גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוניברסיטאות כבר ערוכות: זהו המקצוע החדש והמבוקש במשק

כמויות המידע העצומות שהטכנולוגיה מאפשרת לאסוף הולידו מקצוע חדש: מדעני נתונים ● השוק משווע למאות עובדים בתחום, וגם האוניברסיטאות נערכות לפתיחת מסלולים יעודיים ● "קשה לשווק את המקצוע, אבל מדובר ממש במהפך"

מדענות / צילום: shutterstock
מדענות / צילום: shutterstock

רשתות חברתיות, ערים חכמות עמוסות סנסורים ואפילו כמות תמונות הסלפי שאנחנו שומרים - נראה שהאנושות אוספת על עצמה ועל העולם הסובב אותה כמויות מידע גדולות מאי פעם. ההבנה כי ניתן לנתח את המידע הזה ולהפיק ממנו תובנות וערך הולידה מקצוע חדש יחסית בשם "מדעי הנתונים" (Data Science) והדרישה למקצוע הולכת וגוברת בארץ ובעולם.

לפי נתוני חברת ההשמה להייטק אתוסיה, בשנת 2016 נפתחו 380 משרות חדשות למדעני נתונים בישראל. ב-2018 הנתון כבר עמד על 480, ובינואר 2019 בלבד נפתחו 55 משרות, ו-320 משרות שנפתחו קודם לכן נותרו לא מאוישות. כלומר, מאות מדעני נתונים חסרים היום בשוק. זאת בנוסף למספר המשרות המאוישות של מדעני נתונים, שעמדו על 2,350 בינואר האחרון, לעומת 1,905 ב-2016.

כמה מרוויח מדען נתונים מנוסה וכמה עובדים חסרים בשוק? / לפי נתונים של חברת ההשמה להייטק אתוסיה

נראה שבאקדמיה מכירים בצורך הגובר בהכשרת מדעני נתונים, והדבר משתקף בתוכנית הרב שנתית של המועצה להשכלה גבוהה לשנים 2022-2017. לקראת השלמת גיבוש התוכנית, מוסדות אקדמיים מגישים למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את תוכניות הלימודים שברצונם לפתוח בשנים הקרובות, ואלה נשקלות בהתאם לקריטריונים כמו צורך לאומי ושיקולים תקציביים. מדעי הנתונים היה התחום שבו המספר הגבוה ביותר של תוכניות אושרו להגשה ע"י המל"ג - 19 תוכניות לתואר ראשון ושני. המוסדות האקדמיים עדיין צריכים לקבל אישור סופי, אך הנתון מראה על מגמה ברורה לגבי מעמדו של התחום החדש. 

"מדעי הנתונים הפכו בשנים האחרונות לתחום רב השפעה בעולם ההייטק ובמחקר האקדמי. היכולת להתמודד עם נתוני ענק מצריכה כישורים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמחשבים, ועל כן אנו רואים חשיבות רבה בהכשרתם של כמה שיותר בוגרים בתחום", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה. 

פרופ' יפה זילברשץ/ צילום: דוברות מל"ג

"מי השחקן הטוב במגרש?"

מדעני נתונים משתמשים באלגוריתמים של למידת מכונה כדי להפיק באופן אוטומטי תובנות ותחזיות מנתונים מגוונים - ממידע גנטי, דרך נתונים כלכליים ועד למאמרים אקדמיים. הטכניון היה המוסד האקדמי הראשון בישראל שהחל ללמד את התחום, לפני שלוש שנים, וכיום פועלות בו כמה תוכניות לימודים. גם באוניברסיטה העברית מציעים מספר תכניות לימודים לתואר ראשון ושני במדע הנתונים, ביניהם תואר בסטטיסטיקה ומדע הנתונים, ואוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע כבר הודיעה שבשנה הבאה תפתח מסלול ללימודי תואר ראשון בהנדסת נתונים. זאת בנוסף למספר תכניות עם התמחות במדעי הנתונים שכבר מוצעות לסטודנטים באוניברסיטה, כמו לימודי מדעי המחשב עם התמחות במדעי הנתונים.

פרופ' אביגדור גל, ראש התוכנית למדע נתונים בטכניון, שמכהן גם כיו"ר הוועדה המקצועית של המל"ג בתחום מדעי הנתונים, אומר כי "כבר שנים שלא פותחים תוכניות לימודים בתחומים חדשים לגמרי, ומדובר ממש במהפך. זה תחום שונה מהתחומים שאנחנו מכירים".

לדבריו, "התחום משלב יכולות משני תחומים עיקרים - מדעי המחשב וסטטיסטיקה ובנוסף יש אוסף של יכולות שנובעות מאופטימיזציה, תורת המשחקים ואפילו פסיכולוגיה, כי אם למשל הנתונים נאספו מטפסים באינטרנט צריך להביא בחשבון גם את אופן ניסוח השאלה", אומר גל.

גל מסביר כי "לנתונים יש מחזור חיים עם ארבעה שלבים. השלב הראשון הוא איסוף, השלב הבא הוא ניהול - שנוגע לשמירת הנתונים, והשלבים הבאים הם ניתוח באמצעות למידת מכונה וויזואליזציה, כדי להציג את הנתונים לבעלי עניין כמו מנהלים בחברות. אחר כך אוספים עוד נתונים, כדי להבין עוד דברים, ולכן זה מחזור חיים. מדען נתונים יודע לטפל בכל מחזור החיים מההתחלה עד הסוף. בפרויקט הגמר בתואר הראשון אנחנו נותנים לסטודנטים כמות עצומה של נתונים והם נדרשים להבין מה חסר להם, מאיפה אוספים את הנתונים, להגדיר כמה מקום הם צריכים בענן כדי לשמור אותם, לשפר אלגוריתמים לניתוח וכו'. אנחנו קוראים לבוגר התוכנית 'מהנדס בלי פחד' - הוא יודע לבוא, ייתנו לו נתונים, שום דבר לא יפחיד אותו".

למי מומלץ ללמוד את התחום הזה?

"היום כשאני מגיע לתלמידי תיכון באמת קשה לשווק להם את התוכנית כי הם לא יודעים מה זה. הפרופיל הטיפוסי למדען נתונים יהיה מישהו שטוב במתמטיקה, שאוהב לעבוד עם מחשבים ושהסיפור מאחורי הנתונים יכול לסקרן אותו. כי בכל מאגר דאטה יש סיפור, והמטרה שלנו היא לגלות אותו. מישהו שמגיע לעולם של ערים חכמות ורוצה לדעת מה הנתונים שנאספים מהאוטובוס, או אפילו למגרש כדורגל ורוצה לדעת אם יש משהו שיכול להגיד מי השחקן הטוב ביותר".

גל אומר כי את המחזור הראשון בתוכנית התחילו 25 סטודנטים בלבד, ובמחזור השלישי שהתחיל השנה המספר כבר עמד על פי שלושה. "עבדנו בזהירות כי תוכנית מהסוג הזה דורשת המון משאבים. יש קורסי נתונים שבהם הסטודנטים עובדים עם המון נתונים ועם טכנולוגיות ענן".

בעוד שקיימים היום גם קורסים אינטרנטיים שמלמדים את התחום, גל מדגיש כי הלימודים האקדמיים מעניקים ערך מוסף גדול בהרבה. "היום להשתמש בכלי למידת מכונה זה פשוט, אבל בלי להבין מה עומד מאחורי הכלים האלה, או הבנה לגבי הנתונים שמשתמשים בהם, אי אפשר לדעת כמה איכותית התוצאה. אני כן בעד קורסים להמונים כמו קורס למידת המכונה של סטנפורד שאפשר לעשות באינטרנט, כי אז אנשים פחות יפחדו מהטכנולוגיה, אבל כדי להיות מדען נתונים טוב צריך הכשרה עמוקה במתמטיקה".

בנוסף ללימודים עצמם, גל אומר כי בטכניון מסייעים לסטודנטים גם להשתלב בתעשייה. "גם התעשייה עוד לא מבינה מה זה להיות בוגר מדעי הנתונים, אז אנחנו עוזרים להם ומוצאים להם התמחויות קיץ ביחידות בצבא, חברות הייטק וסטארט-אפים. אנחנו גם מאתרים בשלב מוקדם סטודנטים מצטיינים כדי לעודד אותם להמשיך למחקר".

גל צופה כי הדרישה למקצוע תמשיך לעלות ואומר כי "לדעתי רק נגענו בקצה הקרחון של מה שנתונים יכולים לתת לנו. למשל בתחום התעשייה 4.0, הסנסורים שבפס הייצור יכולים לתת היום תחזיות טובות ממה שעשו איתם פעם ולשפר את הביצועים, שלא נדבר על כל הסנסורים שאנחנו הולכים לקבל מערים חכמות וברפואה, אנחנו נצטרך הרבה יותר מדעני נתונים כדי לתת ערך מוסף לעסקים".

פרופ עירד בן גל, אוניברסיטת ת"א / צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

"חתך קבלה גבוה מאוד"

גם באוניברסיטת תל אביב מעוניינים להשיק בקרוב תוכנית בתחום לתואר ראשון ושני. פרופ' עירד בן-גל מהמחלקה להנדסת תעשייה מסביר את התהליכים שהביאו לעליית התחום. "יש היום תשתית שמאפשרת לארגונים לקבל כמויות מידע עצומות מסנסורים, מערכות IoT (אינטרנט של הדברים) וגורמים רבים נוספים. לצד זאת, מהפכת הענן הביאה לכך שניתן גם להחזיק ולנהל את כמויות הנתונים האלה. בנוסף, המעבדים הגרפיים החדשים מאפשרים כוח חישוב גדול בהרבה לארגונים. כל אלה מאפשרים כוח חישוב גדול בהרבה לארגונים ומאפשרים לקבל תובנות שפעם אי אפשר היה לקבל. חברות יכולות להפיק מהתובנות האלה רווח אדיר.

"נוצר הצורך באנשים שיבינו מה הבעיה העסקית, מה הנתונים שנוגעים לאותה בעיה, ולחבר אותם לאלגוריתמים שיכולים לענות על הבעיות העסקיות. ישראל הפכה למרכז (hub) שבו ארגונים בינלאומיים פותחים את מרכזי מדע הנתונים שלהם, בגלל כוח האדם, האופי של היזמות והחדשנות ויכולת העבודה העצמאית שחלק מהאנשים פיתחו בצבא. זה מקצוע יחסית חדש וצעיר והיכולות לחקור ולפתח פתרונות חדשים היא מאוד גדולה. פתחו תוכניות כאלה ב-MIT, סטנפורד, קולומביה, באוניברסיטאות מובילות באירופה ובמזרח", אומר בן-גל.

לגבי תוכנית הלימודים העתידית באוניברסיטת תל אביב, בן-גל אומר כי "ננסה לפתוח את התוכנית בשנה-שנתיים הקרובות. זו תהיה תוכנית תלת שנתית ייחודית וקטנה, כרגע אנחנו מתכננים שיהיו בה 50-40 סטודנטים בשנה. התוכנית תהיה קשה ושאפתנית, עם חתך קבלה מאוד גבוה. שמיועדת לאנשים עם יכולת למידה מהירה ורצון לכבוש את השוק מהר, ומי שירצה לקבל תואר מהנדס או להשלים תואר שני יוכל לעשות זאת בתוספת שנת השלמה בלבד. התוכנית תשלב רקע תיאורטי עמוק במתמטיקה, קורסים אפליקטיביים בתחום מדע הנתונים כמו תחומי מערכות מידע בעידן הביג דאטה, והרבה קורסי בחירה ייחודיים כמו יישומי למידה עמוקה בתעשייה, ויזואליזציה של נתונים, פרטיות ואתיקה".

בן-גל מסביר כי השאיפה בתוכנית היא להכין את הסטודנטים להשתלבות בשוק. "נשלב את מדע הנתונים עם ראייה תהליכית ארגונית, כך שהבוגרים לא רק יהיו מתכנתים טובים שיודעים לעבוד עם הכלים לניתוח נתונים אלא יידעו לשנות את המיקוד העסקי של ארגון כדי להביא תועלת ורווח. הגישה האקדמית המסורתית תהיה לבחור את האלגוריתם שמביא עוד שני אחוזי דיוק, אבל גישה ריאלית לתחום נוגעת לדוגמה ליישום אלגוריתם שאולי פחות מדויק באחוז אחד אבל יותר אפקטיבי מבחינת גמישות, יכולת להכיל נתונים חיצוניים ויחס עלות-תועלת. הבוגרים שלנו צריכים לדעת להקים צוות מדעני נתונים, וגם להעביר את המשימות לדרגים גבוהים שאינם מדעני נתונים כך שיבינו אותן. גם סגל התוכנית מגיע מרקע אקדמי תיאורטי, אבל ברובו גם מחובר לעולם העסקי. בנוסף, אנחנו באינטראקציה עם הצבא כדי להכניס גם עתודאים ואנשי צבא שיבואו ללמוד את התחום". 

ומה למדו מדעני נתונים עד היום, לפני שהיו קיימות הכשרות אקדמיות רשמיות בנושא? לפני נתוני אתוסיה, 31% ממדעני הנתונים בישראל הגיעו מתחום הנדסת התוכנה, 15% הגיעו מתחום מערכות המידע ו-14% בוגרי תארים בתחומי המדעים המדויקים. 6% מהם דווקא הגיעו מתחום מדעי החברה, ו-4% בכלל למדו ביולוגיה.

עוד כתבות

צילום: יונתן בלום

תעלת המזגן הייתה המקום הכי חשוב שהייתי בו השבוע

דרור פויר נאלץ להכנס השבוע לתעלת המזגן כדי לנקות פילטרים - וכשיצא משם הכול נראה אותו דבר - רק טיפה יותר טוב

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שיא נוסף נשבר: יותר מ-7,500 מקרי קורונה אובחנו אתמול

גם אחוז הבדיקות החיוביות הגיע לשיא; 12.8% מהנבדקים התגלו כחיוביים, מה שמעיד על תחלואה סמויה רבה יותר בקרב האוכלוסייה ● מספר אנשי הצוות המצויים בבידוד אף הוא נמצא בשיאו, ועומד על 4,592 אנשי צוות רפואי

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

הסגר לא יעבור בכנסת: נתניהו מנסה להעביר תקנות שעת חירום

ועדת החוקה דנה במהלך הלילה בתיקונים לחוק הקורונה הגדול אך לא הצליחה להגיע להסכמות ובמקום זה החלו צעקות בין חברי הקואליציה לאופוזיציה ● לכן, נתניהו מנסה לכנס את הממשלה (טלפונית) כדי להעביר תקנות שעת חירום אך נתקל בהתנגדות מחברי כחול לבן

פרויקט "המארג" בסינגפור / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עיר בתוך עיר: האם מתחמי הדיור שמספקים לנו הכל הם התשובה לאושר?

למקום המגורים חשיבות גדולה לתחושת האושר והרווחה, וגם האדריכלים נרתמים ליצירת סוגים חדשים של בנייה עירונית: קומפלקסים שיודעים לספק את כל הצרכים, ממגורים ועבודה ועד ספורט וטבע ● היתרונות של עיר קטנה בלי לוותר על העיר הגדולה ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

שר האוצר, ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

השר כ"ץ משנה את הכללים לפקידי האוצר, וקורא לזה "מסורת"

שר האוצר טען שהפגישות של ראש אגף התקציבים עם יו"ר האופוזיציה היו הדלפות בלתי מקובלות • לפיד גרס שתדרוכים של בכירי אוצר לח"כים הם פרקטיקה דמוקרטית שגרתית • האם השר הטרי ממציא כללי משחק חדשים?

משרדי לייבפרסון / צילום: תמר מצפי

לייבפרסון תובעת את מגדל רוגובין תדהר על חילוט ערבויות לא כחוק

חברת ההייטק לייבפרסון הגישה תביעה בסך כ-4.6 מיליון שקל נגד בעלות הנכס אותו שכרה לייבפרסון במשך כעשור באיזור התעשייה ברעננה

מל״ט של חברת בלובירד ( BlueBird Aero Systems)  / צילום: תעשיה אוירית

התעשייה האווירית רכשה 50% מחברת מל"טים קטנים ששווייה מוערך ב-100 מיליון שקל

בלובירד מפתחת ומוכרת את המל"טים לשירותי הביטחון הישראלים ולמדינות זרות ● פי הודעת החברה, התעשייה האווירית זיהתה פוטנציאל בשוק המל"טים הקטנים, בעולם הצבאי והאזרחי, ורוצה להגדיל משמעותית את פעילותה בתחום

האתר הנטוש של פרויקט פרי בסט בלוד - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: בר אל, גלובס

לוקחי המשכנתאות בלחץ, וגם המלווים של אלדד פרי. כותרות הנדל"ן

הגל השני בא לידי ביטוי בעלייה בדחיית משכנתאות באוגוסט, החשיפה העצומה של קרן האשראי "אקספו" לקריסה של קבוצת פרי נחשפת, השמאים מקבלים גב מהשמאי הממשלתי, והפודקאסט "כסף בקיר" עם פרק שסוגר את העונה השנייה

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

מיליארדר האלגו-טריידינג ומלחמתו בקורונה: מייסד פיינל מציג - טוויסט בעלילה

אחרי שהפך את חברת האלגו-טריידינג פיינל לאחת המצליחות בעולם, הקים
ניר קלקשטיין כמה חברות ביג דאטה בתחום הבריאות ● עכשיו הוא מתמקד במיפוי תסמיני הקורונה דרך מכון מחקר שייסד ● כך עבר היזם המסתורי ממסחר בשוק ההון לניבוי תחלואה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו: "אחרי הסגר הזה נקווה לעבור לסגר מקל יותר. אבל זה תלוי בתוצאות ורמת התחלואה"

לקראת הסגר שייכנס מחר לתוקף ושיימשך עד לשמחת תורה, ב-11 באוקטובר, נאמו הערב ראש הממשלה נתניהו, יו"ר כחול לבן גנץ ויו"ר האופוזיציה לפיד ● במקביל לנאומים נמשך בכנסת הליך תיקון חוק הקורונה הגדול והתקנות החדשות שצפויות לתת את המסגרת לסגר

רחוב יגאל אלון בתל אביב. הכביש ריק בצל הגבלות הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הכלכלנית הראשית באוצר: עלות הסגר נאמדת בכ-11-12 מיליארד שקל

מלבד העלויות הכלכליות שלאט לאט מתחילות להתבהר, לאור חוסר היכולת של הממשלה לעדכן את חוק הקורונה, גם בשבת הקרובה בלפור תתמלא במפגינים ● "גלובס" עם כל מה שידוע עד עכשיו 

צילום מתוך הסרט ‘מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית’. מתעלם במופגן ממנהלי החברות הגדולות  / צילום: נטפליקס

מה נטפליקס שכחה לספר לנו בסרט החדש והמדובר על הרשתות החברתיות

הסרט "The Social Dilemma" דן בבעיות אמיתיות שיצרו פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, אך הוא מציג תמונה חד צדדית ומתעלם מאסטרטגיות ושיטות פעולה דומות שבהן נוקטת נטפליקס עצמה ● זהירות, ספוילרים

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

לאחר הדיבידנד: אלקו מכרה מניות אלקטרה צריכה בכ-57 מיליון שקל

מניית אלקטרה צריכה קפצה ב-118% מהשפל אליו הגיעה באמצע חודש מרץ השנה ● בשבוע הבא תחלק אלקטרה צריכה דיבידנד בגובה של כ-300 מיליון שקל

מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ

מלחמת מנדלבליט בשמיעת עמדה מתחרה

בין כפל תפקידיו של אביחי מנדלבליט, כיועץ משפטי וכפרקליט מדינה, להתנגדותו להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית בקבינט הקורונה עובר קו ישר אחד: צמצום טווח העמדות המשפטיות בקרב הממשלה • זו כבר לא בעיה של ניגוד עניינים מובנה, זו דוגמטיות משפטית

עליבאבא. חינכה את השוק מחדש / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כיצד Nike סגרה 5,000 חנויות והמשיכה להרוויח? הכירו את הדרוויניזם הדיגיטלי

הקורונה חילקה באופן אכזרי את העולם העסקי: ארגונים ללא נכסים דיגיטליים לעומת כאלו שציידו את עצמם מבעוד מועד ● לרגל השנה החדשה, שווה ללמוד מ-NIKE ,easy עלי באבא ואחרים אשר ניווטו את הארגון למקום הנכון ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

הקמת הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א. שווי חניה פרטית כ־700 אלף שקל  / צילום: כדיה לוי, גלובס

"תקן החניה החדש יצמצם מאוד התחדשות עירונית"

מסמך המדיניות של תל אביב שמצמצם משמעותית את מספר החניות בתב"עות ישנות ישפיע עם על פרויקטים של פינוי בינוי

מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

ההייטק, התעשיות הביטחוניות וחלק מהפיננסים יוחרגו מהסגר. אלו עוד הקלות ניתנו ברגע האחרון?

ההקלות סוכמו לאחר שבישיבת הממשלה אושר מתווה מחמיר לסגר שאינו מאפשר לעסקים שאינם מוגדרים חיוניים לפעול בתכונת מצומצמת ● כ"ץ: "אני גאה בכך שאחרי מאבק קשה הצלחתי היום לשנות את מתווה סגירת המגזר הפרטי ובניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול"

ירדן ג’רבי (מימין) באולימפיאדת ריו 2016 / צילום: Markus Schreiber, Associated Press

כדורגל ישראלי? עדיף להשקיע את הכסף במגוון ענפים שימשכו גם עוד נשים

רק 1.2% מאוכלוסיית ישראל עוסקים בספורט תחרותי, כך לפי נתוני משרד הספורט שנחשפו לבקשת "גלובס" ● ההשקעה הרבה בכדורגל ובכדורסל ניכרת והם הענפים הפופולריים ביותר, אך בעלי דומיננטיות גברית מוחלטת ● נשים מהוות פחות מרבע מהספורטאים המקצועיים

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

הסכמות היסטוריות: הנפקת התעשייה האווירית יוצאת לדרך

ועדת השרים להפרטה צפויה לאשר להנפיק עד 35% מהתעשייה האווירית, לאחר שהושגו הסכמות עם הממונה על השכר ועם גורמי ביטחון • העובדים לא יידרשו להחזיר כסף בשל חריגות שכר, והאינטרסים החיוניים של המדינה יוגנו בכנסת

המספרים מאחורי הסגר במשק / צילום: כדיה לוי, גלובס

מינוס 150 מיליארד שקל (בינתיים): האם כלכלת ישראל בדרך לעשור אבוד

לפי התחזיות המעודכנות הנזק הכלכלי למשק בשנים 2020-2021 כבר חוצה את קו ה-150 מיליארד שקל ● סגר במתכונת הסגר של חודש מרץ דוחה בשנה נוספת את ההתאוששות, רק שהפעם המשק מוחלש ווהסכנה להדרדר לשפל של שנים גדולה הרבה יותר