גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחילתה של ידידות מופלאה? החיבור בין גנץ לניסנקורן עלול להיות מסוכן לכלכלה

אפשר להסתכל על המהלך של ניסנקורן כשיטת מצליח: יקבל את מה שהוא רוצה? יישאר בממשלה; לא יקבל? יחזור להסתדרות ששומרת על כיסאו ● יש דבר אחד משותף עיקרי לגנץ וניסנקורן: שניהם אחראים או היו אחראים לגופים שהשקיפות מהם והלאה ● פרשנות

בני גנץ ואבי ניסנקורן / צילום: ישראל הדרי
בני גנץ ואבי ניסנקורן / צילום: ישראל הדרי

1.

בשורות טובות ל"שמן", אותו "שמן" (המגזר הציבורי) מהמשל של נתניהו על "השמן והרזה", שהשמין מאוד בעשור האחרון, בין היתר, באחריותו של נתניהו עצמו. החיבור בין בני גנץ לבין אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, כמוהו כחיבור שכל כולו נועד לשמור על ה"שמן". מהצד האחד, הלובי הצבאי בפרט וכוחות הביטחון בכלל, שמייצג אותו בני גנץ והמצד השני, הלובי של ההסתדרות, שמייצג אותו ניסנקורן.

לכאורה, קשה להבין מהצד את המהלך של ניסנקורן. הוא נמצא כיום באחת העמדות המשפיעות בכלכלה הישראלית, מישנית רק לשר האוצר, ובהחלט משפיעה יותר מכל שר כלכלי אחר, כמו שר הכלכלה. לזכותו של ניסנקורן ייאמר שעשה בכהונתו די הרבה למען העובדים החלשים, החל בדחיפת שכר המינימום כלפי מעלה ועד הסכמים קיבוציים על העלאות שכר אצל אוכלוסיות של עובדים חלשות. אני לא מסכים עם הדעה הרווחת שהוא מייצג את הוועדים החזקים, סיסמא שחוקה ולא תואמת מציאות, כיוון שהוועדים החזקים הם מיעוט זניח בכל הסקטור הציבורי הרחב, הכולל חברות ממשלתיות. אבל, ניסנקורן בהחלט מייצג את הלובי ההסתדרותי, על כל חסרונותיו - ויש לו חסרונות - דווקא בעת הזו שבה נדרשת משמעת תקציבית לאור עליות השכר הבלתי מרוסנות בסקטור הציבורי. ההישגים שלו בתחום השכר עזרו אמנם מאוד לאוכלוסיות עובדים חלשות (ובצדק מגיע להם), אבל ניפחו במקביל את העשירונים העליונים בסקטור הציבורי מעבר לכל מידה סבירה, כי שכר של יותר מ-40 אלף שקל ברוטו לחודש שמגיע עד 100 אלף שקל ברוטו לחודש בסקטור הציבורי - הוא מוגזם ומנופח ובסופו של דבר הוא פוגע בתקציבים חברתיים (אחוז עלייה בודד בשכר שווה קרוב ל-2 מיליארד שקל הוצאה נוספות). ניסנקורן הוא האחרון שמתאים או מסוגל להתמודד עם ניפוח השכר - הוא הרי מייצג את הסקטור הציבורי - ולכן לעולם לא ייצא נגדו.

אפשר להסתכל על המהלך של ניסנקורן כשיטת מצליח או כמי שנהנה מכל העולמות. יקבל את מה שהוא רוצה - תיק כלכלי בכיר (כנראה שהוא לוטש עיניים לשר האוצר) - יישאר בפוליטיקה. לא יקבל את מה שהוא רוצה - יחזור להסתדרות ששומרת לו את כיסאו. אם לא יצליח, המהלך של ניסנקורן ייזכר בעוד כמה חודשים כעוד אנקדוטה משעשעת של הפאזל הפוליטי בישראל. מה שלא יהיה משעשע, זו תהיה האפשרות, שנראית כעת קלושה, שניסנקורן ישמש כשר האוצר. מנהיג עובדים, גם אם לשעבר, איננו יכול לשמש כשר האוצר - זה ניגוד עניינים זועק לשמיים. מי ישים בלמים להסכמי שכר עתידיים? ניסנקורן? שישב לפי רגע מהצד השני של המו"מ? עם מי הוא יישא וייתן? עם מחליפו, שאותו הוא בחר?

2.

יש דבר אחד משותף עיקרי לגנץ וניסנקורן: שניהם אחראים או היו אחראים לגופים שהשקיפות אינה הצד החזק שלהם. השקיפות של הצבא אמנם השתפרה פלאים בשנים האחרונות, והיא עדיין לא מלאה. השקיפות של ההסתדרות היא ממנה והלאה. אין שקיפות, מכוח הגדרתה של ההסתדרות כאגודה עותמאנית. לו היתה שקיפות, היינו יכולים לראות לא רק את ההכנסות וההוצאות של ההסתדרות, לא רק את הסכמי השכר בתוך ההסתדרות אלא גם את רשימת הנכסים שברשותה, ואני יכול רק להניח שהם שווים מיליארדים רבים (למשל, בית ההסתדרות בת"א).

לשניים יש דבר נוסף משותף: פצצת הפנסיה התקציבית, שאמנם עברה מן העולם, אבל היא מייצגת נאמנה של הסקטור הציבורי. מייצגת גם של פצצה מתקתקת בשווי טריליון שקל, שהדור הנוכחי והבא אחריו נושאים על גבם. אם היה איזשהו סיכוי, קלוש אמנם, להתחיל לטפל בפצצה המתקתקת הזו (למשל, בהגדלת ההפרשות או במיסוי יתר לפנסיות מנופחות), הוא ייעלם בחיבור בין גנץ לניסנקורן.

מה מייצג הלובי ההסתדרותי של ניסקורן?

● ביטחון תעסוקתי: הטבה משמעותית הניתנת לעובדי שירות המדינה. אחוז העובדים המפוטרים מידי שנה בשירות המדינה הוא כ-0.9% על-פי הנתונים האחרונים של הממונה על השכר באוצר הוותק החציוני של עובדי משרדי ממשלה הוא 11 שנים, נתון גבוה ביותר בהשוואה לכלל המשק שם עומד הוותק עומד על 5 שנים בלבד.

● השכר הממוצע במשרדי הממשלה עומד על 16,301 שקל ברוטו לחודש בשנת 2017, עלייה נומינלית של 2.5% לעומת 2016. בעשור האחרון השכר לעובד במשרדי הממשלה עלה במונחים ריאליים ב-21% בעוד השכר הממוצע במשק עלה ב-11% בלבד במהלך התקופה הזו. העלייה האוטומטית הזו של בין 2% ל-5% מדי שנה בסקטור הציבורי, כולל בשירות הביטחון, היא בין האיומים הכי גדולים כרגע על המשק הישראלי. מישהו יצטרך לבלום אותה - קשה לי לראות שאלו יהיו ניסנקורן וגנץ.

ומה מייצג הלובי של כוחות הביטחון שמייצג גנץ?

● פנסיית הגישור: הטבה ענקית שהחליפה למעשה את הפנסיה התקציבית בפנסיה תקציבית (כן, זו לא טעות), אבל בשם אחר לגמרי: פנסיית גישור. זו הטבה שקיימת גם בעולם החדש של פנסיה צוברת ומי שזכה בה הוא רוב המשרתים בגופי הביטחון. בהטבה הזו ניתן להעניק פנסיית גישור מרגע הפרישה בין התקופות שהמשרת אינו יכול לקבל קצבה מקרן הפנסיה בה מבוטח. כלומר, אם ממוצע גיל הפרישה בצה"ל עומד על 46, הפורש יקבל פנסיית גישור עד גיל 67 (גיל הפרישה) ורק מגיל 67 הוא יקבל פנסיה מקרן הפנסיה הצוברת שברשותו. המשמעות המעשית היא פנסיה תקציבית למשך כ-20 שנה. אופן חישוב פנסיית הגישור נדון בימים אלה בין משרד האוצר לגופי הביטחון ובראשם צה"ל. זו הסיבה שחישוב עלות פנסיית הגישור למדינה איננה מופיעה עדיין בדוחות הכספיים של הממשלה, אבל היא לבטח תגיע לכמה עשרות מיליארדי שקלים.

● הקצבה הממוצעת של הפנסיה בצה"ל מגיעה ל-16,222 שקל ברוטו לחודש. שימו לב: זה מגיל 46 - גיל הפרישה הממוצע. אין ספק שזה מגיע ללוחמים אבל צריך לזכור: רק כ-16% מהפורשים הם לוחמים, כ-64% הם תומכי לחימה וכ-20% הם טכנולוגיים.

● תוספות הרמטכ"ל: זה מושג שגנץ מכיר היטב מתקופתו כרמטכ"ל, הסמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה של המשרתים בצה"ל עד 19% ("הזכות" הזו, אגב, נמצאת בדיונים אצל משרד היועץ המשפטי לממשלה ולא בטוח שהיא עמדה במבחן החוק). במה מדובר? אם הצבירה בפנסיה תקציבית או בפנסיית גישור עומדת על 2% לשנה מהשכר, לרמטכ"ל ניתנה האפשרות להעניק מתנה נוספת לפורשים: עוד אחוזים לפנסיה. על-פי מבקר המדינה נעה תוספת הרמטכ"ל בשיעורים שבין 8% ל-9% ובסך הכל, על-פי הערכות, מדובר בעשרות מיליארדי שקלים שניתנו כתוספת על-פני כל תקופת תשלום הפנסיה.

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"