מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי
מפלגת מרצ וח"כ סתיו שפיר, ממפלגת העבודה, פנו כל אחת בנפרד אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר בדרישה לפסול את מועמדותם לכנסת של מיכאל בן ארי ושל תנועת עוצמה יהודית ככלל. מרצ הוסיפה פניה אל חברי ועדת הבחירות להצטרף לבקשתה של שפיר כדי להגיע למספר החברים הדרוש לדיוון בבקשת הפסילה. ועדת הבחירות רשאית להמליץ על כך ובית המשפט העליון בהרכב מורחב הוא הקובע הסופי.
בעתירת מרצ נכתב בין השאר כי חברי עוצמה יהודית "פעלו כדי ללבות את היצרים בזירות שונות. כך לאחר פיגועי טרור, עת ניצלו באופן ציני את רגשות הפגיעה כדי להסית לפגיעה באוכלוסייה הערבית ולקרוא קריאות עידוד לכך, עת ניצלו את מעמדם במגרשי הכדורגל ובזירות אחרות כדי לקרוא לביזוי שיטתי ומכוון של האוכלוסייה הערבית, הן בניסיונות החוזרים ונשנים 'להחיות' את דמותו ומשנתו של הרב כהנא, שתנועתו הוכרזה כארגון טרור, והן באמירות לפיהן אמנם ניתן לסגור את המבנים העילה העיקרית לדרישת הפסילה היא סעיף 7א לחוק היסוד: הכנסת - הקובע בין השאר כי 'רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, הסתה לגזענות'".
בעתירה מפורטים נאומים אמירות והתבטאויות מהעשור האחרון של בן ארי ושל איתמר בן גביר, מועמדי עוצמה יהודית ברשימת איחוד מפלגות הימין. בין העדויות שליקטו במרצ, תמיכה של בן ארי בגירוש ערבים, קריאות שלו להסרת הגבלות צהל בתקיפות ברצועה ולהרג אלפי פלשתינים. לבן גביר מייחסת העתירה אמירות לסתימת פיותיהם של חברי הכנסת הערבים חנין זועבי ואחמד טיבי שאותם כינה "מחבלים". לפי העתירה בשל אופייה של מדינת ישראל כ"דמוקרטיה מתגוננת": יש לקיים את הזכות לבחור ולהיבחר מבלי לפגוע בקיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך שלילת הסתה לגזענות והתמיכה במאבק מזוין נגד המדינה. דברי בן ארי ובן גביר לטענת מרצ עונים על הגדרת הסתה לגזענות בחוק: "ליבוי היצרים השיטתי על יסוד לאומי-אתני המביא איבה ומדנים ומעמיק תהום, קריאה לשלילה אלימה של זכויות, לביזוי שיטתי ומכוון של חלקי אוכלוסייה מוגדרים, המאובחנים לפי יסוד לאומי-אתני" .
שפיר מפנה את בקשת הפסילה של בן ארי ליו"ר הוועדה השופט מלצר בטענה כי בן ארי הוא "חבר בכיר וממיסדי ישיבת 'הרעיון היהודי' ששמה מופיע ברשימת ארגוני הטרור בארצות-הברית ומייסדה, מאיר כהנא, אף הורחק מכנסת ישראל ונאסר עליו להתמודד אליה בשל אותה פעילות ממש. מעבר לחברותו והיותו אחד ממייסדי העמותה, נבחר בן ארי באחרונה לשמש כחבר בוועדת הביקורת שלה - מה שמוכיח את הקשר הישיר והאינטנסיבי שלו לעמותה ורעיונותיה הבזויים", לדברי שפיר. "לא ייתכן שמי שקורא לטרנספר, הפרדה גזעית בין יהודים ללא יהודים, פגיעה אלימה בלא יהודים והינו שותף לארגונים שארצות-הברית, שותפתנו החשובה ביותר בעולם, מגדירה כארגון טרור של ממש - יכהן בכנסת ישראל. לא בכדי נתן המחוקק בידיך את הכוח לפסול מועמד המעורב בהסתה חמורה לגזענות. מקרה מובהק זה הוא גבול שאסור לחצות ואני מפצירה בך לפעול לשמירתו בהקדם".
בן גביר,עורך דין במקצועו, אמר ל"גלובס" כי עתירת מרצ ומכתבה של ח"כ שפיר מביכים ומהווים עלבון לעולם המשפט. ניכר שמרצ והעבודה במצוקת מנדטים ולכן מנסים לעסוק בגימיקים במקום במהות, לדברי בן גביר. הוא הוסיף כי שוב מתברר שמפלגות שמתהדרות בחופש הביטוי מתגלות כצבועות ומתחסדות וכפי הנראה בעיני מרצ לגיטימי לבקר את אבו מאזן מעודד הטרור ברמאללה אך לא לגיטימי שבכנסת ישבו אוהבי ישראל הפועלים למען מדינת ישראל.
סיכוייהן של העתירות להתקבל אינם גבוהים שכן בעשור הקודם בית המשפט העליון התיר לברוך מרזל, חבר "עוצמה יהודית" לרוץ לכנסת אף שנגדו הוצגו טיעונים דומים. השופטת מרים נאור קבעה אז כי אין להסתפק בליקוט קטעים מהתקשורת או המדיה החברתית אלא להציג מעשים של ממש כדי לבסס עילה לפסילת אדם או מפלגה.