גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפכה ההשקעה בזהב לתעודת ביטוח נגד סיכונים, גם עבור הבנקים המרכזיים

בעיני רבים נתפס הזהב לא כהשקעה, אלא כנכס המבטיח שמירת ערך בתקופות קשות ● מי היה הנשיא האמריקאי שחיסל את הזהב בארה"ב, איזה הסכם עולמי החזיר אותו ללב המערכת המוניטרית, מי היה הנשיא האמריקאי שביטל את אותו הסכם, ולמה הבנקים המרכזיים רק מגבירים את הרכישות ● המתכת היקרה שמסובבת את העולם - כתבה שנייה בסדרה

גרגירי זהב/ צילום: רויטרס, Lisi Niesner
גרגירי זהב/ צילום: רויטרס, Lisi Niesner

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ירדו כל מדינות אירופה מסטנדרט הזהב והחלו בהדפסה מסיבית של כסף כדי לממן את הוצאות המלחמה.

עם תום המלחמה ובעקבות החורבן האיום שהיא המיטה על היבשת, לרבות שלוש אימפריות עולמיות בנות מאות שנים שנעלמו, ניסו מדינות אירופה לחזור לסטנדרט הזהב, אך חוסר היציבות החברתית וההשלכות של האינפלציה והדפסת הכספים בעת המלחמה ואחריה הפכו את המשימה הזו לבלתי אפשרית.

בארה"ב, לעומת זאת, נראו הדברים אחרת לגמרי. ארה"ב אומנם הצטרפה למלחמה ב-1917, אך מאחר שלא היה לה צבא של ממש, רק בראשית 1918 החלו החיילים האמריקאים הראשונים להגיע לאירופה כדי להצטרף למאמץ האחרון לחיסול הצבא הגרמני המותש.

הואיל וארה"ב לא נטשה את סטנדרט הזהב והואיל והיא הפכה לעורף, לרבות עורף פיננסי, של מדינות הברית, התרכז עד סוף המלחמה הרוב המוחלט של עתודות הזהב בארה"ב.

הכמות העצומה של הזהב איפשרה את התנפחותה של בועת אשראי ללא תקדים, ושנות ה-20 העליזות באו לעולם. בועת האשראי תדלקה גידול עצום ברכישת מוצרים חדשים כמו מכשירי רדיו, מכוניות ומקררים, אך גם מוצרי השקעה כמו נדל"ן ומניות.

שוק המניות האמריקאי טיפס ללא הפוגה, ומ-1921 עלה כמעט פי 6. החיים מעולם לא נראו טובים יותר.

אך כמו כל בועת אשראי, גם זו הגיעה אל סופה. האוויר החל לצאת מהבלון לאט בספטמבר 1929, ועד אוקטובר אותה שנה הירידות הפכו למפולת. השפל הגדול הגיע וגרר אחריו כאוס חברתי בכל רחבי העולם, ובמיוחד בגרמניה. שם עלתה לשלטון בתערובת של בחירות והשתלטות אלימה מפלגה קטנטנה של נווד אוסטרי בלתי ידוע, חסר מעמד או קשרים. אך לא יחלוף זמן רב ושמו ייחקק לדיראון עולם בהיסטוריה האנושית.

הצו הנשיאותי שהחרים את הזהב

בארה"ב יעלה השפל הגדול לשלטון נשיא חדש, מושל מדינת ניו יורק לשעבר, פרנקלין רוזוולט, או בכינויו מאז אף.די אר. בצעד מהיר ונחוש יביא רוזוולט לסיומו את עידן הזהב גם בארה"ב.

שבועות אחדים לאחר השבעתו, פרסם הנשיא החדש את "הצו הנשיאותי 6102", אשר קבע באופן חסר תקדים כי "כל אדם נדרש בזאת למסור עד 1 במאי 1933 (כשלושה שבועות לאחר פרסום הצו) לסניפי הפדרל ריזרב כל זהב, לרבות מטבעות, מטילים או תעודות שבבעלותו". העונש על אי מסירת הזהב נקבע על עשר שנות מאסר. במילים אחרות, הצו לא רק ביטל את סטנדרט הזהב, אלא הוא גם החרים את כל הזהב שבידי תושבי ארה"ב. בתמורה לזהב המוחרם קיבלו המוסרים תשלום לפי 20.67 דולר לאונקיה, מחיר הזהב באותה עת.

מיד לאחר ההחרמה הזאת, הממשלה קבעה את מחיר הזהב על 35 דולר לאונקיה, כלומר דה פקטו פיחתה ב-40% את ערך הכספים ששולמו אך זמן קצר קודם לכן בעת החרמת הזהב.

כמה חודשים אחר כך חוקק הקונגרס חוק שהעביר את הזהב המוחרם מידי הפדרל ריזרב לידי האוצר. החוק גם קבע איסור מוחלט על החזקת זהב ותעודות זהב. הפיחות האמור הותיר בידי האוצר רווח על הזהב המוחרם בשיעור של 2.81 מיליארד דולר של 1933, סכום שהיה שווה לכ-80% מתקציב הממשלה לשנת 1931.

כספים אלו הפכו ל"קופה קטנה" בידי האוצר למימון פרויקטים מחוץ לתקציב וללא השגחת הקונגרס. החשבון שבו מוחזקים הכספים האלו עדיין קיים, וביוני 2014 עדיין נותרו בו 102 מיליארד דולר.

הוצאת הזהב אל מחוץ לחוק גם ביטלה את "סעיף ההצמדה לזהב" אשר היה חלק מחוזים רבים, ביניהם כ-100 מיליארד דולר (בכסף של היום כ-2.5 טריליון דולר) של התחייבויות ואיגרות חוב ממשלתיות ומוניציפליות. כאמור, ביטול ההצמדה והפיחות הקטינו בפועל בשיעור של 40% את החוב לאוחזי איגרות אלו. בית המשפט העליון אישר את הצעדים האלו של הממשלה, אם כי ברוב זעום.

לכל השואלים כיצד עשוי להיראות הטיפול בחוב הממשלתי הענקי של ארה"ב דהיום, וכיצד עשויה הממשלה להתמודד עם קריסת בועת האשראי הנוכחית, מוטב שיעיפו מבט בצעדי הממשלה האמריקאית בשנות השלושים.

אומנם מדובר בצעדים ללא תקדים, ואומנם הם עומדים בסתירה מוחלטת לכל ערכיה של אמריקה, אך כל זה כבר קרה. הממשלה החרימה את הנכס הפיננסי העיקרי של אזרחיה, היא גם פיחתה 40% מערכו בשעה שעשתה זאת, וגם עשתה "תספורת" של 40% לכל מחזיקי החוב הציבורי, כולל של השלטון המקומי, ואף החוב הפרטי עבר "תספורת" שעה שהיה צמוד לזהב.

עם צו נשיאותי 6102 נעלם הזהב מחיי הכלכלה לראשונה זה 5,000 שנה, והאנשים פנו למה שתמיד העסיק אותם לאורך ההיסטוריה, מלחמה. הנווד האוסטרי הבטיח לגרמנים "תנו לי 12 שנים ולא תכירו את גרמניה". הבטיח וקיים, אם כי לא בטוח שבדרך שלה ציפו הגרמנים.

המלחמה נגמרה, הזהב חזר

משנסתיימו 12 השנים, נפגשו ביולי 1944 נציגי המדינות שניצחו במלחמת העולם השנייה במלון מרשים בעיירה קטנטנה בשם ברטון וודס הנמצאת 160 קילומטר צפון מערבה לבוסטון, בלב נוף הררי ומיוער, והחזירו לעולם המוניטרי את הזהב.

אלא שהפעם השיטה הייתה שונה בתכלית. לא עוד החזקה חופשית והתחייבות להמרה של כל מדינה, אלא הצמדה של כל המטבעות בעולם לדולר בשער קבוע, והצמדה של הדולר לזהב בשער של 35 דולר לאונקיה, הוא המחיר של טרום המלחמה.

לצורך הבטחת השיטה ארה"ב התחייבה להמיר, אך רק למדינות, דולרים שברשותן לזהב פיזי במחיר האמור. הסכמים אלו, שמעתה יכונו "שיטת ברטון וודס", יחזירו את הזהב כבסיס לשיטה המוניטרית הבינלאומית, אך לא את מעמדו ככסף, ואף לא כנכס להשקעה.

הסכמי ברטון וודס החזיקו מעמד כעשרים וחמש שנה. הנס הכלכלי של גרמניה ושל יפן ביחד עם הגירעונות הממשלתיים בארה"ב בגין המלחמה בווייטנאם והתוכניות החברתיות של הנשיא לינדון ג'ונסון הפעילו לחצים כבדים על הדולר (יותר דולרים, כלומר הם היו שווים פחות).

פתאום זהב ב-35 דולר לאונקיה היה מציאה, ובנקים מרכזיים מכל רחבי העולם, ובראשם הבנק של צרפת, שלחו את הדולרים המפוחתים בערכם וביקשו תמורתם זהב ב-35 דולר לאונקיה. הזהב החל לעוף מהכספות בבניין הכספות המבוצר בפורט נוקס, שבו נשמרות רזרבות הזהב של ארה"ב.

"ההלם של ניקסון": ההצמדה בוטלה

ואז, ביום ראשון אחד בלילה, באוגוסט 1971, עלה הנשיא ריצ'רד ניקסון לשידור בטלוויזיה והכריז על ביטול הסכמי ברטון וודס במה שיכונה מעתה ולעולם "ההלם של ניקסון". לא עוד המרה, לא עוד הצמדה. תקופה חדשה באה לעולם. עידן כסף הפיאט. כסף נייר המיוצר על ידי המדינה (הבנק המרכזי) ועל ידי הבנקים המסחריים דרך מתן אשראי, מן האוויר, ללא הגבלה ובלחיצת כפתור.

עם ביטול הסכמי ברטון וודס שוב יכלו תושבי ארה"ב להחזיק בבעלותם זהב ולהשקיע במתכת, אף כי שיעורי המס על הרווחים מהשקעה כזו היו גבוהים משום מה משיעורי המס על כל רווח הון אחר.

כשבוטלו הסכמי ברטון וודס והזהב הפך שוב לנכס בר השקעה עמד מחירו כאמור על 35 דולר לאונקיה, או כ-375 דולר במונחים של היום. לאורך השנים מאז עלה הזהב וירד, בהתאם לציפיות האינפלציה וחששות פיננסיים ומוניטריים אחרים, שעה שהוא נתפס כנכס "הגנה" המבטיח שמירת ערך בתקופות קשות.

בעשור שלאחר ביטול הסכמי ברטון וודס זינק מחירה של אונקיית זהב, עד שהגיע ב-1980 לכ-2,100 דולר של היום. ואז, שעה שהאינפלציה של שנות השבעים נבלמה, הריבית ירדה ובועת האשראי הדורית, ועימה שוקי המניות והאג"ח, התחילו לפרוח, נכנס הזהב לשוק דובי שנמשך 20 שנה. בשנת 2000 הוא הגיע לשפל של 380 דולר לאונקיה במונחי המחירים של היום, כמעט באותו רמה, ריאלית, שבה עמד ב-1971.

אך במחצית 2001, לאחר שפקעה בועת הדוטקום, דברים השתנו, והזהב החל במסע בן שנים למעלה. ביולי 2011 נשק המחיר ל-1,900 דולר לאונקיה. מאז ירד בכ-30%, ונכון להיום הוא עומד מעט מעל 1,300 דולר לאונקיה.

המשקיע האגדי וורן באפט ידוע בגישתו השלילית כלפי הזהב. "השקעה במניות היא השקעה בבתי חרושת, בחדשנות, ... אבל הזהב יושב בכספת ואינו מייצר דבר", הסביר פעם.

אולם אנשים אחרים, הנשענים על 5,000 שנה של ניסיון אנושי, רואים את הדברים קצת אחרת. הם רואים זהב לא כהשקעה, אלא ככסף.

מסביר ביל בונר (Bonner), מייסד אגורה פבלישינג, יועץ השקעות וסופר: "במוקדם או במאוחר יגיע רגע האמת של עומס החוב העצום... או בדפלציה או באינפלציה, מישהו יצטרך לשלם (על החוב הזה שאינו בר פירעון)... בדפלציה המלווה משלם כאשר החוב לא נפרע, באינפלציה כולם משלמים כאשר החוב נשחק... הוספה של כמות הכסף לא מגדילה את התמ"ג או את העושר אלא רק משנה את היחס בין המוצרים והשירותים לכמות הכסף הזמין (קרי המחיר)...

"בשיטה של כסף הגון אי אפשר להלוות כסף שאין... זה היתרון המובהק של הזהב אם רוצים לנהל כלכלה המבוססת על כסף אמיתי והגון... ואף שהעולם של לפני 1971 לא היה אידיאלי, חוסר היציבות וחוסר האמינות הדרמטיים של הכסף בעולם של אחרי 1971 גלוי לכול. חוסר אמינות המבוטא בכמות האשראי שנוצר מאז (כ-69 טריליון דולר בארה"ב לבדה). האשראי הזה הוא רמאות והוא יצר גידול שהוא רמאות, ולפיכך אינו בר קיימא. הזהב לבד שימש ב-5,000 השנה האחרונות ככסף...".

בסופו של דבר, לפי דעה זו, מגדל הקלפים הבנוי על אשראי, שלא ניתן לשלמו אלא מתוך ייצור אשראי נוסף, יתמוטט, וליום הזה חייב כל משקיע שתהיה לו איזו החזקה של כסף אמיתי, קרי זהב, בסל השקעותיו.

הבנקים המרכזיים מביעים אמון

אך לזהב גם יתרון נוסף. הוא מהווה נכס הנמצא "מחוץ למערכת" וכך אינו תלוי בקיומה של התחייבות מהצד השני, כמו איגרת חוב או פיקדון בבנק. ככזה הוא גם מקנה הגנה מפני הסיכון של התמוטטות המערכת הפיננסית, כמו שכמעט אירע ב-2008.

הזהב אפוא אינו השקעה פר-סה, אלא הוא נתפס בעיני רבים ככסף אמיתי או כנכס שיספק הגנה במקרים של שיבושים רציניים במערכת הפיננסית-מוניטרית העולמית או המקומית.

לא רק אנשים פרטיים מחזיקים בהשקפות אלו, אלא גם מדינות, דרך הבנקים המרכזיים שלהן. מאז 2008 בנקים מרכזיים הלכו והגבירו את רכישות הזהב שלהם (ראו גרף), ובשנת 2018 הרכישות נטו הגיעו לשיא חדש, הגבוה ביותר מאז 1971.

מאז ימי הפרעונים ועד ימינו נכרו מהאדמה כ-160 אלף טון זהב. הבנקים המרכזיים בעולם הם המחזיקים הגדולים ביותר בזהב הזה, כ-36 אלף טון, כאשר בבעלות עשרת המחזיקים הגדולים כ-23 אלף טון.

המחזיקה הגדולה היא כנראה ארה"ב עם כ-8,000 טון, אם כי מעטים מאוד זכו אי פעם באמת לראות ולבחון כמה זהב יש לארה"ב בפורט נוקס. אפילו לא נציגי הקונגרס. אחריה ברשימה גרמניה, איטליה, צרפת, רוסיה, סין, יפן ושווייץ. פר גולגולת, האחרונה, שווייץ, היא המחזיקה ברזרבות הגבוהות ביותר.

בשנת 2018 רכשו הבנקים המרכזיים בעולם כ-651 טון זהב, גידול של כ-74% מהשנה שלפניה. רוסיה, המובילה מהלך של "דה-דולריזציה" של רזרבות המטבע שלה, הובילה ברכישות ורכשה כ-284 טון בשנה שעברה. גם סין המשיכה להגדיל את עתודות הזהב שלה.

הנה כי כן זהב אינו רק נכס של פרנואידים וחובבי תיאוריות קונספירציה. ואם הזהב אינו סוג של כסף, מה הוא עושה בכספות הבנקים המרכזיים ליד הדולר, או כמו במקרה של רוסיה, אף מנסה להחליפו? 

הדאו ג'ונס יקר מאוד במונחי זהב. האם התיקון בדרך?

מעניין גם להשוות את היחס בין מדד הדאו ג'ונס למחיר הזהב, קרי כמה אונקיות זהב צריך כדי לקנות יחידה אחת של המדד האמריקאי.

בנובמבר 2018 עמד היחס בין הדאו לזהב על 21.5, כלומר 21.5 אונקיות זהב נדרשו כדי לקנות יחידת דאו אחת. רק שלוש פעמים במאה השנים האחרונות היה מדד הדאו יקר יותר במונחי זהב מרמתו בנובמבר 2018, או קרוב אליה. בסוף 2000 עמד היחס על שיא כל הזמנים - 40, ב-1965 היה היחס 27.5, וב-1929 היה היחס כמעט 19. זוהי מחזוריות דורית ללא ספק.

משקיעים שהיו מוכרים את הדאו בכל פעם שהיחס בינו לבין הזהב עבר את קו ה-16 או 17, היו ניצלים מכל המפולות בבורסה של מאה השנים האחרונות. אם אותם משקיעים היו גם קונים את הדאו כאשר היחס עמד על מתחת ל-5, הם היו מייצרים תשואה עודפת בהרבה, פי ארבעה בערך, ממי שהחזיקו בדאו בלבד בכל התקופה הזו. אולם יש להודות, מהלך כזה הצריך סבלנות אין קץ, אשר משקיעים בודדים בלבד ניחנים בה.

ועדיין כך או כך, מחיר הדאו בסוף 2018 היה גבוה מאוד היסטורית במונחי זהב. אם לשפוט לפי ההיסטוריה, תיקון לממוצע הרב שנתי, באזור יחס של 8.65, צפוי להתרחש בשנים הבאות. איך ייראה תיקון כזה במונחי כל אחד מהמוצרים? האם הדאו יירד או הזהב יעלה או קומבינציה של שניהם? לעתיד הפתרונים.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

 

 

עוד כתבות

רחוב בקהיר. דוח של האו"ם מ-2013 על מצב הנשים מצא ש-99% מהנשים במצרים חוו תקיפה מינית כלשהי / צילום: Shutterstock, Nora_n_0_ra

כך הגיעה תנועת metoo# למצרים בעיצומה של המגפה

פוסט ויראלי ברשתות החברתיות במצרים בחודש יוני שעבר הצית תנועה מקומית לזכויות נשים שממשיכה להשפיע עד היום והביאה להישגים משמעותיים

בנק לאומי , בנק לאומי למשכנתאות / צילום: איל יצהר

בהמשך לפניית גלובס: סניפי הבנקים חוזרים לשגרה אחרי יותר משנה

בשבוע שעבר פרסם גלובס כי למרות הסרת מרבית מגבלות הקורונה, סניפי הבנקים נותרו סגורים, והכניסה אליהם מותנית בזימון תור מראש ● כעת מודיע בנק ישראל כי "לכל המאוחר עד ליום 30.6.2021, כל סניפי המערכת הבנקאית ייפתחו כבשגרה לקבלת קהל"

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

בעקבות חסימת ימנים בישראל: פייסבוק מבקשת מהמועצה המפקחת עליה להציע מדיניות על כתובות מגורים

אנשי ימין בישראל התלוננו כשנחסמו על ידי פייסבוק, לאחר שפרסמו כתובות מגורים אישיות של פוליטיקאים כדי להפגין נגד הממשלה שהוקמה השבוע ● המועצה המפקחת על פייסבוק מאשרת כי היא תקבל את בקשת פייסבוק להציע מדיניות בנושא, ככל הנראה בעקבות אירועים אלו

אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה / צילום: אבי מועלם

אתי אלישקוב הנפיקה את ליברה וכבר שווה יותר מ-200 מיליון שקל "על הנייר"

פחות מ-4 שנים לאחר הקמתה השלימה חברת הביטוח הדיגיטלית הנפקה לפי שווי של 450 מיליון שקל ● הדרך שעשתה המייסדת מאז הקמת החברה ב-2017

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Susan Walsh

האינפלציה מרימה ראש? השווקים משאירים לפד מעט מקום לטעויות

הבנק המרכזי של ארה"ב כנראה צודק בהערכות שלו שפרץ האינפלציה בחודשים האחרונים כנראה יחלוף, והמשקיעים - כך מלמדים מעשיהם - מאמינים לו ● צווארי הבקבוק בשרשראות האספקה והעלאות המחירים צפויים להירגע עם שוך המגפה, אך אסור להיות שאננים ולוותר על הרעיון שהבנק אולי טועה

אקוניס אופיר ח"כ / צילום: איל יצהר

מחירה של תאוות השלטון: 100 מיליון שקל על משרדים מיותרים בקדנציה

הממשלה החדשה ממשיכה, אם כי בהפחתה מסוימת, את המסורת המפוקפקת של משרדים מיותרים, שתפעולם עולים עשרות מיליונים בשנה למשלם המסים ● המחיר: קיצוץ משרות במשרדים משמעותיים ובלגן בחלוקת סמכויות

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

הביקוש לידיים עובדות שובר שיאים: 133 אלף משרות פנויות בחודש מאי

מספר המשרות הפנויות במשק בחודש שעבר הגיע ל-133 אלף - זהו האומדן הגבוה ביותר שנצפה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז תחילת המדידות ● התחומים בהם נדרשים הכי הרבה עובדים הם ענפי האירוח וההסעדה

אצטדיון שלמה ביטוח בפתח תקוה / צילום: יחצ-שביט

איצטדיון שלמה ביטוח בפתח תקוה ירושת בדור 5

החברה לפיתוח פתח תקוה מתכוונת להוציא למכרז הקמה של רשת ייעודית בדור 5 שתאפשר לסטארט-אפים לפתח טכנולוגיות ספורט

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

אחרי סלקום והוט: גם אסקו ישראל רוצה למכור חשמל

החברה, שעוסקת בפתרונות לייעול צריכת אנרגיה אצל לקוחות עסקיים, הגישה לרשות החשמל בקשה לקבלת רישיון לאספקת חשמל לצרכנים פרטיים

בנייה / צילום: תמר מצפי

9.5 מיליארד שקל במאי: רוכשי הדירות שברו שיא משכנתאות חדש

נתונים חלקיים שפורסמו היום על משכנתאות חושפים כי מתחזקת המגמה ש-2021 תהיה השנה השלישית ברציפות שרושמת שיא לקיחת משכנתאות ● העלייה מלווה גם בשיא במשכנתאות מסוכנות: הציבור לוקח משכנאות גבוהות יותר, באחוז גבוה יותר משווי הדירות שהוא רוכש ובהחזר גבוה יותר מהכנסתו החודשית

שלי שמיר קינן / צילום: עידו איז'ק

שלי שמיר-קינן תמונה למנכ"לית משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי

שמיר-קינן, מנשות השיווק המוערכות בישראל, מכהנת כיום כמנהלת חטיבת המשקאות בחברה המרכזית ● תחליף בתפקיד את בן מוסקל, שהודיע לפני מספר שבועות על פרישתו

יואל רזבוזוב / צילום: יוסי זמיר

שר התיירות יואל רזבוזוב צפוי למנות את אמיר סולרסקי למנכ"ל משרדו

סולרסקי, ראש מטה השטח של יש עתיד, יחליף את אמיר הלוי שמכהן בתפקיד מאז 2013 בכפוף לאישור ועדת המינויים ואישור הממשלה ● מטרתם העיקרית של השר הנכנס ומנכ"ל משרדו תהיה להצליח להבריא את תחום התיירות שנפגע אנושות בתקופת המגפה

יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים המיועד / צילום: דוברות שרת הפנים

איילת שקד בחרה מנכ"ל חדש למשרד הפנים: ראש המטה שלה ואיש אמונה

יאיר הירש נחשב לאיש אמונה של שקד ומלווה אותה מאחורי הקלעים בשנתיים האחרונות, גם לאחר שסיימה את תפקידה כשרת המשפטים ● שקד: "מדובר באיש ערכי וישר, ואני בטוחה כי הניסיון המקצועי והניהולי המוכח שלו בהובלת אנשים ובניהול תהליכים ארגוניים יבוא לידי ביטוי גם במשרד הפנים"

סטנלי פישר / צילום: תמר מצפי

גם חצי שנה זה יותר מדי: הכהונה של סטנלי פישר בבנק הפועלים הייתה טעות

כהונתו של נגיד בנק ישראל לשעבר כדירקטור בבנק הפועלים הייתה קצרה יותר מהסערה שליוותה את כניסתו לתפקיד ● ועדיין, למרות תקופת הצינון, מעבר של משרתי ציבור לעבוד בגופים עליהם פיקחו - הוא מעבר צורם

לוויין של חלל תקשורת / צילום: יח"צ

מגעים להעברת השליטה בחלל תקשורת לפי שווי של 400 מיליון שקל אחרי הכסף

חברת התקשורת ההונגרית 4iG מנהלת מו"מן לרכישת 51% מהחברה תמורת כ-215 מיליון שקל, סכום המשקף מחיר של 8.5 שקלים למניית חלל - פרמיה של 46% על מחירה בבורסה

השרה להגנת הסביבה הנכנסת תמר זנדברג והשרה היוצאת גילה גמליאל בטקס החלפת השרים / צילום: רפי בן חקון, לע"ם

השרה להגנת הסביבה זנדברג: "לפליטת פחמן יש מחיר, ועלינו להתחיל לגבות אותו"

היום התקיים טקס חילופי השרות במשרד להגנת הסביבה וזנדברג הציגה את חלק מהמשימות להמשך דרכה ● "כדי להתכונן לעולם החדש שמעבר לפינה, עלינו להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים, כולל גז, ולהציב יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו אותם"

נדב פרסמן / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בציר טוב: ירון פרל וזיו מאירי מצטרפים למקאן בתפקיד סמנכ"לי קריאטיב

לגלובס נודע כי נדב פרסמן, מנכ"ל המשרד, מחזק את שדרת המנהלים שלו בשני אנשי קריאטיב מוערכים ● פרסמן: "אני משוכנע כי שיתוף-הפעולה של מנהלת הקריאטיב הראשית סיגל עבודי עם זיו וירון יאפשר לנו להמשיך ולכבוש שיאים חדשים"

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

מגמה שלילית בניו יורק; הפד יפרסם מחר את החלטת הריבית

המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו ב-1.3% במאי; מדד המחרים ליצרן עלה ב-0.8% ובחישוב שנתי בשיא של 6.6% ● מגמה חיובית בבורסות אירופה ● השכר הממוצע באנגליה עלה מעבר לצפי, מספר המועסקים דווקא נמוך מהתחזיות ● מדד ניקיי הוסיף קרוב ל-1%, עם עליות בולטות לחברות הרכב

אחד מהקניונים של קבוצת וושינגטון פריים בארה"ב / צילום: Reuters, USA TODAY NETWORK

מלקקים את פצעי המגפה: רשת של יותר ממאה קניונים בארה"ב הגישה בקשה להסדר פשיטת רגל

"וושינגטון פריים", הבעלים של רשת קניונים ביותר מ־100 מיקומים ברחבי ארה"ב, ציינה את הקורונה כאחראית לסגירה ● מאז תחילת השנה המנייה של הקבוצה צנחה ב־60%

מתוך טקס החלפת שרים במשרד האנרגיה / צילום: דוברות משרד האנרגיה

שרת האנרגיה הנכנסת קארין אלהרר: מתחייבת להצעיד את המשרד קדימה

בטקס חילופי השרים במשרד האנרגיה אמרה שרת האנרגיה החדשה קארין אלהרר כי היא מחויבת לקדם פתרונות סביבתיים במשק האנרגיה "שיצמצמו את הפגיעה באיכות הסביבה" ● השר היוצא יובל שטייניץ מנה את הישגי המשרד בתקופת כהונתו, ובהם הפיכת משק האנרגיה למבוסס גז טבעי ואנרגיות מתחדשות תוך צמצום משמעותי בשימוש בדלקים מזהמים