חייו של בנימין נתניהו היו כנראה קלים יותר בבחירות 2015. בלי כתב אישום שמרחף מעל ראשו, בלי יריבים חזקים מבית. עם זאת, נתניהו של אז נאלץ להתמודד עם אתגר, שהיום כבר לא נמצא על הראדר - תנועת V15, שניסתה בכל כוחה להביא לשינוי במפה הפוליטית. למרות הכספים הגדולים, המתנדבים הרבים והתודעה הציבורית שהתנועה הצליחה להשיג בתוך שלושה חודשים בלבד, במבחן התוצאה היא לא עמדה במטרה העיקרית שלה. לא רק שנתניהו לא הפסיד בבחירות, אלא שמחנה הימין התחזק.
ארבע שנים אחרי ובבחירות 2019 לא קמה אף יורשת ל-V15. הסיבה העיקרית לכך היא חוק V15, שמטיל מגבלות על גיוסי כספים של ארגונים בזמן תקופת בחירות. בשטח ניתן אמנם לראות תנועות כמו "בלי איחוד הקול אבוד" (שקוראים לאיחוד בגוש השמאל), אך כרגע אין אף גוף שמצליח לאגד ביחד המון.
שרון שחף, יועצת אסטרטגית לגופים חברתיים, חושבת שיש היום מקום לתנועה כמו V15. "מצד אחד המפלגות הן עדיין בית פוליטי של הרבה אנשים, ורואים את זה במספרים הגדולים שהעבודה והליכוד הביאו בפריימריז. עם זאת, בעיקר הצעירים מרגישים שזה לא מספיק. הם רוצים לקחת חלק באיזושהי תנועה מלהיבה, במיוחד אנשים שלא הצביעו מעולם, שזו הצבעה ראשונה או שנייה שלהם. הם רוצים שילהיבו אותם ורוב הקמפיינים לא מלהיבים ולא סוחפים, ותנועה חוץ פרלמנטרית עשויה לעשות את זה. אבל השאלה היא מה היא תעשה. מה היא תגיד שכן, לא רק מה לא. זה לא מספיק להיות אנטי ביבי".
כעת אנחנו יכולים רק לשער איך תנועה כמו V15 הייתה מצליחה להשפיע על המערכת הפוליטית של היום. "אני מניח שאם היינו פעילים בבחירות האלו כפי שהיינו בקודמות, הייתה לנו השפעה משמעותית על המפה הפוליטית כמו שהייתה לנו בפעם הקודמת", אומר ל"גלובס" איתמר ויצמן (26), מייסד V15. "מעצם העובדה שהיינו 15 אלף מתנדבים, מאות עובדים וצוות קמפיין מאוד גדול".
מה היית עושה שונה היום?
"במקום להתמקד בעידוד הצבעה, הייתי מתמקד בשכנוע של אנשים מתלבטים, זה הדבר הכי חשוב במערכת הבחירות הזאת, וזה יהיה חשוב במיוחד בחודש האחרון שלה. הייתי מנסה לשכנע כמה שיותר מצביעים במרכז-ימין - אנשים שהם הקולות הצפים - לצאת ולהצביע לאופוזיציה. אני חושב שיש מאות אלפי מצביעים במרכז ימין שרוצים שלילדים שלהם תהיה אפשרות לקנות דירה. הייתי מנסה להסביר להם שהממשלה הזאת רעה בסדרי העדיפויות שלה".
"יש קהל עצום במדינת ישראל שלא רואה את עצמו לא בימין ולא בשמאל", ממשיך ויצמן. "והאמירה של בני גנץ ש'אין ימין ואין שמאל' היא אסטרטגיה טובה. זו אמירה מאוד חשובה כי היא מנסה להגיד 'תקשיבו, כל הוויכוחים האלו והפלגנות וההסתה לא רלוונטיים'. אני חושב שבסך הכול גנץ הוא דמות מאוד חיובית. בן אדם נקי עם עבר מרשים, עם יכולת לעמוד מול הכריזמה הביטחונית של נתניהו. לצערנו, ב-2015 הרצוג היה מועמד יחסית בעייתי להחליף את נתניהו, משום שהוא לא עונה על הפחדים והחרדות של אזרחי ישראל".
בליכוד יצאו למתקפה
כשויצמן מדבר על השפעה פוליטית הוא מתכוון בעיקר לעלייה בשיעור ההצבעה. "המחנה הציוני קיבל 24 מנדטים ושיעור ההצבעה עלה מ-68% ל-72%. וזה התאפשר, בין היתר, בגלל הקמפיין שלנו. עשינו הרבה מאוד מדגמים ומדדים וגם הלכנו וחזרנו לאנשים וראינו שהייתה לנו השפעה מסיבית על העמדות שלהם". לפי ניתוח שעשה "הארץ" ב-2015, V15 הצליחה להביא לעלייה של עד 3% בשיעורי ההצבעה ברוב האזורים שבהן היא פעלה.
הקמפיין, שנולד מפוסט בפייסבוק של ויצמן, הושק שלושה חודשים לפני בחירות 2015 עם מטרה אחת ברורה: להחליף את השלטון. אך למרות ההשפעה על שיעורי ההצבעה והתומכים (לפי ויצמן כ-2,000 ישראלים תרמו כספים לתנועה), המטרה לא הושגה. מדוע? בראיון לגיליון "פירמה" של "גלובס" ויצמן הסביר את זה בשני גורמים עיקריים. "התמקדנו במה שנקרא 'Quick Win' - ניצחון קל. כלומר, ללכת לאנשים שקרובים אליך ולאנשים שיש לך הכי הרבה סיכוי לשנות את דעתם. אבל הסיבה המהותית לכך שגם V15 וגם קמפיינים אחרים נכשלים היא שהם מתמודדים מול כוחות בלתי נתפסים. השגיאות שלנו היו פוליטיות ותקשורתיות, הן היו פחות שגיאות טקטיות. חשבנו שנתניהו חלש מאוד, אבל גילינו שהוא לא".
ואכן, נתניהו ומפלגת הליכוד נלחמו ב-V15 בכל הכוח. ראש הממשלה וחבריו למפלגה סימנו את אנשי התנועה בתור האויב. "שלטון הימין בסכנה. גורמי שמאל ותקשורת בארץ ובחו"ל חברו יחד כדי להעלות את ציפי ובוז'י לשלטון באופן לא לגיטימי, תוך שימוש בהשמצות מבית ובכספים מחו"ל בהיקף חסר תקדים", כתב נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו. בהמשך הוא נקב בשם התנועה ואף פרסם את הסרטון שבו הצהיר כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים. לנו אין V15, לנו יש צו 8".
אבל הליכוד ניסה לתקוע מקלות בגלגלי התנועה לא רק באמצעות הצהרות, אלא גם על ידי המערכת החוקית. כך, המפלגה הגישה שתי עתירות בטענה שהתנועה פועלת באופן בלתי חוקי מטעם יצחק (בוז'י) הרצוג ועוברת על חוק מימון הבחירות.
עתירה אחת הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ונמחקה אחרי כשבועיים. עתירה שנייה הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית. לא רק שהוועדה דחתה את העתירה וחייבה את הליכוד לשלם הוצאות ל-V15, יו"ר הוועדה אף מתח ביקורת חריפה על הליכוד. "אופן התנהלותה של העותרת מעלה את השאלה האם היה כלל מקום להגיש את העתירה מלכתחילה", כתב השופט סלים ג'ובראן. בהמשך גם מבקר המדינה קבע כי אין ממצאים לכך "שמי מהגופים החוץ-מפלגתיים היה 'גוף קשור' למי מהסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת העשרים".
נראה שדרך הפעולה של הליכוד לא השתנה הרבה בין שתי מערכות הבחירות. גם השנה, כשהליכוד מזהה גורם מאיים, הוא מנסה לצבוע אותו בצבעי שמאל. "אמרנו לכם: גנץ יקים ממשלת שמאל בעזרת גוש חוסם שנשען על טיבי והרשימה המשותפת" ו-"בני גנץ שמאל. חלש" - אלו הם חלק מהמסרים שהליכוד מפיץ כעת. "אני מבין את הצורך של גנץ להישאר אמורפי", מציין ויצמן. "מבחינתו, אסור לו לתת סיבות לימין ולנתניהו לתקוף אותו. והסיבה שהליכוד כל כך תוקף את גנץ זה בגלל שגנץ יודע להביא קולות מהליכוד".
עם זאת, בסופו של דבר גנץ גם עשוי להרוויח מהמתקפה נגדו. "אני יכול להגיד שהרבה מאוד פייק ניוז הופצו עלינו", נזכר ויצמן. "יום אחרי שמירי רגב והליכוד עשו מסיבת עיתונאים נגדנו, הצטרפו אלינו הכי הרבה פעלים והכי הרבה תרומות. מיליון שקל ביום אחד, ו-1,200 פעילים נרשמו".
"הליכוד TV זה מהלך חכם מאוד"
ויצמן לא לוקח חלק פעיל בבחירות היום ("אני יכול להגיד שכמעט כל המפלגות במרכז-שמאל פגשו ודיברו איתי. אני שמח לתת מהזמן שלי, אבל כרגע פחות מתאים לי לעבוד בתוך המפלגות"), אבל הוא מצליח להצביע על התרומה שלדעתו V15 הביאה למערכת הפוליטית.
"אני חושב שאחד הדברים ש-V15 עשה מאוד טוב זה לנהל קמפיין עם רוח צעירה ותכנים מאוד יפים ואפקטיבים. סרטונים שלנו של רועי כפרי וגל מוג'ה היו מאוד אפקטיבים, כי הם הצליחו לקחת כישרונות מהעולם המסחרי ולהביא אותם לפוליטיקה", אומר וייצמן.
"אני חושב שעכשיו הרבה מאוד אנשים עושים את זה. יבגני זרובינסקי נשכר על ידי גנץ, אלירז שדה והליכוד TV. זה מראה שכדי לדבר עם הבוחרים צריך לדבר איתם בפלטפורמות שהם מחוברים אליהן. והבוחרים היום נמצאים בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר וזה מה שהמפלגות עושות. מבחינת טקטיקה, יש עתיד והעבודה משתמשות בהרבה מאוד מהכלים ש-V15 הביאו לפוליטיקה ואני ממש שמח לראות את זה", הוא מוסיף.
איזה טיפ היית נותן למפלגות לגבי התנהלות נכונה בדיגיטל?
"לנהל שיחה עם הבוחר ולהפסיק עם כל מיני גימיקים. הדבר הכי חשוב לפוליטיקאי זה למצוא דרך לדבר עם הבוחר ברמה האישית. בגלל זה הליכוד TV זה מהלך חכם מאוד כי הוא מייצר פלטפורמה שבה כל ערב לנתניהו יש אפשרות לדבר עם בוחרים באופן ישיר. הדבר הכי חשוב בפוליטיקה זה להעביר את המסר שלך החוצה בצורה כמה שיותר מאסיבית, והליכוד TV מצליח לעשות את זה. זה מה שהשמאל והמרכז צריכים לעשות, למצוא דרך לדבר ישירות עם הבוחרים בצורה אינטימית, ידידותית וחברותית. לבנות מערכת יחסים עם הבוחרים".
בצל החקיקה המגבילה: אילו התארגנויות פועלות בכל זאת / דני זקן
בליכוד לא רצו לראות עוד V15, ובחרו בכנסת האחרונה לקדם חוק שיאסור על כך. ואכן לפני כשנתיים, במארס 2017, הכנסת אישרה סופית את הצעת החוק של ח"כ יואב קיש (הליכוד), שזכתה לשם "חוק V15". המטרה המוצהרת של החוק הייתה להקשות על בעלי הון לעקוף את חוקי מימון הבחירות ולהשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת.
העיקרון שעומד בבסיס החוק הוא: כמו שיש הגבלות על פעילות המפלגות בתקופות בחירות, כך גם גופים שמעוניינים להשפיע על דעת הקהל במהלך הבחירות צריכים להיות נתונים לביקורת ולהגבלות שונות. החוק מטיל חובת התארגנות ודיווח, וכן הגבלות על תרומות, על מי שמוגדר "גוף פעיל בבחירות".
איך קובעים מי נחשב "גוף פעיל בבחירות"? החוק מגדיר פעולות שהן בגדר "פעילות בחירות": יצירת מאגר מידע עם פרטי מצביעים, הסעת בוחרים לקלפי בהתאם לעמדותיהם, יצירת תעמולה בעד או נגד מועמד או מפלגה ופנייה ישירה לבוחרים במטרה להשפיע על הצבעתם.
החוק גם מגדיר שלוש מדרגות לגיוס תרומות. המדרגה הראשונה קובעת שעל מי שמגייס עד 100 אלף שקל לא חלה כל הגבלה; במדרגה השנייה נקבע כי על גוף שמגייס 100-400 אלף שקל חלה חובת רישום אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות". עוד נקבע במדרגה זו כי גופים אלו רשאים לגייס עד 11 אלף שקל בלבד מתורם או מבני משפחתו הקרובה במהלך תקופת בחירות, או עד 22 אלף שקל בין מערכת בחירות אחת לשנייה; ואילו ארגונים שהיקף פעילותם עולה על 400 אלף שקל, חייבים בחובת התאגדות ובמינוי רואה חשבון שיפקח על איסוף התרומות והדיווח עליהן.
בנוסף, נקבע בחוק כי תותר קבלת תרומות מחו"ל, אך רק עד שליש מסך התרומות. עוד נקבע כי סך התרומות הכללי המותר לא יעלה על 600 אלף שקל. בתקציב זה קשה עד בלתי אפשרי לקיים פעילות ענפה ברמה הארצית.
למרות החקיקה המגבילה הזו, פעילות עמותות קיימת גם כעת. "גלובס" בדק מי השחקנים הפעילים בגזרה:
1. "הברית הישראלית" - במרכז-שמאל קמה עמותה בשם "הברית הישראלית" על חורבות V15, עם אותן המטרות ובלי תמיכה מפורשת במפלגה או מנהיג מסוים. בשל הגבלת המימון, הפעילות מתבצעת בהיקפים נמוכים בהרבה. המטרה העיקרית שלה היא "עושים שינוי בקלפי", כך באתר. בין הפרויקטים של "הברית הישראלית", ניתן למנות את חשיפת רשת הבוטים שסייעה לימין ולליכוד, תחקירים אודות השפעות זרות בבחירות וייזום פרסומים בתקשורת בסוגיות אלה.
2. "בלי איחוד הקול אבוד" - במרכז המפה פעילה התארגנות שמטרתה העיקרית היא איחוד גנץ-לפיד (וגם יעלון לבני אשכנזי ברק וגבאי) כדי לייצר גוש גדול בעל סיכויים להפיל את נתניהו. מאחורי היוזמה עומדים איש הפרסום והעסקים אילן שילוח; האלוף במיל' משה קפלינסקי; תא"ל במיל' גיורא ענבר; היזמית החברתית נועה אליאסף-שוהם; ויונתן בן ארצי, נכדו של יצחק רבין. תומכים בה אנשי עסקים רבים, ובין השאר הוזכר שמו של קובי ריכטר היזם ואיש העסקים (אורבוטק מדינול ועוד) ויו"ר תנועת "דרכנו" שחזונה פתרון מדיני בצורת היפרדות מהפלשתינים.
3. רבנים משפיעים - הניסיון להשפיע פוליטית עובד גם באמצעות התארגנויות לרגע או למעט יותר מכך. כך למשל התכנסה ביום שני בירושלים קבוצה של רבנים מהציונות הדתית, לאחר שהתפרסם על משבר במגעי האיחוד בין הבית היהודי של רפי פרץ לאיחוד הלאומי של בצלאל סמוטריץ'. במגזר הזה, השפעת הרבנים חשובה ולעיתים מכרעת והרבנים שהשתתפו היו משני הצדדים, וביניהם הרב שמואל אליהו רבה של צפת מצד סמוטריץ', והרב אלי סדן ממקימי המכינות בציונות הדתית, מהצד של פרץ. בתום הפגישה הם פרסמו קריאה לאחדות במהירה, כולל צירוף מפלגות ימין אחרות (אלי ישי ועוצמה יהודית) מתוך אחריות ל"תורה לעם ולארץ".