גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הורות לפי מערכת המשפט: חיסונים זה טוב, בית ספר ייחודי - פחות

על הקשר בין החלטת בית המשפט העליון לתת הכשר משפטי לאפליה בין מוסדות חינוך בתל-אביב - לבין החלטת בית המשפט למשפחה לחייב אבא לחסן את ילדתו מחצבת

חיסונים / צילום: שאטרסטוק
חיסונים / צילום: שאטרסטוק

בית המשפט העליון ובית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב פרסמו בימים האחרונים שני פסקי דין, שלכאורה אין ביניהם כל קשר, אך למעשה יש ביניהם הרבה מהמשותף: בשני המקרים דחו בתי המשפט ניסיונות של הורים לקבל עבור ילדיהם החלטות שעומדות בניגוד לתפיסה הכללית, השלטת. שני המקרים מדגימים את האופן שבו בתי המשפט משליטים על הפרט את תפיסת הרוב. לעתים זה טוב. לפעמים הרבה פחות.

במקרה הראשון קיבלו שופטי העליון נעם סולברג, יעל וילנר ואלכס שטיין ערעור שהגישו עיריית תל-אביב וראש העיר רון חולדאי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכפתה עליהם להעניק מעמד רשמי לבית החינוך האנתרופוסופי (חינוך ברוח וולדורף) בתל-אביב (עע"מ 4500/17).

במקרה השני קיבל שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, יהורם שקד, בקשה שהגישה אם של ילדה בת 12 לאפשר לה לחסן את הילדה בחיסון נגד מחלת החצבת - נגד דעתו של אביה של הילדה, שהתנגד בכל תוקף שהילדה תקבל את החיסון (תמ"ש 18421-01-19).

רודולף שטיינר האוסטרי (1861-1925), מייסד שיטת האנתרופוסופיה, היה פילוסוף ואדריכל בן מעמד הביניים ומורה רוחני שהתמחה בכתבי גתה ובמדעי הטבע. שטיינר כפר בתפיסה המדעית השלטת בימיו. הוא האמין בגלגול נשמות וטען כי חיי האדם, מהלידה ועד המוות, הם רק קטע מקיום רחב יותר, המתחיל הרבה לפני לידת האדם ונמשך אל מעבר למוות. מכאן, טען שטיינר, שתודעת האדם השוכנת בגופו הפיזי גם היא רק חלק מתודעה רחבה, שגבולותיה חורגים הרחק מן הגבולות של הגוף. בדמיון מסוים למשל המערה של אפלטון, שטיינר סבר כי מרבית התודעה של האדם נסתרת מאיתנו.

עד בתקופתו של שטיינר, כמעט אף אחד לא עשה עניין מחינוך ילדים, ואף אחד לא ראה ילדים כפי שאנחנו רואים אותם היום. שטיינר, על אף שמעולם לא היה חלק מזרם הפסיכולוגיה המרכזי, היה אחד מההוגים פורצי הדרך שהביאו לכך שהמאה ה-20 מכונה לעתים "המאה של הילד". המאה שבה לראשונה בהיסטוריה הודגשה חשיבות החינוך של הילד וחשיבות המשפחה בחייו.

הפסיכואנליזה שצמחה מפרויד הדגישה את הבעייתיות ואת החשיבות של היחסים הרגשיים בין ההורים וילדיהם לעיצוב אישיותם העתידה. בכך הוטלה אחריות כבדה על ההורים ובעיקר על האימהות. שטיינר ראה את הילד כישות מתפתחת ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך בפני עצמו.

תפיסה לפיה מחלות מחזקות

חינוך ולדורף המבוסס על התורה של שטיינר לא שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. בחינוך ולדורף מאמינים שעל-מנת שהילד יצמח ויגדל באופן הבריא והנכון לו, יש לסייע לו תחילה לפתח את מכלול יכולותיו הפנימיות ולא להפריע לו בתהליך הצמיחה והגדילה הטבעיים, זאת על-מנת שבשלב מאוחר ישתמש בהם כדי לפתח מיומנויות נוספות. בשנות הילדות הראשונות היכולות המפותחות של הילדים הן מתחום המוטוריקה והדמיון. לפיכך, סביבה חינוכית המתאימה לילדים עד גיל 7 תדגיש את פיתוחן של מיומנויות אלה ותמעיט בפיתוחן של מיומנויות החשיבה, ששעתן עוד עתידה להגיע בשנים הבאות.

דרישה מוקדמת ועקשנית מצדנו להפעלת כוחות חשיבה אצל הילד בגילאים בהם הוא עסוק בבניית מיומנויות המוטוריקה והדמיון, עלולה לפגום בהתפתחות הטבעית שלו.

האנתרופוסופיה - וכאן נפגשים שני המקרים שאנחנו מדברים עליהם - גורסת בנוסף כי מחלות מחזקות את ההתפתחות הגופנית והנפשית של ילדים. זוהי הסיבה שחלק מההורים שמחנכים את ילדיהם בשיטה האנתרופוסופית ומאמינים בה, נמנעים מלחסן את ילדיהם או מחסנים אותם באופן חלקי בלבד.

יתר עם כן, לפי ההערכות, אחת הסיבות להתפרצות מחלת החצבת בארץ בשנה האחרונה היא קבוצות של הורים בארץ שהם סרבני חיסונים. חלק מאותם הורים מנמקים את הסירוב לחסן את ילדיהם מחצבת על בסיס תפיסת העולם האנתרופוסופית.

חזרה לפסקי הדין - אחד מאותם הורים סרבני חיסונים (שאין לי מושג אם הוא ניזון מהתפיסה האנתרופוסופית אם לאו) הוא פלמוני שסירב לחסן את בתו בת ה-12 ממחלת החצבת. הבת, צריך לציין, לא קיבלה חיסון מחצבת בהגיעה לגיל שנה במסגרת החיסון המרובע שמקבלים רוב הילדים בטיפות חלב. אלא שלצערו של פלמוני ולמזלה של בתו, גרושתו ואם הילדה התעקשה לחסן את הילדה, כפי שממליץ ועל סף הדורש משרד הבריאות. הסכסוך בין ההורים בנוגע לחיסון של הילדה (או שמא מדובר בסימפטום של הסכסוך הרחב ביניהם?) הגיע, כמה מצער, לבית המשפט.

המלצות משרד הבריאות הכריעו

בבית המשפט עמד האב, שיוצג על-ידי עו"ד שי אהרון, על עמדתו שאין לחסן את הילדה. הוא טען, בין היתר, כי אין סיכוי שהיא תידבק בחצבת, וכי במתן החיסון למחלה היא תיחשף לתופעות לוואי כגון חום, שיעול ועוד. עוד טען האב כי הילדה עצמה לא מעוניינת לקבל את החיסון. למרות שלכאורה לאב אמורה להיות זכות שווה לזו של האם בקבלת החלטות בנוגע לבתם המשותפת, השופט שקד העדיף את עמדת האם וקבע כי על הילדה להתחסן.

שקד נימק את החלטתו, כמקובל במקרים בהם ההורים חלוקים ביניהם, בטובת הילד. הוא התבסס על המלצות משרד הבריאות, לפיהן כדי להימנע מהידבקות בחצבת ולהבטחת טובתה של האוכלוסייה הכללית בארץ, יש להתחסן נגד מחלת החצבת. שקד ציין כי החצבת היא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר, ובחלק מהמקרים סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים. בנוסף, השופט ציין כי ישנה עלייה בהפצת החצבת בארץ, עובדה שלדבריו נמצאת בידיעתו האישית של כל אזרח בארץ.

השופט ציטט בפסק הדין מדבריו של ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג מבית החולים תל-השומר, לפיהם: "אם בלונה פארק יש רכבת הרים שאחד מ-600 ילדים ייפלט ממנה וייהרג, תרשי לילד שלך לעלות? כי זו חצבת. היא הורגת אחת ל-600 ילדים".

חולדאי לא רוצה בתי ספר ייחודיים

רשת חינוך ממלכתי ענפה, כפי שקיימת בישראל, היא אחד מסימני ההיכר של "המאה של הילד". כפי שהגדיר זאת, בהכללה, גדעון לוין (1921-2004, מחנך ותאורטיקן ישראלי ואביו של האלוף עמירם לוין), כמות המשאבים החומריים, הכספיים והאנושיים שמקצה מדינה לחינוך הממלכתי היא ביטוי לכך עד כמה הילדים חשובים למדינה. מוסדות חינוך אלה היו קיימים בתפוצה מועטה גם במאות הקודמות. אז הם היו בודדים ושירתו בעיקר את שני הקצוות החברתיים: הנזקקים ביותר (יתומים, אסופים, חולים) - או ילדי העשירים, שיכלו להרשות לעצמם לתת לילדיהם חינוך נוסף.

ביולי 2015 פנתה עמותת אביב - העמותה לקידום החינוך ברוח וולדורף (הרוח האנתרופוסופית) לראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, וביקשה את תמיכתו והסכמתו לכך שבית החינוך שהיא מפעילה ברוח האנתרופוסופית יוכר כמוסד חינוך ממלכתי. בית החינוך פועל מאז 2010, ומתחנכים בו כ-300 ילדים מגיל גן ועד כיתה ח' (יצוין כי משרד החינוך הוא שמוסמך להכיר באופן רשמי במוסד חינוכי, אולם הוא מתנה את הפעלת סמכותו בתמיכתה של הרשות המקומית ולכן הפנייה הייתה לעירייה).

באפריל 2016, באין מענה לפנייתה, הגישה העמותה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה בנושא. בעתירה טענה העמותה כי התנגדותה של העירייה להכיר בבית החינוך כמוסד ממלכתי היא בלתי סבירה באופן קיצוני - בשל היותה מפלה לעומת מוסדות חינוך "ייחודיים" אחרים, אשר הוכרו כמוסדות רשמיים בשל הפגיעה בזכותם החוקתית של ההורים לבחור את סוג החינוך שיקבלו ילדיהם ומסיבות נוספות.

הכוונה היא למוסדות חינוך חרדיים שפועלים בתל-אביב ודווקא כן הוכרו כמוסדות ממלכתיים, על כל המשתמע מכך מבחינת תנאים ותקציבים.

בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וקבע כי התנגדות העירייה לקליטת בית החינוך אל תוך מערכת החינוך הממלכתית מעוררת תמיהה, בלתי סבירה ונגועה באפליה פסולה. העירייה לא השלימה עם ההחלטה וערערה על כך לבית המשפט העליון.

נימוק מינהלי לדחיית עתירה

שופטי העליון הדתיים נעם סולברג ויעל וילנר והשופט השמרן אלכס שטיין דחו את טענת האנתרופוסופים כי הם מופלים לרעה ביחס לשלושת מוסדות החינוך "הייחודיים" הנוספים הפועלים בתל-אביב. ומה היה הנימוק? ששלושת מוסדות החינוך הייחודיים החרדים שזכו להכרה ולעדיפות הזאת, הוקמו קודם לכהונתו של ראש העירייה הנוכחי, רון חולדאי.

"מאז החל בכהונתו הראשונה, בשנת 1998, התווה ראש העירייה מדיניות שונה, המתנגדת להכרה רשמית ומתן חסות ציבורית למוסדות חינוך פרטיים, ורשאי היה לעשות כן. רשות מינהלית רשאית בכל עת לשנות את מדיניותה", קבעו שופטי העליון. הם ציינו בנוסף כי חולדאי והעירייה אוחזים במדיניות זו באופן עקבי מזה למעלה מ-20 שנה, חרף עמדתו הרשמית של משרד החינוך, שאומצה על-ידי רשויות מקומיות אחרות.

לדברי שלושת השופטים, "אין כאן אפוא מדיניות מפלה, כי אם שוֹנוּת רלוונטית - בין עניינם של מוסדות החינוך 'הייחודיים' שהוקמו קודם לכהונתו של ראש העיר הנוכחי, לבין עניינה של העמותה (כמו גם יתר מוסדות החינוך 'הייחודיים') שהוקמו לאחר מכן".

מה השורה התחתונה של הטור הזה? שכנראה אפליה בין מוסדות חינוך היא עניין שיש דרכים לתת לו הכשר משפטי. אה כן, ורוצו לחסן את הילדים. שיהיו בריאים.

עוד כתבות

ניצול שואה / צילום: רויטרס

פיצוי רטרואקטיבי: גרמניה תכיר בכ-8,000 יוצאי רומניה כניצולי שואה

הכרה זו תאפשר תביעת זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי רנטה וקצבה חודשית קבועה ● גמליאל: "נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו, בין שהם יוצאי רומניה ובין שהם יוצאי מדינות נוספות"

אסף רפפורט  / צילום: יח"צ

מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "לא הייתי יכול להיות משקיע, כי כמעט כל רעיון מגניב אותי"

אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מסביר בראיון ל"גלובס" מה עומד מאחורי האקטיביזם החברתי שהוא הכניס לסניף המקומי של החברה הגדולה בעולם, מספר על הבדלי הניהול בין סטארט-אפים לחברות ענק ומתאר את השינוי בשוק העבודה: "מבחינתי עובדים יכולים לעבור לגוגל אחרי שנתיים, ואז לחזור אלינו, כמו רילוקיישן" ● האזינו ל"רוד שואו" - פודקאסט ההייטק החדש של גלובס

מוריס קאהן, כרמל שאמה הכהן ודוד בנימין  / צילום: יוחנן הראל

מוריס קאהן מציין יובל לאפולו 11 ומסכם שבוע על חלל

וגם: יו"ר חברת החשמל מחכה למהפכת הקוצ'קוין, איך כדאי להעריך שווי של חברות קנאביס וההישג המרשים של השמאית ונהגת המרוצים

אורלי לוי / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

יו"ר העבודה עמיר פרץ מצרף את אורלי לוי-אבקסיס: "המדינה שכחה שכבות שלמות"

לוי-אבקסיס היא אחת הדמויות הפוליטיות המחוזרות ביותר בשבועות האחרונים ● לוי אבקסיס: "יודעים כולם שלא ניסיתי למכור את עצמי, לא עניתי לטלפונים ולא השבתי לעיתונאים, אבל בגלל הקדמת הבחירות, הגיעה השעה" ● מרצ: "עמיר פרץ חוזר על הטעות של אבי גבאי ומרסק את האפשרות לאיחודים בגוש השמאל"

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: המאמצים של ברק לא נושאים פרי, נתניהו פותח פער על גנץ

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף

ערעור בר רפאלי: לא מאבק נגד תשלום 8 מיליון שקל מס, אלא כדי לא להיכנס לכלא

אסור להתבלבל, המאבק שמנהלת הדוגמנית בר רפאלי היום בזירה האזרחית קשור בעבותות ברזל למאבק שהיא מנהלת בזירה הפלילית, במסגרתה הוחלט לאחרונה להעמידה לדין על שורת עבירות מס והעלמת הכנסות ● המלחמה של הדוגמנית המצליחה בזירה הפלילית, המלחמה לא להיכנס לכלא, מתחילה בזירה האזרחית ● פרשנות

הסדרה "עושים סדר" בנטפליקס / צילום: באדיבות נטפליקס, יח"צ

יש לכם ג'אנק בבית? מארי קונדו תעזור לכם לנקות הכול. גם את הנפש

יש לכם יותר מדי חפצים בבית? רוצים להיפטר מהם? הגיע הזמן שתכירו את שיטת מארי קונדו (קונמארי) שנאבקת באגרנות ומוסיפה לכך ארומה פסיכולוגית. האם אפשר "לקנמר" כל דבר, איזה חפצים צריכים למצוא את עצמם בפח ומה חושבים המתנגדים ● חשיפת מותג העל של השנה - ביום שלישי במדד המותגים ובוועידת MAD של גלובס

קוולקום / צילום: אלי סונג, רויטרס

הנציבות האירופית הטילה על קוולקום קנס של 242 מיליון יורו

ענקית השבבים קוולקום נקנסה, מפני שלדברי הנציבות תמחרה את מוצריה באופן שנועד לכפות על המתחרה שלה לצאת מהשוק ● מדובר בקנס השני שמוטל על החברה ע"י הנציבות ● קוולקום אמרה כי תערער על ההחלטה, שלדבריה "לא נתמכת ע"י החוק, עקרונות הכלכלה או עובדות השוק"

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במוצרים אלטרנטיביים לא כל המנהלים שווים

התחום הצומח של השקעות בנכסים אלטרנטיביים בחו"ל מצריך מיומנות גבוהה והיכרות עמוקה עם הנכסים ● מנהלי השקעות ישראלים בעלי מומחיות עשויים להניב למשקיעים ערך מוסף ואפילו תשואות עודפות, אם ינצלו את היתרונות היחסיים שלהם ● מנגד ניצבים מנהלים שהערך המוסף העיקרי שהם מעניקים הוא עצם הגישה לנכסים אלטרנטיביים בחו"ל ● כתבה שנייה משתיים

רותם סלע בפרסומת למזגני טורנדו / צילום:

סקר הפרסומות: חווה אלברשטיין בלב, רותם סלע בראש

הפרסומת לבנק הפועלים בכיכובו של קובי מרימה הייתה יקרה, מושקעת, מצחיקה וקיבלה תשבחות מהברנז'ה - אך מציגה ביצועים בינוניים ● לעומת זאת, חווה אלברשטיין עוררה באזז סביב הפרסומת החדשה שלה ל-yes, אבל בעיקר סביב בחירתה של הזמרת להשתתף לראשונה בפרסומת

פרופסור ענת אדמתי/ צילום: ענבל מרמרי צולם במלון NYX בהרצליה מרשת פתאל

"צוקרברג יותר חזק מרוב המנהיגים": פרופ' ענת אדמתי הקדישה חייה לקרב נגד הבנקים, עכשיו היא נלחמת בענקיות הטק

"אמזון, גוגל ופייסבוק לוקחות נתח שוק גדול מדי" ● "חברות הטכנולוגיה מעמידות במבחן את הדמוקרטיה" ● "למארק צוקרברג יש יותר כוח משיש לרוב ראשי המדינות" ● בראיון מיוחד ל–G פרופ' ענת אדמתי מסבירה איך תאגידי הענק הצליחו לבלבל את כולנו, מה המחיר שהציבור משלם, ומאיפה יכול להגיע השינוי

אהוד ברק באירוע של ישראל דמוקרטית בתל אביב / צילום: אמיר מאירי

ברק: איחוד עמיר פרץ ואורלי לוי עלול לסגור את הגולל על מפלגת העבודה

ברק שב וקרא לאיחוד הכוחות בשמאל: "טובת הגוש הייתה ונותרה איחוד רחב של כל הכוחות שבו. ניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה היחיד שחשוב" ● על האיחוד של עמיר פרץ ואורלי לוי: "אני מקווה שזה עדיין לא בלתי הפיך"

עורך דין  עודד ערן / צילום: איל יצהר

אין הפתעות באסיפה הכללית בפועלים: היו"ר עודד ערן קיבל אישור המוסדיים

בעלי המניות בבנק אישרו את מינוי הדירקטור המכהן ראובן קרופיק ואת נעם הנגבי, ד"ר דוד צביליחובסקי ודוד אבנר

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מיקרוסופט היכתה את התחזיות: גם ברווח וגם בהכנסות - המניה קפצה

ההכנסות הסתכמו ב-33.72 מיליארד דולר, מעל לתחזיות להכנסות של 32.77 מיליארד דולר ● החברה רשמה רווח למניה של 1.37 דולרים - מעל לתחזיות לרווח של 1.21 דולרים

האחים ויליגר / צילום: אביב חופי

אחרי שנתיים בתפקיד: סמנכ"ל הכספים של וילי פוד התפטר

אמיר קפלן, סמנכ"ל הכספים של וילי פוד, התפטר היום, כך מדווחת החברה לבורסה ●  מקומו מדווחת היום החברה על מינוי סמנכ"ל כספי חדש - יצחק ברבי, שהיה חשב ומשנה לסמנכ"ל הכספים בחברה ● החברה עוסקת ביבוא, ייצור ושיווק מוצרי מזון ונסחרת בשווי שוק של 323 מיליון שקל

תחנת כוח פחמית, צ'כיה, זיהום אוויר, איכות סביבה, התחממות גלובלית / צלם רויטרס / צילום: רויטרס

המהפכה הירוקה באירופה: "ניטרליות אקלימית" עד 2050

שלשום נבחרה אורסולה פון דר-ליין לנשיאת נציבות האיחוד האירופי, בעיקר בזכות הבטתה להביא "גרין ניו דיל" ליבשת עד 2050 ● מטרתה להפחית את גזי החממה, לצמצם תחנות כוח ולנטוע עצים רבים ● האם התכנית, שתעלה הון, תציל את העולם מההתחממות הגלובלית? ● האזינו ל"גלובסטוק" – פודקאסט מאחורי הכותרות

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה שלילית בבורסה: ת"א 90 נפל 1.2%, דלק צנחה בעוד 5.6%

דלק משלימה נפילה של 15% מאז ההודעה על עסקת שברון; נאלצה לצמצם את היקף הגיוס למימון העסקה ● חברת הדירוג פיץ' העלתה את תחזית דירוג האשראי של כיל מ"יציבה" ל"חיובית" ● חברת סייפ-טי דיווחה על קבלת "הזמנה משמעותית" מחברת תשתיות ישראלית

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

מנפלאות הפריים דיי: אמזון מכרה בטעות ציוד צילום ב-95 דולר במקום באלפי דולרים

חובבי צילום שעקבו אחרי מחיר המצלמות והעדשות הם המנצחים האמיתיים של פריים דיי - פריטים שעולים עד ל-13 אלף דולר נמכרו בטעות בפחות מ-100 דולר ● ההפתעה: אמזון תכבד את העסקאות

יאיר לפיד, פודקאסט לשבת / עיבוד תמונה: אפרת לוי

עם הגב לים: הפודקאסטים הטובים ביותר לסוף השבוע

כמה חם היה השבוע? ● מספיק חם כדי לקפוץ לטבילה בים, שלמרבה הצער מלא במדוזות  ● זאת הזדמנות נהדרת לשבת על הספה עם מזגן ולהינות מפודקאסטים שעשו לנו את השבוע ● פודקאסט לשבת ● האזינו

מאיר שפיגלר / צילום: שלומי יוסף

האם זה אחראי מצד הביטוח הלאומי להפסיק לקנות אג"ח ממשלתיות? העימות עם האוצר מגיע לרתיחה

בביטוח הלאומי הכריזו כי על רקע החשש לגורלו של המוסד בעתיד, הוא יפסיק להעביר עודפי גבייה למדינה ● באוצר מזהירים שהדבר יגדיל את הגירעון השנה ליותר מ-4% תוצר, והעימות מידרדר לפסים אישיים ● האם יימצא פתרון בחודשיים הקרובים?