השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף
הבוקר (ד') התבשרנו כי העסקה המדוברת לרכישת אירונאוטיקס על-ידי רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו - לפי שווי של 850 מיליון שקל לחברה - נחתמה, וכעת ממתינה לעבור את המשוכה הבאה: אישור של אסיפת בעלי מניות החברה שתתכנס בתקופה הקרובה. המשמעות היא שהעסקה קרובה כפסע מקו הגמר, בהתקיים תנאים מסוימים וקבלת האישורים רגולטוריים הנדרשים.
אחד האנשים שמצפים בקוצר-רוח להשלמתה של העסקה הוא איש העסקים אהרון פרנקל, שרכש לאחרונה 5.3% מהון מניות אירונאוטיקס מבנק לאומי, והגיע להחזקה של 30.3% בחברה - עסקה שבוצעה לפי שווי של כ-800 מיליון שקל לאירונאוטיקס.
פרנקל (61), שעיקר פעילותו בתחומי הנדל"ן והתעופה, ומורווח עד היום כ-70-80 מיליון שקל "על הנייר" מהרכישות שביצע באירונאוטיקס החל מהשבוע האחרון של 2018, יהיה "הזוכה הגדול" מעסקת המכירה. הרווח שלו "על הנייר" יהפוך לכסף בחשבון הבנק. חודשים ספורים בלבד ממועד רכישת המניות הוא יתעשר בעשרות מיליונים רבים. אולם אז, כמו תמיד, תיכנס לתמונה גם רשות המסים - ותבקש את הנתח שלה בעוגת הרווחים. הנתח הזה אמור להגיע ל-50% מהרווחים - כנגזרת מסיווג ההכנסה על-ידי רשות המסים; אולם פרנקל ישמח כנראה לשמוע שיש מי שסבור כי יש לו דרך לקבל "הנחת מס" משמעותית.
הכנסת עסקית או רווח הון
לדברי עו"ד ורו"ח שחר שטראוס, שותף במשרד המס יאיר בנימיני ושות', פסיקה חדשה של בית המשפט העליון חדשה עשויה להפחית את חיוב המס של פרנקל בכ-13.5 מיליון שקל. לא פחות. לדברי שטראוס, "מכירת מניות מסווגת, לרוב, לצורכי מס כרווח הון, שעליה ישלם בעל הרווח שיעור מס של 33% (בעל מניות ששיעור החזקותיו עולה על 10% ממניות החברה, והכנסותיו השנתיות עולות על סך של 640 אלף שקל). על אף זאת, ישנם מקרים שבהם רשות המסים מבקשת לשנות את סיווג מכירת המניות להכנסה עסקית, שעליה ישלם בעל הרווח מס בשיעור 50%. במקרה של פרנקל, ככל שמכירת המניות שלו תסווג כהכנסה עסקית ישולם מס של כ-40 מיליון שקל, ואם תסווג כרווח הון ישולם מס בסך של כ-26 וחצי מיליון שקל".
לצורך סיווג הכנסה ממכירת מניות כהכנסה עסקית נוהגת רשות המסים לבחון מספר קריטריונים שנקבעו בפסיקה, ובהם טיב הנכס, תדירות העסקאות, ההיקף הכספי, אופן המימון, תקופת ההחזקה, ידע ובקיאות של הנישום, קיומו של מנגנון עסקי, השבחת הנכס ומבחן הנסיבות.
אז כיצד תמוסה רכישת המניות של פרנקל? לדברי שטראוס, התשובה טמונה בהלכה שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון. "לשמחתו של פרנקל, בדצמבר 2018 ניתן פסק דין בעליון שיקל עליו לסווג את הכנסתו כרווח הון, ובכך ליצור לו חיסכון מס משמעותי ומוצדק של 13.5 מיליון שקל", אומר שטראוס.
מיסוי פעילות בשוק ההון
פסק הדין אליו מתייחס עו"ד ורו"ח שטראוס הוא פסק דינו של העליון בעניינו של יחזקאל (איזי) שרצקי ורון בנימין המנוח, בנוגע למיסוי מכירת מניות איתוראן בעסקת "קונסיגנציה" שביצעו השניים בשלהי שנות ה-90. בדצמבר האחרון קבע בית המשפט העליון כי שירצקי ועיזבונו של בנימין יידרשו לשלם מס בשיעור 50% בגין מכירת מניותיהם ורווחי המיליונים שעשו באותה עסקה לפני כ-20 שנה.
פסק הדין של העליון עסק בשאלה אם התמורה שקיבלו שרצקי ובנימין ממכירת מניות איתוראן נחשבת לרווח הון, או לתמורה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. רשות המסים מסווגת עסקה כ"עסקת אקראי" במקרים שבהם נישום מבצע עסקת מכירת מניות אחת, ללא קיומו של עסק (בייחוד לאור אי עמידה במבחן התדירות ומבחן המנגנון העסקי), בדומה למכירת המניות הנוכחית של פרנקל. בפסק הדין דחה העליון סופית את טענתם של שירצקי ויורשי בנימין כי יש לראות בהכנסות מהמכירה רווחים הפטורים ממס. נקבע כי בחינת מכלול הנסיבות, מחייב את המסקנה כי מדובר בעסקה שהניבה הכנסה "פירותית" - הכנסה מעסק - המחויבת במס בשיעור של 50%.
לדברי שטראוס, הגם שהפסיקה לא סייעה לשירצקי בחיסכון מס, לפרנקל היא דווקא יכולה לסייע. שטראוס מסביר כי "בפסק הדין קובע השופט עופר גרוסקופף, תוך כדי ניתוח מעמיק, כי יש לזנוח את המבחנים הישנים שיצרו אי-ודאות ומחלוקות רבות עם פקיד השומה, וכי יש לחזור למושכלות היסוד ולבחון אם הרווח נבע כתוצאה מכוחות השוק - אזי יסווג כרווח הון, או כתוצאה מניצול משאביו של הנישום, בהם כישוריו, ידיעותיו ונכסיו - אז יסווג כהכנסה עסקית.
"השופט גרוסקופף גם ניתח פסקי דין ישנים שסיווגו במקרים מסוימים הכנסות ממכירת ניירות ערך כהכנסות עסקיות, ומטיל ספק לגבי חלקן אם היו עומדים גם היום בביקורת שיפוטית. לטענת השופט, בניגוד לעמדת רשות המסים, אין הוא סבור שהשקעות של סכומים גבוהים בשוק ההון ו/או תדירות גבוהה של פעולות בשוק ההון מהוות אינדיקציה להכנסה עסקית, כאשר אין מדובר בהשקעות של אדם בעל מומחיות בשוק ההון".
מניעת עיוותי מס
שטראוס טוען כי החלת המבחנים הישנים על מכירות מניות בודדות של נישומים יצרה לעתים עיוותי מס. זאת, כאשר נישומים שבחרו לבצע השקעה הונית ונקרתה בדרכם הזדמנות למכור את מניותיהם לאחר פרק זמן קצר, וללא שתכננו זאת מראש - הם נאלצו להתמודד עם טענות רשות המסים כי הם נדרשים לשלם מס בשיעור של 50%. "לאור זאת, הואיל ואין זה סביר שהשווי של אירונאוטיקס זינק ב-100% בעקבות פעולות שביצע פרנקל במשך מספר שבועות שהחזיק במניות החברה, הרי שלפי גישתו החדשנית של השופט גרוסקופף, הרווח ממכירת המניות של פרנקל הוא רווח הון, ולכן הוא עשוי לשלם מס של 33% בלבד ולא של 50%", אומר שטראוס.
עוד אומר שטראוס כי "לפסק הדין של השופט גרוסקופף יכולות להיות השלכות רוחב נוספות, כגון: מקרים שבהם רשות המסים טוענת למיסוי רווחים ממטבעות קריפטוגרפיים כהכנסות עסקיות, בהסתמך על מבחן התדירות או ההיקף הכספי".
עכשיו נותר רק לחכות להשלמת עסקת אירונאוטיקס, אז נגלה מה דעתה של רשות המסים על הפרשנות הזאת.
רקע
חברת אירונאוטיקס הממוקמת בעיר יבנה, עוסקת בפיתוח ובייצור של מל"טים (מטוסים ללא טייס), בלוני תצפית, מרעומים לפצצות, ומערכות ניווט מתקדמות. החברה נשלטת על-ידי הקרנות KCPS, ויולה ובראשית. בשנים האחרונות סובלת יצרנית המל"טים מפגיעה קשה בפעילותה, בעקבות חקירות פליליות שנפתחו נגדה, שמרבית הפרטים לגביהן חוסים תחת "צו איסור פרסום".
בחודש שעבר הותר לפרסום כי אחת החקירות המתנהלות נגד החברה הביטחונית ונגד בכירים בה, נוגעת לחשד לשימוש במידע פנים. במסגרת זו נחקרו נושאי משרה בחברה, וכן מעורבים נוספים. המידע הותר לפרסום, לבקשת החברה, בהמשך לפשיטה שביצעו במשרדיה חוקרי רשות ני"ע ימים ספורים קודם לפרסום. אולם היות שהוטל צו איסור פרסום גורף על הפרשה, לא ניתן היה להרחיב בנוגע לחשדות ולחשודים הנחקרים.
החקירה מלווה את החברה משלהי 2017, ובעקבותיה היתלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט מתוצרתה ללקוח מהותי במדינה זרה. אירונאוטיקס עדכנה לראשונה את המשקיעים בנוגע לפרשה, ב-28 באוגוסט 2017, ודיווחה כי "האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הודיע לחברה כי הוא מתלה את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה, מסוג Orbiter 1K, ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה". בחברה העריכו אז כי ההתליה תהיה זמנית, ועדכנו עוד כי "היקף ההזמנות של הלקוח מהחברה בקשר עם המל"ט האמור, עמד על כ-20 מיליון דולר לשנים 2017-2018".
באוגוסט אשתקד, ימים אחדים לאחר שהחברה פרסמה דוחות חלשים, שאכזבו את המשקיעים, הודיעה הפרקליטות כי עשרה בכירים בחברה הביטחונית, ובהם המנכ"ל שלה, עמוס מתן, יועמדו לדין בכפוף לשימוע שייערך להם במחלקה הכלכלית שבפרקליטות המדינה. מכתבי הזימון לשימוע המתוכנן נשלחו למנכ"ל מתן; לסמנכ"ל החטיבה העסקית, מאיר ריזמוביץ'; למנהל לשעבר של חטיבת הפיתוח, חיים היבשר; למנהל השיווק, דוד גולדין; ולעובדים נוספים בחברה בעבר ובהווה. מדובר בעובדים ובבכירים שנחקרו בשנה האחרונה ביחס לעסקה שהחברה עשתה עם לקוח זר, שהוגדר על-ידה כ"מהותי".
כתב האישום שגובש נגד בכירי אירונאוטיקס מייחס למנהלי החברה ולעובדים בכירים בה, ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שבוצעו בנסיבות מחמירות.
סביר להניח שהכניסה של אהרון פרנקל להשקעה באירונאוטיקס נעשתה על רקע החקירות, ככל הנראה מכיוון שהוא זיהה הזדמנות השקעה אטרקטיבית במחיר הנוכחי של המניה, שצנחה בשנה האחרונה.