רשימת כחול לבן לכנסת: אשכנזי, לפיד, גנץ ויעלון / צילום: כדיה לוי
הבוקר (ד') מתפרסמים נתונים נוספים מן ההסכמים שבין המפלגות. זאת לאחר שאתמול בלילה פרסמנו ב"גלובס" את תמצית ההסכם בין הבית היהודי, עוצמה יהודית ואיחוד לאומי (המכונים איחוד מפלגות הימין) - הסכם שבגיבושו היה ראש הממשלה נתניהו מעורב עד צוואר. במסגרת ההסכם יקבל נציג מפלגת עוצמה יהודית את תמיכת הקואליציה העתידית למינויו לועדה למינוי שופטים. האפשרויות הן שאיתמר בן גביר או מיכאל בן ארי, ייצגו את האופוזיציה בוועדה (הנציג הנוסף של הכנסת בוועדה, הוא איש קואליציה).
ההסכם של מפלגות הימין והפרטים הנוספים שמתפרסמים כעת, מפורסמים לפי הוראת השופט העליון יו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר. יצויין שהחלטת מלצר התקבלה בהסכמת כל המפלגות כמעט, למעט יהדות התורה וזהות של משה פייגלין. זו היא החלטה תקדימית כאשר בעבר פורסמו הסכמים קואליציונים בלבד, אליהם הגיעו הסיעות לאחר מערכת הבחירות. אין כיום חובה חוקית לפרסם את ההסכמים בין המפלגות לפני הבחירות.
הסכם איחוד סיעות הימין
הסכם זה כולל פרטים נוספים. הצדדים מפרטים את הסכמתם ל"בלוק טכני", והתפצלות הסיעות מיד לאחר הבחירות כך שעוצמה יהודית תהיה סיעה באופוזיציה. עוצמה יהודית מוותרת בהסכם על ייצוג במוסדות הלאומיים כך שהאיחוד הלאומי, בראשות בצלאל סמוטריץ׳, יזכה לייצוג שם. כאמור, אם האיחוד הלאומי והבית היהודי ישבו בקואליציה, הם יפעלו לבחירת בן גביר או בן ארי כחבר בוועדה למינוי שופטים.
עוד בהסכם: "הצדדים ישתפו פעולה לצורך כריתת הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, בתמיכה למפעלים המיטיבים עם הציבור ובהתאם לכל דין".
הסכמה נוספת היא בנוגע להתפטרות שרים (החוק הנורווגי). מפלגות הימין מתחייבות לשנות את חוק יסוד הממשלה, כך ששני שרים יוכלו להתפטר והשאיפה היא, שרפי פרץ, ובצלאל סמוטריץ יתפטרו מן הכנסת ובמקומם יכנסו כמה שיותר נציגים, בשאיפה לפחות עד למקום ה-8 בו מוצב בן גביר.
ההסכם בין הליכוד לבין ח"כ בן דהן, מטעם הבית היהודי
הסכם פוליטי זה נחתם בין ח"כ דוד ביטן, מטעם הליכוד, לבין ח"כ אלי בן דהן, אשר לצורך כך הצטרף למפלגת אח"י (ארץ חברה יהדות). בן דהן, היה חבר מפלגת הבית היהודי, אך כדי שהליכוד יסייע לבית היהודי, בראשות רפי פרץ, ולאיחוד הלאומי להכניס כמה שיותר אנשים מעוצמה יהודית, הסכים הליכוד לקבל לשורותיו באופן מלאכותי וזמני את ח"כ בן דהן. לצורך כך, כאמור, נטל בן דהן את מה שהיתה פעם מפלגתו של אפי איתם, "אח"י" ובאמצעותה חתם הסכם עם הליכוד.
בהסכם מפורט שכל ניהול הקמפיין יהיה בידי הליכוד וכי אח"י, נמצאת אך ורק במקום 28 ברשימה. "מערכת הבחירות של שתי המפלגות תנוהל על ידי מטה הבחירות המרכזי של תנועת הליכוד. הליכוד ינהל את מערכת החשבונות. כל ההתחייבויות והמערך הכספי של הרשימה המשותפת (ליכוד ואח"י), יבוצעו כולם, בלי יוצא מן הכלל, באמצעות מנהלת הכספים של גזברות הליכוד, שתהווה את גזברות מטה הבחירות המרכזי".
ההסכם ממשיך ומפרט את הבעלות היחידה של הליכוד על מימון הבחירות, בהם גם הכספים שיוקצו במימון בחירות למנדט היחיד של אח"י. "במידה ויהיה צורך להחזיר את המקדמות, מנהלת הכספים של גזברות הליכוד, תישא בהחזרם".
באשר להמשך הדרך, בנוגע למימון השוטף אחרי הבחירות, אח"י (בן דהן) תתפצל ובן דהן יהיה אחראי בנפרד לפיקוח על חשבונות המנדט היחיד הזה. עוד בהסכם, מובעת הדומיננטיות של הליכוד בניהול הכולל, הם שישאו בחובות, ככל שלא הוצאו על ידי אח"י, והם ישאו בקנסות, אם יהיו.
לאחר הבחירות בן דהן "יהיה רשאי לבקש להתפלג ולאחר קבלת בקשתו הצדדים יפעלו כשתי סיעות".
הסכם בין יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם
בהסכם הפוליטי בין שלוש מפלגות אלה, שירוצו בבחירות תחת השם כחול לבן מצויינים שמות מנהלי התקציב: גיל סגל (יש עתיד), אגאי יחזקאל (חוסן) ומרדכי שוקרון (תל"ם), והם יהיו מוסמכים לקבוע את תקציב הוצאות הבחירות של המפלגה המאוחדת.
"כל אחת משלוש המפלגות מתחייבת להעמיד לטובת מערכת הבחירות את חלקה בתקציב, שייקבע בידי מנהל התקציב… ביחס חלוקה של 43% יש עתיד, 45% חוסן לישראל ו-12% תל"ם". עודפים מן התקציב או גירעון, יחולקו לאחר הבחירות ביחס הנ"ל ובלבד שאם זה גירעון מדובר בהוצאות שאושרו לפי המנגנון המוסכם.
עוד הסכימו 3 הצדדים כי מנהלי התקציב יקבעו אילו מבין ההוצאות שהוצאו לפני החתימה על ההסכם, תכללנה במסגרת התקציב וכל מפלגה תהיה אחראית לסגור התחייבויות מול ספקים אותם שכרה לפני האיחוד, ואשר לא יכנסו בתקציב המשותף.
סעיפים נוספים בהסכמה בין המפלגות נוגעים לחלוקת מקדמות מימון מן המדינה, ניהול חשבונות לפי כללי מבקר המדינה, בנפרד, וכי לעניין מימון שוטף בכנסת ה-21, הם יחשבו סיעות נפרדות. "שלוש המפלגות מסכימות כי מצב חלוקת המנדטים ביניהן, כפי שיתברר לנוכח תוצאות הבחירות, ובהתאם לשיוך המפלגתי הוא שיקבע את המימון השוטף שתקבל כל אחת מהן לאורך כהונת הכנסת ה-21 ולא יחול שינוי גם אם יופעל החוק הנורווגי (התפטרות שר - ט"ש)".
ההסכם בין אגודת ישראל ודגל התורה
ההסכם בין אגודת ישראל ודגל התורה פורסם בהוראת השופט מלצר וזאת על אף התנגדות שתי המפלגות. בהסכם כלול הסדר מימון שוטף בין שתי הסיעות והסכם הוצאות בחירות לפי החוק. בהסכם עליו חתמו משה גפני (דגל) ומאיר פרוש (אגודה), מצויין שכל אחת מן הסיעות ינהלו את ההכנסות וההוצאות בנפרד בתקופת הבחירות. וכל מפלגה תהיה אחראית בלעדית לגירעון או זכאית לעודף בנפרד. תקציב הבחירות של כל אחת מן המפלגות לא יפחת מ 5.2 מליון שקל. תקרת הוצאותיהן במשותף, לא תעלה על תקרת ההוצאות המותרת לפי חוק של 12 יחידות מימון. "לעניין הוצאות משותפות של שתי המפלגות, כל מפלגה תישא במחצית ההוצאה וההוצאה תיפרע על ידי שתי המפלגות, או על ידי אחת מהן וקיזוז או על ידי המפלגה שתקבל החזר כספי מן האחרת".
ההסכם במפלגות הערביות
בהסכם הפוליטי בין חד"ש, בראשות איימן עודה,לבין תע"ל, בראשות אחמד טיבי, נידונים היבטים תקציבים של ניהול מערכת הבחירות. "מוסכם כי כל מפלגה תנהל את הכנסותיה ואת הוצאותיה בתקופת הבחירות בנפרד", נכתב בהסכם. "כל מפלגה תהא אחראית בלעדית לגירעון או זכאית לעודף לפי העניין. תקציב הבחירות של כל מפלגה לא יפחת מ-2 מליון שקל ותקרת ההוצאות של שתי המפלגות במשותף לא תעלה על התקרה המותרת של 10 יחידות מימון".
ההסכם הפוליטי בין רע"ם (רשימה ערבית מאוחדת, מנסור עבאס) לבין בל"ד, גם עוסק בהיבטים תקציביים. המפלגות מסכימות לחלק את הכסף לפי מספר ח"כים בכנסת היוצאת, כלומר 50%:50%.
הם מציינים ש-30% מן התקציב מימון מפלגות יוותר בחשבון משותף של שתי המפלגות כדי לממן הוצאות פרסום ו-70% מן הכסף יועבר לחשבונות הבנק הנפרדים של שתי המפלגות למימון אחר, לפי שיקול דעת נפרד.