רונן נימני / צילום: איל יצהר
בעשורים האחרונים הפכה ישראל לאומת בתי קפה ומסעדות. בדומה לשווקים מפותחים בעולם, הציבור כבר לא מסתפק במזון בבית ואוכל בחוץ כפתרון קבע וגם כבילוי. מציאות זו באה לידי ביטוי בשלל אופנים, שאחד המרכזיים שבה הוא אופי הקניונים בישראל. אם בעבר הלא רחוק העוגן המרכזי של הקניונים, מבחינת בעלי הקניונים, היה חנויות האופנה, הרי שבשנים האחרונות, בצל הקשיים הנערמים בפני רשתות אופנה רבות, רשתות ההסעדה תופסות נפח הולך וגדל משטחי המסחר בקניונים. זהו הפוטנציאל שקרן אייפקס, שמנוהלת בישראל בידי זהבית כהן, מצאה בשוק ההסעדה כשניסתה לרכוש את קבוצת קפה קפה, קבוצת הרשתות הממותגות של מסעדות ובתי קפה הגדולה בישראל - אם תרצו ה"פוקס" של תחום האוכל.
לפני כשנה, כפי שאנו חושפים היום לראשונה, פנתה זהבית כהן, שבעבר כבר קנתה גופים שהם הגדולים בשווקים שבהם הם פועלים בישראל (תנובה, פסגות ושולץ למשל), לרונן נימני, המייסד והבעלים של קבוצת קפה קפה. כהן רצתה לרכוש את קפה קפה, בין היתר מאחר שמדובר ברשת שמחזיקה בשורה ארוכה של רשתות ממותגות, בהן בתי הקפה קפה קפה, לחם ארז, כספי ופרש, ואולם, זה לא יצא לפועל. ככל הידוע המגעים הצמידו לרשת שווי של כ-260 מיליון שקל, אך לפני חודשים אחדים, לקראת סופה של 2018, גוועו המגעים בין הצדדים ונימני ממשיך להובילה ביד רמה ומתכנן לה המשך צמיחה בדרך שהיא כבר צועדת בה.
"בחודשיים הראשונים של השנה אנחנו מרגישים גידול בתנועה. לכן אנו עם תקווה ש-2019 תהיה שנה טובה יותר מהשנים שקדמו לה עבור קבוצת קפה קפה. להבדיל משנים קודמות, השנה הערך המוסף שלנו כקבוצה גבוה יותר ואנחנו במקום יותר נוח מבעבר", אומר נימני בראיון מיוחד ל"גלובס". נימני מסרב בתוקף להתייחס למגעים עם אייפקס ומבהיר שהקבוצה תישאר בבעלותו.
מחיי הלילה של פינגווין עד רשת קפה קפה
רשת קפה קפה, שהוקמה בשנת 2001, מחזיקה ומפעילה כיום 13 מותגים שבאמצעותם היא רושמת מחזור הכנסות שנתי של כ-800 מיליון שקל ופועלת במודל של זכיינות. בסניפי כל הרשתות בקבוצה, ובמטה שלה, מועסקים 5,000 עובדים, שפועלים ב-250-240 סניפים בכל רחבי הארץ. מי שמחזיק בכל מניות הרשת הוא נימני, שגם מחזיק בנפרד בחברת הנדל"ן רומי וריו החזקות, "באמצעותה אנו מחזיקים נדל"ן בשווי מאות מיליוני שקלים, בדירות יוקרה, במרכזים מסחריים. אנו בונים כיום פרויקט על שטח של 5 דונם מול משתלת אהרוני, מול צומת הפיל".
את דרכו החל נימני כאיש חיי הלילה בתל-אביב, מבלי שעשה את המסלול "הרגיל" של לימודים גבוהים באוניברסיטאות. "הייתי מעורב בתחילה במקומות כמו הניימס והפינגווין בתל-אביב", הוא מספר, ובהמשך "הקמתי את הפוקצ'ה בר בכיכר מסריק". הרשת המקורית שממנה החל את דרכה של קבוצת הענק שבבעלותו היום, ושעדיין בבעלותו המלאה, היא, כמתבקש, רשת בתי הקפה "קפה קפה". עם השנים הקבוצה שבבעלותו התרחבה וכיום היא מחזיקה בבעלות מלאה גם ברשתות נגיסה, לחם ארז ולחם בשר.
הקבוצה מחזיקה בנוסף גם בסחבק, הרשת שהקימה בשבועות האחרונים, ושמוכרת טוסטים בשריים, ולגביה הוא אומר "למעשה, לאחר 18 שנות פעילות של הקבוצה, זוהי הרשת השנייה שאנחנו בונים מאפס, אחרי בתי הקפה של קפה קפה. את יתר המותגים עד היום קנינו". בנוסף הוא מחזיק לפחות 50% מרשתות נוספות, שבראשן כספי ופרש כאמור וגם wok away ורובן, שלפני ימים ספורים חשפנו שהיא רכשה מחצית ממניות הרשת האיטלקית "פיאנו פיאנו".
לאורך שנים יש מנטרה לגבי תחום המסעדנות והיא שמדובר בתחום מאתגר, תחרותי ומסוכן מאוד, אבל בשנתיים האחרונות נראה שהמצב בענף אפילו החמיר על רקע שינויים רגולטוריים. עד כמה אתם מרגישים זאת?
"שיעור הרווחיות בענף נשחק באופן משמעותי: אם עד לפני שנתיים-שלוש שיעור הרווח מההכנסות בענף עמד על יותר מ-20%, כעת הוא ירד ל-13%-12% בלבד. המציאות הזו גורמת לתחלופה מאוד גבוהה בקרב העסקים בתחום".
האם המציאות הקיימת בשוק המסעדנות מקשה עליכם לגייס זכיינים חדשים ולשמר את הקיימים?
"זה לא שונה מפעם: תמיד יש כאלה שיהיה להם יותר קשה. השוני היום הוא שאם פעם על כל סניף היו מספר זכיינים שעמדו בתור, הרי שהיום יותר קשה למצוא זכיינים. אבל זה גם גרם לכך שיש סינון והיום מי שנכנס לענף הוא מקצועי יותר ביחס לאלה שהגיעו בעבר. כלומר, פעם כל אחד חשב שהוא יכול לפתוח מסעדה, והיום רק מי שרציני נכנס לתחום. אבל זה עדיין תחום סקסי".
לאחרונה ראינו מאבק של ראשי ענף ההסעדה בשר האוצר משה כחלון, שבמהלכו נטען כי הרגולציה הורגת את הענף. המאבק הזה הגיע לשיא כשבכיכר הבימה הוצבו מצבות ועליהן שמות של מסעדות שנסגרו. אתה מסכים עם האמירה שהרגולציה הורגת את הענף?
"אנחנו חווים את זה כל הזמן, בעוד ועוד גזרות, וגם משתדלים לעזור לזכיינים במה שצריך. זה גם עניין חוק הטיפים, גם עניין הפיקדון וההיטלים בגין העובדים הזרים ועוד. בממשלה צריכים להבין שזה ענף עם מספר המועסקים הכי גדול במדינה, ורק אחד מתוך חמישה מקומות מצליח. כבר שנים שאנו משלמים את כל הזכויות, ואם לא יבינו שצריך לשנות את המצב אז השוק יהיה בבעיה גדולה יותר. לכן אני מאמין שיירדו מהכוונה לגבות מע"מ על הטיפים".
מי אשם? הממשלה, שר האוצר?
"כל מי שמכתיב את המדיניות ולא מכיר ולא יודע את איך שהדברים האלה עובדים. לא עושים את החשבון מה התוצאה".
ועדיין, למרות המציאות שתיארת, אתה מביע אופטימיות לגבי 2019 ביחס לקפה קפה, מדוע?
"בתחושתי 2019 תהיה שנה יותר טובה מאשר 2018, שהייתה שנה מאוד קשה. בשנתיים האחרונות התחום ספג כמה מכות, שבראשן הפנסיות וההיטלים בגין העובדים הזרים, שהגדילו את הוצאות השכר הכוללות בשיעור חד של 10% עד 20%. כל עלות השכר שעלתה מאוד הקשתה. עכשיו, מעבר לכך שזה הפך לחלק מהפעילות, ענף האוכל וההסעדה נהנה מהיחלשות רשתות בענף האופנה. היום הקניונים מחזרים אחר רשתות בתי הקפה והמסעדות כדי שייכנסו לשטחים הפנויים בקניונים. עד לפני שנה וחצי, המצב היה הפוך. בגלל הכוח שלנו כקבוצה, לקפה קפה יש עכשיו מחירי שכירות הגיוניים ונמוכים יותר והיזמים בקניונים אף משתתפים בעלויות ההקמה והבינוי. העובדה שחלק גדול מההשקעה בהקמה לא מגיע מאיתנו היא יתרון, שמקזז חלק מהעלויות שנוספו לנו עם הפנסיות וההיטלים בגין העובדים הזרים".
כלומר, הקניונים רוצים יותר בילוי וחוויות ופחות אופנה שאפשר לקנות גם באונליין?
"יש היום הרבה שטחי מסחר פנויים. זה תהליך שהתחיל לפני כשנה-שנה וחצי, גם בקניונים וגם במרכזים מסחריים. הם רוצים יותר עסקי בילוי, והם רוצים להכניס שיעור גבוה יותר של עסקים כאלה, גם בגלל השינויים שעוברים על תחומים אחרים, שהציבור רוכש מהם פחות באופן פיזי ויותר בחו"ל או בעולם המקוון. היום אנחנו פועלים גם עם שלושה מותגים בקניון אחד".
מסעדנים רבים מספרים על קושי בתמחור בגלל התעריפים שנכפים לא אחת בגלל חברות ענק ובראשן תן ביס וסודקסו.
"זה נוגס בהכנסות המסעדות, אבל בשעות הצהריים זה משרת אותנו. יש כרגע תחרות ביניהן ולדעתי המונופול של תן ביס וסודקסו ייסדק בשנה הקרובה עם כניסה של שחקניות חדשות לתחום".
70% כשרות וסגורות בשבת
לדברי נימני, שוכרת כיום שטחים בהיקף של 35 אלף מ"ר עבור סניפי הרשתות שהיא מפעילה. כאמור, מדובר בשלל תחומי פעילויות ומטבחים שונים: החל מאוכל איטלקי שהצטרף לאחרונה לרשת, עבור בטוסטים בשריים ועד אוכל בריאות. "יש לנו כ-140 סניפים ברשת בתי הקפה קפה קפה, שכוללת גם את רשת קפה GO, שבה 10 סניפים שנמצאים בשדות תעופה, בבתי חולים ובתחנות רכבת", הוא מספר. עוד אומר נימני כי "בשנים האחרונות אנו לא פותחים בית קפה בשטח של פחות מ-150 מ"ר".
על אחת הרשתות האחרות בקבוצה, לחם ארז, הכוללת 18 סניפים, אומר נימני כי "אנחנו פותחים סניפים ומרחיבים את הרשת, ובכוונתנו להגיע ל-30 תוך מספר שנים בקצב פתיחה של שלושה סניפים חדשים מדי שנה".
אחת האופנות בתחום המזון וההסעדה היא מזון בריא.
"אנו מחזיקים במניות השליטה (51%) ברשת פרש, לצד שלושת המייסדים הירושלמים שלה (שמחזיקים יחד ב-49%). לרשת זו 10 סניפים, ואנו בונים לה פורמט שנקרא פרש מרקט, שמתבסס על הרשת של פרש ויכלול חללים גדולים בשטח של 300 מ"ר. כבר פתחנו לאחרונה סניף קונספט ראשון בקריית גת, ובכוונתנו לפתוח בקרוב סניף שני בחדרה. בסניפים אלה יש מגוון סוגי אוכל: טאבון, מזרח תיכוני, סושי ובר של שייקים. ניכנס עם הקונספט הזה גם לקניונים ולמרכזים מסחריים, בחללים גדולים בביג יהוד ובגלילות ואנו כבר במו"מ עם עוד קניונים ביחס לפתיחת סניפים כאלה".
קבוצת קפה קפה מחזיקה גם במותג החומוסיות כספי, שכולל 16 סניפים עם פריסה בעיקר במרכז הארץ. "בימים אלה אנו פותחים סניף בבאר שבע, בפרויקט של גב ים, וזאת לצד עוד סניפים שאנו מקימים גם במרכז, כחלק מהתרחבות הרשת. מדובר בסניף נוסף במתחם המגורים של עופר בהרצליה הייטס, ובסניף אחר ייפתח בקניון עזריאלי במתחם ה"פוד קורט".
מה היעד שלך לרשת זו בשנים הבאות?
"אני מאמין שהרשת תגיע ל-30 סניפים, בקצב פתיחה איטי יחסית לרשתות אחרות שלנו".
מה הסיפור של רשת סחבק?
"בסחבק יש לנו שלושה סניפים פתוחים, ועוד שלושה-ארבעה סניפים בעבודה. על פי התוכניות, בתוך ארבעה חודשים יהיו ברשת זו 14 סניפים פתוחים, בגודל של 50-40 מ"ר לסניף. זה פורמט כשר שיתחרה בסודוך, ואני מאמין שתוך שלוש שנים מהיום יהיו בה 50 סניפים בכל רחבי הארץ, שיפעלו בשיטת הזכיינות. זו רשת שרצינו לעשות בהפעלה עצמית כי היא לא דורשת יותר מדי הפעלה, אבל היה ביקוש כל כך גדול כששמעו על המהלך, שהפכנו גם אותה לזכיינות".
מהי ההשקעה שנדרשת בהקמה של רשת כזו?
"מדובר בהשקעה של כ-400 אלף שקל לסניף, לעומת השקעה של כ-5 מיליון שקל בהקמת סניף של קפה קפה והשקעה של 3 מיליון שקל בהקמת סניף של לחם בשר. השקענו במהלך כולו כ-10 מיליון שקל. שיעור הרווחיות בסחבק אמור להיות קצת יותר גבוה והשכירויות יותר נמוכות, כך שמבחינתי הסיכון שם אפסי".
רשת המסעדות הבשריות לחם בשר נמצאת בבעלות מלאה של הקבוצה והיא כוללת 8 סניפים והיעד הוא 11-10 סניפים. ברשת הנודלס התאילנדי wok away יש 10 סניפים ועוד 2 בדרך".
בקבוצה של נימני פועלת עוד רשת אסייתית - רשת נגיסה, שקיימת כ-15 שנה וכוללת 13 סניפים. "חיפשנו לרכוש פורמט אסייתי, ומאז שרכשנו את המניות של נגיסה השקנו 5 סניפים, ועוד 3 סניפים חדשים ייפתחו בקרוב". בהתחלה רכשנו 51% ממניות נגיסה, אבל בהמשך, לפני שמונה-תשעה חודשים, קנינו הכול. היום אנחנו מחזיקים 100% מהרשת, שעלות הקמת סניף שלה כ-2 מיליון שקל. אנו רוצים להגיע ל-30-20 סניפים שלה בכל הארץ", הוא אומר.
אגב, לא כל הרשתות שלו הצליחו. "רשת לבורטוריו דה פסטה הייתה ונסגרה", הוא אומר, ומוסיף כי "היו לה 10 סניפים". עם זאת, כאמור, הקבוצה גדלה, והוא מוסיף עוד רשתות, שיש להן מכנה משותף: כשרות - כ-70% מהן כשרות ולא פועלות בשבת. מדוע? נימני מגלה כי "אנשים נוהרים לכשרות. רשתות שלמות הופכות להיות כשרות בלי כוונה. זה גם מה שהזכיין רוצה. זה לא ממניעים דתיים, הם מחפשים שקט בסופ"ש, ולנוח. ובמקרה כזה, אם לא עובדים בסופ"ש, אז שכבר יהיה כשר".