השופט עוזי פוגלמן / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט העליון דחה אתמול (ג') את בקשת חברת לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ לקבל סעד זמני, ולפיו ייאסר על החברה הכלכלית יהוד ועל חברת מגנזי תשתיות לבצע עבודות תשתית ציבורית במגרש ביהוד המיועד לפרויקט פינוי-בינוי. המשמעות: פרויקט פינוי-הבינוי בעיר, שהיה תקוע במשך שנים רבות עקב הליכים משפטיים, "ישוחרר" לבנייה.
השופט עוזי פוגלמן, שנתן את ההחלטה, קיבל את עמדת עיריית יהוד וקבע כי למרות שערעורה של לנדקו טרם הוכרע, "דומה שיש צורך ציבורי בביצוע העבודות, בעיקר לטובת התושבים במקום ותושבים באזור שכן".
ראשיתו של המקרה בהסכם לפיתוח קרקע שנחתם בשנת 2000 בין חברת לנדקו (לשעבר החברה לפיתוח אזור לוד ורמלה בע"מ) לבין עיריית יהוד והוועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד.
עניינו של ההסכם בפיתוחה של חטיבת קרקע בתחומי העיר יהוד ששטחה כ-63 דונם, הידועה בכינויה "מתחם השלושה". על-פי תוכניות המתאר, המתחם צפוי להפוך לפרויקט של פינוי-בינוי, כאשר ההסכם נועד להסדיר את ביצוע עבודות התשתית הציבורית (רחובות, מערכות תיעול, שצ"פים, מבני ציבור וכיו"ב) הדרושות לצורך ביצוע הפרויקט במתחם זה.
בגדרי ההסכם נקבע כי לנדקו תתכנן את עבודות התשתית הציבורית ותבצען - הכול על חשבונה - ובתמורה היא, ולא עיריית יהוד, תגבה את היטלי הפיתוח על הקרקע.
החוזה לא יצא אל הפועל, והעירייה ניסתה להשתחרר ממנו. לבסוף היא שלחה ללנדקו הודעת ביטול ביום 17.11.2011, ולפיה החוזה אינו חוקי בהתבסס על פסק הדין "דירות יוקרה". נזכיר כי במסגרת פסק דין זה נקבע, בין השאר, כי הסכם פיתוח שנחתם מול יזם כחלף היטלי פיתוח אינו חוקי, וכי הרשות אינה רשאית לגבות כספים מעבר לסכום היטלי פיתוח.
ביצוע העבודות נמסר למגנזי תשתיות
לאחר שליחת הודעת הביטול, הזמינה העירייה מהחברה הכלכלית לפיתוח יהוד (1996) בע"מ את ביצוע העבודות, וזו מסרה את הביצוע למגנזי תשתיות.
לנדקו לא אמרה נואש והגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי מרכז, שנדחתה בשנת 2016 על-ידי השופט עופר גרוסקופף, שקבע כי הלכת דירות יוקרה חלה בענייננו, כי ההסכם בין לנדקו לעירייה בטל, וכי אין מקום להורות על קיומו. בית המשפט השאיר את הסעד הזמני במסגרתו אסר על החברה הכלכלית יהוד ועל מגנזי לבצע עבודות במגרש בתוקפו למשך 30 ימים לצורך הגשת ערעור.
ביוני 2016 הגישה לנדקו ערעור לעליון, במסגרתו ביקשה לקבל סעד זמני עד להכרעה בערעור. בטרם נדרש העליון לבקשת לנדקו ולערעור, הודיעו הצדדים לעליון על הסכמתם לכך שהסעד הזמני יעמוד בתוקף, העירייה תוכל לבצע בעצמה או מטעמה עבודות "מוגדרות ומתוחמות" מסוימות, והצדדים יפנו לגישור. עוד נקבע כי אם הגישור לא יצלח - יתחדש הדיון בבקשה לסעד זמני בערעור.
בשלהי חודש ינואר האחרון הודיעו הצדדים לבית המשפט העליון כי הליך הגישור שהתקיים בין הצדדים כשל, ומשכך הם מבקשים מבית המשפט להכריע בבקשה לקבלת הסעד זמני.
בהחלטה שניתנה אתמול קיבל כאמור השופט פוגלמן את טענת העירייה, ולפיה "דומה שיש צורך ציבורי בביצוע העבודות, בעיקר לטובת התושבים במקום ותושבים באזור שכן". השופט פוגלמן הוסיף כי "בשל ההליכים המשפטיים התעכב ביצוען זמן רב. מששב הערעור לשמיעה, ברור שהענקת סעד זמני עלולה להוסיף ולעכבן לפרק זמן לא מבוטל".
שיקולים נוספים שהובילו את בית המשפט לתוצאה האמורה, כללו את הנזקים שנגרמו ונגרמים לצדדים שלישיים, ובהם העובדה שליזם של מיזם הפינוי-בינוי נגרם נזק מהתמשכות ההליכים, ועניינו הצורך לשלם דמי שכירות לתושבים שכבר התפנו.
בתוך כך קבע העליון כי הנזק שעלול להיגרם ללנדקו ניתן לפיצוי כספי אם הערעור שהגישה יתקבל, ולכל היותר לנדקו תוכל להגיש תביעת כספית בעניין נגד עיריית יהוד - ועל כן נקבע כי אין לומר שייגרם לה נזק בלתי הפיך.
נוכח שיקולים אלה ועוד הגיע השופט פוגלמן למסקנה כי לנדקו "לא הצליחה לעמוד בנטל להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתה במידה שמצדיקה להעניק לה סעד זמני. אף אם העירייה תחוב בתשלום נוסף אם הערעור יתקבל, הסיכון מונח לפתחה, והיא תפעל בעניין לפי שיקול-דעתה ובהתאם לחובות הציבוריות שמוטלות עליה".
יחד עם זאת וכדי לצמצם את הנזקים האפשריים במקרה שהערעור יתקבל, בית המשפט הורה על קיום דיון בערעור כבר בחודשים הקרובים.
המערערת לנדקו ישראל יוצגה על-ידי עורכי הדין יהושע חורש, בני שפר ומנדי מימון. את עיריית יהוד ייצגו עורכי הדין יואב קוק ומאיר אלזם (ע"א 4728/16).