רו"ח מנחם ויינברג / צילום: כדיה לוי
פרשת מנחם ויינברג, מי שעומד במרכז החקירה שמבצעת בימים אלה רשות ניירות ערך בחשד לשימוש במידע פנים, ממשיכה לטלטל את שוק ההון. נכון לעכשיו, נוגעת החקירה שמנהלת רשות ניירות ערך לארבע חברות ציבוריות. לא מן הנמנע כי בקרוב תתרחב החקירה אף מעבר לכך.
גם אתמול (ד') נחקר ויינברג באזהרה במשך מספר שעות במשרדי מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך. לפי הערכות, ויינברג החשוד בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים בקשר לניירות ערך של מספר חברות ציבוריות, צפוי להיחקר במשרדי הרשות פעם נוספת במהלך הימים הקרובים.
חקירתו של ויינברג היא חלק מהחקירה החדשה והמסועפת שמבצעת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך. חלק מהנחקרים בעלי פרופיל גבוה בשוק ההון, כאשר אחד המוכרים מבניהם הוא זוהר לוי העומד בראש אימפריית הנדל"ן סאמיט, שנחקר גם הוא ביום שלישי באזהרה, ולאחריה שוחרר לביתו בתנאים מגבילים.
חברה נוספת שעל פי החשד נושאי משרה בה מסרו מידע פנים לויינברג היא קדימהסטם. החברה דיווחה למשקיעים כי ביום שני, ביצעו חוקרים של הרשות חיפוש במשרדיה ונחקרו בנדון נושאי משרה בחברה.
חברה נוספת שעל פי החשד בכירים בה העבירו מידע פנים לויינברג היא כלל ביוטכנולוגיה, הנסחרת לפי שווי של 466 מיליון שקל. גם היא דיווחה כי חוקרי הרשות ערכו חיפוש במשרדיה וחקרו נושאי משרה.
האיש שאוהב להישאר מתחת לרדאר
ב-1998 פורסמה ב"גלובס" כתבה ובה ראיון נדיר עם רו"ח מנחם ויינברג, שזכתה לכותרת "מסדר השתקנים". למעלה מ-20 שנה חלפו, אך הטקטיקה של ויינברג וסביבתו הקרובה נותרה כשהייתה - להתנהל בפרופיל נמוך, רחוק מעיני הציבור.
מאז תחילת שנות ה-2000 מקפיד ויינברג להישאר מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי, ולנהל את עסקיו והשקעותיו מבלי להיחשף. בהתאם, גם הופעותיו הפומביות של ויינברג מצומצמות ביותר, והמידע על מעשיו בימים אלה מצומצם ביותר.
בשנים האחרונות ביצע ויינברג השקעות בעיקר בתחומי הביומד וההייטק, בין היתר באמצעות קרנות. השחקנים הגדולים בשוק ההון אמנם מכירים היטב את שמו של מנחם ויינברג, אך מעטים מהם מכירים אותו מקרוב ויכולים להעיד על האופן בו הוא מתנהל בעסקיו. אחרים מסרבים לדבר בעניינו ותורמים לשמירת העמימות וקשר השתיקה סביב פועלו.
את עסקיו מנהל ויינברג מביתו שבבני-ברק וכן ממשרדיו הנמצאים במגדלי לוינשטיין בתל-אביב. ויינברג חולק משרדים עם קרן "מונבז" שבבעלות יוסי ארד, שניהל בעבר את חברת ההשקעות "טאו" שבשליטת אילן בו דוב. בניגוד לפרסומים קודמים בנושא, ויינברג אינו חולק משרדים עם פעיל שוק ההון דוד אדרי.
שחקנים בשוק ההון שכן הסכימו למסור פרטים על ויינברג, סיפרו על אדם נחמד, נעים לבריות וכזה המותיר על כל מי שפוגש בו רושם חיובי. "לא מדובר באדם נכלולי", סיפר ל"גלובס" אחד משותפיו העסקיים. "ויינברג הוא אדם חריף מאוד, חכם ושנון", מסר.
מתעניין בקנאביס, בעל עניין לשבועיים
בהופעה פומבית נדירה יחסית, השתתף ויינברג באוקטובר האחרון בכנס שנערך בבורסה בתל-אביב שערכה חברת הקנאביס "אינטרקיור", בה משמש כיו"ר אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר.
חיפוש פשוט במערכת "המאיה" (המערכת לדיווחים והודעות של חברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב), מגלה כי לאחרונה ביצע ויינברג רכישה משמעותית של ניירות ערך של חברת "מיקרומדיק", בעקבותיה הפך לבעל עניין בחברה (כלומר, שיעור אחזקת המניות של ויינברג עלה מעל ל-5%). נדגיש כי רכישה זו אינה נוגעת לחקירה המתנהלת בימים אלה בעניינו של ויינברג.
בעל השליטה בחברת מיקרומדיק הוא ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר, בה היו לויינברג אחזקות בעבר. גם מיקרומדיק, בדומה לאינטרקיור, הודיעה בסוף שנת 2018 כי בכוונתה להיכנס לתחום הקנאביס הרפואי.
ב-22.1.2019 ביקשה מיקרומדיק - שכאמור אינה קשורה לפרשה - לגייס הון באמצעות הנפקת מניות וכתבי אופציות לציבור. במסגרת זאת, הקצתה החברה כ-8 מיליון מניות רגילות וכתבי אופציות, וגייסה כ-3.6 מיליון שקל. יום לאחר מכן פרסמה החברה את מרשם בעלי המניות העדכני שלה, שכלל החזקות בעלי עניין, אך שמו של ויינברג לא הופיע בו.
רק ב-24.1.2019, כפי שעולה מדיווח החברה, הפך מנחם וינברג לבעל ענין במיקרומדיק, לאחר שרכש 850,000 מניירות הערך שהונפקו- כ-10% מסך המניות שהונפקו.
הדיווח על היותו של ויינברג בעל עניין התבצע ב-30.1.2019. עוד באותו יום, נרשם הזינוק החד ביותר שנרשם בשנה האחרונה בשער המניה, כששער המניה זינק ב-50% (מ-43.9 ל-67 אג’). שבוע לאחר הדיווח על היותו בעל עניין, ושבועיים בלבד לאחר שנהפך לכזה, מכר ויינברג חלק ממניותיו, וחדל מלהיות בעל עניין.
ויינברג גרף רווח נאה בזמן "הסיבוב" הקצר שעשה בחברה: את מניותיו רכש בשער של כ-41 אג’, אך מכר אותן בשער של 68 אג’, כשהמניה ממשיכה לרדת.
גם חייו הפרטיים של ויינברג אינם חשופים במיוחד. לקראת סוף שנות ה-90 חזר ויינברג בתשובה, ומאז הוא מנהל אורח חיים חרדי וצנוע. מכריו של ויינברג מעידים עליו כי מדובר באדם צנוע המרבה לתת בסתר. "מדובר באיש שכולו חסד", סיפר ל"גלובס" אחד ממכריו.
עוד לפני כן, ניהל ויינברג מאבק משפטי מול בן-דודו, נשיא מכללת שנקר לשעבר, אמוץ ויינברג, על ירושת האדמו"ר מרדמוסק שנספה בשואה. השניים העדיפו להפנות את הסכסוך בעניינם להליך בוררות שפרטיו חסויים גם היום.
על מנת-להבין טוב יותר מי הוא רו"ח מנחם ויינברג, יש לחזור בזמן 20 שנה לפחות. החל מאמצע שנות ה-90 ולתקופה של כחמש שנים, בצע ויינברג השקעות מוצלחות במיוחד שכנראה הניבו לו את מירב הונו.
לפי ההערכות בשוק, ויינברג עלה על הגל של מניית טבע באמצע שנות ה-90, והרוויח ממסחר במניותיה כסף רב. ואולם, האקזיט הגדול של ויינברג נוגע למכירת מניות השליטה בחברת ההשקעות "דנבר" לקבלן יעקב אנגל תמורת 40 מיליון דולר. ויינברג החזיק במניות שתמורתן התעשר יחד עם שלושה שותפים נוספים, וביחד הם זכו לכינויים "הרביעייה הסודית" ו-"מסדר השתקנים".
ביולי 1998 העמידו ויינברג ושותפיו את אחזקותיהם בחברת דנבר למכירה. באותה העת, נודע כי ארבעת השותפים בחברת האחזקות מתכוונים לפרוש לעסקים פרטיים. ואכן, כאמור, מאז מתנהל רו"ח ויינברג מתחת לרדאר.
מלבד ויינברג, שהחזיק %9.9 ממניות ההון בחברה (%12.3 מזכויות ההצבעה), היו שותפים בגרעין השליטה בדנבר גם חברו מימי האוניברסיטה, רו"ח דוד וולקן ז"ל וחבריהם הקרובים רופא העיניים, פרופ’ מיכאל בלומנטל ז"ל ואיש הפיננסים אלי מקבי.
דנבר משאבים, שהוחזקה בשיעור של %71 על ידי דנבר, שימשה כזרוע הנדל"ן של הקבוצה. באותה העת, שלטה דנבר משאבים יחד עם קבוצת גזית, שבשליטת חיים כצמן, בחברת גלוב ריט. הנכס העיקרי של גלוב ריט היה באותה עת חברת אקוויטי 1, שהונפקה בוול-סטריט, ואשר בה שלטו גזית ודנבר באמצעות אחזקות ישירות בחברה וגם בעקיפין על ידי האחזקות בגלוב ריט.
באותה העת ניטש עימות בין דנבר וויינברג לבין גזית שבשליטת כצמן. המחלוקת נגעה להנפקת אקוויטי 1 בארה"ב, כאשר גזית הייתה מעוניינת להנפיק את מניות החברה, בעוד שדנבר ביקשה לעכב את ההנפקה.
לאחר התכתשות קשה, שבאה לידי ביטוי גם בתביעות הדדיות שהגישו השותפים באוויקטי 1 בבתי משפט בארץ ובארה"ב, הגיעו השותפות להסכם שיאפשר את קידום ההנפקה מחד, ואת יציאתה של דנבר מהשותפות מאידך. במסגרת ההסכם שהביא לסיום הסכסוך, רכשה גזית את חלקה של דנבר בגלוב ריט ובאקוויטי 1, ובכך גם הניבה לדנבר רווחי הון משמעותיים.
הקשר עם מייקל דיוויס ובנק לאומי
בשנת 1998, סמוך לאחר מכירת אחזקותיו בדנבר, סיפק מנחם ויינברג התבטאות נדירה ל"גלובס" וסיפר כי הוא ושותפיו מתכוונים לפרוש לאחר המכירה לעסקים פרטיים. לדבריו אז, הוא ושותפיו מעוניינים להוריד פרופיל עם מכירת החברה ולנהל השקעות על אש קטנה.
קודם לעסקת דנבר, חבר ויינברג למייקל דיוויס (מיכאל בן-דוד), אחד מסוחרי האופציות המוכרים ביותר בשוק ההון הישראלי באותה תקופה, ומי שנחשב לאחד משחקני הארביטראז’ הגדולים בישראל. דיוויס, ויינברג ושותפיהם השתלטו מספר שנים קודם על חברת גמביט שהייתה באותם ימים "שלד בורסאי". בזכות השתלטותם על מניות החברה, היא החלה לשפר את רווחיה.
בשלהי שנת 1998 רכש בנק לאומי מניות של חברת ההשקעות גמביט שבבעלות דיוויס, בה היה שותף גם ויינברג. באותה העת נחשבה גמביט לחברה השקעות קטנה, אך האמון שהביע בה בנק לאומי היווה את אחד מהגורמים לצמיחתה.
על-פי ההערכות, בתקופה הקרובה צפויה להתרחב החקירה של רשות ניירות ערך בנוגע למעלליו של ויינברג.
הקושי בחקירות מידע פנים: איך למצוא "אקדח מעשן"
מנחם ויינברג, החשוד המרכזי בחקירת פרשת "מידע הפנים" וארבע החברות הציבוריות שעומדות בלב החקירה - ממש לא לבד. בשנים האחרונות הלכו והתרבו החקירות נגד גורמים בשוק ההון בחשד להעברת מידע פנים על ידי גורמים בכירים בחברות ושימוש בו לשם גריפת רווחים או במסגרת פרשות "הרצת מניות" ותרמיות בניירות ערך.
רק בשנה האחרונה, מאז נכנסה ראש הרשות ענת גואטה לתפקידה, נפתחו שלוש חקירות גלויות הסובבות סביב החשד לשימוש במידע פנים (כשהחקירה החדשה מהשבוע היא הרביעית). כך, בנובמבר 2018 פשטו חוקרים של רשות ניירות ערך על משרדי חברת התעופה אל על, במסגרת חקירה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. בכירים בחברה נחקרו או זומנו להעיד, ובהם מנכ"ל החברה, גונן אוסישקין; יוסי בראזני סמנכ"ל תחזוקה והנדסה; אריאל שוורצברג, כלכלן החברה; יעקב שחר, גזבר החברה ורונית דורנבושט, אנאליסטית בחברה.
חקירה נוספת שסובבת סביב אותו חשד הנה חקירת חברת אירונאוטיקס ובכירים בה, רוב מפרטיה חוסים תחת צו איסור פרסום. גם חברת ארית נקלעה לאותה ביצה, לאחר שבאוקטובר האחרון, היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רענן בר זוהר, נחקר בחשד לשימוש במידע פנים, עבירות דיווח וכן עבירות הלבנת הון. זאת, במסגרת ייעוץ שנתן לחברה במסגרתו נחשף למידע פנים טרם פרסום דיווחים מהותיים בפברואר ובנובמבר של שנת 2016.
אלה הצטרפו לשלל חשודים, אישי ציבור, אנשי עסקים ופעילים בשוק ההון, הממתינים להכרעה האם יוגש נגדם כתב אישום בגין שימוש במידע פנים או עבירות נלוות לשימוש כזה, וביניהם לא אחר מאשר שר הרווחה חיים כץ, החשוד בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, במסגרת יחסים שקיים עם איש שוק ההון מרדכי בן ארי. בן ארי חשוד כי המליץ לכץ לקנות מניות של חברת נצבא ביולי 2015, זמן קצר לפני שהחברה דיווחה שהיא מתמזגת עם איירפורט-סיטי. זאת, לפי החשד, תוך שימוש במידע פנים שהיה לבן-ארי, כמי ששימש יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, החברה האם של נצבא.
גם זאב קלימי, מנכ"ל אלקטרה צריכה לשעבר, מתמודד עם חשדות נגדו של שימוש במידע פנים. חשדות אלה כוללות שימוש במידע פנים שקיבל מבכיר באסם. המידע נגע, בין היתר, לעסקת המיזוג בין נסטלה לאסם.
החקירות הללו, גם כשהן סובבות סביב רווחים בסכומים נמוכים (לעתים עשרות אלפי שקלים, ואף פחות), נתפסות ברשות ניירות ערך כחקירות משמעותיות, שיש לדרוש בגינן מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.
מי שלמד זאת על בשרו בשנים האחרונות היה איש יחסי הציבור, צבי (צביקה) רבין. רבין נעצר ונחקר על-ידי הרשות לאחר שעלה החשד כי הוא עשה שימוש אסור במידע פנים, ורכש לאורך תקופה ניירות ערך של חברת הביומד הציבורית אבוג'ן. רבין, שהיה איש "קשרי המשקיעים" של החברה, נחשד שרכישת ניירות הערך באה בזכות מידע פנים שקיבל מאנשיה. החקירה הובילה להרשעתו ולשליחתו לכלא חרמון ל-22 חודשי מאסר.
אך הרשעה כזו, ועונש כזה, אינם מובנים מאליהם בעולם "מידע הפנים". פעמים רבות מתקשים גורמי החקירה להשיג את "האקדח המעשן" שירה את כדור המידע. בעוד הטכנולוגיות של הרשות משתכללות כל העת, והשימוש במערכות בינה מתוחכמות מעלה בחכתו שלל תרמיות ניירות ערך, כשכל המידע מתועד ומנותח במהירות, בעבירות מידע פנים צריכה הרשות לעשות ניתוח לב פתוח למערכות היחסים של בכירי החברות החשודים שהעבירו את מידע הפנים לאנשים שקיבלו אותו ועשו בו שימוש. קל להוכיח יחסי חברות, קרבה או מערכות יחסים עסקיות בין גורמים במשק, אך הרבה פחות קל להוכיח את הרגע שבו הועבר מידע פנים בין הצדדים למערכת היחסים.
הרשות תופסת במסגרת החקירות אלפי מסמכים, חומרי מחשבים וחומרים מהמכשירים הניידים של החשודים וצריכה להרכיב את הפאזל של המידע ולחבר בין שיחת טלפון, פגישות שהתקיימו בבתי קפה או ווטסאפים שהועברו למועדים של עסקאות מהותיות ודיווחים של החברות הציבוריות שבמידע שלהם סחרו. זה לא קל. אבל לא בלתי אפשרי.
מחברת מיקרומדיק נמסר: החברה דיווחה על הפיכתו של מר ויינברג לבעל עניין ועל כי חדל מלהיות בעל עניין מיד לאחר שהנ"ל דיווח על האירועים ובהתאם להוראות החוק.
*** חזקת החפות: ההליך הפלילי בעניינם של החברות והחשודים המוזכרים בכתבה נמצא בשלב מקדמיים של חקירה או לאחר שנערך שימוע אך טרם הגשת כתב אישום. כל החשודים המוזכרים בכתבה הם בחזקת חפים מפשע.