מיחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר
תאגיד המיחזור אל"ה - שבעלות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, יפאורה תבורי בע"מ ומעיינות עדן בע"מ - ישלם מס בסך כ-12 מיליון שקל בגין הכנסותיו בשנים 2008 עד 2010 - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר דחה שני ערעורי מס שהגישה אל"ה, העוסקת באיסוף מכלי משקה למיחזור, נגד פקיד שומה תל-אביב 5 על שומת ניכויים בצו שהוצאה לו לשנת המס 2008 ועל שומות ניכויים בצו לשנות המס 2009 ו-2010.
הרקע לשומות המס הוא חוק הפיקדון על מכלי משקה, הקובע, בין היתר, חובת גביית פיקדון על היצרן או היבואן בעבור כל מכל משקה מלא מסומן שנמכר לצרכן או לבית עסק; ומנגד חובת החזר הפיקדון לצרכן ולבית עסק עם החזרת מכל המשקה.
באוגוסט 2000 נכנס לתוקפו תיקון מספר 2 לחוק הפיקדון, שקבע כי יצרנים, יבואנים ובתי עסק יכולים להתאגד ב"תאגיד מיחזור", שמטרתו היחידה היא "הקמה והפעלה של מנגנון לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה לעניין החזר פיקדונות, איסוף מכלי משקה ומיחזורם וביצוע פעולות אחרות שמטרתן קידום האיסוף והמיחזור, והכול בין בעצמו ובין באמצעות אחרים".
לתאגיד המיחזור נקבעו יעדי איסוף בהם עליו לעמוד, כאשר אי-עמידה ביעדים אלה מחייבת השתת עיצומים כספיים.
המערערת, אל"ה, נוסדה באוקטובר 2001 כ"תאגיד מיחזור". היא הוקמה על-ידי 4 יצרניות ויבואניות משקאות: החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, טמפו תעשיות בירה, יפאורה תבורי בע"מ ומעיינות עדן בע"מ.
המערערת הוכרזה כמונופולין בשירותי איסוף של מכלי משקה, ופעילותה חייבה את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים בפסק הדין.
דמי הפיקדון הנגבים על-ידי היצרנים והיבואנים מהקמעונאים, מועברים במלואם לאל"ה ומשמשים לפעילותה. הקמעונאים מוכרים לצרכנים מוצרים ואגב כך גובים את דמי הפיקדון בעבור מכלי משקה מסומנים.
בפברואר 2010 נכנס לתוקף תיקון מספר 4 לחוק הפיקדון, במסגרתו בוטל מעמדה הסטטוטורי של אל"ה. סעיף 7א לחוק הפיקדון קבע יעדי איסוף מכלים ליצרנים וליבואנים, כאשר אי-עמידה ביעדים גררה חיוב בקנסות. גם לאחר תיקון 4 פועלים היצרנים והיבואנים באמצעות אל"ה.
איסוף מכלי המשקה על-ידי אל"ה נעשה על-ידי מספר גורמים - בתי עסק, אספנים, מוסדות חינוך ועוד, כאשר החברה יודעת לזהות את גורמי האיסוף ובפרט את האספנים; משלמת לאספנים את סכום דמי הפיקדון בעבור כל מכל שהם מחזירים לה; ובנוסף היא משלמת לאספנים אשר מחזירים לה למעלה מ-60,000 מכלים בחודש "דמי עידוד" בהתאם למספר המכלים אותם הם מחזירים.
בשנות המס שבערעורים, האספנים החזירו לתאגיד 50% מכלל המכלים שהוחזרו לתאגיד. באותן שנות מס ניכתה אל"ה מס במקור מדמי העידוד ששילמה לאספנים, אולם מדמי הפיקדון ששילמה להם לא ניכתה מס במקור.
על הרקע הזה נולדה המחלוקת של אל"ה מול רשות המסים בנוגע לשאלת חובת ניכוי מס במקור מתשלום דמי הפיקדון לאספנים.
בית המשפט דחה את הערעורים של אל"ה על השומות שהוצאו לה, כאמור, תוך שקבע כי מוטלת על תאגיד אל"ה חובת ניכוי מס במקור מדמי הפיקדון המשולמים לאספנים.
בפסק הדין שנתן השופט מגן אלטוביה צוין כי האספנים המחזירים או מוסרים למערערת מכלים מסומנים אינם בגדר צרכן כמשמעותם בחוק הפיקדון, ועל-פי דיני המס יש לראותם כמי שאוספים את המכלים המסומנים "למטרת עסק".
בית המשפט הוסיף כי מאחר שהאספנים אינם באים בגדר "צרכן" ובוודאי אינם בגדר "בית עסק" למכירת מכלי משקה, ממילא אין להחיל על האספנים את הוראות חוק הפיקדון. בהתאם, נקבע, אל"ה לא הייתה חייבת להשיב לאספנים את סכום הפיקדון. ככל שעשתה זאת, צוין, מדובר בעסקה שבינה לבין האספנים, לפיה האספנים מוכרים לאל"ה מכלים מסומנים בתמורה שהוסכמה בין כל אחד מהאספנים לבינה; ו/או אוספים האספנים מכלים מסומנים עבור אל"ה תמורת דמי שירות, כמוסכם בין כל אחד מהאספנים לבין אל"ה.
מנגד, בית המשפט דחה את בקשת רשות המסים, שיוצגה על-ידי עו"ד גלית פואה מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), להטיל על אל"ה קנס בגין אי-ניכוי מס במקור.
מאל"ה נמסר: "בעבר הייתה הסכמה עם רשות המסים שלא לנכות מס במקור על דמי פיקדון. בהתייעצות עם יועצי המס והיועצים המשפטיים שלנו המשכנו במדיניות, מתוך הבנה של החוק שלא ניתן לנכות מס על דמי הפיקדון. בשלב מסוים החליט מס הכנסה אחרת והוציא לתאגיד שומות. אל"ה ערערה לבית המשפט, כשהיא מבקשת לדון בסוגיה העקרונית האם חלה על התאגיד חובת ניכוי מס במקור על דמי הפיקדון. אנו מופתעים מההחלטה, ולאחר שנלמד את הפסיקה, נחליט אם לערער".