איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס / צילום: באדיבות מלאנוקס
התוצאות הפיננסיות הטובות שהציגה חברת הטכנולוגיה הישראלית מלאנוקס, אבל בעיקר הציפיות בשוק שלפיהן החברה עשויה להימכר בפרמיה גבוהה, הקפיצו את מניית החברה בשבוע שעבר אל מעל 100 דולר לראשונה מאז שנת 2012.
מי שניצלה את העלייה במחיר המניה הייתה קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד, שבמהלך השבועיים האחרונים מכרה מניות מלאנוקס שבהן החזיקה בתמורה ל-116 מיליון דולר, במחירי מניה שנעו בין 86-101 דולר. הקרן ירדה להחזקה של 5.9% במלאנוקס , בשווי נוכחי של 318 מיליון דולר.
אם וכאשר תימכר מלאנוקס בפרמיה על מחיר השוק, הרי שהחזקת סטארבורד תהיה שווה עוד יותר. אבל גם היום אפשר לקבוע שהקרן יכולה להיות מרוצה מאוד מההשקעה שלה במניות מלאנוקס. הקרן האמריקאית נכנסה להשקעה במלאנוקס באוקטובר-נובמבר 2017, כשרכשה קרוב ל-11% ממניות החברה מיוקנעם במחירים שנעו בין 44-51 דולר למניה ובהשקעה של כרבע מיליארד דולר.
בחודשים שלאחר מכן, הקרן ניהלה מאבק נגד הנהלת ודירקטוריון מלאנוקס בטענה שהחברה מוערכת בחסר בשל רווחיות תפעולית נמוכה, ודרשה להחליף את כל חברי הדירקטוריון. ביוני האחרון הגיעו הצדדים להסכם שכלל מינוי והחלפה של חלק מחברי הדירקטוריון וקביעת יעדי רווחיות עתידיים. כעבור זמן קצר מכרה הקרן חלק קטן מההחזקה שלה במלאנוקס, כשהמניה נסחרה סביב 85 דולר, בתמורה כוללת של כ-37 מיליון דולר. כעת היא כאמור מממשת עוד חלק מההחזקה במחירים גבוהים יותר.
להשיא ערך ולצאת מההשקעה ברווח בזמן מוגבל
סטארבורד מניו יורק היא כאמור קרן אקטיביסטית. קרנות אקטיביסטיות הן קרנות השקעה שמבקשות להשפיע על ניהול החברות שבהן השקיעו, במטרה לייצר ערך ולהביא לבסוף למימוש ההשקעה בחברה ברווח מכובד. הקרן לרוב רוכשת מניות בשוק הפתוח וכשהיא מגיעה לרף מסוים, היא מודיעה על ההחזקה בה. בשלב זה היא מציבה דרישות, אשר יכולות לכלול כמעט כל דבר - החל מדרישה לחלק דיבידנד, מכירת נכסים, ניסיון למכור את החברה, התנגדות למהלכים מסוימים שההנהלה מקדמת ועוד.
לעתים הקרנות מסמנות באופן פרסונלי את הנהלת החברה, או דירקטורים, ודורשות את עזיבתם. השקעה של קרן אקטיביסטית מובילה לעיתים למלחמת פרוקסי ובמקרים רבים די במאבקים אלה כדי ליצור ערך ולהביא לעליית מחיר המניה, משום שבעלי המניות מעריכים שבקרן זיהו פוטנציאל מסוים, או סבורים שהנהלת החברה תנקוט צעדי מנע ותבצע מהלכים שיציפו ערך. ברוב המקרים, קרן אקטיביסטית לא מגיעה להשקעה לטווח ארוך, ומטרתה היא להשיא לעצמה ערך ולצאת מההשקעה ברווח בזמן מוגבל.
במקרה של מלאנוקס, נראה שהקרן פעלה "לפי הספר" והצליחה להשיג את יעדיה. במקרה אחר, לעומת זאת, התוצאות פחות חיוביות. עוד לפני ההשקעה במלאנוקס השקיעה סטארבורד במניות חברת התרופות הדואלית פריגו, כשרכשה בספטמבר 2016 כ-4.6% ממניות החברה ומאוחר יותר הגדילה את החזקתה, כאשר נכון לסוף שנת 2018 היא מחזיקה בכ-10 מיליון מניות פריגו שמהוות קצת מעל 7% מהון המניות של החברה, ושוויין הנוכחי הוא כ-492 מיליון דולר.
בסוף 2017 אמר מנכ"ל סטארבורד ומנהל ההשקעות הראשי שלה, ג'פרי סמית', כי פריגו הייתה "רעיון ההשקעה הטוב ביותר שלו", אך תמונת המצב כנראה מעט יותר מורכבת. מצד אחד, סטארבורד הצליחה להביא לשינוי בדירקטוריון החברה וב-2017 מונו שלושה נציגים של הקרן לדירקטוריון ועוד שניים עליהם המליצה - מתוך 11 חברי דירקטוריון, וזאת אף שהקרן החזיקה רק בשיעור חד-ספרתי של המניות. נוסף על כך, כפי שהקרן דרשה עוד בתחילת הדרך, פריגו החליטה לצאת מתחום תרופות המרשם, והודיעה לפני מספר חודשים על כוונתה לפצל את התחום לחברה נפרדת או למכור אותו; עם זאת, עד כה לא דווח על עסקה.
מצד שני, סטארבורד רכשה את מניות פריגו במחירים גבוהים בהרבה מרמות המחיר של המניה כיום: 77-96 דולר, ובתמורה כוללת גבוהה יותר משווי המניות נכון להיום. מניית פריגו נפלה בסוף 2018 לרמות שפל של מתחת ל-40 דולר, על רקע שומת מס שקיבלה מרשויות אירלנד, שרק הוסיפה לסנטימנט השלילי במניה על רקע חוסר היציבות בהנהלתה בשנים האחרונות והחולשה בתוצאות הפיננסיות. ייתכן שפריגו תצליח להתאושש ולהציף ערך וסטארבורד תיהנה מכך, אך לפחות בשלב זה היא מפסידה "על הנייר" מהשקעתה זו.
אליוט: הצליחה באימפרבה, פחות בבזק
קרן אקטיביסטית נוספת מניו יורק שלא יכולה להיות מאוד מרוצה מאחת ההשקעות שלה היא Elliott Associates של פול סינגר. הקרן חשפה לפני קצת יותר משנה שהיא מחזיקה ב-4.8% ממניות קבוצת התקשורת בזק, ודרשה לבצע שינוי בדירקטוריון החברה, כולל התפטרותם המיידית של כל הדירקטורים שנחקרו בחקירות רשות ניירות ערך או שהיו קשורים ליורוקום - בעלת השליטה בחברה בימי שאול אלוביץ'.
בהקשר זה הקרן יכולה לסמן "וי" על דרישותיה, משום שכיום אף אחד מאותם דירקטורים שסימנה אינו מכהן כחבר דירקטוריון בזק . עם זאת, הקרן קראה כעבור מספר חודשים לבזק לבצע רכישה עצמית של מניותיה, דרישה שלא נענתה. במקביל, מניית בזק צנחה בתקופה האחרונה על רקע ירידות ערך צפויות בחברות הבנות ובשל העובדה שהדיבידנד צפוי לקטון משמעותית ואולי אף להתאפס. נכון להיום, שווי החזקות קרן אליוט בבזק עומד על כ-420 מיליון שקל, לעומת שווי של כ-670 מיליון שקל כשהודיעה לראשונה על כך שהיא בעלת מניות בחברה הישראלית, כך שהיא איבדה "על הנייר" כשליש משווי ההשקעה שלה.
לעומת זאת, בחברת הסייבר הישראלית-אמריקאית אימפרבה (שנוסדה על-ידי שלמה קרמר), אליוט נהנתה מאקזיט מוצלח. אליוט רכשה לראשונה מניות של אימפרבה ביוני 2016 בתמורה לכ-79 מיליון דולר ובמחיר מניה ממוצע של כ-35.7 דולר. הקרן דרשה להציף ערך לבעלי המניות על-ידי מכירת החברה. אמנם חלפו מעל שנתיים מאז הדרישה ועד שהיא הוגשמה, אך לאחרונה הושלמה מכירת אימפרבה לקרן הפרייבט אקוויטי Thoma Bravo תמורת 2.1 מיליארד דולר ולפי מחיר של 54.5 דולר למניה. בעת המכירה החזיקה אליוט ב-4.8% ממניות אימפרבה, לאחר שמימשה עוד קודם חלק כמחצית מההחזקה שלה במחירי מניה של 42.5-46 דולר.