גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הקריפטו מחפש מודל חדש: "חברה שתנפיק בישראל security token צריכה להיות על סמים"

על רקע הדעיכה בהנפקות המטבעות הדיגיטליים (ICO) בעולם, גובר העניין בהנפקות של אסימונים המסווגים כניירות ערך - אבל בינתיים, הן עוד לא צוברות תאוצה ● בכנס שערכה פירמת BDO התייחסו יזמים ומשקיעים לאתגרים בשוק, בציפייה לדוח שתפרסם בקרוב רשות ני"ע עם המלצותיה בתחום

תומר וייס (מימין), אודי אלגרסי, טל אלישיב, חיים שיף וצביקה גרוס בדיון על security tokens במשרדי BDO / צילום: רועי קצירי
תומר וייס (מימין), אודי אלגרסי, טל אלישיב, חיים שיף וצביקה גרוס בדיון על security tokens במשרדי BDO / צילום: רועי קצירי

זן חדש של גיוסי הון מנסה לחלץ את שוק הקריפטו מהקיפאון שאליו נקלע בשנה האחרונה. כעת, במקום על מטבעות דיגיטליים מדברים בשוק יותר ויותר על סקיורטי טוקנס (security tokens) - אסימונים המסווגים כניירות ערך ומקנים זכויות בנכסים "ממשיים", כמו נדל"ן, מניות או אג"ח. יש שמעדיפים לקרוא להם digital securities ("ניירות ערך דיגיטליים"). הגיוסים החדשים, שנקראים STO - ראשי תיבות של Security Token Offering - מושכים את תשומת לבם של משקיעים בכל העולם, ככל שגובר והולך הלחץ הרגולטורי על השוק ויורד מספרם של גיוסי ה-ICO (הנפקות מטבע דיגיטלי).

על פי מחקר של חברת Autonomous Research בשנה שעברה נערכו בעולם 25 גיוסי STO, בהשוואה לשני גיוסים בלבד ב-2017, והתחזית לשנה הנוכחית היא ל-87 הנפקות כאלה. אחד הגיוסים הגדולים נעשה על ידי בורסת הקריפטו tZERO, שגייסה ב-STO באוגוסט האחרון 134 מיליון דולר. עם זאת, עדיין מדובר בהיקפי גיוס צנועים בהשוואה להשקעות הענקיות שזרמו להנפקות הקריפטו בשנתיים האחרונות.

בכנס שנערך ביום חמישי שעבר במשרדי פירמת BDO בתל אביב, הוצגו האפשרויות והאתגרים בשימוש בסקיורטי טוקנס. ד"ר גיתית גור-גרשגורן, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך ויו"ר משותף בוועדה לבחינת רגולציה על מטבעות קריפטוגרפיים, התייחסה להיבט הרגולטורי בתחום. היא ציינה כי לאחר קבלת הערות הציבור, הדוח הסופי של הוועדה בראשותה צפוי להתפרסם "בימים הקרובים", בהמשך להמלצות הביניים שפורסמו במארס 2018. היא גם הזכירה כי רשות ני"ע שותפה בצוות התיאום הבין-משרדי לנכסים קריפטוגרפיים בראשות בנק ישראל, ואף לקחה חלק פעיל בהקמת "ארגז החול" (sandbox) עבור חברות בתחום, בהובלת משרדי האוצר והמשפטים.

עלייה בהנפקות של Security Tokens

"הזדמנות להבטיח ודאות רגולטורית"

גור-גרשגורן הציגה נתונים שלפיהם בישראל פועלות כ-200 חברות בלוקצ'יין, וכי מתוך 1.4 מיליארד דולר שהחברות האלה גייסו בשנתיים האחרונות, 1.2 מיליארד דולר גויסו בהנפקות ICO. עם זאת, היקפי הגיוסים, שהתגברו בתחילת 2018, ירדו משמעותית לקראת סוף השנה עד לכדי קיפאון בגיוסי ICO. גור-גרשגורן ציינה כי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) נוקטת עמדה תקיפה יחסית ומגבירה את האכיפה על גיוסי ICO, וכתוצאה מכך ניתן לראות שיזמים רבים בתחום פועלים בשקיפות רבה יותר ומחילים על עצמם רגולציה עצמית, לצד קריאה לרגולטור לסגל סטנדרטים מתאימים.

לדבריה, ניתן לראות באחרונה מגמה של התגברות בהנפקות STO. האסימונים המונפקים ב-STO מוגדרים כנכסים קריפטוגרפיים שנכנסים לתחולת הגדרת החוק לניירות ערך, ולכן חלה עליהם רגולציה. אסימונים אלה בחלקם דומים לניירות ערך מסורתיים, כמו מניות או אג"ח, בתכונותיהם ובזכויות שהם מקנים, בין אם בהנפקה ראשונית של נכסים עבור חברות פרטיות או בטוקניזציה (tokenization) של ניירות ערך קיימים. זאת, להבדיל מ"אסימוני שירות" (utility tokens) שמקנים זכויות או גישה לצריכה של מוצרים או שירותים.

גור-גרשגורן אמרה כי "בהשוואה ל-ICO, הנפקת סקיוריטי טוקן היא הזדמנות להבטיח ליזמים המנפיקים ודאות רגולטורית". כשיש רגולציה, לדבריה, ההגנה על המשקיעים גבוהה יותר - מה שמגביר את אמון המשקיעים. "בהשוואה לניירות ערך מסורתיים, סקיוריטי טוקן מאפשר מעבר לפעילות דיגיטלית יעילה יותר, העושה שימוש בחוזים חכמים לאכיפת תנאים שונים. בין השאר, ה-STO מאפשר חלוקה של נכסים וחברות פרטיות והגדלה של הנזילות עבור המשקיעים בהם, וכן שילוב של זכויות שונות והזדמנות לחשיפה למשקיעים מכל העולם".

בצד האתגרים הכרוכים ב-STO, ציינה גור-גרשגורן סוגיות טכנולוגיות, צרכניות ואבטחתיות, שהתשתית הרגולטורית צריכה להתמודד עמן, במיוחד כשמדובר בגיוס ממשקיעים מקרב הציבור (משקיעים לא "כשירים"). מעבר לכך, החברות המנפיקות צריכות להתמודד עם האתגר של ביסוס מוניטין לתחום, שפעל עד כה ללא פיקוח, ולמשוך לתחום משקיעים מוסדיים שטרם נכנסו אליו.

"הרגולציה מועתקת ממדינות אחרות"

בתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית מודעים היטב לחסמים הרגולטוריים בתחום. יגאל נבו, מנכ"ל פורום הבלוקצ'יין הישראלי, אמר בפתיחת הכנס כי "בישראל הרגולציה בתחומים חדשים בדרך כלל מועתקת ממדינות אחרות. לא ייתכן שבמדינת ישראל, הנתפסת כמובילת חדשנות, הרגולטור ימתין להעתיק את הנעשה במדינות אחרות, במקום לקדם בעצמו רגולציה שתאפשר המשך שגשוג של חדשנות". לדבריו, "אנחנו מתקדמים בדרך הנכונה לאסדרה (רגולציה) של רישום חברות בתחום לפעילות בישראל, אבל מדובר בתהליך שעוד צפוי לקחת זמן. נכון לעכשיו, רוב החברות כבר התחילו להכפיף עצמן לסטנדרט רגולטורי מחמיר יותר מזה המתחייב בחוק, והדבר משקף לרגולטור שיש כאן תעשייה רצינית".

בדיון שנערך במסגרת הכנס, אמר רו"ח צביקה גרוס, שותף בתחום הטכנולוגיה בפירמת BDO, כי "קיימת ציפייה שהנפקות של סקיורטי טוקן ישטפו את עולם ההשקעות באותו קצב שראינו בהנפקות Utility tokens, אבל זה לא קורה. אף שהנפקות STO מבוססות על מודלים קיימים ומוכרים זה שנים רבות של שוק ההון, הרגולציה הייחודית וההטמעה של דרישות הרגולציה באמצעים טכנולוגיים, מעכבים את התפתחות התחום. למרות העיכוב, מדובר בתהליך מבורך, שיביא למצב של תשתית רגולטורית שתאפשר עבודה בטוחה יחסית עם הכלים והיכולות המתקדמים של עולם הבלוקצ'יין".

טל אלישיב, מייסד ומנהל שותף בחברת Spice VC, שבעצמה כבר גייסה כ-15 מיליון דולר בהנפקת STO, העלה בדיון את השאלה "למה בכלל צריך טוקניזציה?" התשובה, לדבריו, היא ש"זו הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לייצג בעלות על נכס ולאפשר מסחר מיידי 24/7 מסביב לעולם, תוך אוטומציה של תאימות רגולטורית". אלישיב הוסיף כי "טוקניזציה של נכסים לא נזילים טומנת בחובה פוטנציאל אדיר לעולם ההשקעות. למשל, מאות טריליוני דולרים בנדל"ן, בחוב ובנגזרים". להערכתו, נכסים בשווי של 10 מיליארד דולר כבר מחפשים כיום אפשרויות לטוקניזציה, ויותר מ-100 חברות נכנסו לתחום בששת החודשים האחרונים. עם זאת, הוא הודה כי התהליך הזה נמצא רק בתחילת דרכו, בין השאר, בגלל החסמים הרגולטוריים. "כיום, חברה ישראלית שתעשה STO בארץ - צריכה להיות על סמים", אמר אלישיב.

אודי אלגרסי, מנכ"ל חברת MPS, אמר כי "כיום עוד לא רואים תנועה משמעותית להנפקות STO בעקבות חוסר נגישות. ככל שהטכנולוגיה תתקדם לצד הרגולטורים והשווקים, נראה יותר הנפקות כאלה. נוסף על כך, לפעמים הערך המוסף שמביא סקיוריטי טוקן לא מצדיק את העלויות הגבוהות הכרוכות בהנפקה. זה מאוד תלוי בפרויקט שעבורו רוצים לגייס הון".

תומר וייס, מנכ"ל Cytex, שהיה בין מארגני הכנס, אמר כי "הביקוש ל-STO בקרב משקיעים יוכל לגדול אם יהיה מגוון חדש של מוצרי השקעה. למשל, הנפקה של סקיוריטי טוקן שבה המשקיע יוכל להשתתף ברווחים של מוצר מסוים, שלא קשורים לביצועים הפיננסיים הכלליים של החברה. היתרון לחברה המנפיקה הוא האפשרות לגייס כסף בלי ליצור חוב או לדלל את בעלי המניות הקיימים". חיים שיף, מנכ"ל משותף של חברת The Elephant, הוסיף כי "מה שמעניין משקיעים זה הנכס שמאחורי הטוקן. באקוסיסטם הקיים כיום, יש פלטפורמות הנפקות, בורסות מסחר וספקי אוטומציה לרגולציה, אבל אין עדיין מספיק סוגי נכסים סחירים". 

עוד כתבות

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

בורסות וול סטריט ננעלו בירידות חדות בצל העלייה בתחלואה לשיא יומי

מדד הנאסד"ק איבד 1.6%, מדד דאו ג'ונס ירד ב-2.3%, ומדד S&P 500 נפל ב-1.9% ● מדד הפחד זינק ב-20%; הנפט צנח ב-3.6% ● מניות התעופה והקרוזים בלטו בירידות ● אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא הסינית, תגייס 34.5 מיליארד דולר (מחוץ לארה"ב) בהנפקה הגדולה בהיסטוריה

אבישי קימלדורף  / צילום: יעל צור

האדריכל אבישי קימלדורף עוזב את חברת שיכון ובינוי לטובת קרן ריאליטי

קימלדורף יכהן כמנהל פרויקטים ראשי של הקרן ● ריאליטי מנהלת מספר קרנות פרייווט אקוויטי העוסקות בהשבחת נדל"ן

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מסגרות האשראי של הבנקים יקוצצו, אבל פחות: זה הפתרון המסתמן

בינואר 2021 אמורים לאומי והפועלים לחתוך את מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי, כשמי שאמורים ליהנות מהמהלך הן חברות הכרטיסים אליהן יעברו הלקוחות • משבר הקורונה טרף את הקלפים ובאוצר ובבנק ישראל נוטים להקל על הבנקים ויו"ר ועדת הכלכלה מבטיח לוודא שמשקי הבית לא ייפגעו

האחים שלומי ויוסי אמיר, בעלי פרשמרקט / צילום: יח"צ

יינות ביתן ממשיכה להצטמק, פרשמרקט ממשיכה להתרחב: תרכוש מביתן 3 סניפים ב-47 מיליון שקל

מדובר בשני סניפים בעיר אשדוד וסניף אחד בפתח תקווה בשטח מסחרי כולל של כ-3,000 מ"ר ● פרשמרקט מציינת כי במסגרת ההסכם, התחייבה המוכרת, יינות ביתן-מגה, לאי תחרות בתחום הפעילות הנרכשת

הבחירות בארה"ב: כל הדיווחים והפרשנויות של כתבי גלובס

יואב קפלן, איימן סייף, עאדל בדיר וגיא נרדי / צילום: איל יצהר, גלובס

"ניתן דוגמה איך עיר ערבית יודעת גם לשתף אחרים ולא רק לבקש"

את הדברים אמר ראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר בפאנל "מה יעלה בגורלם של אזורי התעסוקה" בועידת הנדל"ן של "גלובס"

משה בן שאול ותמי גלילי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

יו"ר החברה הישראלית שזינקה ב-1,000%: "השתלטנו על שוק בדיקות הדם מקניה עד מאוריציוס"

משה בן שאול מדבר על הפעילות הצומחת של אילקס, על הקשיים שנלוו לרכישת מדטכניקה, ועל ההזדמנויות שהביאה הקורונה ● תמי גלילי, מנכ"לית אילקס: "כבת למשפחת הבעלים אני לא חיה על הבונוס השנתי. לא אדאג לשנה אחת טובה בידיעה שבשנה הבאה כבר אהיה בחברה אחרת"

זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות  / צילום: ליאור מזרחי

רוטשטיין: "באיחוד האמירויות רוצים להעביר את בית החולים הדסה אליהם"

מנכ"ל בית החולים זאב רוטשטיין, שביקר לאחרונה בדובאי, מספר כי באיחוד האמירויות הביעו נכונות לפתוח בית חולים חדש ולקלוט אליו לפחות 1,000 אנשי צוות של בית החולים מירושלים ● ברקע הדברים משא ומתן של רוטשטיין עם משרד האוצר על גירעונות בית החולים

שדה תעופה באיחוד האמירויות / צילום: שאטרסטוק

לתשומת לב הישראלים הטסים לדובאי: מעתה תבוצע בדיקת קורונה גם לאחר הנחיתה

הנחיות חדשות קובעות כי הנוחתים ממדינות כמו ישראל, מצרים, יוון, הונגריה, רוסיה, ארה"ב, אוקראינה ואחרות - ידרשו לעבור בדיקות קורונה גם לאחר הנחיתה ● נוסע שנמצא בדובאי בימים אלו שיתף כי אחרי שביצע את הבדיקה, התבקש לשהות בבידוד בחדר בית המלון עד לקבלת התוצאה

מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס

הפסקת חשמל: למה ישראל מקרטעת אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק

למרות הקורונה, המכירות הגלובליות של הרכב החשמלי נסקו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, והאיצו את התאוששות השוק ● בארץ, לעומת זאת, המדינה לא ממהרת להעניק הטבות לחשמליות, ואפילו למקבלי הרכב הצמוד אין מוטיבציה להתחיל להשתמש בהן

מימין: ניב חורש, משה ראובני, אודי פרידן, זיו קורן / צילום: איל יצהר

משרד הפרסום ראובני פרידן מקים סוכנות דיגיטל עצמאית

הסוכנות החדשה תיקרא ARLO על שם רחוב ארלזורוב בתל אביב שבו שוכן המשרד ● בהתאם למגמה בשוק הפרסום, הסוכנות החדשה תנסה לבסס את יכולותיה על שילוב של קריאטיב ואסטרטגיה מצד אחד ויכולות טכנולוגית מבוססות תוצאות מהצד השני

אוהד מימון / צילום: איל יצהר, גלובס

מקס מקימה חברת פינטק שתפתח טכנולוגיות תשלום

לפי מקס, החברה "העצמאית" החדשה "תעסוק בפיתוח פתרונות תשלומים על בסיס טכנולוגיות מתקדמות (Payments As A Service), ותמזג לתוכה את פעילות החברות קרדיט גארד וכספיט, שנרכשו לאחרונה על ידי הקבוצה"

הלוגו של ערוץ BIGI  / צילום: יח"צ

קבוצת RGE משיקה פלטפורמת סטרימינג עצמאית לילדים ולנוער

הפלטפורמה החדשה תיקרא BIGI והיא תציע את התכנים של ערוץ הילדים, עולם המשפיענים ותכנים מהארץ ומהעולם המיועדים לילדים ● הפלטפורמה הוקמה לאחר שערוץ הילדים שבבעלות החברה, ירד משידור בהוט וב-yes

AMD מנכ"לית ליסה סו צילום: רויטרס

AMD מתחזקת בעולם הדאטה סנטרים: רוכשת את זיילינקס תמורת 35 מיליארד דולר

התשלום בעסקה מתבצע במניות, בפרמיה של 25% על מחיר הסגירה אתמול ● הכנסות זייליניקס לא צפויות לצמוח השנה

ישיבת בני עקיבא בכפר מימון / צילום: יודקה

בני עקיבא תובעים מיליון שקל פיצוי מתאגיד השידור: "תחקיר רווי טעויות ומסגור שקרי"

מרכז ישיבות בני עקיבא ומנכ"לה, אלחנן גלט, הגישו תביעה נגד תאגיד השידור הציבורי זאת לאחר כתבת תחקיר שפרסם בחודש אוגוסט ● בתחקיר נטען כי בישיבות "מעדיפים לבצע עסקאות נדל"ן על חשבון רווחת התלמידים" ● כאן חדשות: "נתייחס לטענות בבית המשפט"

יחידת להב 433 במשטרה / צילום: שלומי יוסף

פשיטה על רשות מקומית נוספת: המשטרה עצרה שמונה בחשד לעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים

בנוסף עיכבה המשטרה שמונה חשודים נוספים לחקירה באזהרה ● בין העצורים עובדי ציבור ברשות מקומית ● על פי החשד, החשודים פעלו לכאורה על מנת לקדם מכרזים שבאחריות הרשות המקומית בתמורה ללקיחת טובות הנאה

רפי עמית / צילום: יח"צ

קמטק עקפה את התחזיות לרבעון השלישי ומספקת תחזית אופטימית

ברבעון השלישי, הכנסות החברה צמחו ב-23.4% לרמה של כ-40 מיליון דולר ● הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP זינק בכ-45% והסתכם ברבעון ב-7.3 מיליון דולר

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ככנרים ללא מנצח: דוח המבקר הביא את הנחת הסלב לאבסורד

בדוח שכותרתו היא "התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה" נראה שנעלמו שרי הממשלה ורה"מ ● לבחון את המערכת הממשלתית מבלי לבדוק את תפקוד ראש הממשלה, חורג ממידת הסבירות ●  עולה ממנו שמערכות הבריאות, החינוך, השב"כ, הביטוח הלאומי - כולן פועלות עצמאית

נחמן אשפרופ' - ראש חטיבת הבריאות מכבי / צילום: תמר מצפי

המחליף של פרויקטור הקורונה: פרופ' נחמן אש

ראש הממשלה ושר הבריאות סיכמו כי פרופ' אש יחליף את הפרויקטור הנוכחי רוני גמזו החל מנובמבר ● גמזו יחזור לתפקידו באיכולוב, אף שהביע נכונות להישאר בתפקיד לתקופה קצרה נוספת או לקבל על עצמו אחריות נקודתית במערך הקורונה