חברות וחברי המשלחת בבית המשפט העליון של יפן / צילום: פרטי
משלחת לשכת עורכי הדין, מבקרת בימים אלה ביפן. במסגרת הביקור, נפגשו השבוע נציגי המשלחת עם שגרירת ישראל ביפן, יפה בן-ארי, ועם סגניתה, אירית סביון וידרגורן. במהלך הפגישה נדונו בין הצדדים עניינים הקשורים בין השאר, ביחסים שבין שתי המדינות.
בראש המשלחת עומד עורך דין שמעון כץ, המכהן כיו"ר ועדת האתיקה וועדת הנזיקין של מחוז ת"א בלשכת עוה"ד, כאשר המפגש עם שגרירת ישראל היווה מעין הקדמה לביקור שקיימה המשלחת בהמשך בביהמ"ש העליון של יפן.
לדברי בן-ארי, השיפור ביחסים בין ישראל ליפן, נעוץ בכך שיפן "גילתה את ישראל בעקבות סין" מבחינה כלכלית. לפי השגרירה, למרות הצמיחה המשמעותית שחלה מאז שנות ה-90 בהיקף הסחר בין המדינות, עדיין מדובר בהיקפים זניחים יחסית, לעומת היקפי הסחר שיש לישראל עם "שכנותיה" של יפן, סין והודו.
"הבאזז הזה, שישראל חדשנית הגיע ליפן", הכריזה בן-ארי בפגישה והוסיפה שרמת ההשקעות היפניות בישראל "צמחה פי 250" משנת 2013. בעוד שבשנת 2013 כולה השקיעו גורמים יפנים בישראל כ-24 מיליון דולר, כיום, עומד היקף ההשקעות הישירות והעקיפות בישראל על כ-6 מיליארד דולר, נאמר בפגישה.
השגרירה בן-ארי סבורה, כי נוכח "הקפיצה" בהיקף ההשקעות היפניות בישראל, ״לפתע הפכה יפן למתחרה רצינית וחזקה של הסינים, הגרמנים והבריטים״. לדבריה, כיום קיימות כ-80 חברות יפניות שפחו משרדים בישראל וכ-70 חברות ישראליות שעשו את הדרך ההפוכה ופתחו שלוחות שלהן ביפן. היא ממשיכה ואומרת שפועל יוצא לכך הוא כי היצוא מישראל ליפן גדל בשנה האחרונה ב-46%. השגרירה החמיאה לאומה היפנית ואמרה כי היא מאוד חכמה ו"דומה לנו", ולכן, שיתוף פעולה בין שתי המדינות הוא בעל פוטנציאל גדול.
למרות כל הסופרלטיביים והשיפור ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות, הודתה בן-ארי, כי ברחוב היפני לא כל-כך מכירים אותנו. "עדיין יש יפנים, לרבות חברות יפניות, שחושבים שהחרם הערבי עדיין מתקיים".
לאחר המפגש עם שגרירת ישראל, ביקרה המשלחת כאמור בבית המשפט העליון ביפן, בו מכהנים 15 שופטים (בהם 2 שופטות בלבד). במסגרת הביקור נמסר לגורמים במשלחת, כי שופטי העליון היפנים דנים בכאחוז אחד בלבד מתוך כ-11 אלף בקשות רשות ערעור על פסקי דין של הערכאות הנמוכות ביפן. לחברי המשלחת הוסבר, כי מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון רק 10 באים מהפרקטיקה המשפטית (שישה שופטים שקודמו וארבעה עורכי דין). חמשת השופטים הנותרים הם איש אקדמיה, שני שוטרים ושני פוליטיקאים אף הם בעלי השכלה משפטית, חלקם אפילו עורכי דין רשומים, אך כאלה שלא עסקו בכך בפועל.
בפגישה עם השגרירה נטלו חלק, בין היתר גם: עו"ד עזריאל רוטמן, יו"ר בתי הדין המשמעתיים של הלשכה; עוה"ד חיה מנע ובעלה חה"כ לשעבר עו"ד דוד מנע; עו"ד אמיר טיטונוביץ, חבר וועדת האתיקה של הלשכה ורעייתו עו"ד אידית טיטונוביץ, מנהלת הלשכות המשפטיות של נעמת בישראל; ואחרים. במפגש עם השגרירה נכחו גם עוה"ד: אברהם רובינשטיין, דוד גולן, זוהר רון, יואב קוק, ואחרים.
אלכס פסל יקבל 50 אלף שקל בחודש עבור פרויקטים במתחם בזן
אלכס פסל, מבעלי השליטה בחברת הזיקוק בזן (באמצעות חברת הפטרוכימיים) צפוי להתחיל ליזום ולקדם פרויקטים משותפים עם כמה מהרשויות המקומיות במתחם בזן שבאזור חיפה, ועבור כך אישרו לו בעלי מניות בזן תגמול חודשי של 50 אלף שקל. בזן (בתי זיקוק) מחזיקה בשליש ממניות השליטה של החברה העירונית המשותפת למתחם בזן, לצידן של הרשויות המקומיות של חיפה, קריית אתא, נשר וזבולון. חברה זו לא הייתה פעילה עד לאחרונה, אולם במסגרת הסכם פשרה סוכם כי יועברו אליה 30 מיליון שקל מתוך כספי היטלים ששילמה בזן בעבר.
פסל, המכהן כדירקטור בבזן, משמש גם כדירקטור בחברה העירונית המשותפת וכחבר בצוות שהוקם על-ידי הדירקטוריון שלה "כדי לדון בשירותים אותם תעניק החברה המשותפת במתחם בזן". כעת בבזן מעוניינים כי הוא יוביל את הפעילות במתחם המדובר וכחלק מכך "יעסוק בייזום וקידום פרויקטים משותפים עם הרשויות המקומיות, הן במסגרת החברה העירונית והן מחוצה לה". כן צפוי פסל לעסוק "בקידום התקשורת של החברה עם תושבי הערים והיישובים הסובבים את מתחם בזן". עיסוקים אלה, לפי בזן, צפויים "להוות תוספת משמעותית להיקף הזמן והמשאבים שפסל משקיע כדירקטור בחברה".
בהתאם, בעלי מניות בזן אישרו לפסל שכר חודשי קבוע של 28 אלף שקל, נוסף לתשלום שכרו כדירקטור בבזן ותשלום ההפרש בין סכומים אלה ועד לסכום של 50 אלף שקל לחודש, כאמור. חברת הפטרוכימיים, שבשליטה בה מחזיק פסל יחד עם צמד שותפיו דיוויד פדרמן ויעקב גוטנשטיין, מחזיקה ב-15.5% ממניות בזן, לצידה של בעלת המניות העיקרית - החברה לישראל של עידן עופר, עם החזקה של כ-33% מההון, ולשתי החברות הסכם לשליטה משותפת בחברת האנרגיה העוסקת בזיקוק נפט גולמי באזור מפרץ חיפה.
כחלק מאישור תנאי העסקת פסל, בעלי מניות בזן אישרו סעיף במדיניות התגמול של החברה, ולפיו "דירקטורים המועסקים על-ידי החברה בתפקיד נוסף או מקבלים ממנה שכר בדרך אחרת כנותני שירותים וכיו"ב, יהיו זכאים לשכר על-פי הנהוג בחברה לתפקידים דומים".
ההזדמנות שבגיל השלישי: רותמים את הטכנולוגיה למען האנשים שחשובים לנו
פעילות נוספת של חממת האימפקט TechForGood, המקדמת סטארט-אפים בעלי תרומה חברתית, הושקה אתמול במתחם RISE בתל אביב.
הפעם הושק המחזור השני של חממת AEON, בשיתוף עמותת מטב המציעה שירותי לשרותי טיפול ורווחה, לקידום סטארט-אפים המפתחים פתרונות טכנולוגיים עבור אוכלוסיית הגיל השלישי ולאזרחים ותיקים. עוד באירוע הכריזו השותפים על הצטרפותם של התאגיד הבינלאומי קימברלי קלארק ובנק לאומי, כנותני חסות, כאשר למקום הגיעו אורי בן שי, מנכ"ל קימברלי קלארק ישראל; שירה אלטשולר, מנהלת החדשנות של קימברלי קלארק; וחגי הוכברגר ראש אגף חדשנות בבנק לאומי. הוכברגר הדגיש את חשיבות התאמת הטכנולוגיה לאנשי הגיל השלישי, ועל האתגרים בתחום.
בן שי הצהיר באירוע, כי בשנת 2019, מתעתדת קימברלי קלארק להשקיע משאבים על מנת לאתר יזמים ומפתחים המעוניינים לחולל שינוי בר קיימה בתחום ההתנהלות העצמאית של אנשי הגיל השלישי. "יש לזכור כי מדובר במשפחות שלנו ובאנשים הכי קרובים לנו", אמר בן שי.
ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב, הזכיר כי: "בישראל יש היום כמיליון אזרחים ותיקים, שהם כ-11% מהאוכלוסייה. תוחלת החיים נמצאת בעלייה מתמדת והתחזית היא לעלייה משמעותית במספר המבוגרים ולשיעורם באוכלוסייה. לשינוי דמוגרפי זה יש השלכות רבות ולכן על מנת להיערך אליו נכון, חייבים לפתח מוצרים ושירותים רלוונטיים במגוון תחומים כמו בריאות, סיעוד, פתרונות דיור וכן חייבים להתייחס לסוגית הבדידות שהיא סוגיה מרכזית לאיכות החיים של המבוגרים. הסיבה שיזמנו את החממה היא שאני מאמין שישראל, שידועה בהיותה סטארט-אפ ניישן, חייבת להוביל גם בנושא טכנולוגיות למבוגרים, יש כאן אפשרות להשפיע באופן ישיר על איכות החיים של אנשים רבים ולשפר אותה באופן משמעותי באמצעות פתרונות טכנולוגיים. כדי שזה יקרה, חיוני לחשוף יזמים טכנולוגים לאתגרים ולהזדמנויות הרבות שיש בתחום".
עומרי בורל, מייסדת ומנכ"לית שותפה ב-TechForGood הזכירה כי מדובר בהזדמנות כפולה בשל יצירת אימפקט חברתי חיובי, לצד בניית חברות טכנולוגיה לשוק גדל ובעל פוטנציאל רווח גדול.
עוד נכחו: רן גרודצקי, שותף מנהל בקרן ברידג׳ס ישראל; אריק כבירי, בוגר המחזור הראשון של החממה, מייסד ומנכ"ל iSavta, המציע לוח למציאת מטפלים סיעודיים; עידו בנימין, מנהל הפיתוח העסקי חברתי בעמותת מטב; ניר שמעוני, מייסד ומנכ"ל שותף ב-TechForGood ועופר פלג, סמנכ״ל פיתוח עסקי בלאומיטק.
