אילן כרמית / צילום: יח"צ
ממסמך של הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות (ועדת גילאור) שהגיע לידי "גלובס", עולה כי הוועדה בראשות השופטת בדימוס, שולמית דותן, החליטה לפני שבועיים לפסול את מינויו של אילן כרמית כמנכ"ל בפועל של מכון התקנים, מינוי שלא הוסדר כנדרש בחוק. בהודעה שנמסרה לממלא-מקום יו"ר הוועד הפועל (הדירקטוריון) של המכון, המהנדס ישראל דוד, הנימוק העיקרי של הוועדה הוא, שכרמית הסתיר מפני הוועדה את החקירה הפלילית שנערכה נגדו במשטרה בחשד לעדות שקר בפרשת מצלמות המהירות.
"לפני הוועדה קיימות ראיות ברמה הנדרשת במשפט המינהלי לכך, שכרמית כשל בעדותו בבית-המשפט בעכו וכן בחוות דעתו. החקירה בחשד למתן עדות שקר נמשכת, וטרם הוחלט על-פיה אם לקבל את טענת כרמית בדבר טעות בתום-לב בעדותו, או להגיש כתב אישום נגדו", קבבעה הוועדה. "אולם הוועדה סבורה, פה אחד, כי יש בחומר שהונח לפניה כדי לבסס את הקושי במינוי המועמד לאור עקרונות המשפט המינהלי והנחיית היועץ. יהיה זה בלתי סביר לאשר את מועמדותו של כרמית כמנכ"ל בפועל של המכון".
לאחר שמ"מ יו"ר הוועד הפועל של המכון קיבל את ההודעה, הוא הכריז על כינוס דחוף של הוועד המנהל של המכון ביום חמישי הקרוב לצורך בחינת משמעותה. דוד הודיע בתחילת השבוע לעובדי המכון על סיום תפקידו בחודש הבא, והמכון נקלע לבעיה חסרת תקדים - בעיצומה של תקופת בחירות יש צורך לבחור מ"מ ליו"ר וכעת גם מ"מ למנכ"ל. בנוסף, מבקר המדינה מנהל מזה חודשים אחדים בדיקה במכון, כולל בפרשת המצלמות וניהול המכון.
במקביל, בכירים במכון הביעו דאגה מכך, שעלולה להיווצר בעיה משפטית בגלל פסילת מינויו של כרמית לתפקיד מנכ"ל. זאת בגלל החשש, שכל מסמך, תו תקן ואישור איכות ISO שעליו חתם כרמית כמנכ"ל בפועל, נחתם למעשה בחוסר סמכות. בכך, לטענתם, נשקפת סכנה של אחריות אישית ומשפטית של חברי הוועד הפועל, שלא מנעו את המצב של היעדר מינוי תקין ונתנו גיבוי לכרמית. לטענתם, גם המכון עצמו עלול להיות חשוף לסיכונים מגורמים שהסתמכו על אישורים של המכון. בנוסף, כרמית השתתף במכרזים למינויים בכירים במכון, וגם זאת לכאורה בחוסר סמכות, מה שעלול לגרום לערעורים על תוצאות מכרזים.
ממכון התקנים נמסר: " הנושא ייבחן על-ידי היועצים המשפטיים של המכון".
"לא אמר אמת"
כרמית מכהן מיוני 2017 כמ"מ מנכ"ל ללא שנערך ההליך הנדרש למינויו, למרות התרעות מצד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, על אי-תקינות המינוי. כפי שפורסם ב"גלובס" ("המנכ"ל מכהן בניגוד לדין", 27.11.18), במשרד היועמ"ש נטען תקופה ארוכה, כי מינויו של כרמית כמ"מ המנכ"ל לא הוסדר מעולם כנדרש בחוק, למרות שורה של דרישות מצד היועמ"ש.
משרד היועמ"ש הודיע למכון כי מדובר בהתנהלות חמורה, וכי "חרף הבהרות חוזרות ונשנות מטעמנו בנושא, ממאן הוועד הפועל של המכון להסדיר את מעמדו של כרמית. פועל יוצא של הדברים הוא שהמכון מתנהל כיום ללא מנכ"ל המכהן כדין, על כל המשתמע מכך. מדובר במצב חמור, בפרט נוכח היות המכון תאגיד ציבורי בעל סמכויות הסדרה ותפקיד ציבורי מרכזי במשק. לפיכך, עמדת זילבר היא כי על המכון להסדיר בדחיפות וללא כל שיהוי נוסף את מעמדו של כרמית כמנכ"ל (זמני או קבוע) של המכון".
כרמית העיד בביהמ"ש, כאילו הוא נכח בניסויים שנערכו בהולנד לקראת קביעת תו התקן למצלמות המהירות 3A המוצבות בכבישים, אולם הסתבר כי כלל לא נכח בניסויים. עד היום לא ברור איך יטופלו עשרות אלפי תיקים שהוגשו נגד נהגים על יסוד מצלמות אלה, ויש גם דוח חריף של השופט בדימוס דוד רוזן, הממונה על תלונות נגד הפרקליטות, בעניין זה.
שופט השלום בעכו, יעקב בכר, קבע בתחילת ספטמבר בהכרעת הדין כי "כרמית לא אמר אמת בביהמ"ש, בזמן שהעיד שהוא ואחרים מהמכון נכחו בניסויים שבוצעו בהולנד לצורך דיוק המדידה של המערכת". במהלך הפרשה טען כרמית, כי מדובר בטעות בתום-לב. הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות קבע כי "בחשד נגדו, הנוגע לליבת הפעילות של המכון, תפקידיו ואחריותו, יש כדי לפסול את מועמדותו של כרמית וכי "גם על-פי גישה מקלה כלפי כרמית - הוא התרשל במתן חוות דעת לא מבוססת שעה שזו מיועדת להליכים משפטיים. מ"מ מנכ"ל מכון התקנים הוא תפקיד שהממלאים אותו נדרשים למקצועיות, אחריות ומעל הכל לאמינות בלתי פגומה".
הוועדה הבהירה כי היא רואה חשיבות בשמירה על תדמית המכון ובשמירה על אמון הציבור בו. "כרמית הגיש שאלון לוועדה לעניין מינויו כמנכ"ל בפועל, ובו השיב בשלילה לשאלה אם נחקר באזהרה בידי משטרה במסגרת תיק חקירה שעדיין תלוי ועומד. זאת, על אף שנמסר לוועדה כי במאי 2018, ופעם נוספת בפברואר השנה, יום אחד בלבד לפני שהעביר לידי מזכירת הוועדה את השאלון העדכני המגובה בתצהיר - הוא נחקר באזהרה.
"טעות בתום-לב"
לבקשת "גלובס" לתגובה על נימוק הוועדה לפסילתו בגלל אי-הדיווח על חקירתו במשטרה, נמסר מטעמו של כרמית:
"אין זה ראוי לפסול מינוי של אדם בשל טעות בתום-לב. כעת, דירקטוריון מכון התקנים, שמכיר את הפרטים לעומקם ורואה את התמונה הרחבה, לרבות את האינטרס הציבורי ואת האינטרס להמשך פעילותו התקינה של המכון, יידרש לסוגיה".