גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת הפתיחה של ענת גואטה: חקירה של עבירות מידע פנים בשורת חברות בורסאיות

חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי סאמיט, קדימהסטם, כלל ביוטכנולוגיה, אליום מדיקל וככל הנראה חברות נוספות, בפרשה שהציר המרכזי בה הוא רו"ח מנחם ויינברג ● בין השאר נחקר זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט, הנחשב לאחד הכוכבים העולים בשוק ההון בשנים האחרונות ● מניות החברות מגיבות בירידות חדות בבורסת ת"א

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר

מתרחבת והולכת החקירה של בכירים בחברות ציבוריות בפרשה של שימוש במידע פנים הנחקרת על-ידי רשות ניירות ערך בראשותה של ענת גואטה. ככל הנראה מדובר בפרשה שבה מעורבות כמה חברות בורסאיות, כשעד כה פורסם שמן של חברת הנדל"ן סאמיט, חברת הביומד קדימהסטם, חברת התשתיות נקסטקום, חברת כלל ביוטכנולוגיה וחברת אליום מדיקל.

מניותיהן של החברות מגיבות בירידות בבורסה בתל-אביב בהמשך לדיווחים. סאמיט  יורדת 4.3%, קדימהסטם  צונחת בכ-14%, נקסטקום  צונחת בכ-11%, כלל ביוטכנולוגיה  מאבדת כ-1%, ואליום מדיקל  יורדת בכ-3%.

זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סאמיט אחזקות נדל"ן (מחזיק בכ-45.8%) הפועלת בגרמניה ובישראל, שוחרר הבוקר (ג') בערבות, על-פי החלטת בית משפט השלום בתל-אביב. מהחלטת בית המשפט עולה כי לוי, המכהן גם כיו"ר החברה, נחקר על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים.

על-פי דיווח של חברת סאמיט היום בצהריים לבורסה בתל-אביב, "החברה מתבקשת לעדכן כי ביום 18 בפברואר 2019 (אתמול) ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של הרשות בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים, וכן נחקרו בנידון נושאי משרה בחברה". 

במקביל לעיכובו של לוי לחקירה, פשטו אתמול (ב') חוקרי ניירות ערך על משרדי החברה ותפסו מסמכים וחומרי מחשב. הפשיטה על משרדי חברת סאמיט וחקירתו של לוי הם חלק מחקירה נרחבת של רשות ניירות ערך, במסגרתה עלה החשד כי איש שוק ההון, רו"ח מנחם ויינברג, קיבל מידע פנים מבכירים במספר חברות ציבוריות ועשה בהם שימוש כדי להפיק רווחים. כל תיק ההשקעות של ויינברג נסרק כעת במסגרת החקירה.

גורמים ברשות ניירות ערך מסרו היום ל"גלובס" כי במסגרת חקירת הפרשה צפויות פשיטות על חברות נוספות, וכן חקירות של בכירים נוספים בשוק. בין החברות הללו ניתן כבר להזכיר את קדימהסטם שדיווחה היום כי אתמול ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדיה, במסגרת אותה חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לביצוע עבירות שימוש במידע, פנים וכן נחקרו נושאי משרה בחברה.

בנוסף, נקסטקום דיווחה כי חוקרי משטרת ישראל הופיעו עם צו חיפוש בנוגע לעבירות מרמה. מהודעת החברה למשקיעים עולה כי אין מידיה מידע אודות מהות החקירה וסיבותיה. גם כלל ביוטכנולוגיוה דיווחה כי חוקרי הרשות ערכו אתמול חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. עוד דיווחה כלל ביוטכונולוגיה כי נושא משרה החברה נחקר בנדון.

בנוסף לחברות הללו, גם חברת אליום מדיקל פרסמה הודעה למשקיעים, ולפיה חוקרי רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי החברה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. בנוסף דיווחה החברה כי נושאי משרה נחקרו. 

ב-26 באוגוסט 2018 דיווחה סאמיט לבורסה בתל-אביב כי שווי הנדל"ן להשקעה של החברה-הבת סאמיט גרמניה  גדל ב-92 מיליון אירו וחצה רף של 1 מיליארד אירו. עליית הערך יוחסה, על-פי הדיווח, "הן להתחזקות שוק הנדל"ן המסחרי בגרמניה והן להשבחת נכסים ספציפיים בפורטפוליו". כמה ימים לאחר מכן, ב-29 באוגוסט, דיווחה החברה על תוצאות כספיות טובות למחצית הראשונה של שנת 2018. בעקבות שני הדיווחים עלתה מניית החברה ב-1.8% ו-6%, בהתאמה.

לוי, יו"ר סאמיט, חשוד כי מסר לרו"ח מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון, מידע בנוגע לדיווחים אלה של סאמיט, לפני שפורסמו לידיעת הציבור. כפי שפורסם אמש ב"גלובס", רו"ח ויינברג נחקר אתמול באזהרה בחשד לביצוע עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות ערך של כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. לפי החשד שנבדק במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, בין השנים 2016-2018 קיים ויינברג קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.

שוויה של סאמיט בבורסה הגיע לכ-2 מיליארד שקל, לאחר שהמניה רשמה עלייה של כ-80% ב-3 השנים האחרונות. מכאן, ששווי החזקותיו של לוי בחברה קרוב למיליארד שקל. המניה צונחת כעת ב-4%. 

רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים

עוד חושדת הרשות כי ויינברג השתמש באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע, כשברשותו מידע פנים, עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. עוד לפי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים. על-פי החשד, במסגרת הקשר הישיר והרציף שניהלו לוי ו-ויינברג, מסר לוי לויינברג מידע פנים אודות דיווחים של סאמיט לפני פרסומם לציבור.

מהבקשה שהגישה רשות ניירות ערך לבית המשפט, להטיל על לוי תנאים מגבילים במהלך החקירה, עולה כי תיק החקירה סובב סביב החשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של החברה הציבורית סאמיט אחזקות נדל"ן במהלך השנים 2018-2016. זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, נחשב ל"איש פנים" בחברת סאמיט מתוקף תפקידו ומעמדו בחברה.

על-פי החשד, ויינברג השתמש במידעי הפנים שקיבל מלוי וניצל אותם לטובת ביצוע עסקאות בניירות הערך של חברת סאמיט, וזאת טרם פרסום הדיווחים האמורים של החברה, וכמו כן על-פי החשד מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מלוי לאחרים. לפי החשד שנבדק, בעקבות פעילות אסורה זו גרף ויינברג רווחים כספיים אסורים בסך של מאות אלפי שקלים.

לוי חשוד בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים, כאשר לטענת רשות ניירות ערך, "במהלך החקירה התגלו ממצאים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו בביצוע העבירות". עוד לטענת הרשות, "חשודים ומעורבים נוספים נחקרו בתיק זה וביחס לחלק מהפרשות הכלולות בתיק, אולם נוכח היקף תיק החקירה ומורכבותו, לרבות קיומן של פרשות נוספות שטרם נחקרו, לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך לסיים את החקירה".

לטענת הרשות, לצורך סיום החקירה יידרשו חקירות ופעולות חקירה נוספות. עוד נטען כי "לאור חומרת העבירות והסנקציה החמורה הקבועה בגינן, מתקיים במקרה דנן חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה וכן חשש ממשי להימלטות מאימת הדין".

סאמיט מתכננת הנפקה בבורסת פרנקפורט

גרמניה היא שוק הפעילות העיקרי של סאמיט, והיא מחזיקה שם באמצעות סאמיט גרמניה יותר מ-100 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר, המניבים דמי שכירות שנתיים של כ-346 מיליון שקל (כ-83 מיליון אירו). מלבד גרמניה, לחברה יש 27 נכסי נדל"ן מניב בישראל בשטח כולל של כ-238 אלף מ"ר המניבים לה דמי שכירות של כ-116 מיליון שקל בשנה. במהלך השנה האחרונה הרחיבה סאמיט את הפעילות בגרמניה, ובמהלך השנה ביצעה שתי עסקאות גדולות בסכום מצטבר של כ-1.1 מיליארד שקל.

בחודש שעבר דיווחה סאמיט כי היא מתכננת להנפיק במהלך 2019 את הפעילות בגרמניה גם בבורסה בפרנקפורט, באמצעות הקמת חברה נכדה (חברה-בת של סאמיט גרמניה), בכפוף לתנאי השוק. 

בעשור הקודם ניצל לוי את הגאות בשווקים כדי להנפיק את הפעילות בגרמניה בבורסה של לונדון ב-2006. במסגרת ההנפקה וגיוסים נוספים שביצע שם בשנים 2006-2007, הצליח לוי לגייס לפעילות בגרמניה סכום אדיר של 305 מיליון אירו. זמן לא רב לאחר מכן, השתנה הסנטימנט בשוק, והגיע המשבר העולמי.

כחלק ממגמת השוק, גם מניית סאמיט סבלה מירידות שערים משמעותיות במסחר בלונדון. לוי ניצל את הירידה במחיר המניות, ו-3 שנים לאחר הנפקתה, ביוני 2009, השקיעה סאמיט כ-70 מיליון אירו במחיקת החברה-הבת מהמסחר בבורסה האנגלית. למרות ההפסד הכבד ביחס למחיר ההנפקה, רוב המשקיעים העדיפו באותה תקופה, שבה שלט חוסר ודאות בשווקים, להיענות להצעת הרכישה של לוי.

ב-2014 הנפיק שוב לוי בבורסת ה-AIM בלונדון את פעילות החברה-הבת סאמיט גרמניה וגייס 35 מיליון אירו בהנפקה, לפי שווי חברה של 185 מיליון אירו.

*** חזקת החפות: החקירה נגד זוהר לוי, מנחם ויינברג ושאר המעורבים נמצאת בראשיתה. מדובר בשלב מקדמי מאוד של ההליך הפלילי. לוי ו-ויינברג מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

אורניום / צילום: Shutterstock

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו

ב־1972 גילו חוקרים כור ייחודי באזור אוקלו שבגאבון, ניסוי טבעי שהייתה לו השפעה דרמטית על חקר הפיזיקה והבנת חוקי היקום ● פיזיקאים משוכנעים גם היום שעוד יש לנו מה ללמוד ממנו, גם על "התיאוריה של הכול" וגם על שיטות לאגירת פסולת גרעינית

קמפיין הפועלים

הרבה יותר מדמות של "ארץ נהדרת": בנק הפועלים שוב לוקח את הדאבל

הפרסומת הזכורה והאהובה ביותר, גם השבוע, שייכת לבנק הפועלים, "אירנה" (ליאת הר לב) והילה קורח - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אל על זוכה לתשומת לב עם פרסומת רזה, והטיזר של שופרסל נועל את הטבלה

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מאבק בתוך המשפחה: בעלי מניות ברדקום דורשים להדיח חמישה דירקטורים

קבוצת בעלי מניות, המחזיקה בכ-19% מהון המניות בחברה, דורשים להדיח חמישה דירקטורים מכהנים ולמנות שלושה אחרים ● בין חברי הקבוצה, נמצאים יורשיו של המייסד והיו"ר לשעבר, זהר זיסאפל ז"ל, ובין הדירקטורים שהם מבקשים להחליף נמצאת מי שהייתה בת זוגו של אביהם, רחל בן-נון

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

לפחות 26 ספינות חצו את הורמוז דרך איראן, חלקן בתשלום

על פי דיווח, בשבועיים האחרונים עברו לפחות 26 ספינות דרך מצר הורמוז במים טריטוריאליים איראניים, וחלקן נאלצו לשלם "דמי מעבר" על סך 2 מיליון דולר ● בנוסף לכך, דווח כי 21 ספינות בחרו לכבות את המשדרים כשהן עברו במצר, על מנת "להתגנב" למצר תוך נטילת סיכון למתקפה איראנית

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

החברה שהקימו יוצאי נופר ואנלייט גייסה מעל 200 מיליון שקל

סטארק פאוור, שהיו"ר שלה נדב טנא כיהן כמנכ"ל-שותף בנופר אנרג'י, גייסה 215 מיליון שקל לפי שווי של 580 מיליון שקל אחרי הכסף ● הגיוס בוצע מול שורה של מוסדיים, ביניהם קרן אלפא, הראל, מור גמל והפניקס, כאשר המניות והאופציות שהונפקו להם מקנות להם החזקה של 40% בחברה

טיל בעיר תת־קרקעית באיראן / צילום: מתוך פרסומים בתקשרת האיראנית. נאספו על ידי טל ענבר

ערי טילים מתחת לאדמה: הפרויקט האיראני שחסין לתקיפות ישראליות

ירי הטילים מאיראן נמשך על אף הפצצות צה"ל, ובערי הטילים בתת־קרקע משוקמות במהירות יכולות הירי ● מומחים מסבירים מה כוללות אותן ערים מבוצרות והאם ניתן להשמיד אותן לחלוטין

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מהרו לתחנות: מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12% בשבוע הבא

בעקבות התייקרות הנפט והתחזקות שער החליפין, מחירי הדלק צפויים לזנק החודש בשיעור דו-ספרתי ● מחיר הדלק משפיע לא רק על עלות התדלוק לרכב פרטי, אלא גם על מחיר התובלה במשאיות ובמטוסים, שמשפיע בתורו על מחירי הסחורות - ובהתאם גם על האינפלציה ● האם הממשלה תפחית את מס הבלו ותמנע עליית מחיר קיצונית?

תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

בגיל 41 תומר ראב"ד הוא לא רק יו"ר בזק, אלא גם שליח למשימות דיפלומטיות מיוחדות

היחסים עם סעודיה והאמירויות בימי המלחמה, התפקיד המרכזי במסדרון הכלכלי והמשימה הדיפלומטית הרגישה באוסלו ● תומר ראב"ד הוא מזמן לא רק יו"ר בזק: "האיום האיראני הגביר את הצורך של מדינות האזור בתשתית הישראלית" ● ראיון

ישראלים מתמגנים בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

טילים ללא הפסקה: כך מצליחה איראן לשגר למרות ההפצצות

תוך פחות מיממה נשמעו 2,500 אזעקות, יותר מכל יום בשבוע האחרון • "איראן היא מדינה ענקית. כך שלא בעיה מבחינתה למצוא אתרים כדי לשלוח מהם טילים"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

הותר לפרסום: אחד הנאשמים בפרשת הפולימרקט הוא רב סרן במיל' בחיל האוויר

"הנאשם נחשף באופן שוטף לידיעות רגישות וסודיות מטבען, שביטחון המדינה מחייב לשמור בסוד", נכתב בכתב האישום ● בעקבות אותו מידע סודי ומקדים, המליץ לנאשם נוסף להמר על מועד התקיפה באיראן - והשניים התחלקו בכספי הזכייה

זירת נפילה בנהריה / צילום: כבאות והצלה לישראל

הבורסה מסכמת חודש של מלחמה: הענפים שנחבטו, המניות שזינקו והמדד שהפתיע

המערכה מול איראן אמנם נפתחה באופטימיות גדולה בשוק המקומי, אך זו התמתנה בצל חוסר הוודאות הגובר ומלחמת האנרגיה המתהווה ● אילו מדדים ומניות כיכבו, מי אכזבו, ואיך זה שמניית בז"ן זינקה למרות פגיעת הטיל האיראני, בזמן שהמניות הביטחוניות דווקא ירדו?

חברת הדירוג פיץ' / צילום: Shutterstock

פיץ': דירוג האשראי של ישראל יישאר ללא שינוי

בניגוד להערכות טרם "שאגת הארי", סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' החליטה להשאיר את הדירוג ברמה של A עם תחזית שלילית ● בפיץ' מסבירים את ההחלטה ב"צפי לעלייה מתמשכת בחוב הציבורי.. וכן סיכונים של התממשות תרחישי קיצון הקשורים למלחמה שעלולים להחליש את פוטנציאל הצמיחה של ישראל ואת המסלול הפיסקלי שלה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בתהליך מזורז: מתווה הסיוע לעובדים בעתיד יכלול מנגנון ללא חקיקה

למתווה הסיוע למבצע הנוכחי מול איראן יתווסף סעיף שמאפשר להפעיל את המנגנון שוב עד סוף השנה הבאה, ללא צורך לעבור פעם נוספת חקיקה ראשית ומורכבת של שלוש קריאות במליאה ● את המתווה הזה ניתן יהיה בעתיד להפעיל בתהליך מזורז בהסכמה של שר האוצר

בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

באוצר סוף סוף מבינים שלעסקים לא נשאר אוויר

שש שנים והמענה לעסקים מתבושש ● חייבים לבזר את תשתיות החשמל ● ולציבור נשאר רק להביט לשמיים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בינה מלאכותית / אילוסטרציה: Shutterstock

למה הדלפה של מודל AI אחד של אנתרופיק הפילה את כל מניות הסייבר?

המודל החדש של אנתרופיק שנחשף בטעות הציג יכולות פנומנליות בכתיבת קוד מורכב ובאיתור חולשות אבטחה, מה שגרם לחששות מפני שינוי דרמטי במאזן הכוחות המסורתי לטובת האקרים ● אנתרופיק מיהרה לחסום את הגישה למאגר הקבצים הפתוח ולהבהיר כי מדובר בכשל נקודתי אבל התגובה בשווקים הייתה מיידית: מניות סייבר מובילות רשמו צניחה חדה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

רוצים לדעת מה דונלד טראמפ הולך לעשות? תסתכלו על המדד הזה

מקסימיליאן יוליר מחטיבת המחקר של דויטשה בנק פיתח את "מדד הלחץ של טראמפ", מדד שימושי לאומדן רמת הלחץ שבה נמצא הנשיא האמריקאי ● כעת, המדד הזה ברמתו הגבוהה מאז "יום השחרור" ● האם "הרגעה מילולית" אופיינית בדרך?

נפט / צילום: Shutterstock

טראמפ חשף: המתנה שקיבלתי מאיראן

נשיא ארה״ב סיפר כי איראן אפשרה ל-10 מיכליות נפט לעבור במצרי הורמוז כמחווה של רצון טוב כחלק מהשיחות בין המדינות ● בכך סתר את ההכחשה המתמשכת של איראן בנוגע למגעים

תומר שפריצר, סמנכ''ל בארבע עונות תכנון פיננסי / צילום: יוליה טינקלמן

לפני שנה הוא המליץ להשקיע במניות הבנקים וצדק. מה הוא חושב כעת?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● תומר שפריצר, סמנכ"ל בארבע עונות, פגע כשצפה את התחזקות השקל והזהיר מריצת המשקיעים למדד ה־S&P 500 ● כעת הוא טוען כי שוק המניות הישראלי הוא "המסיבה של אתמול", מזהיר מהשקעה במניות נדל"ן למגורים ותוכנה, ומזהה הזדמנות בענקיות הטכנולוגיה מעבר לים

הרס שנוצר מנפילה של טיל איראני / צילום: ap, Oded Bality

סקר גלובס: אחד מכל ארבעה ישראלים מעיד שלא יעמוד בתשלומים הקבועים

סקר מיוחד של גלובס בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות