גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הורות לפי מערכת המשפט: חיסונים זה טוב, בית ספר ייחודי - פחות

על הקשר בין החלטת בית המשפט העליון לתת הכשר משפטי לאפליה בין מוסדות חינוך בתל-אביב - לבין החלטת בית המשפט למשפחה לחייב אבא לחסן את ילדתו מחצבת

חיסונים / צילום: שאטרסטוק
חיסונים / צילום: שאטרסטוק

בית המשפט העליון ובית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב פרסמו בימים האחרונים שני פסקי דין, שלכאורה אין ביניהם כל קשר, אך למעשה יש ביניהם הרבה מהמשותף: בשני המקרים דחו בתי המשפט ניסיונות של הורים לקבל עבור ילדיהם החלטות שעומדות בניגוד לתפיסה הכללית, השלטת. שני המקרים מדגימים את האופן שבו בתי המשפט משליטים על הפרט את תפיסת הרוב. לעתים זה טוב. לפעמים הרבה פחות.

במקרה הראשון קיבלו שופטי העליון נעם סולברג, יעל וילנר ואלכס שטיין ערעור שהגישו עיריית תל-אביב וראש העיר רון חולדאי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכפתה עליהם להעניק מעמד רשמי לבית החינוך האנתרופוסופי (חינוך ברוח וולדורף) בתל-אביב (עע"מ 4500/17).

במקרה השני קיבל שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, יהורם שקד, בקשה שהגישה אם של ילדה בת 12 לאפשר לה לחסן את הילדה בחיסון נגד מחלת החצבת - נגד דעתו של אביה של הילדה, שהתנגד בכל תוקף שהילדה תקבל את החיסון (תמ"ש 18421-01-19).

רודולף שטיינר האוסטרי (1861-1925), מייסד שיטת האנתרופוסופיה, היה פילוסוף ואדריכל בן מעמד הביניים ומורה רוחני שהתמחה בכתבי גתה ובמדעי הטבע. שטיינר כפר בתפיסה המדעית השלטת בימיו. הוא האמין בגלגול נשמות וטען כי חיי האדם, מהלידה ועד המוות, הם רק קטע מקיום רחב יותר, המתחיל הרבה לפני לידת האדם ונמשך אל מעבר למוות. מכאן, טען שטיינר, שתודעת האדם השוכנת בגופו הפיזי גם היא רק חלק מתודעה רחבה, שגבולותיה חורגים הרחק מן הגבולות של הגוף. בדמיון מסוים למשל המערה של אפלטון, שטיינר סבר כי מרבית התודעה של האדם נסתרת מאיתנו.

עד בתקופתו של שטיינר, כמעט אף אחד לא עשה עניין מחינוך ילדים, ואף אחד לא ראה ילדים כפי שאנחנו רואים אותם היום. שטיינר, על אף שמעולם לא היה חלק מזרם הפסיכולוגיה המרכזי, היה אחד מההוגים פורצי הדרך שהביאו לכך שהמאה ה-20 מכונה לעתים "המאה של הילד". המאה שבה לראשונה בהיסטוריה הודגשה חשיבות החינוך של הילד וחשיבות המשפחה בחייו.

הפסיכואנליזה שצמחה מפרויד הדגישה את הבעייתיות ואת החשיבות של היחסים הרגשיים בין ההורים וילדיהם לעיצוב אישיותם העתידה. בכך הוטלה אחריות כבדה על ההורים ובעיקר על האימהות. שטיינר ראה את הילד כישות מתפתחת ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך בפני עצמו.

תפיסה לפיה מחלות מחזקות

חינוך ולדורף המבוסס על התורה של שטיינר לא שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. בחינוך ולדורף מאמינים שעל-מנת שהילד יצמח ויגדל באופן הבריא והנכון לו, יש לסייע לו תחילה לפתח את מכלול יכולותיו הפנימיות ולא להפריע לו בתהליך הצמיחה והגדילה הטבעיים, זאת על-מנת שבשלב מאוחר ישתמש בהם כדי לפתח מיומנויות נוספות. בשנות הילדות הראשונות היכולות המפותחות של הילדים הן מתחום המוטוריקה והדמיון. לפיכך, סביבה חינוכית המתאימה לילדים עד גיל 7 תדגיש את פיתוחן של מיומנויות אלה ותמעיט בפיתוחן של מיומנויות החשיבה, ששעתן עוד עתידה להגיע בשנים הבאות.

דרישה מוקדמת ועקשנית מצדנו להפעלת כוחות חשיבה אצל הילד בגילאים בהם הוא עסוק בבניית מיומנויות המוטוריקה והדמיון, עלולה לפגום בהתפתחות הטבעית שלו.

האנתרופוסופיה - וכאן נפגשים שני המקרים שאנחנו מדברים עליהם - גורסת בנוסף כי מחלות מחזקות את ההתפתחות הגופנית והנפשית של ילדים. זוהי הסיבה שחלק מההורים שמחנכים את ילדיהם בשיטה האנתרופוסופית ומאמינים בה, נמנעים מלחסן את ילדיהם או מחסנים אותם באופן חלקי בלבד.

יתר עם כן, לפי ההערכות, אחת הסיבות להתפרצות מחלת החצבת בארץ בשנה האחרונה היא קבוצות של הורים בארץ שהם סרבני חיסונים. חלק מאותם הורים מנמקים את הסירוב לחסן את ילדיהם מחצבת על בסיס תפיסת העולם האנתרופוסופית.

חזרה לפסקי הדין - אחד מאותם הורים סרבני חיסונים (שאין לי מושג אם הוא ניזון מהתפיסה האנתרופוסופית אם לאו) הוא פלמוני שסירב לחסן את בתו בת ה-12 ממחלת החצבת. הבת, צריך לציין, לא קיבלה חיסון מחצבת בהגיעה לגיל שנה במסגרת החיסון המרובע שמקבלים רוב הילדים בטיפות חלב. אלא שלצערו של פלמוני ולמזלה של בתו, גרושתו ואם הילדה התעקשה לחסן את הילדה, כפי שממליץ ועל סף הדורש משרד הבריאות. הסכסוך בין ההורים בנוגע לחיסון של הילדה (או שמא מדובר בסימפטום של הסכסוך הרחב ביניהם?) הגיע, כמה מצער, לבית המשפט.

המלצות משרד הבריאות הכריעו

בבית המשפט עמד האב, שיוצג על-ידי עו"ד שי אהרון, על עמדתו שאין לחסן את הילדה. הוא טען, בין היתר, כי אין סיכוי שהיא תידבק בחצבת, וכי במתן החיסון למחלה היא תיחשף לתופעות לוואי כגון חום, שיעול ועוד. עוד טען האב כי הילדה עצמה לא מעוניינת לקבל את החיסון. למרות שלכאורה לאב אמורה להיות זכות שווה לזו של האם בקבלת החלטות בנוגע לבתם המשותפת, השופט שקד העדיף את עמדת האם וקבע כי על הילדה להתחסן.

שקד נימק את החלטתו, כמקובל במקרים בהם ההורים חלוקים ביניהם, בטובת הילד. הוא התבסס על המלצות משרד הבריאות, לפיהן כדי להימנע מהידבקות בחצבת ולהבטחת טובתה של האוכלוסייה הכללית בארץ, יש להתחסן נגד מחלת החצבת. שקד ציין כי החצבת היא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר, ובחלק מהמקרים סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. בנוסף, השופט ציין כי ישנה עלייה בהפצת החצבת בארץ, עובדה שלדבריו נמצאת בידיעתו האישית של כל אזרח בארץ.

השופט ציטט בפסק הדין מדבריו של ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג מבית החולים תל-השומר, לפיהם: "אם בלונה פארק יש רכבת הרים שאחד מ-600 ילדים ייפלט ממנה וייהרג, תרשי לילד שלך לעלות? כי זו חצבת. היא הורגת אחת ל-600 ילדים".

חולדאי לא רוצה בתי ספר ייחודיים

רשת חינוך ממלכתי ענפה, כפי שקיימת בישראל, היא אחד מסימני ההיכר של "המאה של הילד". כפי שהגדיר זאת, בהכללה, גדעון לוין (1921-2004, מחנך ותאורטיקן ישראלי ואביו של האלוף עמירם לוין), כמות המשאבים החומריים, הכספיים והאנושיים שמקצה מדינה לחינוך הממלכתי היא ביטוי לכך עד כמה הילדים חשובים למדינה. מוסדות חינוך אלה היו קיימים בתפוצה מועטה גם במאות הקודמות. אז הם היו בודדים ושירתו בעיקר את שני הקצוות החברתיים: הנזקקים ביותר (יתומים, אסופים, חולים) - או ילדי העשירים, שיכלו להרשות לעצמם לתת לילדיהם חינוך נוסף.

ביולי 2015 פנתה עמותת אביב - העמותה לקידום החינוך ברוח וולדורף (הרוח האנתרופוסופית) לראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, וביקשה את תמיכתו והסכמתו לכך שבית החינוך שהיא מפעילה ברוח האנתרופוסופית יוכר כמוסד חינוך ממלכתי. בית החינוך פועל מאז 2010, ומתחנכים בו כ-300 ילדים מגיל גן ועד כיתה ח' (יצוין כי משרד החינוך הוא שמוסמך להכיר באופן רשמי במוסד חינוכי, אולם הוא מתנה את הפעלת סמכותו בתמיכתה של הרשות המקומית ולכן הפנייה הייתה לעירייה).

באפריל 2016, באין מענה לפנייתה, הגישה העמותה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה בנושא. בעתירה טענה העמותה כי התנגדותה של העירייה להכיר בבית החינוך כמוסד ממלכתי היא בלתי סבירה באופן קיצוני - בשל היותה מפלה לעומת מוסדות חינוך "ייחודיים" אחרים, אשר הוכרו כמוסדות רשמיים בשל הפגיעה בזכותם החוקתית של ההורים לבחור את סוג החינוך שיקבלו ילדיהם ומסיבות נוספות.

הכוונה היא למוסדות חינוך חרדיים שפועלים בתל-אביב ודווקא כן הוכרו כמוסדות ממלכתיים, על כל המשתמע מכך מבחינת תנאים ותקציבים.

בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וקבע כי התנגדות העירייה לקליטת בית החינוך אל תוך מערכת החינוך הממלכתית מעוררת תמיהה, בלתי סבירה ונגועה באפליה פסולה. העירייה לא השלימה עם ההחלטה וערערה על כך לבית המשפט העליון.

נימוק מינהלי לדחיית עתירה

שופטי העליון הדתיים נעם סולברג ויעל וילנר והשופט השמרן אלכס שטיין דחו את טענת האנתרופוסופים כי הם מופלים לרעה ביחס לשלושת מוסדות החינוך "הייחודיים" הנוספים הפועלים בתל-אביב. ומה היה הנימוק? ששלושת מוסדות החינוך הייחודיים החרדים שזכו להכרה ולעדיפות הזאת, הוקמו קודם לכהונתו של ראש העירייה הנוכחי, רון חולדאי.

"מאז החל בכהונתו הראשונה, בשנת 1998, התווה ראש העירייה מדיניות שונה, המתנגדת להכרה רשמית ומתן חסות ציבורית למוסדות חינוך פרטיים, ורשאי היה לעשות כן. רשות מינהלית רשאית בכל עת לשנות את מדיניותה", קבעו שופטי העליון. הם ציינו בנוסף כי חולדאי והעירייה אוחזים במדיניות זו באופן עקבי מזה למעלה מ-20 שנה, חרף עמדתו הרשמית של משרד החינוך, שאומצה על-ידי רשויות מקומיות אחרות.

לדברי שלושת השופטים, "אין כאן אפוא מדיניות מפלה, כי אם שוֹנוּת רלוונטית - בין עניינם של מוסדות החינוך 'הייחודיים' שהוקמו קודם לכהונתו של ראש העיר הנוכחי, לבין עניינה של העמותה (כמו גם יתר מוסדות החינוך 'הייחודיים') שהוקמו לאחר מכן".

מה השורה התחתונה של הטור הזה? שכנראה אפליה בין מוסדות חינוך היא עניין שיש דרכים לתת לו הכשר משפטי. אה כן, ורוצו לחסן את הילדים. שיהיו בריאים.

עוד כתבות

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

הרשת השישית בדרך לבורסה: יוחננוף מבקשת לגייס כ-400 מיליון שקל בהנפקת מניות

רשת המזון מציגה צמיחה מהירה ועלייה ברווחיות בשנים האחרונות, גם הודות לרכישת סניפים מרשת מגה שקרסה ● עם זאת, ספק האם יוחננוף תקבל את השווי שלו היא שואפת - כ-2 מיליארד שקל לפני הכסף ● במחצית הראשונה של 2019 קפצו הכנסות הרשת ב-26% ל-1.4 מיליארד שקל

מאיר דור, יו"ר ברן / צילום: עינת לברון

תחרות לקרן פימי: חברת ההנדסה ברן מבקשת למזג לתוכה את תהל בעסקת מניות

ברן טוענת כי למרות שהגיעה לשלב של הסכם סודיות מול הבעלים של תהל, חברת קרדן אן.וי, "נחסמנו בשלב מוקדם של בקשות לקבלת מידע, מסיבות שאינן ידועות לנו" ● מחזיקי האג"ח של קרדן יחליטו היום אם לאשר להנהלת החברה לקדם מו"מ עם פימי לצורך השגת הסכם מפורט

מיה יניב, יו"רית ועד עובדי סלקום / כדיה לוי

רגע לפני הפיטורים: ההסתדרות גיבשה תוכנית "הצלה" לשוק הסלולר

ההסתדרות תגיש תוכנית למשרד התקשורת שקוראת לפצל את חברות בזק והוט מפעילות הסלולר שלהן, להפחית את אגרות התדרים ולאפשר הקלות בחבילות הצרכניות שיכללו דקות וגלישה פלוס מכשיר ● אולם התוכנית לא מתמודדת עם הסוגייה הבוערת ביותר - דרישת החברות להתייעלות

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

זריקת מרץ מהרגולטור: רשות שוק ההון תשחרר 100 מיליארד שקל לתשתית

הממונה על רשות שוק ההון אמר בוועדת הכספים כי הוא מתכוון לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק בעד 49.9% מפרויקטי תשתיות מקומיים, לעומת 20% שהם הורשו להחזיק עד כה ● ברקת טען כי תקציב הרשות עומד על כשליש מתקציב רשות ני"ע, וכי יש להגדילו

ד"ר אלרן חבר / צילום: יח"צ

ביומיקה של אבוג'ן תפתח מוצר המבוסס על גילויים של זוכת פרס נובל עדה יונת

יונת פענחה את מבנה הריבוזום של החיידק העמיד ואילו ביומיקה מקבוצת אבוג'ן תפתח את התרופה שיכולה לפעול נגד מבנה כזה

מנכ“ל פייסבוק מארק צוקרברג מעיד בפני הסנאט / צילום: רויטרס Aaron P. Bernstein

צוקרברג מעיד בקונגרס: "לא יודע איך ליברה תעבוד, אבל אני מאמין שצריך לנסות"

צוקרברג מפגין נינוחות ומודה לנציגים על כל שאלה ● לשאלה מדוע כמה מן החברות פרשו מליברה ענה מייסד ומנכ"ל פייסבוק כי מדובר ב"עסק מסוכן"

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מיקרוסופט הכתה את התחזיות: צמחה ב-14% לעומת הרבעון המקביל

הציגה רווח של 1.38 דולרים למניה, לעומת תחזית האנליסטים לרווח של 1.25 דולרים ● ההכנסות עלו ל-33 מיליארד דולר ברבעון החולף

אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר/ צילום: יוסי זמיר

אבי דיכטר מונה לסגן שר הביטחון; מחר פגישה בין כחול לבן לליכוד

התפקיד שמונה אליו דיכטר הוא ללא סמכויות מוגדרות וסגני שר ביטחון במשך השנים קיבלו את המינוי כסידור פוליטי

ביטקוין / צילום: רויטרס

שער הביטקוין ירד ל-7,500 דולר - שפל של 5 חודשים

בזמן שמארק צוקרברג משיב לשאלות הקונגרס האמריקאי בשימוע על פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, צנח הביטקוין למחירו הנמוך ביותר מאז 18 במאי

שריל סנדברג/ צילום:  GettyImages

שריל סנדברג רומזת: ייתכן שאתמוך באליזבת וורן במרוץ לנשיאות ארה"ב

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, נמנעה מלהשיב בראיון לעיתונאית קייטי קוריק תשובה ישירה בנוגע לתמיכתה בסנאטורית וורן, אך חזרה על כך שהיא דמוקרטית בעמדותיה

משה גפני / צילום איל יצהר

יו"ר ועדת הכספים: על המדינה להעלות מכסים על יבוא טקסטיל בשיעור של 12%

באוצר סירבו לציין מהי עמדתם הרשמית - האם יבקשו להאריך את הוראת השעה שממשיכה להעמיד על 0% את המכס, או שיאפשרו להחזירה ל-6% כפי שקבוע בחוק כיום ● מדובר במכסים שהוסרו לפני כשנתיים למשך שנה במסגרת תוכנית "נטו הוזלות" שהוביל כחלון, כשבתום 2018 הוארכה התוכנית בשנה נוספת

קפה לנדוור, שדרות רוטשילד, ת"א / צילום: יח"צ

דג על הכוונת: לנדוור בוחנת - הסוף לטונה ברשת

ברשת בחרו לנקוט גישה זהירה בעקבות משבר הטונה של ארומה ת"א ● ל"גלובס" נודע כי לנדוור תוציא ככל הנראה את הטונה מהתפריט ובוחנת כעת חלופות למוצר שנחשב לאחד הפופולריים ב-77 סניפיה

דורון שגב / צילום: יח"צ Dropsicle

המיליארדר טים דרייפר מינה את דורון שגב לנציגתו בישראל

דרייפר מינה את דורון שגב לנציגת Draper Ecosystem בישראל במטרה להגדיל את טווח פעילותו הגלובלית, בדגש על מדינות המזרח התיכון

הפגנה נגד שימוש בפלסטיק, היום בכיכר רבין / צילום: מעיין קרשן

מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק בגנים

אוזלת היד של עיריית ת"א בנושא שימוש בכלי פלסטיק לא משאירה את ההורים אדישים: בשעה זו מתקיימת הפגנה של הורים וילדים מחוץ לעיריית ת"א, במחאה על שימוש בכלי פלסטיק בגני העירייה ובצהרונים ● מארגנות ההפגנה: "כל יום בתל אביב בלבד נזרקים 100 אלף כלים חד פעמיים – 20 מיליון בשנה" ● עיריות אחרות ברחבי ישראל כבר זנחו לחלוטין את השימוש בפלסטיק החד פעמי

שיחות טלפון / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

חושבים שהעתיד הוא תקשורת בהודעות טקסט? קבלו את הקאמבק המפתיע של שיחות הטלפון

צעירים מנהלים שיחות וידאו כשהטלפון מופנה לתקרה, משוחחים בצ'טים קוליים באתרי גיימינג מבלי לשחק כלל ומשתמשים באפליקציות קוליות מתוחכמות ● השיחות פינו את מקומן לטובת הודעות וגלישה באינטרנט, אך האם הן בדרך לקאמבק מפתיע?

הנשיא מעניק את המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ / צילום: חיים צח, לע"מ

המנדט עבר לגנץ: "נקים ממשלת פיוס לאומית שתאחד את הקרעים בעם"

מחר אמורים צוותי המו"מ של כחול לבן והליכוד להיפגש לשיחת מו"מ ראשונה ● ריבלין: "ניתן להקים ממשלה. אין שום הצדקה לכפיית מערכת בחירות נוספת, שלישית במספר תוך שנה על הציבור" ● גנץ: "מי שינסה לגרור את ישראל לבחירות נוספות, יוקע וייזרק מהמערכת הפוליטית" ● גנץ לנתניהו: "מכיר בזכויותיך ומאחל לך לצאת נקי מכל העניינים המשפטיים. תוצאות הבחירות מחייבות שינוי"

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"אני עושה טובה לנושים שהצעתי הסדר. זה ממש לא מפעל חיי - לא אכפת לי מדורי בנייה"

עמוס לוזון, הבעלים של חברת א. דורי בנייה, אמר את הדברים בדיון בבקשת החברה להקפאת הליכים, ובתשובה לדברי השופטת איריס לושי-עבודי שלפיהם דורי בנייה היא מפעל חייו ● השופטת מתנגדת להסדר הנושים ולבקשת ההקפאה

 רכב של טסלה צילום:Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב

עידן חדש? כך עשויה ההתקרבות של טסלה לישראל לסיים את ההגמוניה של יבואני הרכב

ההתקרבות של טסלה לישראל שנחשפה ב"גלובס" ושיטת המכירה שלה שמייתרת את היבואנים ועשויה להיות מאומצת ע"י יצרנים נוספים - מסמנות תום עידן בשוק הרכב • גם פסיקת ביהמ"ש שמגדילה את כוחם של היבואנים העקיפים לא מבשרת טובות ליבואנים הגדולים בישראל

משה גפני/ צילום: שלומי יוסף

גפני לרשות המסים: "תציגו בתוך שבוע תוכנית לפיצוי עסקים בעוטף עזה"

יו"ר ועדת הכספים הזהיר כי אם הרשות ואגף התקציבים באוצר לא יציגו תוכנית להסדר תשלום פיצויים למסעדנים ולבעלי אולמות וגני אירועים בעוטף עזה, הוועדה תקדם חקיקה מיוחדת בנושא

משטרת ישראל / צילום: שאטרסטוק

10 קציני משטרה בכירים קיבלו מימון השתלמויות מקרן וקסנר מאז 2015

מתוך עשרה קציני המשטרה הבכירים בדרגת סגן ניצב ומעלה שקיבלו מימון, שלושה היו במסלול של "תוכנית עמיתים" שאורכה כשנה, ושבעה במסלול "תוכנית למנהלים בכירים" בת חודש ימים