צמח מפעלים ומשקי עמק הירדן הודיעו על כוונתם לפתוח קרן הון סיכון להשקעה בחדשנות, בעיקר בתחומי המים והחקלאות, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. הסכום שתגייס הקרן יתמוך בסטארט-אפים שיוקמו במרכז כנרת אגרוטק, הנבנה בימים אלו, ואולי אף יתרחב לחברות פעילות בעמק הירדן.
היוזמה להקמת הקרן ובניית מרכז כנרת אגרוטק היא חלק מתהליך ההתחדשות שעובר אזור התעשייה בצמח: המרכז החדש יכלול פארק תעשיה שייפתח במאי לחברות בתחום החקלאות, ויהיו בו מעבדה (השייכת למכללת כנרת אך תעמוד לרשות המרכז), מתחם חברות סטארט-אפ ובית ספר לחדשנות ויזמות.
המרכז מוקם בהשקעה של צמח מפעלים וחברת משקי עמק הירדן, בניהולם של המנכ"ל מנשה שלום והיו"ר טל ישועה. את מרכז כנרת אגרוטק מנהל אלעד שמיר, יזם חברתי ועסקי, בעבר מייסד ומנהל תוכנית לשילוב נוער בסיכון בשירות הלאומי ומנהל השירות הלאומי בחברה הערבית. יו"ר החברה הוא קלמן קאופמן - יו"ר חברת צמח-כנרת השקעות ופיתוח. קאופן היה ממייסדי KLA, סגן נשיא עולמי אפלייד מטיריאלס וממקימי Fiver. בצוות ההקמה של המרכז שותף גם פרופ' שמעון גבשטיין, נשיא מכללת כנרת.
"זקוקים לתמיכה כבר משלב הקדם-סיד"
"המטרה שלנו היא לשנות את פני אזור העמק והכנרת", אומר ישועה. "לפני כמה שנים ניתחנו את הדוחות הכספיים של החברות וגילינו כי אם מחיר המים יעלה בעוד חצי שקל בלבד, האזור ייקלע למצוקה קשה. אנחנו רוצים ליצור סביבת הייטק עם דגש על חקלאות וטכנולוגיות מים, שהם התחומים בהם אנחנו מתמחים. בכוונתנו לייצר 50 מקומות עבודה איכותיים בתוך חמש שנים, משום שכיום כ-1,500 מהנדסים שגרים בכנרת ובעמק נוסעים מדי יום ליוקנעם, חיפה או תל אביב".
מי המשקיעים בקרן?
שמיר: "גייסנו הון ראשוני מגורמים פילנתרופיים, אנחנו לקראת סגירת השקעה עם גורם אסטרטגי ויתר הסכום יגוייס ממשקיעים פיננסיים, בהשתתפות של ישובי עמק הירדן וצמח מפעלים, שישקיעו יחד עד 10 מיליון דולר".
באילו תחומים ובאילו שלבים תשקיע הקרן?
שמיר: "החברות בתחום החקלאות באזור שלנו זקוקות לתמיכה כבר משלב הקדם-סיד. תושבי המרכז יכולים לגייס מחברים ומשפחה אבל היזמים כאן מגיעים לעיתים קרובות מקיבוצים ומושבים בהם להורים ולחברים אין סכומים שיוכלו לסכן. במקום שהם יעברו למרכז אנחנו רוצים שהם יקימו את העסקים כאן.
"הקרן שנגייס תשקיע בשלב הסיד ובעיקר בסבב A, שהוא הסבב המאתגר ביותר עבור חברות אגרו-טק, כי זה השלב של ההשקעה הגדולה - במפעלים, בשיווק - ובתחום הזה התהליכים ארוכים ונדרש זמן עד שמגלים אם ההשקעה צלחה".
אילו סוגי חברות אמורות להצטרף ליוזמה?
שמיר: "אחת החברות היא חברת עיבוד תמונה, שפיתחה תוכנה המאפשרת ליצור מתוך צילום של מטע 'תעודת זהות' למצבו של כל עץ כדי לשפר את התנובה שלו. חברה אחרת מפתחת רקמת דג משובטת מתאים של טונה. כמו כן יש לנו חברות בתחום אנליזה של קרקע, טיהור מים, חברה נוספת היא בתחום אבטחת הסייבר, וזיהתה את הלקוחות החקלאיים כלקוחות פוטנציאלים".
ישועה: "מבחינתי העיקר הוא ההשפעה החיובית על האזור. התרומה לפעילות שלנו היא בשימור כוח האדם באזור, ביצירת מרכז ידע".
שמיר: "היום כבר לא משנה לסטארט-אפ אם הוא בתל אביב או שעתיים ממנה, הרי עיקר הפעילות הפיננסית היא ממילא מול השוק העולמי. לחברות שמוקמות כאן תהיה נגישות לפיילוטים על מגוון גדול של סוגי קרקע, מים וצמחים"
עד כה זוהו ונמצאים בשלבים שונים של מו"מ 16 מיזמים בשלבים שונים של פיתוח שיתמכו על ידי מרכז החדשנות, קרן הפרה-סיד הפילנתרופית וקרן הון הסיכון. זאת, בנוסף לחברות מבוססות שיקימו מטה או שלוחה באגרופארק ההולך ונבנה. אירוע ההשקה של הפארק יתרחש ביום חמישי הקרוב.