המשרוקית של גלובס / איור: גיל ג'יבלי
לפני ארבעה שבועות השקנו את 'המשרוקית של גלובס', יחידה ראשונה מסוגה בישראל, הפועלת בתוך מערכת עיתון ומנהלת מערך סדור של בדיקת-עובדות כדי לדייק את השיח הציבורי. אבל מה זה אומר בדיקת עובדות? זה אומר שכל טענה עובדתית של איש ציבור נבדקת ומקבלת ציון על ציר שנע בין 'נכון' ל-'לא נכון'.
למה 'לא נכון'? למה לא 'שקר'? בדיקת-עובדות היא איננה בדיקת-כוונות. כשאנו ניגשים לבדיקה עובדתית ועניינית של התבטאויותיהם הפומביות של אישי הציבור, אין לנו דרך - וגם לא רצון - לתת ציון לכוונותיהם. ייתכן ודובר שגה בתום-לב, הוטעה או אפילו שיקר. עם זאת, אנו מאמינים שבמציאות בה הפצת מידע כוזב ככלי פוליטי שוברת שיאים חדשים של תפוצה ותחכום, וביתר שאת בתקופת בחירות, אין זה המנדט של בודקי-עובדות לקבוע נחרצות אם פוליטיקאי שיקר במהלך ראיון. אנחנו בודקים עובדות, והבדיקה היא לגופה של אמירה ולא לגופו של דובר. בסופו של יום, מה שחשוב זה אם האמירה נכונה או לא נכונה.
איך זה עובד בפועל? כל יום אנשי המשרוקית של גלובס מכסים כ-15 שעות שידור בממוצע, מאזינים לראיונות ברדיו ובטלוויזיה, ועוקבים אחר התבטאויותיהם של אישי הציבור ברשתות החברתיות.
מי שמתראיין יותר, "נתפס" יותר
העובדה כי מתקיים מדי יום ניטור רוחבי של ערוצי התקשורת המרכזיים ולצידו מיפוי של מוקדי השיח הציבורי מאפשרת לנו לבדוק את כל האמירות המתאימות לבדיקה, ולא רק את אלו שמשתלבות במצב הרוח הציבורי.
לפי נתוני חברת 'יפעת' לשנת 2018, שיעור הופעותיהם של חברי קואליציה ביחס לזה של יריביהם מהאופוזיציה היה 76% מול 24%. נתון זה מלמד כי קיים "חיסרון לגודל" מהבחינה הזו. ככל שאתה מתראיין יותר, קיים סיכוי גבוה יותר "שתיתפס" בשגיאה. עם זאת, כשבוחנים את הציונים שקיבלו אמירותיהם של נציגי מפלגות האופוזיציה מאז השקת 'המשרוקית של גלובס' מגלים שגם הם ברובם "נתפסים" בשגיאותיהם.
כך למשל חברי המפלגות השונות שמרכיבות את רשימת 'כחול-לבן' (יש עתיד, תל"ם וחוסן לישראל) קיבלו עד כה את הציונים 'לא נכון', 'לא נכון ברובו' ו-'חצי נכון'. מי קיבל מאיתנו בשבועות האחרונים חיזוק חיובי בכך שאמירתו המדויקת הוצגה לראווה? שר האוצר משה כחלון בנוגע לתקציב הבריאות וחבר הכנסת אביגדור ליברמן בנושא דת ומדינה. אז מה? אפשר לטעון שאנחנו בעד 'כולנו' ו'ישראל ביתנו'? ממש לא.
כפי שפרסמנו לפני חודש - "אנחנו מתייחסים לכל בדיקה ולכל ציון בפני עצמם, ובודקים את מה שבא, מתי שבא. לכן, גם אם לעתים מתקבל רצף של בדיקות שעוסקות בצד אחד של המפה הפוליטית, זו אינה הטיה, אלא דווקא ההפך - מדובר בדבקות במטרה שלנו".
חקירות נתניהו מובילות את השיח הציבורי
רוב האמירות שנבדקו בחודש האחרון הן מתחומי החוק והמשפט, ולא בכדי. החלוקה שמתקבלת מזקקת לנו תמונת-מציאות שאיננה רק עובדתית אלא גם כזו שמשיקה לאווירה הציבורית שמתהווה במערכת הבחירות הנוכחית וגם הולמת את נושאי הסיקור השונים. הבטחות בחירות, ציון והבלטת הישגיהם של השרים מסיעות הקואליציה בתחומי המדיניות שבאחריותם, וכמובן חקירותיו של ראש הממשלה וההמתנה להכרעתו הצפויה של היועץ המשפטי לממשלה. הכול פה, אבל מבעד לפריזמה עובדתית.
לדוגמה, טוענים שיש משבר במערכת הבריאות הציבורית? ייתכן, אבל בואו קודם נבדוק אם מנכ"ל משרד הבריאות מדייק כשהוא טוען ש"ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא הנמוכה בעולם". הוא לא. וגם כשח"כ דוד ביטן מאמין שהדלפות מחקירות הן עבירה פלילית של גם של מי שמדליף וגם העיתונאים שמפרסמים? יכול להיות שזו האמונה שלו, אבל במישור העובדתי הוא רק בחצי הדרך.
המקרה שהוכיח את חשיבות העובדות
אנו שמחים לראות בתקופה האחרונה יותר ויותר כלי תקשורת שמאמצים את השיטה. התגובות של גולשים ברשתות החברתיות ושל אנשי תקשורת שונים מוכיחות כי הטענה לפיה אנו חיים בעידן שבו "העובדות לא חשובות" היא מגוחכת לא פחות מאשר שהיא מסוכנת.
דוגמה טובה התרחשה לנגד עינינו רק בימים האחרונים סביב סוגיות 'הבלוק הטכני', 'הגוש החוסם' והסכמי העודפים עם המפלגות הערביות. פוליטיקאים רבים שיגרו לאוויר אמירות לא מדויקות במקרה הטוב, ולא נכונות במקרה הפחות טוב. אלא שמייד קמו קולות זעקה שהתריעו על כך, גם ברשתות החברתיות וגם באמצעי התקשורת. קולות אלו מהווים ביטוי מוחשי להבנה כי שיח עובדתי וענייני הוא חיוני להיותנו חברה דמוקרטית עם דופק. חיוני לא פחות בעינינו להיצמד לעובדות גם כשהוויכוח מתחמם.