תל-אביב - מבט-על / צילום: shutterstock
17 אלף מתושבי ירושלים עזבו את העיר בשנת 2017, לעומת 11 אלף בלבד שעברו להתגורר בה - כך עולה מקובץ נתוני הרשויות המקומיות לשנת 2017 שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על-פי נתוני הלמ"ס, יעד ההגירה המועדף של הירושלמים היה תל-אביב, אליה היגרו 1,622 מתושבי העיר. לעומת זאת, העיר שממנה הגיע המספר הגדול ביותר של תושבים לירושלים הייתה בני-ברק (686 תושבים).
בקובץ הרשויות המקומיות בישראל 2017 מוצגים נתונים ל-255 הרשויות המקומיות בישראל (77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות) בתחומי הדמוגרפיה, הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה והפשיעה והמשפט. בנוסף מוצגים בקובץ נתונים על מצבן הכספי של הרשויות המקומיות.
בסוף שנת 2017 מנתה האוכלוסייה בישראל כ-8.8 מיליון תושבים, 74.8% מהם התגוררו בערים. לצד ירושלים סבלה גם העיר תל-אביב יפו מהגירה שלילית, אך בהיקף מצומצם יותר: 21,533 תושבים הצטרפו לתל-אביב, רובם (1,632) מהעיר הסמוכה רמת-גן - לעומת 23,047 שעזבו אותה, כשגם במקרה זה הייתה רמת-גן היעד העיקרי (2,593 מתושבי תל-אביב עברו להתגורר בה).
השיעור הנמוך ביותר של פטירות שנרשם בשנים 2013-2017 היה ביישובים מודיעין-מכבים-רעות ושוהם (3.16 פטירות ל-1,000 תושבים), והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא (9.27).
שיעור הפריון הכולל הארצי בשנת 2017 היה 3.11 ילדים. השיעור הנמוך ביותר היה בקריית טבעון ובעספיא - 1.78, והשיעור הגבוה ביותר היה במודיעין עילית - 7.67.
שיעור מקרי הסוכרת הנמוך ביותר היה בבנימינה-גבעת עדה (37.41 מקרים ל-1,000 נפש), והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא - 138.12.
השיעור הנמוך ביותר של מקרי סרטן מכל הסוגים בקרב גברים היה בבית"ר עילית (187.99 מקרים ל-100 אלף נפש), והשיעור הגבוה ביותר היה בנצרת עילית - 427.54. בקרב הנשים השיעור הנמוך ביותר של תחלואה בסרטן נרשם ברהט (142.99), והשיעור הגבוה ביותר היה ברמת-השרון (386.71).
שיעורי עודף המשקל הנמוכים ביותר בקרב תלמידי כיתות א' וז' היו במודיעין עילית (8.5% בכיתה א, 17.4% בכיתה ז'), והשיעורים הגבוהים ביותר היו בג'סר א-זרקא (44.6% בכיתה א, 59.3% בכיתה ז').
עוד עולה מהנתונים כי בתחום גביית הארנונה למגורים נרשם ב-2017 ברשויות המקומיות שיפור קל: יחס הגבייה עמד על 74.9% והיה מעט גבוה יותר מהיחס בשנת 2016 (73.4%). ההכנסות מארנונה שלא למגורים עמדו על 55.6% מסך ההכנסות מארנונה, לעומת 56.4% בשנת 2016.
ב-83 מתוך 255 הרשויות המקומיות נרשם גירעון תקציבי בתקציב הרגיל בשנת 2017, לעומת 69 רשויות מקומיות ב-2016 ו-86 רשויות בשנת 2015. הכנסות הרשויות עלו ב-2017 ב-7.5%, וההוצאות עלו ב-7.7%. העלייה בהכנסות נובעת מעלייה של 10.7% בהשתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות ושל 5.8% בהכנסות העצמיות. יחד עם זאת, ב-52 מהרשויות חלה ירידה בהכנסות העצמיות, בדומה ל-53 ב-2016.