אינטל קריית גת / צילום: אינטל ישראל
קרן אור לקריית גת: הוועדה הגאוגרפית שבמשרד הפנים לבחינת חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה י.ש. גת, ממליצה כי מלוא ההכנסות מהמתחם, שערכם נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ישולמו אך ורק לעיריית קריית גת. זאת בשונה מהמצב כיום בו העירייה נהנית רק מ-59% מההכנסות, כאשר היתר מתחלק בין המועצה האזורית יואב (18%), המועצה האזורית שפיר (17%), והמועצה האזורית לכיש (6%).
במסגרת הדוח ממליצה הוועדה כי השינוי בהכנסות יתקיים באופן הדרגתי כך שהחל משנת 2022 תקבל עיריית קריית גת 100% מההכנסות מאזור תעשייה. י.ש. גת, שם מצוי בין היתר מפעל אינטל, המשלם ארנונה שנתית בסך כ־50 מיליון שקל, המהווה לפי גורמים בעיר את המשענת הכלכלית האמיתית של קריית גת. על רקע ההודעה של אינטל העולמית מהשבועות האחרונים שבכוונתה להשקיע 40 מיליארד שקל בישראל, ובהגדלת הפעילות בקריית גת, ההכנסה מאזור התעשייה צפויה לעלות.
דו"ח הוועדה שהגיע לידי "גלובס" נמסר בימים האחרונים לרשויות השונות להתייחסותן. יצוין כי ועדת החקירה הודיעה לצדדים כי באפשרותם להתייחס לדוח עד אמצע מרץ, ולאחר מכן תתקבל החלטה סופית על ידי שר הפנים אריה דרעי. עם זאת, לאור המועד המתקרב של הבחירות הכלליות, צפוי כי החלטה סופית בעניין תתקבל רק לאחר כינון הממשלה הבאה. בשיחה עם "גלובס" הזהירו גורמים המעורים בפרטים כי המלצות הוועדה יובילו לכך שמועצות אזוריות ברחבי הארץ יחששו מכל ניסיון להקמת אזורי תעשייה משותפים.
"אם לא ישונה ההסכם נקרוס כלכלית"
ועדת החקירה, או בשמה המלא: וועדת החקירה לאיחוד רשויות, שמונתה על ידי משרד הפנים לצורך בחינת חלוקת ההכנסות בין עיריית קריית גת והמועצות האזוריות יואב, לכיש ושפיר, מאזור התעשייה המשותף י.ש. גת עמלה על מסקנותיה כשנתיים. הוועדה כללה 5 חברים, ובראשה עמדה יו"ר הוועדה רות יוסף, שבעבר שימשה כממונת מחוז מרכז במשרד הפנים. במסגרת עבודתה התכנסה הוועדה ל-3 ישיבות פומביות וביצעה 3 סיורים בשטח השנוי במחלוקת.
הוועדה מנמקת את השינוי עליו היא ממליצה, בשינויים המרחביים שצפויים בשנים הקרובות לעבור על העיר קריית גת, "ההופכת להיות עיר משמעותית במרחב שבין המטרופולינים", כלשון ועדת החקירה. הוועדה הוסיפה כחיזוק נוסף להמלצתה כי קריית גת "לוקחת על כתפיה חלק משמעותי בהרחבת היצע יחידות הדיור באזור זה".
בהקשר זה ציינה הוועדה, כי לעיר קריית גת יש שני הסכמי-גג לפיתוח של כ-15,000 יחידות דיור, רובן בצפון העיר. במקביל לכך מקודמות מספר תכניות רחבות-היקף למגורים על ידי גופים ממשלתיים, כך שבסה"כ צפויות להתווסף לעיר עד שנת 2040 כ-53 אלף יחידות דיור חדשות. במקביל, הוסיפה הוועדה, כי גם פארק התעשייה י.ש. גת ממשיך לצמוח, להתפתח ולקלוט מפעלים נוספים, כאשר הוא משווק כיום כ-600 דונם לתעשייה (מתוך 2000 דונם זמינים).
לפי דוח הוועדה מימוש מלא של יחידות הדיור וסך כל שטחי התעשייה בקריית תביא לירידה במ"ר תעשייה לתושב בקריית גת, ולעומת זאת, במועצות האזוריות צפוי שיפור משמעותי בנתון זה.
ראש עיריית קריית גת אמר לפני כחודש ל"גלובס" כי "כל יחידת דיור מעמיסה על העיר 10,000 שקל, בניגוד לשטחי תעשייה שמאזנים את הקופה. אם לא יבוטל הסכם חלוקת ההכנסות עם המועצות האזוריות, קריית גת תקרוס כלכלית".
סוף למאבק ארוך השנים?
למרות שלא מדובר בהחלטה סופית, נראה כי ההמלצה מהווה אות לסוף המאבק ארוך השנים, שניטש בין קריית גת למועצות האזוריות על חלוקת ההכנסות מאזור התעשייה בו נמצאת בין היתר אינטל. מפעל אינטל הקיים משלם בכל שנה ארנונה שמוערכת סכום של כ-50 מיליון שקל מתוך 70 מיליון שקל ארנונה שמשלם כל אזור התעשייה. כאמור כיום העיר מקבלת רק 59% מההכנסות הללו.
לפי המלצות הוועדה, בשנת 2019, תקבל קריית גת 74% מההכנסות, ב-2020 תקבל 90%, ב-2021 תקבל 98%, וכאמור בשנת 2022 תקבל העיר הדרומית 100% מההכנסות. ועדת החקירה נימקה את השינוי ההדרגתי בחלוקת הכנסות, בכך שהיא מבקשת לאפשר למועצות האזוריות להתאים עצמן לשינוי המוצע.
"העובדה שבקרב המועצות האזוריות קיימות מספר תכניות בשלות לפיתוח אזורי תעסוקה מניבים, אשר פיתוחם ישמור על איתנותן הפיננסית וייענה גם על קליטת האוכלוסייה החדשה המתוכננת בשנים הבאות, לא נעלמה מעיני הוועדה", צוין בדוח.
במילים אחרות, ועדת החקירה סברה כי "המרחב צפוי לעבור בשנים הבאות תהליך פיתוח מואץ, במהלכו יתווספו יחידות דיור רבות לעיר קריית גת, במקביל יתווספו עסקים חדשים באזור התעשייה י.ש. גת ויפותחו שטחי תעשייה משמעותיים ברחבי המועצות האזוריות נשוא המנדט".
בהמלצתה לנשל את 3 המועצות האזוריות מההכנסות, לקחה הוועדה בחשבון את איתנותן הפיננסית של 3 המועצות האזוריות. כך למשל במקרה של המועצה האזורית לכיש, שלפי הוועדה היא בעלת היציבות הכלכלית הנמוכה מבין השלוש, היא תיהנה מהכנסות עד לשנת 2021, זאת בשונה מהמועצה האזורית יואב שב-2020 תפסיק לקבל לחלוטין תקבולים מאזור התעשייה.
את המועצה האזורית שפיר מייצג עו"ד יוסי רייטר, את המועצה האזורית יואב מייצגים עוה"ד חן סומך ואריאל שיין ממשרד עוה"ד בראש סומך. מועצה אזורית לכיש וקריית גת לא היו מיוצגות.
יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג' "אני מבקש להפריך את הטענה ההזויה שהמועצות מבוססות כלכלית. המועצות האזוריות הסמוכות לקריית גת נשענות על מענקי איזון של משרד הפנים. הגישה הזו לקחת מרשות ענייה אחת כדי לתת לאחרת פסולה ולא עניינית, שמכניסה טריז בין רשויות.
משרד הפנים מקבל את הדוחות שלנו אחת לרבעון והמשרד יודע מה מצבה הכלכלי של כל רשות ורשות.
אנחנו כרגע עובדים עם משרד הפנים על קביעת מדד חוסן רשותי. ברגע שיהיה את המדד יהיה קל לבחון כל רשות עפי החוסן שלה. אם חושבים שנוותר בנושא הוועדות הגאוגרפיות, יש כאן טעות. אנחנו בעד שיתופי-פעולה, וככה צריך לעבוד, במשותף ולא במחטף".
ותודה לאינטל
הרקע לסכסוך הנוכחי מצוי בהחלטת אינטל העולמית עוד בשנות ה-90 להקים מפעל רחב-היקף בישראל, כאשר ממשלת ישראל החליטה כי מיקום המפעל יהיה בעיר קריית גת שנכללה באזור עדיפות לאומית. מאחר שלעיר לא היו שטחים מספיקים כדי להבטיח התרחבות עתידית של המפעל, נחתם בסוף 1995 הסכם בין העיר קריית גת למועצות האזוריות השכנות: שפיר, יואב ולכיש, על העברת 4,085 דונם משטח המועצות לתחום השיפוט של קריית גת, לטובת הקמת אזור תעסוקה משותף, ושתיקבע חלוקת הכנסות בין שלוש הרשויות.
מפעל הוקם, ועל פי הסכם חלוקת ההכנסות, 37.5% מהארנונה שולמו לקריית גת, ו-62.5% מההכנסות שולמו למועצות האזוריות.
בשנת 2003 פתחה עיריית קריית גת במאבק לביטול הסכם חלוקת ההכנסות, תוך נימוק כי בעיר מוקמות שכונות מגורים חדשות שמעמיסות על קופתה של העירייה, מבלי שתומכים בכך שטחי מסחר ותעסוקה נוספים שיאזנו את מצבה הכלכלי של העיר.
בשנת 2009 הוקמו שלוש שכונות מגורים חדשות - הבנים, גוגנהיים והפרחים, ובשנת 2013 נחתם הסכם-הגג המפורסם והראשון של המדינה עם עיריית קריית גת, שבבסיסו הקמת 7,600 יחידות דיור נוספות בשכונת כרמי גת. הסכם-הגג העלה את המאבק להילוך גבוה, ובשנת 2014 שונתה חלוקת ההכנסות באישור וועדת הגבולות, כך שקריית גת מקבלת מאז 59% מהארנונה, ושלושת המועצות את 41% נותרים (יואב - 18%, שפיר - 17%, 6% - לכיש).