גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרוש משכין שלום: כמה שהודו ופקיסטן שונאות זו את זו

44 חיילים הודים התפוצצו לרסיסים בקשמיר, והודו יודעת את מי להאשים ● זה קורה ערב בחירות כלליות בהודו, שבהן מפלגת הימין השלטת זקוקה לקצת רוח גבית ● טרור איסלמי יכול לעזור, כידוע ● מי יכול לתווך? לא הנשיא טראמפ, הוא אינו סובל את הפקיסטנים ● אולי נסיך סעודי?

עצרת זיכרון לחללי הפיגוע בקשמיר. /Rupak De Chowdhuri
עצרת זיכרון לחללי הפיגוע בקשמיר. /Rupak De Chowdhuri

ישראלים יכירו את המשוואה הפוליטית הזו: ערב בחירות כלליות הסקרים מראים עלייה למפלגות השמאל, מעניקים להן סיכוי כלשהו להרכיב ממשלה - ואז באים המחבלים המתאבדים, מתפוצצים ברחובות, הורגים עשרות. המשוואה מתהפכת על ראשה. ההתגוננות מפני טרור עולה למקום הראשון, הימין מנצח, והשמאל יתלונן עוד שנים רבות על מזלו הרע. ראו 1981, 1984, 1996, 2001.

פעם אחר פעם נשאלה השאלה אם זו אמנם הייתה כוונת האיסלאמיסטים, או רק תוצאת לוואי שלה; האם הם רצו שהימין ינצח, כדי שהחרב תוסיף להתהפך (לשיטתם). אין צורך בתיאוריות קונספירציה מפותלות כדי להסיק שזו אמנם הייתה כוונתם.

השאלה הזו עצמה נשאלת השבוע בהודו. צבא הודו ספג בסוף השבוע שעבר אבדות כבדות בקשמיר, חבל המריבה סמוך להימלאיה, המחולק זה שבעים שנה בין הודו לפקיסטן. "צבא מוחמד", ארגון טרור שמנהיגיו נהנים מחופש תנועה בתחומי פקיסטן, קיבל עליו את האחריות להריגת 44 חיילים הודיים. זה שיעור האבדות הכבד ביותר של הצבא באקט יחיד בשלושים השנה האחרונות.

44 הלוויות בתוך 24 שעות

רק לעתים רחוקות קשמיר היא מקור של חדשות טובות. קו ההפרדה החוצה אותה הוא גבול מלחמה לכל דבר. תקריות אש מתרחשות שם מעשה שיגרה, והפקיסטנים מניחים לטרוריסטים איסלאמים לחצות אותו באין מפריע. הודו אומרת שפקיסטן מעודדת את התנועה הזו. פקיסטן מכחישה. אבל היא בוודאי אינה יוצאת מגדרה למנוע את פעילותם של הקיצונים, ובכללם "צבא מוחמד" הנ"ל.

הלוויותיהם של חללי קשמיר, הן כשלעצמן, אינן חדשות. אבל 44 הלוויות בתוך 24 שעות על פני כל הודו מצטרפות לכלל דרמה אנושית ופוליטית. הן ממלאות את העיתונים, את הטלוויזיה ואת המדיה החברתית. הן מעוררות התרגשות וכעס.

יש ידיעות ספורדיות על התנכלות למוסלמים קשמירים ברחבי הודו. סטודנטים מוסלמים באוניברסיטאות הודיות נענשים על הבעות "אהדה" לפקיסטן, בדרך כלל במדיה החברתית. פה ושם אנחנו שומעים על ניסיונות לינץ'. משטרת הודו אגב אומרת שהידיעות האלה הן "פייק ניוז", אבל העיתונים מפרסמים שמות ומראי-מקומות.

כיוון נשיבת הרוח

הבחירות הכלליות בהודו יתנהלו במהלך אפריל ובתחילת מאי ("יתנהלו", מפני שההצבעה תימשך כמעט שישה שבועות). עד זה לא כבר הן היו מונחות פחות או יותר בכיסה של 'מפלגת העם ההודית' (BJP) השלטת. ראש הממשלה נרנדרה מודי נהנה מפופולריות אישית עצומה. האופוזיציה הייתה מפולגת, ומפלגת הקונגרס ההיסטורית התכוננה לשידור חוזר של תבוסתה האיומה מ-2014.

כיוון נשיבת הרוח השתנה בחודשים האחרונים. מפלגת הקונגרס ניצחה בבחירות לאסיפות המחוקקות של שלוש מדינות חשובות, ומפלגות אזוריות שמנהיגיהן לא דיברו זה עם זה במשך שנים התחילו לכרות בריתות טקטיות ואסטרטגיות נגד מודי. הסקרים עדיין מעמידים את BJP בעמדת ניצחון, אבל הרוב שלה יקוצץ במידה ניכרת, והיא תהיה תלויה בקואליציה. אפשר להעלות על הדעת נסיבות, שבהן היא לא תצליח לכונן קואליציה כזאת.

מודי עבר בשבועות האחרונים להילוך גבוה. הוא חורש את הודו לאורכה ולרוחבה בניסיון לחזור ולעורר את ההתלהבות שעוררו הופעותיו לפני חמש שנים. כל נאום בחירות שלו היה שקול אז כנגד קונצרט רוק. מאות אלפים היו מגיעים להאזין לו. ירידת הפופולריות שלו ושל מפלגתו קשורה גם באכזבה קונקרטית ממדיניות וגם בהרגל הודי רב שנים להצביע נגד הממשלה המכהנת, תהיה אשר תהיה.

"אני לאומן הינדואי"

מודי עומד בראש מפלגת ימין דתית, עם רקורד אנטי מוסלמי ואנטי ליברלי. היא האפוטרופסית הטבעית של הלאומיות ההינדואית. היא מנהלת מערכה להינדואיזציה של תוכנית הלימודים, והיא מוחקת שמות מוסלמיים היסטוריים מן המפה. היא לוחצת כמעט על כל כפתור אפשרי כדי לעורר את ההינדו, בערך שלושה רבעים של האוכלוסייה, ללכד שורות נגד אויבים חיצוניים ופנימיים. טרור איסלאמי בחסותה של אויבת היסטורית הוא תזכורת מועילה על חיוניותה של פטריוטיות. מודי נשאל פעם אם הוא 'לאומן הינדואי'. "אני לאומן", הוא השיב, "ואני הינדואי. ממילא אני לאומן הינדואי".

בין ש'צבא מוחמד' מצביע ביודעים לטובת מודי, ובין שלא, סביר בהחלט להניח שהוא להוט לחמם את הגבול. מה בדיוק חימום כזה יניב, קשה לחזות. לפני 20 שנה הודו ופקיסטן עמדו על סף מלחמה מלאה. נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, הזמין את מנהיגיהן לבית הלבן כדי להציל את השלום. שתיהן כבר היו מדינות גרעיניות. עכשיו יש לכל אחת מהן מאות ראשי חץ, ויכולת מוכחת לשאת אותם זו אל מרכזי האוכלוסייה של זו. זה כמובן לא יקרה בכוונה תחילה, אבל זו עלולה להיות תוצאה של נסיבות לא חזויות.

"גן עדן לטרוריסטים"

אין עכשיו נשיא אמריקאי בבית הלבן המתעניין במידה מספקת בדרום אסיה, או מסוגל לרדת אל עומקו של הסכסוך ההיסטורי הזה. יתר על כן, דונלד טראמפ הכריז פחות או יותר שפקיסטן אוכלת לחם חסד מידי ארה"ב, והיא "לא עשתה שום דבר בשבילנו". לפני שנה, ינואר 2018, טראמפ הכריז ש"פקיסטן היא גן עדן לטרוריסטים", והקפיא את הסיוע הצבאי. הפקיסטנים חרקו שיניים, והשליכו את עצמם עוד יותר עמוק אל חיקה של סין. זו האחרונה הלוותה להם קרוב לארבעים מיליארד דולר במרוצת השנים, ובונה להם נמל עמוק מים בחוף הים הערבי. הוא יתחבר אל סין באמצעות אוטוסטרדה, שתחצה את הרי ההימלאיה.

בתחילת השבוע פקיסטן אירחה את יורש העצר של ערב הסעודית. היא נהגה בו בכבוד מלכים. הוא מציע לה עשרים מיליארד דולר, והיא תיקח כל סנט. מה בדיוק היא תיתן בתמורה, קצת קשה לדעת. משקיפים חדי עין שמו לב שערב בואו של הנסיך נעלמו כל הכרזות הפרו-איראניות שנתלו ברחובות איסלאמבד הבירה שבועיים קודם לכבוד יום השנה הארבעים לרפובליקה האיסלאמית.

ובשעה שהודו התלוננה באוזני העולם החיצון על הקשר בין פקיסטן לבין המחבל המתאבד של 'צבא מוחמד', איראן הודיעה ששלושה אזרחים פקיסטניים היו בין המחבלים המתאבדים שהרגו 27 מחברי המשמרות המהפכניים בחבל בלוצ'יסטן, בדרום מזרח איראן. יש דמיון כמעט מוזר בין תקריות קשמיר ובלוצ'יסטן, אם כי האיראנים אינם מטילים את האשמה על איראן אלא על ארה"ב ועל ישראל.

אכן, חגורה של משברים אמיתיים ופוטנציאליים מקיפה את מותניה העבות של דרום מערב אסיה. הודו ופקיסטן משוכנעות לחלוטין זו ברצונה הרע של זו. לחשד ולאיבה יש לא פעם ביטויים קטנוניים, המוציאים זרים מדעתם. קשה לחשוב על צד שלישי אחד ויחיד ששני האויבים סומכים עליו במידה שתאפשר לו לתווך ביניהם. זה היה יכול דווקא להיות נסיך סעודי, אלמלא היה עסוק מדי בניסור עיתונאים. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"