גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת הפתיחה של ענת גואטה: חקירה של עבירות מידע פנים בשורת חברות בורסאיות

חוקרי רשות ני"ע פשטו על משרדי סאמיט, קדימהסטם, כלל ביוטכנולוגיה, אליום מדיקל וככל הנראה חברות נוספות, בפרשה שהציר המרכזי בה הוא רו"ח מנחם ויינברג ● בין השאר נחקר זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט, הנחשב לאחד הכוכבים העולים בשוק ההון בשנים האחרונות ● מניות החברות מגיבות בירידות חדות בבורסת ת"א

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך / צילום: איל יצהר

מתרחבת והולכת החקירה של בכירים בחברות ציבוריות בפרשה של שימוש במידע פנים הנחקרת על-ידי רשות ניירות ערך בראשותה של ענת גואטה. ככל הנראה מדובר בפרשה שבה מעורבות כמה חברות בורסאיות, כשעד כה פורסם שמן של חברת הנדל"ן סאמיט, חברת הביומד קדימהסטם, חברת התשתיות נקסטקום, חברת כלל ביוטכנולוגיה וחברת אליום מדיקל.

מניותיהן של החברות מגיבות בירידות בבורסה בתל-אביב בהמשך לדיווחים. סאמיט  יורדת 4.3%, קדימהסטם  צונחת בכ-14%, נקסטקום  צונחת בכ-11%, כלל ביוטכנולוגיה  מאבדת כ-1%, ואליום מדיקל  יורדת בכ-3%.

זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן המניב סאמיט אחזקות נדל"ן (מחזיק בכ-45.8%) הפועלת בגרמניה ובישראל, שוחרר הבוקר (ג') בערבות, על-פי החלטת בית משפט השלום בתל-אביב. מהחלטת בית המשפט עולה כי לוי, המכהן גם כיו"ר החברה, נחקר על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים.

על-פי דיווח של חברת סאמיט היום בצהריים לבורסה בתל-אביב, "החברה מתבקשת לעדכן כי ביום 18 בפברואר 2019 (אתמול) ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של הרשות בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים, וכן נחקרו בנידון נושאי משרה בחברה". 

במקביל לעיכובו של לוי לחקירה, פשטו אתמול (ב') חוקרי ניירות ערך על משרדי החברה ותפסו מסמכים וחומרי מחשב. הפשיטה על משרדי חברת סאמיט וחקירתו של לוי הם חלק מחקירה נרחבת של רשות ניירות ערך, במסגרתה עלה החשד כי איש שוק ההון, רו"ח מנחם ויינברג, קיבל מידע פנים מבכירים במספר חברות ציבוריות ועשה בהם שימוש כדי להפיק רווחים. כל תיק ההשקעות של ויינברג נסרק כעת במסגרת החקירה.

גורמים ברשות ניירות ערך מסרו היום ל"גלובס" כי במסגרת חקירת הפרשה צפויות פשיטות על חברות נוספות, וכן חקירות של בכירים נוספים בשוק. בין החברות הללו ניתן כבר להזכיר את קדימהסטם שדיווחה היום כי אתמול ביצעו חוקרים של רשות ניירות ערך חיפוש במשרדיה, במסגרת אותה חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לביצוע עבירות שימוש במידע, פנים וכן נחקרו נושאי משרה בחברה.

בנוסף, נקסטקום דיווחה כי חוקרי משטרת ישראל הופיעו עם צו חיפוש בנוגע לעבירות מרמה. מהודעת החברה למשקיעים עולה כי אין מידיה מידע אודות מהות החקירה וסיבותיה. גם כלל ביוטכנולוגיוה דיווחה כי חוקרי הרשות ערכו אתמול חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. עוד דיווחה כלל ביוטכונולוגיה כי נושא משרה החברה נחקר בנדון.

בנוסף לחברות הללו, גם חברת אליום מדיקל פרסמה הודעה למשקיעים, ולפיה חוקרי רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי החברה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. בנוסף דיווחה החברה כי נושאי משרה נחקרו. 

ב-26 באוגוסט 2018 דיווחה סאמיט לבורסה בתל-אביב כי שווי הנדל"ן להשקעה של החברה-הבת סאמיט גרמניה  גדל ב-92 מיליון אירו וחצה רף של 1 מיליארד אירו. עליית הערך יוחסה, על-פי הדיווח, "הן להתחזקות שוק הנדל"ן המסחרי בגרמניה והן להשבחת נכסים ספציפיים בפורטפוליו". כמה ימים לאחר מכן, ב-29 באוגוסט, דיווחה החברה על תוצאות כספיות טובות למחצית הראשונה של שנת 2018. בעקבות שני הדיווחים עלתה מניית החברה ב-1.8% ו-6%, בהתאמה.

לוי, יו"ר סאמיט, חשוד כי מסר לרו"ח מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון, מידע בנוגע לדיווחים אלה של סאמיט, לפני שפורסמו לידיעת הציבור. כפי שפורסם אמש ב"גלובס", רו"ח ויינברג נחקר אתמול באזהרה בחשד לביצוע עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות ערך של כמה חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. לפי החשד שנבדק במחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, בין השנים 2016-2018 קיים ויינברג קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח וכן עם נושאי משרה בכירים באותן חברות.

שוויה של סאמיט בבורסה הגיע לכ-2 מיליארד שקל, לאחר שהמניה רשמה עלייה של כ-80% ב-3 השנים האחרונות. מכאן, ששווי החזקותיו של לוי בחברה קרוב למיליארד שקל. המניה צונחת כעת ב-4%. 

רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים

עוד חושדת הרשות כי ויינברג השתמש באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע, כשברשותו מידע פנים, עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות. עוד לפי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים אחרים. על-פי החשד, במסגרת הקשר הישיר והרציף שניהלו לוי ו-ויינברג, מסר לוי לויינברג מידע פנים אודות דיווחים של סאמיט לפני פרסומם לציבור.

מהבקשה שהגישה רשות ניירות ערך לבית המשפט, להטיל על לוי תנאים מגבילים במהלך החקירה, עולה כי תיק החקירה סובב סביב החשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של החברה הציבורית סאמיט אחזקות נדל"ן במהלך השנים 2018-2016. זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, נחשב ל"איש פנים" בחברת סאמיט מתוקף תפקידו ומעמדו בחברה.

על-פי החשד, ויינברג השתמש במידעי הפנים שקיבל מלוי וניצל אותם לטובת ביצוע עסקאות בניירות הערך של חברת סאמיט, וזאת טרם פרסום הדיווחים האמורים של החברה, וכמו כן על-פי החשד מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מלוי לאחרים. לפי החשד שנבדק, בעקבות פעילות אסורה זו גרף ויינברג רווחים כספיים אסורים בסך של מאות אלפי שקלים.

לוי חשוד בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים, כאשר לטענת רשות ניירות ערך, "במהלך החקירה התגלו ממצאים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותו בביצוע העבירות". עוד לטענת הרשות, "חשודים ומעורבים נוספים נחקרו בתיק זה וביחס לחלק מהפרשות הכלולות בתיק, אולם נוכח היקף תיק החקירה ומורכבותו, לרבות קיומן של פרשות נוספות שטרם נחקרו, לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות, מודיעין, בקרת מסחר ברשות ניירות ערך לסיים את החקירה".

לטענת הרשות, לצורך סיום החקירה יידרשו חקירות ופעולות חקירה נוספות. עוד נטען כי "לאור חומרת העבירות והסנקציה החמורה הקבועה בגינן, מתקיים במקרה דנן חשש ממשי לשיבוש הליכי חקירה וכן חשש ממשי להימלטות מאימת הדין".

סאמיט מתכננת הנפקה בבורסת פרנקפורט

גרמניה היא שוק הפעילות העיקרי של סאמיט, והיא מחזיקה שם באמצעות סאמיט גרמניה יותר מ-100 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.1 מיליון מ"ר, המניבים דמי שכירות שנתיים של כ-346 מיליון שקל (כ-83 מיליון אירו). מלבד גרמניה, לחברה יש 27 נכסי נדל"ן מניב בישראל בשטח כולל של כ-238 אלף מ"ר המניבים לה דמי שכירות של כ-116 מיליון שקל בשנה. במהלך השנה האחרונה הרחיבה סאמיט את הפעילות בגרמניה, ובמהלך השנה ביצעה שתי עסקאות גדולות בסכום מצטבר של כ-1.1 מיליארד שקל.

בחודש שעבר דיווחה סאמיט כי היא מתכננת להנפיק במהלך 2019 את הפעילות בגרמניה גם בבורסה בפרנקפורט, באמצעות הקמת חברה נכדה (חברה-בת של סאמיט גרמניה), בכפוף לתנאי השוק. 

בעשור הקודם ניצל לוי את הגאות בשווקים כדי להנפיק את הפעילות בגרמניה בבורסה של לונדון ב-2006. במסגרת ההנפקה וגיוסים נוספים שביצע שם בשנים 2006-2007, הצליח לוי לגייס לפעילות בגרמניה סכום אדיר של 305 מיליון אירו. זמן לא רב לאחר מכן, השתנה הסנטימנט בשוק, והגיע המשבר העולמי.

כחלק ממגמת השוק, גם מניית סאמיט סבלה מירידות שערים משמעותיות במסחר בלונדון. לוי ניצל את הירידה במחיר המניות, ו-3 שנים לאחר הנפקתה, ביוני 2009, השקיעה סאמיט כ-70 מיליון אירו במחיקת החברה-הבת מהמסחר בבורסה האנגלית. למרות ההפסד הכבד ביחס למחיר ההנפקה, רוב המשקיעים העדיפו באותה תקופה, שבה שלט חוסר ודאות בשווקים, להיענות להצעת הרכישה של לוי.

ב-2014 הנפיק שוב לוי בבורסת ה-AIM בלונדון את פעילות החברה-הבת סאמיט גרמניה וגייס 35 מיליון אירו בהנפקה, לפי שווי חברה של 185 מיליון אירו.

*** חזקת החפות: החקירה נגד זוהר לוי, מנחם ויינברג ושאר המעורבים נמצאת בראשיתה. מדובר בשלב מקדמי מאוד של ההליך הפלילי. לוי ו-ויינברג מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

טסלה, אקספנג וטויוטה. ''דגמי בסיס'' מוזלים / צילום: יח''צ

הדגמים המוזלים של טסלה והחשמלית החדשה של טויוטה מגיעים לישראל. כמה הם יעלו?

יצרניות הרכב החשמלי החלו להשיק "דגמי בסיס" חדשים ומוזלים שפונים לקהל יעד רחב יותר ● חברת טלקאר החלה לשווק את הטנדר החשמלי החדש של חברת KMG ● "שגריר" מכניסה לישראל מסחריות חשמליות ● ומותג הרכב השלישי במספר בישראל של קבוצת צ'רי הסינית הושק רשמית ● השבוע בענף הרכב

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

הונאות בפייסבוק ובאינסטגרם / צילום: צילומי מסך

המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת

ההונאות בפייסבוק ובאינסטגרם לא מפסיקות להשתכלל ● נוכלים מתחזים לדמויות מפתח בשוק ההון ועוקצים מליונים ● בנתיים, הפלטפורמות מרוויחות מהמודעות — והמשתמשים נותרים חשופים

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

אורקל צוללת: "במקום להרגיע את החששות, ההנהלה מגמגמת"

ענקית שירותי הענן והתוכנה אורקל פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 16.06 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ובעקבות זאת צנחה במסחר ● מה בדיוק הרתיע את המשקיעים?

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

"צעירים רואים בשוק המניות הכנסה קבועה. הם לא מבינים שתיקונים היסטוריים יכולים לקחת 20 שנה"

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אילוסטרציה: shutterstock

אלי לילי פרסמה את תוצאות הניסוי הטובות ביותר של תרופת הרזיה עד היום

למרות שהשקה עדיין לא באופק, הנתונים מהניסוי הקליני המוצלח מציבים את אלי לילי בעמדת זינוק מול המתחרות בתחום ההרזיה ● בממוצע, המטופלים איבדו כשליש ממשקל גופם, וחלקם אף הפסיקו את הטיפול עקב ירידה מוגזמת במשקל

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

מערכת ההגנה האווירית ''ספיידר'' של רפאל

טיסה סודית אחת חושפת: רוסיה מוקפת במערכות הגנה אווירית ישראליות

מערכות ההגנה האווירית הישראליות עוטפות את רוסיה ● הסטארט־אפים הישראלים מכוונים לארה"ב ● סין מפתחת את היכולות ההתקפיות של מצרים ● סין מעתיקה את הכטב"ם האיראני שאהד 136 האיראני ● וגם: הרכש הביטחוני הגרמני מזנק ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

ג'נסן האונג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, ועמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח בישראל, במפגש עם אבינתן אור ונועה ארגמני

שורד השבי אבינתן אור נפגש עם מנכ"ל אנבידיה במטה החברה בארה"ב

המפגש התקיים במהלך ביקור של צמרת ההנהלה הישראלית במטה החברה בקליפורניה, כאשר אבינתן הגיע למקום בליווי בת זוגו, נועה ארגמני, שנחטפה עמו מהנובה ● ערב חטיפתו לפני יותר משנתיים, עבד אבינתן בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

נשיא איראן לשעבר אברהים ראיסי ונשיא ונצואלה ניקולס מדורו במעמד החתימה על הסכם שיתוף הפעולה בין המדינות, 2022 / צילום: ap, Vahid Salemi

ישראל מרוצה: תקיפות ארה"ב בוונצואלה עשויות לפגוע בפעילות איראן וחיזבאללה

התקיפות האמריקאיות נגד קרטלים בוונצואלה מכוונות לנטרול אימפריית הסמים של איראן וחיזבאללה במדינה ● משטר מדורו נשען על סיוע ביטחוני וכלכלי מאיראן והסחר בסמים מממן את חיזבאללה ● עבור ישראל, הגברת לחץ על המדינה היא דרך להפחתת האיומים של ציר הרשע

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בונים בית פרטי? מהיום אתם חייבים לבנות מערכת סולארית על הגג

השבוע נכנסה לתוקף חובת התקנה של גגות סולאריים על בתים פרטיים ועל חלק מהמגדלים ● כמה זה יעלה, מה תרוויח המדינה ומה ירוויחו בעלי הגגות? ● גלובס עושה סדר

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"