גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוח שמן, מוח רזה: מה הופך בטטת כורסה לרץ מרתון?

כולם יודעים שכדי לרזות יש להרבות בפעילות גופנית, אבל מה הופך בטטת כורסה לרץ מרתון? מחקרים חדשים מצביעים על קשר מפתיע בין רקמת השומן שבגוף לבין הרצון שלנו לנוע

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

דן היה ילד בעל משקל עודף, שכל ילדותו נמנע מביצוע של פעילות גופנית. "פשוט שנאתי ספורט", הוא מודה. "בבית הספר התחמקתי משיעורי הספורט ובתקופות עמוסות של לימודים ועבודה לא היה לי זמן. כך בהדרגה עליתי במשקל עד שיום אחד, בגיל 44, החלטתי לעשות דיאטה בשילוב עם פעילות גופנית. בהתחלה זה הזכיר לי כמה שנאתי את זה, אבל בהדרגה, ככל שהתקדמתי והורדתי במשקל, התחלתי ליהנות מזה. כיום, אם אני לא עושה ספורט אני מרגיש לא טוב עם עצמי. אני ממש מכור".

המקרה של דן הוא רק אחד מהסיפורים שמציפים את התקשורת ואת הרשתות החברתיות. אנשים שעשו מהפך בהרגלי החיים שלהם, ומה שבולט אפילו יותר מהגזרה החדשה והרזה שלהם זה השינוי הקיצוני ביחסם לפעילות גופנית. האם המהפך ביחס לפעילות הגופנית מבטא רק שינוי התנהגותי-מחשבתי, או שמדובר בשינוי פיזיולוגי של ממש? השאלה הזו מעניינת את החוקרים, משום שהיעדר פעילות גופנית הוא אחד הגורמים המרכזיים להשמנה.

להבנה של המנגנונים שגורמים לנו לנוע יותר יש פוטנציאל אדיר בהגדלת היקף הפעילות הגופנית בקרב האוכלוסייה. שכן כיום בעולם המערבי, השמנת יתר הפכה למגיפה בריאותית. השמנה קשורה ישירות לעלייה בשיעור מחלות רבות, מסוכרת, מחלות לב ולחץ דם, ועד לעלייה בשיעור סוגי הסרטן.

מחקרים שבדקו את תופעת ההשמנה הובילו להבנה, שלא ניתן להתייחס להשמנה רק על-פי ההשפעה המטבולית שלה, שמתבטאת בעודף של רקמת שומן. אלה הם אותם תאי שומן שתפקידם הבסיסי הוא לשמש כמאגר אנרגיה למצבים של רעב וחוסר במזון. אך המנגנון הזה עומד לנו לרועץ בעולם המערבי המודרני, שהמזון נמצא בו בשפע ולא נדרש מאמץ פיזי להשגתו. בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה שהשפעתה של ההשמנה על גוף האדם רחבה הרבה יותר ממה שחשבנו וכוללת גם שינוי בדפוסי התנהגות.

הורמונים של רעב ושובע

אחד מציוני הדרך שהובילו להבנה זו, הוא גילויו של הורמון הלפטין בשנות ה-50 על-ידי פרופ’ ג’פרי פלדמן. פלדמן מצא שלאחר אוכל, תאי השומן בגוף מייצרים ומפרישים הורמון בשם לפטין, שפועל במוח וגורם לתחושת שובע ולהפסקת האכילה. באופן בסיסי תפקידו הפיזיולוגי הוא שמירה על משקל תקין. אולם מחקרים נוספים שנערכו מאז גילוי ההורמון, גילו שאנשים הסובלים מעודף ברקמת השומן, חשופים לאורך זמן לרמות גבוהות של לפטין. כתוצאה מכך הם מפתחים עמידות ללפטין, וקטנה השפעתו על המוח.

תופעה זו לא משפיעה רק על תחושת השובע. לרמות גבוהות של לפטין במוח יש השפעה על דפוסי הפעילות. מנגד, פעילות גופנית נמרצת גורמת לירידה ברמות הלפטין. רמות נמוכות ביותר של לפטין נמצאו בקרב רצי מרתון ככל שזמן הריצות היה איכותי יותר.

על מנת להבין מה גורם לנו בכלל לנוע, נערכו מחקרים רבים בחיות מעבדה, שעקבו אחר כמות הפעילות החופשית שלהן במצבי תזונה שונים. הבסיס למחקרים השונים הוא שביצוע מאמצים גופניים הוא מנגנון הישרדותי שמטרתו השגת מזון, אם על-ידי חיפוש, ליקוט ובשלב מאוחר יותר מרדף וציד. כך מתברר שבמצבים של חוסר במזון במצבי רעב, המחשבה הראשונית היא שהגוף יפחית את כמות הפעילות הגופנית על מנת לחסוך באנרגיה. אולם המחקרים הראו שבמצבי רעב חיות המעבדה דווקא הגבירו את היקף הפעילות.

הסיבה היא שרעב גורם להפרשה של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) במוח, שגורמים לתחושה המוכרת של אי נוחות ואי שקט. אלה מעודדים אותנו לבצע מאמצים, פעילות שתעזור להשיג מזון ולהיפטר מהתחושה - תמריץ נוסף שהמוח מתגמל בו כמו אדרנלין, ואלה מדכאים את תחושת הרעב. המנגנון הזה מאפשר לנו להתרכז בפעילות כדי להשיג מזון ולא להיות מודעים לתחושת הרעב שעלולה להסיח את דעתנו. מנגנון זה מסביר, אגב, מדוע אנשים שסובלים מאנורקסיה מתמכרים לפעילות גופנית אף שהם רעבים, ולו כדי לדכא את תחושת הרעב שלהם.

מנגנון נוסף אשר בא לתת חיזוק חיובי לביצוע המאמץ מתרחש לאחר סיום הפעילות. המוח מניח שאם סיימנו את הפעילות, המטרה הושגה והמזון בידינו. לכן מופרש במוח הנוירוטרנסמיטר דופמין, שמעניק תחושה טובה. זו הסיבה שלאחר פעילות, מתאמנים רבים מדווחים על הרגשה טובה שמוכרת בעיקר לאחר ריצה ארוכה, בשם Runners high. ההרגשה היא כה נעימה, שהיא גורמת למוח להתמכר אליה, למרות הקשיים בזמן הביצוע. עוד תופעת לוואי נעימה של הדופמין היא שהוא מגביר את תחושת ההנאה מהאוכל. זוהי התחושה הנעימה המתפשטת בגוף אחרי ארוחה טובה, במיוחד אחרי רעב או צום. תפקיד מנגנונים פיזיולוגים אלה הוא לעודד אותנו ולחזק התנהגויות פעילות על מנת להשיג מזון.

למה לשמנים קשה יותר

אם כל-כך הרבה מנגנונים מניעים אותנו לבצע פעילות גופנית, איך זה שחלק גדול של האנשים אינם פעילים? העובדה שכיום זמינות המזון גבוהה מאוד ואין צורך בפעילות גופנית כדי להשיגו, הופכת אותה מצורך הישרדותי לכלי לשיפור הבריאות. ועדיין - אלה שסובלים מהשמנת יתר נמנעים אפילו יותר מביצוע מאמצים. יש המייחסים את חוסר הפעילות שלהם לעצלנות או לקושי סובייקטיבי גדול יותר, שכן העומס הפיזיולוגי והעומס על המפרקים שלהם גדול הרבה יותר בהשוואה לאנשים בעלי משקל תקין. אולם מתברר שיש סיבה פיזיולוגית לכך שאנשים בעלי השמנת יתר לא פעילים.

מחקרים מראים שהשמנה מדכאת במוח את כל המנגנונים שמדרבנים אותנו לבצע פעילות גופנית. ומי שאחראי בעיקר הוא הורמון ההשמנה הלפטין. כאמור, עלייה ברמות הלפטין לאורך זמן גורמות לעמידות של המוח ללפטין.

מחקר שהתפרסם בירחון Cell Metabolisms מצא שחיות מעבדה בעלות רמות גבוהות של לפטין הפחיתו את פעילותן ב-50%. כאשר ריכוז הלפטין במוח גבוה, הוא נקשר לאזורים במוח שבאופן נורמלי נקשרים אליהם נוירוטרנסמיטרים שמעודדים פעילות גופנית. בנוסף, רמות גבוהות של לפטין גרמו לעיכוב של דופמין, שאחראי על ההרגשה הטובה לאחר פעילות.

בקיצור - אנשים שסובלים מהשמנת יתר אינם עצלנים. המנגנונים בגוף המעודדים פעילות פשוט מדוכאים אצלם, לכן הם מתקשים להתחיל בפעילות פיזית ולהתמיד בה. מבחינת המוח, הם במצב מתמיד כמו "לאחר ארוחה" - מצב שכולם מכירים כמה קשה להתחיל לבצע פעילות במהלכו.

בנוסף, במהלך הפעילות ואחריה הם גם לא נהנים מהמאמץ הגופני, כי הלפטין חוסם את תחושת הסיפוק ואת תחושת ההיי. זה מסביר את הסיפור של דן ושל מתאמנים נוספים שהצליחו להפחית במשקלם ולבצע פעילות גופנית. אלה חשים שעולם חדש נפתח להם, ומתמכרים להרגשה שלאחר מאמץ, הרגשה שכאשר היו בעלי משקל יתר לא יכלו לחוות.

ההבנה שלרקמת השומן יש השפעה על ההתנהגות מהווה פוטנציאל גדול בשיפור הפעילות למניעת השמנה. משפטי דרבון נפוצים בחדרי הכושר כמו "פעילות זה כיף" או "תרגיש מעולה אחר כך", שמצליחים להניע אנשים בעלי משקל תקין, אינם יעילים לגביהם. אליהם צריך להגיע אחרת, ובעיקר להסביר שהפעילות תגרום לשינוי פיזיולוגי שיגרום להם להתמיד בה, ואפילו להתמכר, גם אם בשלב ראשוני זה נשמע להם הזוי. 

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת