יגאל סרנה והדיבה, פעם שנייה
יגאל סרנה נחשב לאיש אשכולות. עיתונאי מוערך, סופר קצת פחות. מה שפגום אצלו זה שיקול-הדעת. הוא שמאלן, אבל לא רגיל - קיצוני. וקיצוניות, הרי זה ידוע, היא לא תכונה טובה אצל מי שדבריו צריכים להיות שקולים ואמינים.
הקיצוניות של סרנה ושכמותו גורמת נזק לשמאל בכלל ולציבור העיתונאים בפרט. כי סרנה מוציא דיבה, ולא בפעם הראשונה. לא מזמן הוא חויב לשלם פיצויים והוצאות למשפחת נתניהו על פרסום משונה שבית המשפט ראה בו, בצדק, הוצאת דיבה.
סיפור מעליב ומשפיל
אולי אתם זוכרים את הסיפור של סרנה על בני הזוג נתניהו, לפיו באישון לילה הם רבו ביניהם, עד ששרה העיפה את בעלה מהמכונית. בלילה. באמצע כביש ירושלים החשוך והקרוב ליישובים ערביים.
אל הידיעה המרעישה לא התלוו שום ראיות. סיפור ללא הוכחות. סיפור מעליב ומשפיל ללא בסיס עובדתי.
סרנה, כדרכם של אנשים שהקיצוניות אוטמת את מחשבתם, לא קיבל עליו את הדין והגיש ערעור. והפסיד גם בערעור, כמובן. כי אתה לא יכול לצפות שבית המשפט יצדיק אותך כאשר הדברים שכתבת אינם מגובים.
מקור "מצוין" שלא הגיע
סרנה לא הסכים. הוא עמד על כך שהיה לו מקור מצוין מתוך השב"כ. אלא מה? כשהתבקש להביא את המקור, אמר שלא ניתן להביא אנשי שב"כ לעדות. כלומר, לא ראיות לא הוכחות ולא עדים, רק סיפור, מעניין כשלעצמו, אבל ללא הוכחות לאמיתותו.
שוחחתי אז בטלפון עם סרנה ואמרתי לו שלדעתי הוא גורם לשמאל ולתקשורת נזק גדול מאוד כשהוא מפרסם סיפור משמיץ שאינו ניתן להוכחה. הוא כמובן לא הסכים אתי, כדרכם של קיצוניים שמסכימים רק עם עצמם. חשבתי לעצמי שלא נורא, לפחות הוא למד לקח ולא יחזור על המעשה הפסול והמזיק. אלא ששכחתי שקיצוניים גם לא לומדים לקח.
משמש את נתניהו
אני קורא שבית המשפט המחוזי בירושלים שוב חייב את סרנה בהוצאת דיבה. הפעם על שכינה את קמב"ץ חברון, אשי הורוביץ, "נאצי". שוב אותה קיצוניות ארורה, שגורמת לאנשים להיסחף למחוזות אסורים.
נאצים הם נאצים, ולא ניתן, ואסור, להשוות אותם לשום דבר או אדם. כל השוואה כזאת רק מקטינה את הרוע והרשע המיוחדים במינם של הנאציזם. אני מאמין כי סרנה וכמותו מבינים זאת, אבל השנאה הקיצונית משבשת אצלם את המחשבה וההבחנה.
בסופו של דבר בא ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשתמש בחטאי סרנה, כדוגמה לטענותיו שהתקשורת היא "פייק ניוז" נגדו.
תודה לך, יגאל סרנה, על שאתה עוזר לראש ממשלתנו לתקוף את התקשורת.
