גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת הפתיחה של ענת גואטה: חקירה של עבירות מידע פנים בשורת חברות בורסאיות

חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי סאמיט, קדימהסטם, כלל ביוטכנולוגיה, אליום מדיקל וככל הנראה חברות נוספות, בפרשה שהציר המרכזי בה הוא רו"ח מנחם ויינברג ● בין השאר נחקר זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט, הנחשב לאחד הכוכבים העולים בשוק ההון בשנים האחרונות ● מניות החברות מגיבות בירידות חדות בבורסת ת"א

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר

מתרחבת והולכת החקירה של בכירים בחברות ציבוריות בפרשה של שימוש במידע פנים הנחקרת על-ידי רשות ניירות ערך בראשותה של ענת גואטה. ככל הנראה מדובר בפרשה שבה מעורבות כמה חברות בורסאיות, כשעד כה פורסם שמן של חברת הנדל"ן סאמיט, חברת הביומד קדימהסטם, חברת התשתיות נקסטקום, חברת כלל ביוטכנולוגיה וחברת אליום מדיקל.

מניותיהן של החברות מגיבות בירידות בבורסה בתל-אביב בהמשך לדיווחים. סאמיט  יורדת 4.3%, קדימהסטם  צונחת בכ-14%, נקסטקום  צונחת בכ-11%, כלל ביוטכנולוגיה  מאבדת כ-1%, ואליום מדיקל  יורדת בכ-3%.

זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סאמיט אחזקות נדל"ן (מחזיק בכ-45.8%) הפועלת בגרמניה ובישראל, שוחרר הבוקר (ג') בערבות, על-פי החלטת בית משפט השלום בתל-אביב. מהחלטת בית המשפט עולה כי לוי, המכהן גם כיו"ר החברה, נחקר על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים.

על-פי דיווח של חברת סאמיט היום בצהריים לבורסה בתל-אביב, "החברה מתבקשת לעדכן כי ביום 18 בפברואר 2019 (אתמול) ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של הרשות בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים, וכן נחקרו בנידון נושאי משרה בחברה". 

במקביל לעיכובו של לוי לחקירה, פשטו אתמול (ב') חוקרי ניירות ערך על משרדי החברה ותפסו מסמכים וחומרי מחשב. הפשיטה על משרדי חברת סאמיט וחקירתו של לוי הם חלק מחקירה נרחבת של רשות ניירות ערך, במסגרתה עלה החשד כי איש שוק ההון, רו"ח מנחם ויינברג, קיבל מידע פנים מבכירים במספר חברות ציבוריות ועשה בהם שימוש כדי להפיק רווחים. כל תיק ההשקעות של ויינברג נסרק כעת במסגרת החקירה.

גורמים ברשות ניירות ערך מסרו היום ל"גלובס" כי במסגרת חקירת הפרשה צפויות פשיטות על חברות נוספות, וכן חקירות של בכירים נוספים בשוק. בין החברות הללו ניתן כבר להזכיר את קדימהסטם שדיווחה היום כי אתמול ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדיה, במסגרת אותה חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לביצוע עבירות שימוש במידע, פנים וכן נחקרו נושאי משרה בחברה.

בנוסף, נקסטקום דיווחה כי חוקרי משטרת ישראל הופיעו עם צו חיפוש בנוגע לעבירות מרמה. מהודעת החברה למשקיעים עולה כי אין מידיה מידע אודות מהות החקירה וסיבותיה. גם כלל ביוטכנולוגיוה דיווחה כי חוקרי הרשות ערכו אתמול חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. עוד דיווחה כלל ביוטכונולוגיה כי נושא משרה החברה נחקר בנדון.

בנוסף לחברות הללו, גם חברת אליום מדיקל פרסמה הודעה למשקיעים, ולפיה חוקרי רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי החברה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. בנוסף דיווחה החברה כי נושאי משרה נחקרו. 

ב-26 באוגוסט 2018 דיווחה סאמיט לבורסה בתל-אביב כי שווי הנדל"ן להשקעה של החברה-הבת סאמיט גרמניה  גדל ב-92 מיליון אירו וחצה רף של 1 מיליארד אירו. עליית הערך יוחסה, על-פי הדיווח, "הן להתחזקות שוק הנדל"ן המסחרי בגרמניה והן להשבחת נכסים ספציפיים בפורטפוליו". כמה ימים לאחר מכן, ב-29 באוגוסט, דיווחה החברה על תוצאות כספיות טובות למחצית הראשונה של שנת 2018. בעקבות שני הדיווחים עלתה מניית החברה ב-1.8% ו-6%, בהתאמה.

לוי, יו"ר סאמיט, חשוד כי מסר לרו"ח מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון, מידע בנוגע לדיווחים אלה של סאמיט, לפני שפורסמו לידיעת הציבור. כפי שפורסם אמש ב"גלובס", רו"ח ויינברג נחקר אתמול באזהרה בחשד לביצוע עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות ערך של כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. לפי החשד שנבדק במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, בין השנים 2016-2018 קיים ויינברג קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.

שוויה של סאמיט בבורסה הגיע לכ-2 מיליארד שקל, לאחר שהמניה רשמה עלייה של כ-80% ב-3 השנים האחרונות. מכאן, ששווי החזקותיו של לוי בחברה קרוב למיליארד שקל. המניה צונחת כעת ב-4%. 

רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים

עוד חושדת הרשות כי ויינברג השתמש באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע, כשברשותו מידע פנים, עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. עוד לפי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים. על-פי החשד, במסגרת הקשר הישיר והרציף שניהלו לוי ו-ויינברג, מסר לוי לויינברג מידע פנים אודות דיווחים של סאמיט לפני פרסומם לציבור.

מהבקשה שהגישה רשות ניירות ערך לבית המשפט, להטיל על לוי תנאים מגבילים במהלך החקירה, עולה כי תיק החקירה סובב סביב החשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של החברה הציבורית סאמיט אחזקות נדל"ן במהלך השנים 2018-2016. זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, נחשב ל"איש פנים" בחברת סאמיט מתוקף תפקידו ומעמדו בחברה.

על-פי החשד, ויינברג השתמש במידעי הפנים שקיבל מלוי וניצל אותם לטובת ביצוע עסקאות בניירות הערך של חברת סאמיט, וזאת טרם פרסום הדיווחים האמורים של החברה, וכמו כן על-פי החשד מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מלוי לאחרים. לפי החשד שנבדק, בעקבות פעילות אסורה זו גרף ויינברג רווחים כספיים אסורים בסך של מאות אלפי שקלים.

לוי חשוד בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים, כאשר לטענת רשות ניירות ערך, "במהלך החקירה התגלו ממצאים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו בביצוע העבירות". עוד לטענת הרשות, "חשודים ומעורבים נוספים נחקרו בתיק זה וביחס לחלק מהפרשות הכלולות בתיק, אולם נוכח היקף תיק החקירה ומורכבותו, לרבות קיומן של פרשות נוספות שטרם נחקרו, לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך לסיים את החקירה".

לטענת הרשות, לצורך סיום החקירה יידרשו חקירות ופעולות חקירה נוספות. עוד נטען כי "לאור חומרת העבירות והסנקציה החמורה הקבועה בגינן, מתקיים במקרה דנן חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה וכן חשש ממשי להימלטות מאימת הדין".

סאמיט מתכננת הנפקה בבורסת פרנקפורט

גרמניה היא שוק הפעילות העיקרי של סאמיט, והיא מחזיקה שם באמצעות סאמיט גרמניה יותר מ-100 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר, המניבים דמי שכירות שנתיים של כ-346 מיליון שקל (כ-83 מיליון אירו). מלבד גרמניה, לחברה יש 27 נכסי נדל"ן מניב בישראל בשטח כולל של כ-238 אלף מ"ר המניבים לה דמי שכירות של כ-116 מיליון שקל בשנה. במהלך השנה האחרונה הרחיבה סאמיט את הפעילות בגרמניה, ובמהלך השנה ביצעה שתי עסקאות גדולות בסכום מצטבר של כ-1.1 מיליארד שקל.

בחודש שעבר דיווחה סאמיט כי היא מתכננת להנפיק במהלך 2019 את הפעילות בגרמניה גם בבורסה בפרנקפורט, באמצעות הקמת חברה נכדה (חברה-בת של סאמיט גרמניה), בכפוף לתנאי השוק. 

בעשור הקודם ניצל לוי את הגאות בשווקים כדי להנפיק את הפעילות בגרמניה בבורסה של לונדון ב-2006. במסגרת ההנפקה וגיוסים נוספים שביצע שם בשנים 2006-2007, הצליח לוי לגייס לפעילות בגרמניה סכום אדיר של 305 מיליון אירו. זמן לא רב לאחר מכן, השתנה הסנטימנט בשוק, והגיע המשבר העולמי.

כחלק ממגמת השוק, גם מניית סאמיט סבלה מירידות שערים משמעותיות במסחר בלונדון. לוי ניצל את הירידה במחיר המניות, ו-3 שנים לאחר הנפקתה, ביוני 2009, השקיעה סאמיט כ-70 מיליון אירו במחיקת החברה-הבת מהמסחר בבורסה האנגלית. למרות ההפסד הכבד ביחס למחיר ההנפקה, רוב המשקיעים העדיפו באותה תקופה, שבה שלט חוסר ודאות בשווקים, להיענות להצעת הרכישה של לוי.

ב-2014 הנפיק שוב לוי בבורסת ה-AIM בלונדון את פעילות החברה-הבת סאמיט גרמניה וגייס 35 מיליון אירו בהנפקה, לפי שווי חברה של 185 מיליון אירו.

*** חזקת החפות: החקירה נגד זוהר לוי, מנחם ויינברג ושאר המעורבים נמצאת בראשיתה. מדובר בשלב מקדמי מאוד של ההליך הפלילי. לוי ו-ויינברג מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

אסף רפפורט, ממייסדי WIZ, אלון טל, מייסד קרן Merit, לן בלווטניק, מבעלי רשת 13 / צילום: עמר הכהן, תמונה פרטית, יח''צ

"השקעה לשם השפעה": כך ישלטו קרן Merit וההייטקיסטים ברשת 13

השבוע תחל קרן Merit שמייצגת את קבוצת ההייטקיסטים בבדיקת נאותות לרשת 13, ובמקביל תפנה לרשות השנייה לקבלת רישיון הערוץ לידיה ● אם הכול יעבור בהצלחה, יוכלו המשקיעים החדשים להתפנות לאתגרי היומיום: מחסור בתכנים, שפל רייטינג ובעיות בניהול ובדיגיטל

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: Shutterstock

מה יהפוך את העימות הנוכחי למלחמת עולם שלישית - והאם הכלכלה תכריע הכול?

המתקפה הישראלית־אמריקאית אומנם ממוקדת באיראן, אבל ההדף מורגש בכל קצוות תבל ● מה הסיכוי שהוא יעיר כוחות רדומים שיהפכו את הגלובוס כולו לשדה קרב? ● המומחים מסבירים: אלה ארבעת הגורמים שיכולים להפוך את מבצע "שאגת הארי" למלחמת עולם ● המשרוקית של גלובס

תושבים בתל באביב יורדים למרחב מוגן בשל אזעקות על ירי מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

כפי שנחשף בגלובס: מעכשיו תקבלו פחות התרעות על טילים

פיקוד העורף הודיע היום כי הוא מצמצם את היקף התרעות המוקדמות על אזעקה ע"י חלוקה מדויקת יותר של אזורי ההנחיה המקדימה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: סיוון פרג'

מנכ"ל צים מתרחק מרכישת החברה, אבל יש לו 100 מיליון דולר בכיס

אלי גליקמן, מנכ"ל צים, מכר בשבוע שעבר את רוב מניותיו תמורת כ-40 מיליון דולר ● המימוש הגיע לאחר זינוק במניית צים בשל עסקה למכירתה – מהלך שהצית גליקמן עצמו ● קיבל גם עשרות מיליוני דולרים בשכר ובדיבידנדים בתפקיד שלקח לדבריו בשל "האתגר והתגמול"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

השמות החדשים שמצטרפים לאסף רפפורט ברכישת רשת 13

קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט רוכשת את רשת 13 ● עפ"י הערכות, הכוורת של קבוצת הרכישה מתרחבת, ויש בה כעת שמות נוספים

יוס שירן, אמנון שעשוע, תומר וינגרטן / צילום: יונתן בלום, איל יצהר, יח''צ

המניה בשפל של כל הזמנים. אבל האנליסטים בטוחים שהיא תזנק בכ־100%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● מובילאיי ירדה לשפל של כל הזמנים - אך האנליסטים מאמינים שהיא צפויה להכפיל את ערכה ● תעלומה בוול סטריט: אבן קיסר זינקה במעל 50% ביום שישי, אך סיימה לבסוף את היום בירידה של כ-10% ● וחברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן טיפסה בעקבות הדוחות

מגדל אינפיניטי ברעננה / צילום: skypro

ריט 1: עלייה של כ-6% ב-NOI ברבעון, שיעור התפוסה במגדל אינפיניטי עלה

לדברי ריט 1, התוצאות החזקות מגיעות הודות להנבה של שטחים שהושכרו בתקופה, השפעת עליית המדד על דמי השכירות, ועל אף השפעה של מכירת הקומות במגדל היובל בתל אביב בתחילת שנת 2025

פתיחת מוסדות חינוך באזורים בעלי איום נמוך / אילוסטרציה: Shutterstock

הנחיות פיקוד העורף משתנות: מי חוזרים ללימודים?

החל מיום שני הקרוב יעברו מספר אזורים, בעיקר באזור הדרום, ממדרג של פעילות מצומצמת למדרג של פעילות חלקית – שינוי שמאפשר חזרה זהירה לשגרה בתחומי החינוך, העבודה והפעילות הציבורית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבת קיבלה שקל אחד בלבד בירושה וערערה. מה קבע ביהמ"ש?

למה בית המשפט לא ביטל עבירת תנועה למרות שעברו ארבעה חודשים? ● מה נפסק לגבי צוואת אם שנתנה לבתה רק שקל אחד? ● והאם אפשר לסרב לתמ"א 38 בגלל פחד ממעליות? ● 3 פסקי דין בשבוע

מטה חברת מטא בקליפורניה / צילום: ap, Jeff Chiu

מה עומד מאחורי גל הפיטורים הגדול ביותר בתולדות מטא

אם סבב הפיטורים במטא עליו דוווח בשבוע שעבר ייצא לפועל, הוא יהיה הגדול ביותר בתולדותיה עם מעל ל-15 אלף עובדים ברחבי העולם ● סבב זה נובע מכורח של החברה לבצע השקעות עתק על מנת להדביק את הקצב במרוץ החימוש להקמת חוות שרתים אל מול מתחרותיה

אילוסטרציה: Shutterstock

החודש החלש באלטשולר שחם וההמלצה החריגה של הגוף המוביל: "תחזיקו מזומן"

חודש פברואר ננעל רגע לפני פרוץ המלחמה מול איראן, לאחר עליות בשוק המקומי שהובילו לחודש חיובי נוסף עבור החוסכים בגמל ובפנסיה לטווח הארוך ● כלל ביטוח ממשיכה להוביל בתשואות, בעוד שאלטשולר שחם הוא היחיד עם ביצועים שליליים ● וגם: מסלולי S&P 500 כבר בפיגור של 30% מול המסלולים המנייתיים בטווח של 3 שנים

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

טראמפ רוצה לאבטח את מצר הורמוז. זה מה שיידרש לכך

אבטחת המצר לאורך קו החוף של איראן תדרוש פריסה גדולה של ספינות מלחמה או מבצע קרקעי רחב ● לצד שתי האפשרויות, עומדות גם סכנות רבות ● בינתיים, טראמפ נשבע לפתוח מחדש את הורמוז

מיליארדים יצאו ממסלולי הסנופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אפקט הדולר: 5 מיליארד שקל יצאו ממסלולי ה-S&P 500 בגמל

לאחר שסיכון המט"ח התממש, הכסף מתחיל לזוז החוצה ממסלולי ה–S&P 500 ● אחרי שכ–7% מהנכסים יצאו, מה המלצת המומחים?

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

דבר אחד מפריד בין טראמפ לניצחון באיראן. ספינות הקרב אמורות לסדר גם את זה

נשיא ארה"ב כבר הכריז כי השמיד את צבא איראן, אך האיום על מיצרי הורמוז לא מאפשר לו להכריז על ניצחון ● כך מתכוון טראמפ להתמודד עם האיום הזה

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

מנכ"ל צים מכר מניות שהיו ברשותו בהיקף מצטבר של 39.5 מיליון דולר

אלי גליקמן, מנכ"ל צים, מכר את המניות שקיבל בעקבות מימוש אופציות שהוקצו לו בשנים קודמות ● כזכור, גליקמן הוביל מהלך לרכישת צים יחד עם איש העסקים רמי אונגר, אך הצעותיהם נדחו ע"י דירקטוריון החברה, שבחר בסופו של דבר בהצעת החברה הגרמנית הפג-לויד יחד עם קרן פימי

פעילות מערכות ההגנה האווירית של ישראל / צילום: משרד הביטחון

מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי

בדיון שנערך בהשתתפות ראש הממשלה, מערכת הביטחון הציבה דרישה לתוספת חסרת תקדים של עשרות מיליארדים מעבר לתקציב המקורי ● עם עלות לחימה יומית של עד 2 מיליארד שקל, במשרד האוצר אומרים: המחיר האמיתי לא נמצא רק בחימושים, אלא בהוצאה האזרחית ובפגיעה בתוצר

כותרות העיתונים בעולם

הנשק החדש של טראמפ: כך ארה"ב עיוורה את איראן עוד לפני התקיפות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מצליחה לערער את הכלכלה העולמית, למה דווקא הבן של חמינאי נבחר כיורש, ולוחמת הסייבר של ארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

המייסדים של מפתחת חיסון הקורונה יוצאים לדרך חדשה - והמניה נופלת

המייסדים שהובילו את ביונטק מפריצת הדרך של חיסון הקורונה לצנרת טיפולי סרטן רחבה עוזבים להקים חברה חדשה ● דוח חדש מעריך כי חלון ההנפקות בביומד עשוי להיפתח מחדש כבר השנה, אבל לא לכל החברות ● ויניי פרסאד שוב עוזב את ה-FDA לאחר שורת עימותים סביב אישור תרופות ● ואלפא טאו מקבלת אישור ראשון לטיפול בסרטן ביפן ● השבוע בביומד

קים במפעל המלט, בשבוע שעבר. מכנה את הדרישה לוותר על הגרעין ''אובססיה הזויה'' / צילום: Reuters, KCNA

התקיפות האמריקאיות באיראן מחזקות את נחישותה של צפון קוריאה להחזיק בגרעין

בשעה שטראמפ מאתגר מדינות ללא נשק גרעיני, קוריאה הצפונית רואה במאגר הנשק שלה ערובה להישרדות המשטר