דרכו, בין השאר, בגלל החסמים הרגולטוריים. "כיום, חברה ישראלית שתעשה STO בארץ - צריכה להיות על סמים", אמר אלישיב.

אודי אלגרסי, מנכ"ל חברת MPS, אמר כי "כיום עוד לא רואים תנועה משמעותית להנפקות STO בעקבות חוסר נגישות. ככל שהטכנולוגיה תתקדם לצד הרגולטורים והשווקים, נראה יותר הנפקות כאלה. נוסף על כך, לפעמים הערך המוסף שמביא סקיוריטי טוקן לא מצדיק את העלויות הגבוהות הכרוכות בהנפקה. זה מאוד תלוי בפרויקט שעבורו רוצים לגייס הון".

תומר וייס, מנכ"ל Cytex, שהיה בין מארגני הכנס, אמר כי "הביקוש ל-STO בקרב משקיעים יוכל לגדול אם יהיה מגוון חדש של מוצרי השקעה. למשל, הנפקה של סקיוריטי טוקן שבה המשקיע יוכל להשתתף ברווחים של מוצר מסוים, שלא קשורים לביצועים הפיננסיים הכלליים של החברה. היתרון לחברה המנפיקה הוא האפשרות לגייס כסף בלי ליצור חוב או לדלל את בעלי המניות הקיימים". חיים שיף, מנכ"ל משותף של חברת The Elephant, הוסיף כי "מה שמעניין משקיעים זה הנכס שמאחורי הטוקן. באקוסיסטם הקיים כיום, יש פלטפורמות הנפקות, בורסות מסחר וספקי אוטומציה לרגולציה, אבל אין עדיין מספיק סוגי נכסים סחירים". 

עוד כתבות

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

משוויץ לעזה: היזם שהתחיל בסייבר התקפי ורוצה עכשיו לתפוס מחבלים דרך הסלולר

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

יירוט טיל מעזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של רוכשי דירה על איחור במסירה, וקבע כי הנחיות פיקוד העורף והשלכות המלחמה מהוות נסיבות בלתי צפויות, שמצדיקות את הדחייה בקיום החוזה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל חותך את התשואות של הישראלים בשווקים חו"ל. האם כדאי להתמגן מפניו?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ