שבוע המסחר בבורסות העולם צפויה להיפתח מחר בהמשך לאופטימיות שנרשמה לאחר פגישה שדווחה כטובה בשבוע שעבר בין הנשיא טראמפ לבין הבכיר הסיני, Liu He. שיחות הסחר צפויות להימשך גם היום. ביום המסחר האחרון המדדים בוול סטריט רשמו עליות של עד 0.9%, מדד הפחד (VIX) צנח בכ-10%, ובורסות אירופה ננעלו בטריטוריה הירוקה.
אלו האירועים שצפויים לרכז עניין השבוע בשווקים:
1. מלחמת הסחר: מרתון שיחות לפני הדד-ליין
נציגי המדינות, סין וארה"ב, בילו אתמול בדיונים של 7 שעות על מנת לקדם עסקה שתביא לסיומה של מלחמת הסחר בין הצדדים עוד לפני הדד-ליין שנקבע להפסקת האש, ב-1 במארס. מלחמת הסחר כבר פגעה בכלכלה העולמית, ואתמול היה זה היום החמישי ברציפות של שיחות בין הצדדים בסבב הנוכחי, הסבב הרביעי שבין הצדדים.
טראמפ סיפק ביום שישי האחרון התבטאות אופטימית בעניין, כשאמר כי יש סיכוי טוב מאד כי תושג עסקה והדד-ליין להפסקת האש יוארך, מה שימנע העלאת מכסים מ-10% ל-25% על מוצרים בהיקף של 200 מיליארד דולר המיובאים מסין.
טראמפ, ושר האוצר האמריקאי מנוצ'ין, אמרו בנוסף כי הושג הסכם בנושאי מטבע, אך לא סיפקו פרטים. נזכיר כי כבר בתחילת פברואר סין הביעה נכונות לרכוש פולי סויה מארה"ב בהיקף של 10 מיליון טונה.
כלכלני בנק פועלים מעריכים שלא יימצאו פתרונות לכל הסוגיות שבמחלוקת, אולם תושג התקדמות בתחומים רבים. "עצם ההתרחקות מתרחיש של הסלמה למלחמת סחר והמשך השיחות בין הצדדים גם אחרי פגישת טראמפ-שי מהוות חדשות טובות מבחינת השווקים הפיננסיים", כתבו כלכלני בנק פועלים. מדד הפחד ירד לרמה הנמוכה ביותר ב-4 החודשים האחרונים, המומנטום החיובי בא לידי ביטוי גם במדד ה-S&P500 שנמצא במרחק של 4.7% מהרמה הכי גבוהה שלו בכל הזמנים, אך האופטימיות בשוק המניות לא זלגה לשוק האג"ח - עקום התשואות האמריקני עדיין שטוח מאוד".
בלאומי שוקי הון סבורים כי תעריפי המכס הנוספים שהוטלו בשנה האחרונה יכולים להסביר רק חלק קטן מההאטה בצמיחת הסחר העולמי, ובהאטה העולמית. "האיום של תעריפים עלול לפגוע בפעילות דרך השפעתו על אמון עסקי והשקעות, אך הגורם העיקרי הוא ירידה בביקוש הבסיסי. במידה וזה המצב, הרי שגם נושא שיחות הסחר במידה ויוביל לפתרון של מלחמות הסחר, לא יוביל לעלייה בנפח היצוא העולמי", נכתב בסקירה השבועית של כלכלני לאומי שוקי הון.
"ההתפתחויות האחרונות בנושא מלחמות הסחר מעודדות ונראה שהנשיא טראמפ מוכן להאריך את השיחות מעבר לתאריך היעד ככל שיידרש. במסגרת ההבנות, סין הציעה להגדיל את רכישותיה של מוליכים למחצה בארה"ב, למשל. ההאטה בסין, שנובעת בראש ובראשונה מתהליכים פנימיים שונים של שינוי הרכב הפעילות וצמצום היקף החוב העסקי, נראה כגורם שימשיך למשוך את נפח הסחר העולמי כלפי מטה לאורך זמן, גם אם נושא מלחמות הסחר ייפתר", הוסיפו.
2. יו"ר הפד נואם בצל ההאטה
יו"ר הפד ג'ירום פאואל צפוי לשאת נאום ביום שלישי הקרוב, וזאת כשבוע לאחר פרסום הפרוטוקולים של חברי הפד שהדגיש את העלייה בסיכונים לצד התמתנות הלחצים האינפלציוניים. "להעלאת הריבית בהמשך השנה יידרשו שינויים מהותיים בתנאי המאקרו. מבט לשנת 2020 מלמד על אפשרות ממשית להורדה מסוימת בריבית", כתבו כלכלני לאומי שוקי הון בסקירתם השבועית. "במחצית השנייה של השנה הנוכחית צפויה עצירה בהפחתת מאזן הפד".
פרוטוקול ישיבת הפד מסוף חודש ינואר, שפורסם השבוע, חשף כי ההחלטה לאמץ עמדה 'סבלנית' באה בתגובה לחולשה בצמיחה הכלכלית העולמית (ובמיוחד באירופה ובסין), בהידוק התנאים הפיננסיים ובמקביל הפחתת הלחצים האינפלציוניים. בתגובה לסיכון להאטה עולמית חדה מהצפוי, מספר משתתפים עדכנו כלפי מטה את התחזית שלהם לצמיחה כלכלית והדגישו שהסיכונים להאטה גדלו. כמו כן, נאמר שהלחצים כלפי מעלה על האינפלציה מתונים מאשר היו בשנה שעברה. "נראה שהרף שהוצב להמשך העלאות הריבית בטווח הקרוב גבוה למדי, כאשר מספר משתתפים טענו כי יהיה מקום להעלות את הריבית רק אם האינפלציה תהיה גבוהה יותר מאשר בתחזית הבסיסית", כתבו בלאומי שוקי הון. "כתוצאה מכך צפוי שהפד יותיר את הריבית ללא שינוי במהלך החודשים הקרובים. באשר לאפשרות של עוד העלאה אחת בסביבות אמצע השנה או במחצית השנייה של השנה, זו תחייב שיפור משמעותי מאוד בנתונים, ובפרט המשך הירידה של מדד הלחץ הפיננסי לסביבה מאוד מרחיבה. לנוכח הציפייה להאטה נוספת בקצב הצמיחה ב-2020, צפויה במהלך 2020 הפחתת ריבית".
3. נתוני הצמיחה בארה"ב ברבעון הרביעי
נתוני המקרו השוטפים בעולם ובארה"ב ממשיכים להצביע על העמקת ההאטה בפעילות. נראה כי הירידה בפעילות העולמית מתחילה לתת אותותיה גם על ביצועי המשק האמריקאי. ביום שישי הקרוב יפורסמו נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2018 של הכלכלה האמריקאית. הצפי הוא לצמיחה של 2.4% ברבעון. נתון הצמיחה יפורסם לאחר שהנתונים שפורסמו בשבוע החולף תמכו במגמת ההאטה בפעילות הכלכלית בארה"ב. הזמנות מוצרים בני קיימא עלו אמנם בדצמבר ב-1.2%, אך עלייה זו היתה חלשה יותר מהצפי (1.7%). מלבד זאת, הזמנות הליבה עלו בשיעור נמוך מהצפוי, והזמנות מוצרי השקעה ירדו בניגוד לציפיות.
4. מאקרו
ביום שלישי בארה"ב יפורסם מדד אמון הצרכנים לחודש פברואר. הצפי הוא לקריאה של 125 נקודות, לעומת 120 נקודות בחודש הקודם. עוד יפורסמו נתוני התחלות הבנייה לחודש דצמבר, כאשר הצפי הוא לקריאה של 1.253 מיליון בתים, לעומת 1.256 מיליון בתים בנובמבר.
ביום רביעי בארה"ב יפורסם מדד התעסוקה של ה-ADP לחודש פברואר. בנוסף יפורסמו נתוני ההזמנות למוצרים ברי קיימא לחודש ינואר (צפי לעלייה של 0.2% בהמשך לעלייה של 1% בדצמבר).
ביום שישי יפורסם מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור בסין לחודש פברואר, כאשר הצפי הוא לקריאה של 49.5 נקודות, ללא שינוי לעומת הנתון של חודש ינואר. גם בגרמניה יפורסם מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור כאשר הצפי הוא ללא שינוי, על 47.6 נקודות. בגוש האירו מדד מנהלי הרכש יפורסם גם כן, כאשר הצפי הוא לקריאה של 49.2 נקודות, ללא שינוי לעומת ינואר. לצד זאת יפורסם מדד המחירים לצרכן (שנתי) ונתון שיעור אבטלה.
עוד יפורסם בארה"ב מדד ISM במגזר הייצור לחודש פברואר. הצפי הוא לקריאה של 55.9 נקודות, לעומת 56.6 נקודות בינואר.
5. הודעת הריבית של בנק ישראל
בשוק המקומי, בנק ישראל צפוי להכריז על גובה הריבית לחודש מארס ביום שני הקרוב, כאשר תהיה זו הודעת הריבית השנייה של הנגיד פרופ' אמיר ירון.
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מחזיקים בדעה הרווחת בשוק, כי לא נראה העלאת ריבית בקרוב. "בהתחשב בהתמתנות בפעילות הגלובלית, נתוני שוק עבודה חלשים יותר בישראל, פסימיות בתעשייה בישראל והמשך לחץ לייסוף השקל, קשה לצפות להעלאת ריבית", כתבו כלכלני לידר שוקי הון. עם זאת, בלידר מציינים כי יהיה חשוב לבחון את נוסח ההודעה: "למרות שהמשק ממשיך לצמוח בקצב 'נאה' שוק העבודה פחות 'הדוק' והסביבה הגלובלית פחות תומכת צמיחה בישראל", כתבו בלידר שוקי הון.
לאחר העלאת הריבית המפתיעה מצד בנק ישראל בנובמבר האחרון, ההודעה הקרובה, ביום שני הבא, לא אמורה לעורר עניין במיוחד, שכן הבנקים המרכזיים בעולם לא עושים קולות של העלאת הריבית, וקשה לראות מצב בו בנק ישראל מפתיע שוב עם העלאת ריבית כבר בשבוע הבא ומביא להתרחבות פערי הריבית.
לדברי דודי רזניק, לאומי שוקי הון: "סביבת האינפלציה בישראל לא צפויה לעלות הרבה מעבר לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. זאת, בשילוב העצירה הצפויה בהידוק המוניטארי בעולם, לא יאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית השנה יותר מפעם אחת לכל היותר".
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, כותב כי השאלה המרכזית שעומדת לפני החלטת הריבית היא האם נוסח ההודעה יעזור להפיג קצת מאי הוודאות לגבי הכוונות של בנק ישראל תחת הנגיד החדש, אמיר ירון. "סך הכל לפני חודשיים, לאחר הנאום הראשון של הנגיד החדש היה נדמה שבבנק ישראל שואפים לנורמליזציה ולהעלות את הריבית במידת האפשר. חודש וירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח הקונצרני לאחר מכן, בנק ישראל הפך מנץ ליונה עד כדי כך ששוק המק"מ מגלם כיום הסתברות של פחות מ-50% להעלאת ריבית בודדת ב-12 החודשים הקרובים. שינוי זה מעלה סימני שאלה בנוגע לקריטריונים שבנק ישראל החדש רואה לפניו ככאלו עם חשיבות גבוהה".
"המדיניות המוניטארית בארה"ב ובאירופה צפויה להיות מרחיבה יותר בעתיד"
גרינפלד מוסיף, כי "במידה והשווקים והשפעתם האפשרית על המשק הם אלו שהובילו לשינוי בתפיסה של בנק ישראל הרי שלאחר הצמצום במרווחי התשואות בשוק הקונצרני והראלי של פתיחת השנה בשוק המניות, בנק ישראל יכול להיות רגוע ולחזור לנקוט בטון מעט ניצי יותר. גם אם הסביבה הכלכלית הריאלית המקומית היא גורם מכריע, בבנק ישראל יכולים להיות מרוצים מהנתונים האחרונים שפורסמו כאשר אלו מראים שהצרכן הישראלי ממשיך ליהנות משוק עבודה הדוק ומעליה מהירה בשכר הממוצע. בנוסף לכך, לאחר מדד ינואר שהפתיע כלפי מעלה, האינפלציה חזרה לתחום היעד ונדמה שהיא צפויה להמשיך לשהות בו כאשר הסיכונים נוטים באופן ברור כלפי מעלה. מצד שני, הכלכלה העולמית ממשיכה להאט, מה שללא ספק ישפיע על המשק המקומי. יתרה מכך, המדיניות המוניטארית בארה"ב ובאירופה צפויה להיות מרחיבה יותר בעתיד כאשר הפד סיים כנראה את העלאות הריבית שלו או לפחות קרוב מאוד לשם וה-ECB קרוב יותר להרחבה כמותית נוספת מאשר להעלאת הריבית. בעקבות כך, השקל ממשיך להתחזק והוא כבר קרוב לרמתו (מול סל המטבעות) מאוקטובר. לכן, הודעת בנק ישראל מחר צפויה לשפוך מעט אור לגבי המשקל שבבנק ישראל נותנים לגורמים השונים, מה שעשוי לעזור להעריך את כיוון הריבית ואת תגובת בנק ישראל במידה וגורמים אלו ישתנו", כתב גרינפלד.
יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אלומות, צופה כי בנק ישראל עשוי להפתיע. "בנק ישראל יעלה את הריבית בקצב מהיר יותר בשנתיים הקרובות מחשש ששעון החול לנרמול המדיניות המוניטרית מתקצר". לדבריו, בדומה למקבילו האמריקאי, בנק ישראל נותן חשיבות לצבירת תחמושת על ידי העלאת ריבית כדי להתמודד עם המשבר הבא. הנחה זו מנוגדת לדעה בה מחזיק חברון ולפיה ריבית יש לעלות רק כשצריך, קרי כשהאינפלציה מאיימת, אך להערכתו ההאטה הכלכלית בעולם, וגם בשוק המקומי, מסמנת את סוף המחזור הכלכלי של הצמיחה הגלובלית שהחלה ב-2009 ועשוי להימשך עוד שנתיים לפחות, כך שחלון ההזדמנויות לצבירת נשק הולך ומצטמצם.