עו"ד אילן בומבך / צילום: שלומי יוסף
"כשאני אבחר לראש לשכת עורכי הדין העיתונאית הדס שטייף לא תצטרך לפרוץ לי את הנייד. אני אתן לה אותו, והיא תראה שאין לי שלדים בארון, ואין לי מה להסתיר. אף אחד לא צריך לפרוץ לי לנייד. אני דוגל בשקיפות מלאה, בניקיון כפיים מוחלט. אני מוכן לחשוף הכל מול כולם, מלבד התכתובות של עורך דין-לקוח שיש לי בנייד".
עו"ד אילן בומבך, מבכירי עורכי הדין בארץ, שהודיע לאחרונה על התמודדותו במרוץ לראשות הלשכה, סולד מניגודי עניינים, מפעילות במחשכים ומאחורי הקלעים ומבקש להעביר לעורכי הדין מסר שיש אלטרנטיבה שקופה ונקייה יותר. "שקיפות היא ערך עליון בעיניי", הוא אומר.
הדברים נאמרים על רקע החקירה המתנהלת בימים אלה נגד עו"ד אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, שפרש לאחרונה מתפקידו על רקע החשדות כי קידם מועמדים לשפיטה בשל מניעים זרים. הפרשה, המכונה "פרשת המין תמורת מינוי", נולדה לאחר שהוצאו חומרים מהטלפון הנייד הפרטי של נוה - תחילה על-ידי כתבת גלי צה"ל, הדס שטייף, ובהמשך על-ידי המשטרה, לאחר שהתקבל צו בית המשפט המאשר לפרוץ לנייד.
לא מטריד אותך שבכזאת קלות ניתן לפרוץ לטלפון פרטי של עורך דין ולחטט בו, שלא לדבר על טלפון של ראש הלשכה - ואז להשתמש בחומר לחקירה נגדו?
"מאוד מטריד אותי שנפרץ טלפון נייד של עורך דין. כעיקרון זה מטריד אותי וצריך להטריד את כולם. הכלל הוא שאסור לאפשר פריצה לנייד פרטי, בטח לא של עורך דין, אבל יש לכלל הזה חריגים שבגללם ניתן במקרים נדירים לעשות זאת. ייתכן שהמקרה הזה בדיוק נופל על החריגים-הנדירים.
"מה היה קורה, למשל, אם היינו יודעים שעומד להתרחש פיגוע חבלני? היינו מתירים פריצה לנייד של עורכי דין? אין ספק שהתשובה לכך חיובית. ומה אם עומד להיות פיגוע חבלני במערכת המשפט? ואם יש חשש למינוי שופטים ללא כישורים רלוונטיים או משקולים זרים? אז ברור שזאת דילמה אמתית, והסוגיה מאוד מורכבת. ברור שהכול צריך להיות בתיאום מול רשויות החוק ובית המשפט, אבל אי-אפשר לענות בשלילה מוחלטת לשאלה אם מותר להוציא חומרים מטלפון נייד של עורך דין".
לשכה של קשרים אישיים
בומבך (52), מבכירי עורכי הדין בארץ ובעל משרד עורכי דין פרטי שמדורג כאחד המובילים בתחומי התמחותו - בהם משפט ציבורי, מינהלי, ליטיגציה, לשון הרע וייצוג נבחרי ציבור - צבר רקורד משמעותי בלשכה. הוא הגיע אל הלשכה בראשית שנות ה-30 לחייו וב-1999 נבחר לראש ועדת האתיקה הצעיר ביותר של הלשכה, כשהוא בן 33 בלבד, ובהמשך, ב-2003 נבחר ליו"ר ועד מחוז תל-אביב הצעיר ביותר (37). ב-2007 הפסיד בהתמודדות על ראשות הלשכה, ומאז הפחית את מעורבותו הציבורית בה. רבים ביקשו ממנו להישאר פעיל בלשכה, אך בשנים האחרונות הוא בחר להתנתק ממנה באופן מוחלט. "ראיתי לאן הלשכה הולכת, ולא ראיתי את עצמי חלק מזה. ראיתי שהלשכה נכנסה לאינטריגות ותככים. זה לא אני", הוא אומר.
הפרשה שבמסגרתה חשוד נוה בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים (כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני), האירה בזרקור חזק, ומאוד לא מחמיא, את הלשכה. פתאום צצו מכל עבר טענות על כך שהלשכה נוהלה על-ידי ראשה ביד רמה, שהוא עשה בה כבשלו, תוך קידום אינטרסים אישיים וקידום מקורבים. "צפיתי מרחוק בלשכה בשנים האחרונות, ואנשים כל הזמן באו ואמרו לי שהלשכה היא לא מה שהייתה פעם, שהיא הפכה לשכה של קשרים אישיים", אומר בומבך. "בשנים האלה דאגו לקרובים, הזמינו להרצות בפאנלים ובכנסים רק 'אנשי שלומנו' ואנשים שהם בעלי ברית של ראש הלשכה. עורכי הדין 'הרגילים' חשו ניכור כלפי הלשכה, ואת זה צריך לשנות".
בשנים הללו גם "התהדק" הקשר בין שופטים לראשי הלשכה, ובמיוחד לנוה. בין היתר, הוזמנו השופטים, על-חשבון הלשכה, לכנסים המפוארים שערכה מדי שנה - כנסים שהפכו בעיניי רבים למפגן של עוצמה וכוח של הלשכה והעומד בראשה. בניגוד לאלה המבקרים את התופעה וקוראים לחדול מהחגיגות ולהפריד בין השופטים המכהנים לעורכי הדין, בומבך סבור כי הקשר הזה הוא טוב ומפרה, וכי נוה לא טעה כאשר טיפח אותו. לדבריו, "אני חושב שזה ששופטים מוזמנים לאירועים ולהשתלמויות של הלשכה זה דבר מבורך כשלעצמו, ובלבד שלא עוברים את הגבול. אין שום בעיה עם זה ששופטים פוגשים את עורכי הדין באירועים מקצועיים, חושפים את השקפות עולמם וגישתם השיפוטית ונותנים עצות לעורכי הדין כיצד להתנהל. זה מבורך".
בהקשר הזה, בומבך בוחר גם לפרגן לנוה. "אני חושב שנוה עשה הרבה דברים טובים, ובין היתר בכך שהעצים את הקשר בין שופטים לעורכי הדין וחיזק את מעמד הלשכה בכנסת ובמקומות נוספים. אין ספק שאפי נוה עשה הרבה מאוד דברים טובים בקדנציה שלו, ופעל למען עורכי הדין, ואי אפשר לקחת את זה ממנו".
אבל.
בומבך: "בהחלט יש אבל. נוה חיזק את הלשכה מאוד, רק שהחיזוק הזה נוצל לרעה בהרבה מובנים. היה שימוש לרעה בכוח, ואסור היה שזה יקרה. אני מעוניין שהלשכה תהיה ביתר שאת גוף חזק ורלוונטי, שיתחשבו בדעותיה והיא תבטא את עמדותיה כגוף מקצועי, אבל צריך להשתמש בכוח בצורה נכונה".
שיקולים זרים במינוי שופטים
הטענה שנעשה שימוש לרעה בכוחה של הלשכה והעומד בראשה, עומדת בלב החשדות נגד נוה והיא שהובילה להתפטרותו מתפקידו; אך היא לא פגעה רק בנוה ובמעמדו. גלי ההדף של החקירה (שלא ניתן עדיין לדעת איך היא תסתיים וייתכן שתסתיים בלא כלום), מורגשים בעוצמה במערכת המשפט. "הפרשה האחרונה גרמה לריסוק ולקריסה של אמון הציבור במערכת המשפט. אנחנו חייבים לשקם אותו, וזו המשימה הראשונה שתהיה מוטלת לפתחי מיד כשאבחר", אומר בומבך.
אחד הנזקים הדרמטיים ביותר שנגרמו בעקבות החקירה האחרונה היה למעמדה של הוועדה למינוי שופטים, שנחשפה ככר נח לכאורה לשחיתות במינויים המשמעותיים ביותר במערכת המשפט והמשפיעים ביותר על הציבור.
נציגי הלשכה בוועדה סופגים כמובן את הביקורת החריפה ביותר, על רקע הברית שנכרתה בין נוה לשרת המשפטים, איילת שקד, שבמסגרתה הסכים נוה למנות כל מועמד לעליון שתקדם שקד והיא מצידה נתנה לו את קולה במינויים לערכאות האחרות. "היום חברי הוועדה למינוי שופטים מטעם הלשכה - אין להם שום פרמטר חוץ מרצון להתיישר עם שרת המשפטים. צריך לשנות זאת. הלשכה צריכה לבוא עם אג'נדה מאוד ברורה. השיקול העיקרי צריך להיות התאמתו לתפקיד מבחינת כישוריו המשפטיים. זה לפני כל השאלה אם למנות שופט שמרני או לא. הוא חייב קודם כל להיות ענק משפטי. היום רוב השותפים הם טובים, אבל צריך לדאוג שלא ייכנסו שיקולים זרים לבחירתו של שופט כי הנזק שעלול להיגרם הוא דרמטי".
האם רצון שרת המשפטים למנות שופטים שמרניים יותר לעליון נחשב לשיקולים זרים?
"שיקולים זרים הם - מה מידת קרבתו של המועמד לשפיטה לאיש פוליטי כזה או אחר, מה עמדותיו פוליטיות וכו'. זה לא מעניין. בראש ובראשונה צריך שהוא יהיה 'תותח-על' מבחינה משפטית. הרצון למנות שופטים שמרניים זה בסדר, אבל זה לא יכול להיות הקריטריון היחיד. צריך למנות שופטים מעולים - ושעניין השמרנות לא יהיה השיקול הדומיננטי".
על רקע החקירה של נוה, יש היום קריאות להשוות את מצבנו למדינות שבהם השופטים אחראים לבדם על מינוי שופטים אחרים, וכך לא נכנסים שיקולים פוליטיים למינוי.
"אני לא חושב שצריך לשנות את השיטה. זו השיטה הפחות גרועה מבין השיטות הקיימות. כמו שאומרים על הדמוקרטיה. יש איזון נכון בין נציגי הוועדה - השופטים, נבחרי הציבור, השרים ונציגי הלשכה - וצריך רק לדאוג שבראש ובראשונה יעמוד מולם הצורך למנות שופטים מקצועיים".
השיטה הקיימת מעודדת בריתות כמו זו שנכרתה בין נוה לשרת המשפטים.
"אין פסול בבריתות, ובלבד שהן מבוצעות בצורה עניינית ונקייה. כאשר המטרה למנות שופטים מתאימים אין פסול בברית, וכך מצופה מחברי הוועדה לנהוג. הבעיה מתחילה כשיש שיקולים זרים שחודרים למשוואה. זה מה שמעוור את המערכת".
"חשוב שלא נתבייש במקצוע"
הבחירות ללשכה עתידות להיערך ביוני השנה, ובמרוץ הזה יתמודד בומבך מול עו"ד ציון אמיר, מהסנגורים הבולטים והמובילים בארץ; עו"ד אביחי ורדי, מוותיקי עורכי הדין בתחום חדלות הפירעון בארץ; ומול עו"ד אורי קינן, המשמש כיום כראש הלשכה בפועל, מאז התפטרותו של נוה.
למה אתה מתמודד?
"המקצוע חשוב לי. הלשכה חשובה לי. עורכי הדין חשובים לי. הגעתי ללשכה בגיל צעיר מאוד והתרחקתי ממנה כי חשבתי שמה שקורה שם לא מתאים לי, אבל הגיעה העת לחזור כדי לטפל במשבר העמוק שקורה בה ובמקצוע.
"כשפנו אלי עורכי דין שחלקם משמשים בתפקידם משמעותיים בלשכה וביקשו שאתמודד על ראשות הלשכה, אני נעתרתי, כי האמנתי שזו עת לעשות זאת. הלשכה נמצאת במשבר הגדול ביותר בתולדותיה. אין לנו את הלוקסוס להתעלם מהנסיבות. זה המקצוע שבחרתי, וחשוב לי שלא נתבייש להיות עורכי דין אלא נתגאה בכך".
"מכללה שלא יהיו בה לפחות 50% עוברים במבחני הלשכה - צריכה להיסגר"
עו"ד אילן בומבך אמנם לא היה פעיל בלשכת עורכי הדין בשנים האחרונות, אך הוא לא היה מנותק מהאירועים שהתרחשו סביבה - ובעיקר בכל הקשור לזעקת המתמחים במשפטים על מבחני ההסמכה למקצוע. בומבך ייצג לאחרונה מאות מתמחים שניגשו למבחני הלשכה בנובמבר 2017 במאבק ממושך שניהלו לביטול חלקים נכבדים מהמבחן - מאבק שהסתיים בניצחון חלקי, אך משמעותי, עם ביטולן של כמה שאלות על-ידי בית המשפט העליון.
המאבק של המתמחים שמתעורר מחדש בכל מועד בחינה בשנים האחרונות, וביתר שאת, הוא אחת השריפות שיצטרך ראש הלשכה הנבחר לכבות מיד עם כניסתו לתפקיד. במאבק הזה בומבך מתייצב לצד המתמחים. "לא רוצה שנגיע למצב שמכשילים אנשים בכוונה. הבחינות של הלשכה הן פשוט שערורייה. כשאני מוציא מכתב או מסמך מהמשרד, אני עובר עליו 10 פעמים שלא תהיה בעיה של טעות או הגהה. איך יכול להיות שבשנים האחרונות אין שום בחינה שיוצאת שאין בה בעיות רבות של ניסוח, של כשל תשובות נכונות, של שאלות איזוטריות".
לדבריו, "צריך שהבחינה תהיה רלוונטית וקשה, אבל הוגנת. המתמחים כבר על סף כניסה למקצוע, ולא צריך להתייחס אליהם בעוינות. הלשכה לא יכולה להרשות לעצמה להתנהל בחוסר הגינות ובמגמה להכשיל בכוונה. אנחנו בני-אדם קודם כל וצריך להתנהל באופן ערכי והוגן".
רמת הבחינה עלתה, בין היתר, על רקע הצפת המקצוע. אתה תפרוץ את הסכר מחדש?
"אפעל למניעת הצפת המקצוע בדרכים יצירתיות, אבל לא בחוסר צדק ובהכשלה מכוונת. אי-אפשר להתעלם מהתופעה המצערת שלעורכי הדין הצעירים כיום יש קושי להתפרנס, ומכך שהשוק מוצף וצצים 'משרדי בתי קפה' של עורכי דין צעירים שלא יכולים לממן עלויות של משרד, אז עובדים מכל מיני מקומות מזדמנים.
"עורך דין צריך לעבוד במשרדו ולקבל לקוחות בצורה מכובדת, והוא בעיקר צריך להיות מסוגל להתפרנס לאחר שנות הלימודים וההשקעה שהשקיע. תפקיד הלשכה לסייע לעורכי הדין, בעיקר החדשים, להתפרנס. הלשכה לא יודעת לאמץ ולחבק עורכי דין חדשים ולסייע להם להשתלב בשוק העבודה. אני רוצה לדאוג לפרנסתם של עורכי הדין".
כשבוחנים את אחוזי הנכשלים במבחן עולה כי בוגרי המכללות למשפטים מהווים את אחוז הנכשלים הגבוה בבחינות. בוגרי המכללות פחות טובים מבוגרי האוניברסיטאות?
"אין ספק שהאוניברסיטאות מובילות על המכללות באחוזי המעבר במבחנים, אבל זה לא אומר שבוגרי המכללות לא יהיו עורכי דין מעולים. בוגרי האוניברסיטאות הם כאלה שהצליחו לעבור את הפסיכומטרי בציון גבוה ולכן התקבלו ללימודים, וזו בדיוק הבעיה במבחני הלשכה - הם הפכו למבחן פסיכמוטרי, ללא כל הצדקה.
"תלמידי המכללות לא פחות חכמים או פחות מתאימים להיות עורכי דין, אך הבחינה לא רלוונטית כלל למקצוע. האם כדי להיות עורך דין אתה צריך להיות טוב מבחינה פסיכומטרית? ממש לא. מסגרת הזמן במבחן ההסמכה היום היא בלתי אפשרית. שופטי עליון בעצמם אמרו שהם לא היו עוברים את המבחן, ואפילו השופט יצחק עמית אמר את זה, למרות שאני לא מאמין לו והוא היה עובר כל בחינה".
למרות המחמאות לבוגרי המכללות, בומבך מעביר מסר הפוך בנוגע לנחיצות של כל המכללות שנפתחו. "הלשכה צריכה לצמצם את מספר המכללות. אין סיבה שיהיו כ"כ הרבה", הוא מצהיר. אם במכללה לא יהיו לפחות 50% עוברים בבחינות ההסמכה - היא גם צריכה להיסגר".
בעוד עו"ד ציון אמיר, המתמודד אף הוא לתפקיד ראש הלשכה, אמר בראיון ל"גלובס" בשבוע שעבר שצריך להיות שוק חופשי ואין שום בעיה עם ריבוי המכללות, בומבך סבור שזו בדיוק הבעיה של המקצוע, ב-ה' הידיעה. "בנוסף לצורך בצמצום מספר המכללות, צריך לעשות בחינת התאמה לסטודנטים במכללות כבר אחרי שנה ראשונה של לימוד במכללה, ולבדוק שהסטודנט אכן מתאים לסטנדרטים שנדרשים כדי להיות עורך דין. חשוב לקבל אינדיקציה כבר בשנה א'. אי-אפשר שהמכללות יהיו מסחטות כפסים בלי לתת שירות. צריך ביקורת קפדנית על מה שקורה במכללות כדי שלא יוליכו שולל את מי שלומדים שם".