ניסנקורן וכחלון / צילום: דניאל בר און
"בכל פעם שאנחנו חושבים לקדם משהו, אנחנו שואלים את עצמנו קודם כל אם זה עובר את אבי ניסנקורן או לא עובר". את המשפט הזה אמר בחודש שעבר פקיד בדרגת סגן ראש אגף באוצר בשיחה עם עיתונאי. נדמה שהוא ממחיש בדרך הטובה ביותר את המעמד של אבי ניסנקורן בתוך המשרד שבימיו היפים נאבק בהסתדרות למען קידום רפורמות אמיתיות במשק. שר האוצר משה כחלון הפך את יו"ר ההסתדרות לבן-בית באוצר, ויש שיאמרו לבעל הבית. באוצר לא יזמו בשנים האחרונות אף מהלך שאתגר את ההסתדרות או אפילו הרגיז אותה (חוץ מהגבלת הפטור ממס על הפרשות פנסיוניות לפעמיים השכר הממוצע במשק בחוק ההסדרים 2016).
■ המחליף של ניסנקורן בהסתדרות: "אני איש מפלגת העבודה כל החיים, אבל עכשיו מחפש בית פוליטי חדש"
הכול נעשה בהסכמה, ללא כיפופי ידיים וללא מאבקים. הריב היחיד שנרשם היה סביב הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי, כשניסנקורן היה מוכן להסתפק בתוספת שכר קטנה יותר - קראתם נכון, קטנה יותר - בתנאי שלא תשולם באופן דיפרנציאלי. עם הזמן, ההבנה שאסור לריב עם ניסנקורן הלכה והעמיקה בשורות הדרג המקצועי. גם אם תחפשו היטב ברשת, לא תמצאו אמירות של בכירים באוצר בשמם נגד יו"ר ההסתדרות - ולא בכדי. לשכת השר דאגה לנזוף בכל פקיד שלא יישר קו. נימוקים לשיתוף הפעולה הזה לא היו חסרים. ניסנקורן הרי נחשב למתון ופרגמטי. אחד שלעולם לא ישבית את המשק אלא רק יאיים.
זה התחיל עם המוטו "צריך לעזור לאבי" ששלט באוצר לקראת הבחירות לראשות ההסתדרות, כשהמחשבה ששלי יחימוביץ' תנצח, הספיקה כדי לשכנע רבים באוצר להירתם. אבל הברית נמשכה גם לאחר הניצחון של ניסנקורן ולאט-לאט חלחלה ההבנה באוצר שכחלון רואה ביו"ר ההסתדרות הרבה יותר מבן-ברית. פרופ' אפרים צדקה, המועמד של כחלון לתפקיד נגיד בנק ישראל, זכה להמלצה חמה מניסנקורן, ואפילו לגבי זהות הממונה על השכר - האיש שאמור לנהל מולו מו"מ - היו לניסנקורן השגות. עוצמה כזו לא הייתה ליו"ר הסתדרות באוצר מעולם, וספק אם תהיה למחליפו של ניסנקורן בתפקיד.