המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), עו"ד עמית מררי, הודיעה לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ניצב גדי סיסו, כי פעילותם של גופים העוסקים בתיווך ההשתתפות בהימורי מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט אינה חוקית, וכי המשטרה מוסמכת לנקוט פעולות אכיפה נגדם - כך עולה מעמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט, במסגרת המחלוקת בנוגע לשאלה האם על הבנקים וחברות האשראי לספק שירותי סליקה למועדוני הימורים.
מהודעה זו עולה כי בכוונת המדינה לפתוח בקרוב בהליכים פליליים נגד מועדונים שונים, המספקים שירותי תיווך למילוי טפסי לוטו, טוטו ואחרים.
היועץ המשפטי לממשלה נדרש לשאלת החוקיות של פעילות מועדוני ההימורים במסגרת ההליך, כחלק מההכרעה האם הבנקים מחויבים לספק את השירותים שתובעים מועדונים שונים - והבהיר כי לעמדתו מדובר בפעילות שאינה חוקית, ומשכך משתמע כי הבנקים אינם צריכים לספק את השירות.
מועדוני ההימורים שהגישו את התביעה - בהם "לוטונט מועדון חברים","מגה שיטות מתמטיות מתקדמות", "ניו ספורט ומרקטינג", "טלכלל", "דאבל פיס מועדון חברים" ועוד - הם גופים פרטיים שאינם פועלים מטעם מפעל הפיס או המועצה להסדר ההימורים בספורט ("טוטו ווינר"), ואשר מציעים שני שירותים עיקריים: תיווך ההשתתפות בהימורי מפעל הפיס או המועצה להסדר ההימורים בספורט (רכישת כרטיסי הגרלה, מעקב אחר הגרלות והעברת סכום הזכייה לחשבונו של הזוכה) תוך גביית עמלות; וכן הצטרפות למועדון חברים במסלולים שונים, אשר מאפשרת רכישה קבוצתית של כרטיסי הגרלה, בטענה כי יש בכך כדי להביא לזכייה בסבירות גבוהה יותר.
לאורך השנים התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לשאלת חוקיות פעילותם של מועדוני ההימורים הללו ושכמותם, אגב הליכים אזרחיים שונים. ככלל, לפי העמדות שהוגשו מטעם היועץ המשפטי לממשלה, פעילות מועדוני ההימורים אינה חוקית לפי חוק העונשין. עמדה זו מבוססת על לשון החוק ותכליתו, כאשר לטענת היועמ"ש, ההיתר שניתן להימורים לפי החוק, ניתן לסוג מסוים של עורכי הימורים ולא לסוג מסוים של הימורים. על-פי עמדה זו, המחוקק התיר לעורכי הימורים החוקיים לערוך הימורים אלה לשם מימון מטרות ציבוריות, תוך פיקוח הולם שנועד להקטין את הסיכונים הגלומים בהימורים. ארגון הימורים על-ידי מי שלא זכה להיתר הוא אסור, אף אם הארגון נערך בקשר להימורים שלגביהם ניתן היתר.
עם זאת, בסוף שנת 2015 היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יהודה וינשטיין, קבע כי על אף שפעילותם של מועדוני ההימורים אינה חוקית לכאורה לפי החוק הקיים, לא יינקטו פעולות אכיפה בעניין, עד שיתוקן חוק העונשין באופן המבהיר למען הסר ספק כי מדובר בפעילות אסורה. עמדה זו הובאה לידיעת משרדי האוצר והתרבות והספורט, ועל בסיסה סירבו חברות סליקה לספק שירותי סליקה למועדוני הימורים. בשל כך הגישו שורה של מועדונים תביעה אזרחית נגד חברות הסליקה. היועץ המשפטי לממשלה התבקש להתייצב להליך ולהגיש את עמדתו בסוגיית פעילות מועדוני ההימורים.
בתום דיון שקיים לפני כשנה הורה היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על דעת פרקליט המדינה, על שינוי המדיניות עליה הורה קודמו, כך שאין צורך בתיקון חקיקה לשם אכיפת הדין, ובהתאם לכך ניתן להתחיל באכיפת האיסור הפלילי, תוך פרק זמן סביר. עמדתו זו הובאה לידיעת בית המשפט בינואר 2018, בהליך האזרחי האמור.
לפני כחודש קיים בית המשפט דיון בתביעה, במסגרתה ביקש מספר הבהרות מהיועץ המשפטי לממשלה ביחס לעמדתו; ובשבוע שעבר הגיש היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות עורכי הדין שלמה כהן ומירב ולרשטיין מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), את עמדתו, בה שב וציין כי ניתן לנקוט בפעולות אכיפה.
בהתאם לכך, בימים אלה הודיעה כאמור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, לראש אח"מ במשטרת ישראל כי משמעות החלטת היועמ"ש היא שהמשטרה מוסמכת לנקוט בפעולות אכיפה נגד מבצעי הפעילות האמורה של מועדוני הימורים כבר עתה, כאשר האכיפה תיעשה, כמובן, בהתאם לסדרי העדיפויות, כמקובל.
