שיעור רכיבה על מטאטא בטירת אניק / צילום:סיוון סקריבנר
איך שוברים שיא עולמי בצורה הכי קלה? זה די פשוט. כל מה שצריך לעשות הוא למצוא תחרות שאתה המשתתף היחיד בה. לפני שנה וחצי אשתי ואני יצאנו לתחרות כזו. המטרה שלנו הייתה לבקר בכל הטירות ובתי האחוזה בבריטניה (לפחות בכל אלו שלא הרוסים עד היסוד). בתוך שנה כבר הצלחנו לבקר ביותר מ-90 מהן (הישג לא מבוטל בהתחשב בעובדה שרובן הגדול סגור בחודשי החורף), ולפי דעתי, זהו השיא העולמי לשנת 2018.
אז מה גורם למשפחה ישראלית נורמטיבית יחסית לצאת למסע כזה? ובכן, כמו תמיד, התשובה נעוצה בשינוי בנסיבות החיים. אף שאנחנו חיים באנגליה כבר תשע שנים בערך, את רובן המוחלט העברנו בלונדון, והעיר המדהימה הזו שאבה אותנו אליה. רק בשנתיים האחרונות, כשיצאנו בהדרגה ממנה ועברנו מערבה בשלבים, התחלנו לפתע לגלות את נפלאות האי הבריטי. בהתחלה ניצלנו כל הזדמנות שהייתה לנו לבקר בעיירות וכפרים שונים, אבל איכשהו, הרגשנו שבכל פעם שאנחנו מגיעים למקום, אנחנו לא ממש "מבקרים" בו. במקרה הטוב, אנחנו מסתובבים קצת בחלק העתיק של העיירה או הכפר, נכנסים לכנסייה או מוזיאון, ודי מהר מוצאים את עצמנו בבית קפה או במסעדה.
השינוי הגיע כשנקלענו לטירה הראשונה שלנו, טירת סודלי (Sudeley Castle). לא ידענו את זה אז, אבל זו טירה מושלמת למתחילים. היא שילוב של טירה שעדיין גרים בה, עם הריסות של חלק ממנה שנבנה על-ידי המלך ריצ'רד השלישי. בנוסף, היא אחת הטירות שהסיפור שלהן מועבר בצורה כמעט מושלמת למבקרים. הגנים שלה מהממים, אבל לא גדולים מדי, ובכנסייה שלה קבורה מלכה (קתרין פר, אשתו האחרונה של הנרי השמיני), אז מה עוד אפשר לבקש?
גם אשתי וגם אני תמיד אהבנו היסטוריה, אבל לא הרבה פעמים יצא לנו לצעוד בדיוק באותו חדר שבו הלך גם הנרי השמיני כשביקר בסודלי עם אשתו אן בולין, או בחדר שהמלך צ'רלס הראשון ישן בו אחרי שנכשל במצור על גלוסטר במלחמת האזרחים במאה ה-17. פתאום התחשק לנו לבקר בעוד טירות ומבנים היסטוריים. כשהתחלנו לחקור מה נמצא סביבנו, גילינו אוצר מדהים. היינו צריכים לבקר בעוד שתיים-שלוש טירות "ליד הבית" כדי לדעת שיש לנו פרויקט חדש, ושאת כל הזמן הפנוי והחופשים שלנו אנחנו עומדים להקדיש למה שקראנו לו פרויקט רודפי הטירות.
בחודשים שלאחר מכן, התחלנו לגלות את כל הטירות שנמצאו במרחק של עד שעה וחצי מהבית שלנו. את שארית הזמן הפנוי שלנו השקענו בלימודים. אני צללתי למעמקי ההיסטוריה הבריטית מאז הפלישה הנורמנית של 1066, ואשתי הצטרפה לכמה קורסים לצילום. בכל פעם שיכולנו, יצאנו לנסיעות של כמה ימים והתחלנו לחקור טירות בכל רחבי אנגליה ו-וויילס. הנסיעות שלנו לקחו אותנו עד לגבול עם סקוטלנד בצפון ועד למחוז קורנוול ולאי ווייט בדרום.
הביקורים שלנו הלכו ולבשו צורה חדשה. אני התמקדתי בשיחות עם המדריכים וניסיתי לגלות סיפורים על האנשים שחיו בטירות, בשעה שאשתי חיפשה זוויות צילום. אחרי 15 חודשי עבודה ולמעלה מ-90 טירות ו-200 סיפורים היסטוריים שהתגלו עליהן, השקנו לא אחד אלא שני אתרים. הראשון באנגלית (chasingcastles.com) שכולל את הביקורת שלנו על כל הטירות שביקרנו בהן, והשני בעברית (chasingcastles.net) שמתאר את המסע שעברנו (ועודנו עוברים). את האתר בעברית אנחנו מלווים גם בדף פייסבוק בשם רודפי הטירות שבו אנחנו מעלים תקצירים של הביקורים בטירות שהיינו בהן והסיפורים שגילינו עליהן.
כשאנשים שומעים שביקרנו בכל-כך הרבה טירות, השאלה השנייה שלהם (הראשונה בדרך כלל היא, למה?) היא מה הטירה שהכי היה כיף לבקר בה. התשובה שלנו היא שאין אחת כזו, יש שלוש.
טירת אניק | ברוכים הבאים להוגוורטס
אם הטירה הזו נראית לכם מוכרת, אז בוודאי צפיתם בסרטי הארי פוטר. טירת אניק (Alnwick) נבחרה לשמש כלוקיישן המרכזי של הוגוורטס בשני הסרטים הראשונים בסדרה, ומרגע זה, אף אחד כבר לא זוכר שזו הטירה של הדוכס מנורת'מברלנד, שעדיין מתגורר בה, ושמשפחתו, משפחת פרסי, מחזיקה בה החל מהמאה ה-14.
לא קל להגיע לטירת אניק. היא ממוקמת במחוז נורת'המברלנד, על גבול סקוטלנד. המחוז הזה משופע בטירות מדהימות מסיבה ברורה. במשך מאות שנים האנגלים והסקוטים התכתשו כאן. מלכי אנגליה הטילו על משפחת פרסי את התפקיד ללחום בסקוטים, והם עשו זאת (לרוב) בהצלחה רבה. לפעמים הם גם החליטו להילחם במלכי אנגליה.
אחד מבני המשפחה המפורסמים ביותר הוא הנרי פרסי. השם שלו בטח לא יגיד לכם שום דבר, אבל הכינוי שלו, "הוטספורס", יגיד הרבה לחובבי הכדורגל. אחרי הכול, כמה אבירים זכו לכבוד שקבוצת כדורגל מהפרמייר ליג תיקרא על שמם? (טוטנהאם, למי שלא יודע). הוטספורס ואבא שלו היו אלו שהובילו את המרד של הברונים במלך ריצ'רד השני, ומאוחר יותר במלך שהחליף אותו, הנרי השלישי. במאה ה-16 הם הובילו גם מרד במלכה אליזבת הראשונה במטרה להחליף אותה במרי מלכת הסקוטים.
כיום, טירת אניק מציעה למבקרים כל-כך הרבה פעילויות, שמומלץ להקציב לה לפחות יום וחצי, אם לא יותר. חובבי הארי פוטר יוכלו ליהנות משיעור תעופה יומי על מטאטא ומסיור מיוחד בעקבות הלוקיישנים השונים של הצילומים. אם אתם רוצים ללמוד קצת על ההיסטוריה של הטירה, תוכלו ליהנות מסיור חיצוני מסביב לטירה, ומסיור בתוך הטירה עצמה. אני יכול להבטיח לכם שמה שתיראו בפנים יהיה לחלוטין לא צפוי. הדוכס הרביעי מנורת'מברלנד העריץ את הארכיטקטורה האיטלקית, ולכן מבפנים הטירה נראית כמו ארמון איטלקי מתקופת הרנסנס. אם תגיעו לטירה עם ילדים, תגלו מבנה חיצוני שמכיל אינספור הפעלות שונות שיעסיקו את הילדים שלכם הרבה שעות.
הגנים של טירת אניק, גם הם דבר ייחודי. הם מודרניים יחסית ולכן כוללים אטרקציות אלטרנטיביות כמו בית העץ הכי גדול באירופה שמכיל גם מסעדה ובית קפה, וגינה מיוחדת שמוקדשת לצמחים רעילים. בקיצור, טירה מושלמת.
טירת רבי | הבית של ממליך המלכים
טירת רבי (Raby) היא ורסיה קצת פחות תיירותית של טירת אניק. הטירה שוכנת בצפון יורקשייר, וכמו טירת אניק, גם היא מקושרת לאחת מהמשפחות הכי משמעותיות באצולה האנגלית, משפחת נוויל. בימי הביניים ובתקופת מלחמות השושנים של המאה ה-15 גר בטירה הזו ריצ'רד נוויל, שזכה לכינוי "The Kingmaker" מאחר שכל פעם שהוא תמך באחד מהבתים הלוחמים, הוא הצליח לשנות את זהות המלך (עד לפעם שבה הוא לא הצליח, ובה הוא איבד את הראש). מאוחר יותר, בני המשפחה לקחו אף הם חלק במרד המפורסם במלכה אליזבת. 700 אבירים התכנסו באולם הגדול של הטירה (כן, הוא מספיק גדול) ודנו בשאלה האם לצאת למרד או לא.
מי שעזרה להם להחליט הייתה אשתו של נוויל, ליידי ג'יין. מה שהיא לא סיפרה לאבירים היה שהיא זממה לחתן את מרי מלכת הסקוטים עם לא פחות מאחיה, הדוכס מנורפולק (אחיה היה מתחתן סדרתי. עד אותה שנה הוא הספיק להתחתן ולהתאלמן שלוש פעמים, מה שהפך אותו לאיש העשיר באנגליה). המרד כאמור נכשל, ונוויל איבד את הטירה שלו ואת הראש שלו. מה אליזבת עשתה לליידי ג'יין מחרחרת המלחמה? היא נתנה לה פנסיה שנתית.
העובדה שהטירה הזו עדיין שרדה היא נס משפטי. בסוף המאה ה-17, בעלי הטירה לא אהבו את הכלה שהבן שלהם הביא הביתה. הם לא יכלו לנשל אותו מלקבל את הטירה או את תואר האצולה, אז הם פשוט החליטו להרוס אותה. הם מכרו את כל התכולה שלה, ולאחר מכן הם התחילו להסיר את העופרת מהגג שלה, מה שהיה אמור לגרום לה להיות חדירה לגשם (וזה מתכון למוות בטוח לטירות באנגליה בכלל וביורקשייר בפרט). הבן המסכן החליט להילחם על הטירה שלו ופנה לבית משפט. הוא ניצח, וההורים חויבו לא רק להחזיר את העופרת לגג, אלא גם לקנות ריהוט חדש לטירה.
טירת רבי לא מציעה רק סיור מודרך למבוגרים כמו כל הטירות, היא גם מציעה סיור לילדים (אם הם דוברי אנגלית, זה יהיה סיור שיגרום להם הנאה רבה). כמו טירת אניק, גם הטירה הזו הפכה עם השנים לארמון מבפנים, עם חדרים מדהימים כולל האולם הגדול שבו התכנסו בשעתם, 1568, 700 האבירים ותכננו את המרד באליזבת. אם אתם מבקרים בטירה, כדאי להקציב כמה שעות לביקור בגנים ובפארק שסביבה מאחר שהוא מכיל כמה מאות צבאים.
ארמון בלנהיים | הבית של צ'רצ'יל
הטירה השלישית היא לא טירה אלא ארמון. זהו המבנה האחרון בבריטניה שנבנה על-ידי משפחה לא מלכותית, שקיבל את הזכות המשפטית להיקרא ארמון. מדובר בארמון בלנהיים (Blenheim Palace), ביתם של משפחת צ'רצ'יל (כן, המשפחה של ווינסטון, אבל גם של הנסיכה דיאנה). הארמון ממוקם ליד העיר אוקספורד, מה שאומר שבניגוד לשתי הטירות הקודמות, אתם יכולים לבקר בו בטיול יום מלונדון.
השטח לבניית הארמון והתקציב לבנייה התקבלו מהמלכה אן בזכות הניצחון של ג'ון צ'רצ'יל על הצרפתים בקרב בלנהיים, יחד עם התואר הדוכס ממרלבורו. בימים אלו מוצג בארץ הסרט "המועדפת" שזכה למספר המועמדויות הגבוה ביותר בטקס האוסקר. הסרט עוסק בדיוק בתקופה ובמערכת היחסים שבין אשתו של צ'רצ'יל, שרה, לבין המלכה אן, ומציג גרסה אחרת לסיבות שבעטיין קיבלו בני משפחת צ'רצ'יל את השטח והכסף לבנייה.
בניית הארמון הסתיימה ב-1722, ומספרים שכשהמלך ג'ורג' ביקר בו לראשונה, הוא פנה בעצב למלכתו ואמר לה שאין להם שום ארמון שמשתווה לו. ג'ורג' לא טעה, בלנהיים הוא ארמון מדהים, והביקור בו מדהים לא פחות. אתם יכולים להצטרף לסיור מאורגן או לחקור אותו לבד עם מדריך שמע.
אם מתחשק לכם ביקור קצת אלטרנטיבי, אתם יכולים להוריד מהאתר של הארמון סיורים עצמאיים בנושאים שונים כמו סיורים בעקבות לוקיישנים של סרטים שצולמו בארמון או סיור בעקבות המורשת של ווינסטון צ'רצ'יל שנולד בארמון. אגב, ווינסטון לא היה אמור להיוולד בבלנהיים. הוא היה הבן של האח הצעיר של הדוכס ממרלבורו, כך שהארמון לא היה הבית שלו, אבל צירי הלידה של אמו הגיעו במפתיע במהלך מסיבה שהתקיימה בארמון.
אחרי שתסיימו לבקר בארמון, כדאי שתעברו לחקור את הגנים. באמצע המאה ה-18 שכר הדוכס ממרלבורו את שירותיו של לנסלוט בראון, אדריכל הנוף הכי מפורסם בהיסטוריה הבריטית, שייעצב את הגנים מחדש. אחד הפרויקטים שבראון יזם היה חפירה של האגם העצום שנמצא ליד הארמון. נסו לא לעייף את עצמכם יותר מדי בהליכה בגנים, כיוון שבצד השני של הארמון מצויים "גני התענוגות" של הארמון שבהם תמצאו חממת פרפרים מדהימה.
ארמון בלנהיים זכה לפרסום עצום בעולם. כשמלחמת העולם השנייה פרצה, גילה המודיעין הבריטי כי אדולף היטלר החליט שאחרי כיבוש בריטניה הוא יעביר את הבירה לעיר אוקספורד, והוא עצמו יתגורר בארמון בלנהיים. המידע הזה גרם לצבא להעריך שחיל האוויר הגרמני יימנע מלהפציץ אותו, ולכן הועברו אליו משרדי ה-MI5. אם אחרי הביקור בארמון ובגנים עוד יישאר לכם טיפה כוח, מומלץ לא לוותר על ביקור בעיירה ההיסטורית וודסטוק הצמודה אליו.
עידן הטירות | 5 דברים שכדאי לדעת
1. עידן הטירות באנגליה החל יחד עם הכיבוש הנורמני, בשנת 1066. 15 אלף נורמנים היו צריכים להבהיר הן לאוכלוסייה האנגלו-סקסית והן לוולשים ולסקוטים שהם כאן בכדי להישאר, ובנייתן של עשרות טירות הייתה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.
2. תחילתן של רוב הטירות הייתה צנועה וכללה יצירה של תל מלאכותי בגובה של כ-20-30 מטרים ובנייה של מבנה מבוצר מעץ בראשו. זה היה די והותר על מנת לבלום מרידות מקומיות. במאה השנים שלאחר מכן הוחלפו רוב מבני העץ במבני אבן.
3. הטירות הלכו וגדלו עם השנים, וכך גם אמצעי ההגנה, אבל הן לא היו עוד רק מבנים מבוצרים אלא הפכו להיות בתים מפוארים ומקושטים לבית המלוכה ולאצולה האנגלית. ככל שהביטחון האישי באנגליה גבר, בעיקר אחרי עליית שושלת טיודור במאה ה-16, החלו הטירות לעבור שינויים ולהפוך להיות יותר ארמונות מאשר טירות.
4. סוף עידן הטירות (רובן הכמעט מוחלט) התרחש באמצע המאה ה-17 בתום מלחמת האזרחים שבין הפרלמנט והמלך צ'רלס הראשון. הרבה טירות נפגעו קשות כאשר אחד מהצבאות צר עליהן, וכשהמלחמה הסתיימה בניצחון הפרלמנט, הוחלט להרוס גם טירות שלא הייתה בהן פעילות מלחמתית, כדי שתומכי המלך לא יוכלו לעשות בהן שימוש. כך נגזר דינן של רוב הטירות.
5. מעט מאוד משפחות אצולה החליטו שלא לוותר על הטירות שלהן, והן שבו ושיקמו אותן, והן אפילו מתגוררות בהן כיום. טירות רבות שננטשו זכו להיות משוקמות בידי אירגוני שימור שונים כמו English Heritage. כיום חלק מהטירות הפרטיות וכל הטירות ששוקמו על-ידי אירגונים פתוחות למבקרים.
מידע מעשי
איך מגיעים?
טירת אניק: לוקחים רכבת מתחנת קינגס קרוס בלונדון אל תחנת Alnmouth (שלוש וחצי שעות נסיעה) ומשם ניתן להמשיך בנסיעה קצרה במונית או באוטובוס לטירה. הטירה ממוקמת בעיירה מקסימה ומאוד תיירותית, כך שניתן בקלות למצוא בה מלון או דירת נופש. שימו לב שכרטיס כניסה יומי לטירה מאפשר לכם למעשה כניסה לטירה למשך שנה, ולכן הייתי ממליץ לתכנן ביקור של לפחות יום וחצי. אם אתם מחפשים עוד משהו לעשות בעיירה עצמה, אני ממליץ על ביקור בחנות ספרים משומשים שנקראת Barter Books. מדובר בחנות עצומה בגודלה שממלאת את כל תחנת הרכבת הישנה של אניק, וכוללת גם בית קפה ומסעדה.
טירת רבי: לוקחים רכבת מתחנת קינגס קרוס בלונדון לעיר דרלינגטון (נסיעה של שעתיים ועשרים). ממנה אפשר להמשיך במונית לכיוון הטירה (נסיעה של כרבע שעה). אם כבר הגעתם לאזור, יש עוד מקום שאתם חייבים לבקר בו. העיירה המקסימה Barnard Castle שוכנת כ-10 קילומטרים מהטירה, ובמרכזה תוכלו למצוא את מוזיאון Bowes, הבנוי בתוך מבנה מדהים שנראה כמו טירה בעצמו (רק בסגנון צרפתי), ומכיל אוסף אמנות עצום (אבל שווה לבקר בו ולו רק כדי לראות את המבנה).
ארמון בלנהיים: ניתן לבקר בארמון בלנהיים בטיול יום מלונדון. לוקחים רכבת מתחנת מרילבון אל העיר אוקספורד (פחות משעה נסיעה). מאוקספורד ניתן להמשיך באוטובוס (קו 7) לכיוון העיירה וודסטוק שבה שוכן הארמון (נסיעה של כרבע שעה). אם תרצו לבקר בכל האטרקציות בבלנהיים, מומלץ לתכנן יותר מיום ביקור אחד. בכל מקרה הייתי ממליץ לא לוותר על סיבוב קצר בעיירה עצמה. אם תפסתם רעב במהלך הביקור, המסעדה שיושבת באורנג'רי של הארמון קיבלה המלצה ממדריך מישלן.