גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת הפתיחה של ענת גואטה: חקירה של עבירות מידע פנים בשורת חברות בורסאיות

חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי סאמיט, קדימהסטם, כלל ביוטכנולוגיה, אליום מדיקל וככל הנראה חברות נוספות, בפרשה שהציר המרכזי בה הוא רו"ח מנחם ויינברג ● בין השאר נחקר זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט, הנחשב לאחד הכוכבים העולים בשוק ההון בשנים האחרונות ● מניות החברות מגיבות בירידות חדות בבורסת ת"א

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר

מתרחבת והולכת החקירה של בכירים בחברות ציבוריות בפרשה של שימוש במידע פנים הנחקרת על-ידי רשות ניירות ערך בראשותה של ענת גואטה. ככל הנראה מדובר בפרשה שבה מעורבות כמה חברות בורסאיות, כשעד כה פורסם שמן של חברת הנדל"ן סאמיט, חברת הביומד קדימהסטם, חברת התשתיות נקסטקום, חברת כלל ביוטכנולוגיה וחברת אליום מדיקל.

מניותיהן של החברות מגיבות בירידות בבורסה בתל-אביב בהמשך לדיווחים. סאמיט  יורדת 4.3%, קדימהסטם  צונחת בכ-14%, נקסטקום  צונחת בכ-11%, כלל ביוטכנולוגיה  מאבדת כ-1%, ואליום מדיקל  יורדת בכ-3%.

זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סאמיט אחזקות נדל"ן (מחזיק בכ-45.8%) הפועלת בגרמניה ובישראל, שוחרר הבוקר (ג') בערבות, על-פי החלטת בית משפט השלום בתל-אביב. מהחלטת בית המשפט עולה כי לוי, המכהן גם כיו"ר החברה, נחקר על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים.

על-פי דיווח של חברת סאמיט היום בצהריים לבורסה בתל-אביב, "החברה מתבקשת לעדכן כי ביום 18 בפברואר 2019 (אתמול) ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של הרשות בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים, וכן נחקרו בנידון נושאי משרה בחברה". 

במקביל לעיכובו של לוי לחקירה, פשטו אתמול (ב') חוקרי ניירות ערך על משרדי החברה ותפסו מסמכים וחומרי מחשב. הפשיטה על משרדי חברת סאמיט וחקירתו של לוי הם חלק מחקירה נרחבת של רשות ניירות ערך, במסגרתה עלה החשד כי איש שוק ההון, רו"ח מנחם ויינברג, קיבל מידע פנים מבכירים במספר חברות ציבוריות ועשה בהם שימוש כדי להפיק רווחים. כל תיק ההשקעות של ויינברג נסרק כעת במסגרת החקירה.

גורמים ברשות ניירות ערך מסרו היום ל"גלובס" כי במסגרת חקירת הפרשה צפויות פשיטות על חברות נוספות, וכן חקירות של בכירים נוספים בשוק. בין החברות הללו ניתן כבר להזכיר את קדימהסטם שדיווחה היום כי אתמול ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדיה, במסגרת אותה חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לביצוע עבירות שימוש במידע, פנים וכן נחקרו נושאי משרה בחברה.

בנוסף, נקסטקום דיווחה כי חוקרי משטרת ישראל הופיעו עם צו חיפוש בנוגע לעבירות מרמה. מהודעת החברה למשקיעים עולה כי אין מידיה מידע אודות מהות החקירה וסיבותיה. גם כלל ביוטכנולוגיוה דיווחה כי חוקרי הרשות ערכו אתמול חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. עוד דיווחה כלל ביוטכונולוגיה כי נושא משרה החברה נחקר בנדון.

בנוסף לחברות הללו, גם חברת אליום מדיקל פרסמה הודעה למשקיעים, ולפיה חוקרי רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי החברה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. בנוסף דיווחה החברה כי נושאי משרה נחקרו. 

ב-26 באוגוסט 2018 דיווחה סאמיט לבורסה בתל-אביב כי שווי הנדל"ן להשקעה של החברה-הבת סאמיט גרמניה  גדל ב-92 מיליון אירו וחצה רף של 1 מיליארד אירו. עליית הערך יוחסה, על-פי הדיווח, "הן להתחזקות שוק הנדל"ן המסחרי בגרמניה והן להשבחת נכסים ספציפיים בפורטפוליו". כמה ימים לאחר מכן, ב-29 באוגוסט, דיווחה החברה על תוצאות כספיות טובות למחצית הראשונה של שנת 2018. בעקבות שני הדיווחים עלתה מניית החברה ב-1.8% ו-6%, בהתאמה.

לוי, יו"ר סאמיט, חשוד כי מסר לרו"ח מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון, מידע בנוגע לדיווחים אלה של סאמיט, לפני שפורסמו לידיעת הציבור. כפי שפורסם אמש ב"גלובס", רו"ח ויינברג נחקר אתמול באזהרה בחשד לביצוע עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות ערך של כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. לפי החשד שנבדק במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, בין השנים 2016-2018 קיים ויינברג קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.

שוויה של סאמיט בבורסה הגיע לכ-2 מיליארד שקל, לאחר שהמניה רשמה עלייה של כ-80% ב-3 השנים האחרונות. מכאן, ששווי החזקותיו של לוי בחברה קרוב למיליארד שקל. המניה צונחת כעת ב-4%. 

רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים

עוד חושדת הרשות כי ויינברג השתמש באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע, כשברשותו מידע פנים, עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. עוד לפי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים. על-פי החשד, במסגרת הקשר הישיר והרציף שניהלו לוי ו-ויינברג, מסר לוי לויינברג מידע פנים אודות דיווחים של סאמיט לפני פרסומם לציבור.

מהבקשה שהגישה רשות ניירות ערך לבית המשפט, להטיל על לוי תנאים מגבילים במהלך החקירה, עולה כי תיק החקירה סובב סביב החשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של החברה הציבורית סאמיט אחזקות נדל"ן במהלך השנים 2018-2016. זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, נחשב ל"איש פנים" בחברת סאמיט מתוקף תפקידו ומעמדו בחברה.

על-פי החשד, ויינברג השתמש במידעי הפנים שקיבל מלוי וניצל אותם לטובת ביצוע עסקאות בניירות הערך של חברת סאמיט, וזאת טרם פרסום הדיווחים האמורים של החברה, וכמו כן על-פי החשד מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מלוי לאחרים. לפי החשד שנבדק, בעקבות פעילות אסורה זו גרף ויינברג רווחים כספיים אסורים בסך של מאות אלפי שקלים.

לוי חשוד בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים, כאשר לטענת רשות ניירות ערך, "במהלך החקירה התגלו ממצאים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו בביצוע העבירות". עוד לטענת הרשות, "חשודים ומעורבים נוספים נחקרו בתיק זה וביחס לחלק מהפרשות הכלולות בתיק, אולם נוכח היקף תיק החקירה ומורכבותו, לרבות קיומן של פרשות נוספות שטרם נחקרו, לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך לסיים את החקירה".

לטענת הרשות, לצורך סיום החקירה יידרשו חקירות ופעולות חקירה נוספות. עוד נטען כי "לאור חומרת העבירות והסנקציה החמורה הקבועה בגינן, מתקיים במקרה דנן חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה וכן חשש ממשי להימלטות מאימת הדין".

סאמיט מתכננת הנפקה בבורסת פרנקפורט

גרמניה היא שוק הפעילות העיקרי של סאמיט, והיא מחזיקה שם באמצעות סאמיט גרמניה יותר מ-100 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר, המניבים דמי שכירות שנתיים של כ-346 מיליון שקל (כ-83 מיליון אירו). מלבד גרמניה, לחברה יש 27 נכסי נדל"ן מניב בישראל בשטח כולל של כ-238 אלף מ"ר המניבים לה דמי שכירות של כ-116 מיליון שקל בשנה. במהלך השנה האחרונה הרחיבה סאמיט את הפעילות בגרמניה, ובמהלך השנה ביצעה שתי עסקאות גדולות בסכום מצטבר של כ-1.1 מיליארד שקל.

בחודש שעבר דיווחה סאמיט כי היא מתכננת להנפיק במהלך 2019 את הפעילות בגרמניה גם בבורסה בפרנקפורט, באמצעות הקמת חברה נכדה (חברה-בת של סאמיט גרמניה), בכפוף לתנאי השוק. 

בעשור הקודם ניצל לוי את הגאות בשווקים כדי להנפיק את הפעילות בגרמניה בבורסה של לונדון ב-2006. במסגרת ההנפקה וגיוסים נוספים שביצע שם בשנים 2006-2007, הצליח לוי לגייס לפעילות בגרמניה סכום אדיר של 305 מיליון אירו. זמן לא רב לאחר מכן, השתנה הסנטימנט בשוק, והגיע המשבר העולמי.

כחלק ממגמת השוק, גם מניית סאמיט סבלה מירידות שערים משמעותיות במסחר בלונדון. לוי ניצל את הירידה במחיר המניות, ו-3 שנים לאחר הנפקתה, ביוני 2009, השקיעה סאמיט כ-70 מיליון אירו במחיקת החברה-הבת מהמסחר בבורסה האנגלית. למרות ההפסד הכבד ביחס למחיר ההנפקה, רוב המשקיעים העדיפו באותה תקופה, שבה שלט חוסר ודאות בשווקים, להיענות להצעת הרכישה של לוי.

ב-2014 הנפיק שוב לוי בבורסת ה-AIM בלונדון את פעילות החברה-הבת סאמיט גרמניה וגייס 35 מיליון אירו בהנפקה, לפי שווי חברה של 185 מיליון אירו.

*** חזקת החפות: החקירה נגד זוהר לוי, מנחם ויינברג ושאר המעורבים נמצאת בראשיתה. מדובר בשלב מקדמי מאוד של ההליך הפלילי. לוי ו-ויינברג מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

מייסדי KOI, עמית אסרף, עידן דרדיקמן ואיתי קרוק / צילום: עומר הכהן

פאלו אלטו במגעים לרכוש את KOI הישראלית בכ־400 מיליון דולר

לגלובס נודע כי החברה מנהלת מו"מ עם סטארט-אפ הסייבר הצעיר KOI, לקראת רכישה ראשונה בישראל בעידן שאחרי עזיבתו של המייסד ניר צוק ● KOI גייסה כ־48 מיליון דולר בלבד במהלך שני סבבים, ובין לקוחותיה נמנות הענקיות מיקרוסופט וגוגל

מי הן קרנות הגידור המצטיינות של השנה? / אילוסטרציה: Shutterstock

הקרנות של המיליונרים שהיכו את ת"א כשרוב תעשיית הגידור נשארה מאחור

בשנה החולפת השאיר מדד הדגל של ת"א אבק לרוב קרנות הגידור המנייתיות - למעט 3: ורטיקל לונג, ואר אקוויטי וספרה וואליו ● מנהל הקרן המצטיינת מסביר את סוד ההצלחה: "חשיפה גבוהה לסקטורים הביטחוני והפיננסי" ● במבט ל–3 שנים בין קרנות הגידור, בלטו לטובה גם נוקד וטוטאל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת משיק את "הסל של המדינה"; ברשתות טוענים: אין כאן בשורה

שר הכלכלה הציג היום את פרויקט "הסל של המדינה" - סל של 100 מהמוצרים הנמכרים ביותר בישראל, שישווקו במחיר הזול ביותר ● הסל יוצע ללקוחות ברשת מזון אחת שתיבחר במכרז ● ברקת טוען כי המהלך יסייע לבלום את יוקר המחיה, אך ברשתות השיווק לא מתרשמים

שלומי בן חיים, בצלאל מכליס / צילום: ג'ייפרוג, אסף שילה/ישראל סאן

המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● אלביט מערכות פתחה את 2026 עם עלייה לשיא חדש של כל הזמנים ● יצרנית מערכות ההגנה לרחפנים פאראזירו זינקה בכ-45%, לאחר שקיבלה הזמנה ראשונה מגוף ביטחוני ישראלי ● וג'יי פרוג סיכמה שנה עם תשואה תלת־ספרתית

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית / צילום: Shutterstock

מי מוכן לקחת משכנתא בריבית דו־ספרתית

סקטור המשכנתאות החוץ־בנקאיות עדיין מהווה אחוזים בודדים בלבד משוק ההלוואות לדיור, אך צומח במהירות, כשעוד ועוד חברות ממהרות להיכנס אליו ● בענף מעריכים כי בתוך שנים יגיע לנתח של עשרות אחוזים - אלא שבשוק שבו ליועצים תפקיד מרכזי והפיקוח עדיין חלקי, עולות גם שאלות של סיכון והסדרה ● למי זה מתאים, מהם הסיכונים - ואיך המדינה מנסה לצמצם את הפרצות?

איך 2025 עמדה במבחן העובדות? / צילום: AI ננו בננה

המשרוקית מסכמת שנה: איך 2025 עמדה במבחן העובדות?

כלכלה, משפט וביטחון: מתברר שהפוליטיקאים אוהבים לזרוק נתונים בנושאים האלה, אבל אי־אפשר להסתמך עליהם באופן עיוור ● ואפשר גם בכלל לברוח משיח עובדתי - מתברר שמי שסיגלה לעצמה את המנהג הזה המשיכה איתו גם השנה ● ואיפה אנחנו צריכים להשתפר? ● המשרוקית של גלובס

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח, המתנה והעיקול מביטוח לאומי: איך הסתיים המאבק על הנכס?

ביהמ"ש קבע כי מקבל נכס במתנה שזכויותיו לא נרשמו, גובר על זכויותיו של נושה בעל עיקול - אם יוכיח כי פעל בתום־לב ● תביעת אחות־למחצה למחצית מנכסי ירושה נמחקה, והיא חויבה בהוצאות כבדות ● עובד שכינה קולגה "סוטה" לא חויב בפיצוי בלשון הרע, לאחר שנקבע כי ההתפרצות נבעה מהטרדה מינית ● 3 פסקי דין בשבוע

ניקולס מדורו ודונלד טראמפ / צילום: ap

סופו של עידן בקראקס: המבצע הצבאי והתוכנית של טראמפ ליום שאחרי

לאחר מתיחות ממושכת ארה"ב תקפה אתרים אסטרטגיים בוונצואלה ● המהלך האמריקאי מסמן מעבר מאיומים ולחץ כלכלי לפעולה צבאית גלויה, על רקע ניסיון להכריע את משטר מדורו ולפגוע במקורות המימון שלו - ובראשם הנפט ● אז למה טראמפ תקף ולמה דווקא עכשיו, ומה יעלה בגורלו של מדורו? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיזנקו בתל אביב מחר, ואיך תשפיע הדרמה בוונצואלה על הנפט?

השווקים בארץ ובעולם יגיבו מחר להשתלטות של ארה"ב על ונצואלה, ואנליסטים רבים מצביעים על כך שהמהלך מכוון גם נגד איראן ● הבורסה בת"א תזכה מחר לרוח גבית מהמניות הדואליות, שחוזרות עם פער ארביטראז' חיובי ● וגם: האם סנטה קלאוס ידלג השנה על וול סטריט, ומה אפשר ללמוד על ההמשך? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

נפט, והרבה: המניע הכלכלי של טראמפ בוונצואלה והסיבה שטהרן יכולה בינתיים להירגע

נשיא ארה"ב ינמק את לכידתו של נשיא ונצואלה בהיותו מנהיג קרטל סמים, בדיכוי עמו, ובידידותו עם האויבות או היריבות של העולם המערבי - אך מדורו אינו היחיד שעושה זאת ● על כן, המניע המרכזי בפעולה שכזו הוא America First, ופוטנציאל הנפט האדיר, וההכנסות הפוטנציאליות לענקיות האנרגיה האמריקאיות

הילה ויסברג והלית ינאי-לויזון בשיחה עם ינקי קוינט / צילום: לע''מ

האיש שאחראי על קרקעות המדינה: "מחירי הדירות ימשיכו לרדת, אפילו ב-10%"

שיחה עם ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל היוצא ● על העימותים עם האוצר, ההישגים במחיר למשתכן והטענות כלפיו לאפליית ערבים: "חשוב שבקו הגבול יישב ציבור שיודע להגן על היישובים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק ב-4.6% בנובמבר. וכמה מרוויחים בהייטק?

עפ"י הלמ"ס, השכר הממוצע למשרה של עובד ישראלי בחודש נובמבר 2025 עומד על 13,587 שקל ● בסך-הכול שוק העבודה ממשיך להיות חזק והדוק למדי, עם ביקוש ניכר לעובדים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מה צפוי בהחלטת הריבית של בנק ישראל - ועוד 4 כתבות על מצב השווקים

דמי הניהול במאות קרנות נאמנות מתייקרים עם תחילת השנה ● וורן באפט יורד מתחת לרדאר בברקשייר האת'וויי ● השקל מתחזק והאינפלציה מתמתנת - אך בשוק לא צופים הורדת ריבית בשבוע הבא ● וגם: הקשר הישראלי של המניה שהובילה את מדד S&P 500 השנה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק / צילום: איל יצהר

האזהרה החריפה של אהרן ברק: "אנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית"

בנאום מצולם ששודר בהפגנה לציון 3 שנים לנאום השר יריב לוין בהכרזה על המהפכה המשפטית - תקף נשיא העליון לשעבר אהרן ברק את רה"מ בפרט ואת הממשלה בכלל: "זכויותינו כאזרחים מופרות יום-יום - מפעל החיים של כולנו בסכנה" • הוא מתח ביקורת על המשטרה: "מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת" • וקרא למפלגות שעתידות להתמודד בבחירות: "שיתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית"

5 הערות על השנה ששברה את כל השיאים בשוק הגמל / צילום: Shutterstock

"שוק ההון התנתק מהכלכלה": האם אחרי שנה פנטסטית הגיע הזמן להקטין חשיפה למניות?

2025 הייתה השנה הכי טובה שראו החוסכים בישראל זה 16 שנה, אבל מסלול אחד פופולרי במיוחד אכזב את המשקיעים ● את טבלת התשואות הובילו שתי חברות ביטוח עם אהדה להשקעות בארץ ● ואיפה ממליצים המומחים לשים את הכסף ב־2026?

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

שני מתקני ייצור החשמל שהממשלה אישרה - וזה שלא

לבקשת עיריית בית שמש, הממשלה עיכבה הקמת תחנת כוח של פאוורג'ן ושמיר אנרגיה ● שתי תחנות כוח אחרות - בעמק חפר ובעוטף עזה - יעברו כעת לאישור הוות"ל

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר

לאחר הרכישה הרצליה מדיקל סנטר תהיה בבעלות קופ"ח כללית (40%), תשובה, יאיר לנדאו וכלל ביטוח ● בעקבות כך שואפים בבית החולים הפרטי להתרחב לרשת, והם לא היחידים שמנסים לעשות זאת

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

פוטנציאל הנפט הלא-ממומש של ונצואלה יכול להתהפך לטובת ארה"ב

ניהול גרוע של מונופול הנפט הממשלתי בידי נשיאי ונצואלה, הוגו צ'אבס וניקולס מדורו, וסנקציות אמריקאיות חסמו את "הזהב השחור" מלבוא לכדי מימוש ● כעת, בשל הפלת השלטון בוונצואלה, מזקקות הנפט בחוף הדרומי של ארה"ב יכולות להפוך לגורם מרכזי בעיבוד הנפט הזה לכדי מוצרי דלק לרחבי העולם

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו / צילום: ap, Ariana Cubillos

המומחה שמסביר: כך ונצואלה הפכה מכלכלה מהחזקות בעולם, למוקד משבר פליטים עצום

פרופ' דני בכר מסביר בראיון לגלובס כיצד המשטר של ניקולס מדורו, הפך את ונצואלה מאחת המדינות העשירות בעולם לכישלון כלכלי עם רעב המוני ● המשבר הכלכלי הוביל למשבר הפליטים הגדול ביותר בהיסטוריה של יבשת אמריקה, ואחד הגדולים ביותר בעולם, במהלכו מיליונים מאזרחי המדינה עזבו את ונצואלה

אתר בנייה במרכז הארץ. מבנייה של שכונות חדשות הדגש עובר להתחדשות עירונית / צילום: Shutterstock

"את העיניים אפשר לעצום, את האוזניים לא": מה עושים עם הרעש מאתרי בנייה

הבנייה המואצת וריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית, מובילים לכך שרעשי הבנייה הפכו למטרד חמור לתושבים ● הציבור סובל מבעיות בריאות, לחץ נפשי, שחיקה, חוסר שינה ואובדן ערך כלכלי של נכסיו, ולא תמיד זוכה להגנה מצד הרשויות ● מה אפשר לעשות? "אל תתנו לעיריות שלכם ולקבלנים להרגיש יותר מדי בנוח עם בנייה רועשת"