לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות
הימים, ימי בחירות. תקופה בה תשומת הלב הציבורית נתונה למועמדים השונים, לקמפיינים ולסקרים שמתפרסים חדשות לבקרים. תקופה זה היא הזדמנות מצוינת להעלות את הצורך להסדיר את התנהלותן של מפלגות, כך שיפעלו בשקיפות ובאחריותיות כלפי הציבור.
בימים שבהם קמות מפלגות חדשות, אחרות מתפצלות ואחדות מתאחדות, מתחדדת השאלה כיצד ניתן להבטיח שגופים אלה, שחובות השקיפות על הנעשה בהן מוגבלות, יפעלו על פי כללי המנהל התקין. הרי חברי המפלגות של היום הם חברי הכנסת, השרים וראש הממשלה של מחר. יחסים שנרקמים בתקופת הבחירות, הבטחות שניתנות וכספים שמעורבים הופכים להיות בעלי משמעות יתרה בימים אלה. אין לאפשר לימי הכאוס של הבחירות בהן כל מפלגה עסוקה בהשקת קמפיינים עתירי תקציב וגיוס אסטרטגים בעלי שם, למנוע מגופים אלה להתנהל באופן גלוי הניתן לפיקוח ציבורי.
חוק חופש המידע אינו חל על מפלגות. ישנם כללי דיווח אחרים, שאמנם יוצרים שקיפות מסוימת של גופים אלה, אך היא אינה מספיקה. מידע על מפלגות ניתן לקבל דרך רשות התאגידים, באמצעות עיון בדוחות מבקר המדינה ודרך המידע הוולונטרי שהן מפרסמות. מידע זה כולל מידע פורמלי כגון מטרות המפלגה ודרכי יצירת קשר עמה, וגם מידע מהותי, כגון פירוט נכסי מפלגה, דוחות כספיים וחשבונות לתקופת הבחירות. חלק מהמידע הזה יכול להגיע לעינו של הציבור באמצעות בקשת עיון וחלקו באתרי האינטרנט של הרשות והמבקר.
נראה, שעל פניו, ישנם מנגנוני דיווח לרשויות רלוונטיות, שמאפשרים פיקוח ובקרה. אם כך, מה הבעיה?
ראשית, מדובר במידע שמפוצל בין כמה גורמים. הוא אינו מוצג באופן יזום לציבור, אינו כולל את כל המידע אודות מפלגות ואינו מאפשר חיתוכים והשוואות. כמו כן, מבדיקה באתר רשם המפלגות לא כל המפלגות מספקות את המידע המחויב. אצל מבקר המדינה המצב לא טוב יותר. המידע אודות תרומות וערבויות מונגשות באופן חלקי ומאוד לא מתקדם, כלומר כזה שאינו מאפשר השוואות וחיתוכים. בנוסף, לא נמצא גורם שמרכז את התקשרויות המפלגה עם ספקים בכסף ובשווה כסף והמפלגות עצמן, באתרי האינטרנט שהן יוצרות מספקות מעט מאוד מידע מהותי, אם בכלל.
היום ישנה מודעות ציבורית רחבה לדרישה לשקיפות, לצד היכולות הטכנולוגיות שמאפשרות שיתוף מידע באופן נגיש וידידותי. ניתן לצפות שגם מפלגות יפעלו לפי סטנדרטים אלה באופן יזום. בנוסף, על הגופים הרגולטורים הרלוונטיים לפעול ליצירת אחידות בדיווחיות. אך לא רק אחידות, נדרש גם דיווח בזמן אמת ולא בדיעבד, ויש ליצור מנגנון של סנקציות לפיו ניתן יהיה "להעניש" מפלגות שאינן עומדות בחובות הדיווח.
את מהפכת השקיפות הובילו בראש ובראשונה ארגוני החברה האזרחית, שהפעילו לחץ מתמשך ומשמעותי על הרשויות והגורמים הרלוונטיים. ללא מאבקם העיקש, מידע רב היה ממשיך להיות מוסתר מעיני הציבור. הם קיבעו את הסטנדרט, ששקיפות היא בראש ובראשונה העמדת מידע באופן יזום, שאחריותיות ודיווחיות הם חלק בלתי נפרד מתפקידם של משרתי ציבור, והם אלה שיכולים להוביל את השינוי בכל הקשור לשקיפות מפלגות.
בראיון שנתן הנשיא ראובן ריבלין לפני הבחירות הקודמות הוא קרא לא להצביע למפלגות שאינן מתנהלות בשקיפות. דבריו יפים גם היום. הדרישה לשקיפות צריכה לבוא מהציבור בחוגי בית, במפגשים עם מועמדים ובקלפי. יש להמשיך את מהפכת השקיפות בישראל, ושקיפות מפלגות היא הצעד הבא המתבקש.
הכותבת היא מנהלת המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה
