מתחילים באופיום, מסיימים עם קנאביסבסוף שנות ה-90 הייתי בכנס ביומד בארה"ב, וביקרתי במתקן של חברת טבע. מהביקור, זכור לי האזור המאובטח והמוגן שבו נשמרו משככי הכאבים על בסיס אופיואידים שטבע החלה אז לשווק. לפי הערכות, ב-1991 נרשמו כ- 76 מיליון מרשמים למשככי כאבים. ב-2016 עלה המספר ל-289 מיליון מרשמים. לפי גוגל, מחיר התרופות הנפוצות למרשם נע בין 20 דולר ל-120 דולר. אין פלא שהמוצר הזה היה לאחד ממנופי הצמיחה בתעשייה הגנרית, ומגלגל כ-5 מיליארד דולר בשנה.
מה שהחל כפתרון רפואי לאנשים הסובלים מכאבים עזים, הפך למגפה שמתפרסמת בוויקיפדיה תחת הערך Opioid epidemic - מגפת האופיואידים.
קרוב ל-80% ממשככי הכאבים על בסיס אופיואידים הנמכרים בעולם, נמכרים בארה"ב. למה דווקא בארה"ב? כי מבנה ביטוח הבריאות בארה"ב הוא כזה שעבור מרבית האנשים דלי-האמצעים הביטוח מכסה כדורים, אבל כמעט לא דבר מעבר לכך. התוצאה היא, שאנשים מקבלים כדורים לזמנים ארוכים יותר ויותר במינונים גדלים, כך שההסתברות להתמכרות - די גבוהה.
השלכות המגפה הזו הן דרמטיות לפרט, למשפחה ולקהילה, והן הרסניות גם לכלכלה, מעבר להכנסה לחברות התרופות. לפי ההערכות, כ-72,000 אמריקאים מתו ב-2017 מצריכת-יתר של סמים. העלויות הנגזרות מהמגפה הזו, כולל טיפול בהתמכרויות, טיפול בילדים של מתמכרים, אובדן ימי עבודה, וכן הלאה - הסתכמו ב-2015 בכ-504 מיליארד דולר. זה הון עתק.
מחקר מ-2014 מצא שבמדינות בארה"ב שבהן קנאביס רפואי היה חוקי, מספר מקרי מוות כתוצאה ממנת-יתר של אופיואידים, היה נמוך ב-25% מבמדינות שבהן הוא לא היה חוקי. ככל ששוק הקנאביס ייכבש על-ידי חברות התרופות, כך הלובי שמשמר את השימוש באופיואידים יישחק, ומשככי כאבים על בסיס קנאביס או CBD יכבשו את מקומם.
שכיחות השימוש בקנאביס רפואי גדלה בהתאם לשיפור שחל בטיפול בהארכת החיים של חולי סרטן, ובצורך המתמשך בשיכוך כאבים. האפקטיביות של קנאביס לשיכוך כאבים, ולמניעת בחילות שהן תופעת לוואי נפוצה של הטיפולים הכימותרפיים, הפכה אותו לכמעט סטנדרט טיפולי במקרים שכאלו.
בשלב זה, ריבוי האינדיקציות טוב לתעשייה. לכאורה, זה פשוט: ככל שיש יותר ביקוש, כך טוב יותר לשרשרת האספקה - למגדלים, ליצרנים ולמפיצים. ריבוי האינדיקציות והתפתחות צורות דרכי השימוש בתרופה מעודדים גם את התפתחות השוק של צריכת פנאי, תיירות קנאביס וכו'. ריבוי הנישות בשוק מאפשר כיום, ויאפשר בקרוב, להרבה אנשים להתפרנס מהתפתחות התעשייה.
ככל שיותר חברות ישקיעו בהבנת ההיבטים הרפואיים של השפעת הקנאביס, ככל שיותר רגולטורים יקבעו את חוקי המשחק המאפשרים לשוק להתפתח, כך ייקרו כנראה מספר תהליכים: יתפתח ייצור סינתטי מבוקר של החומרים הפעילים, יתועדו ויתבהרו תופעות הלוואי הנגזרות משימוש ממושך. הפיקוח והרגולציה יחלקו את השוק בין חברות ה-High end המייצרות מוצרים ברמה שדורשת תעשיית התרופות, ויגבו מחירים בהתאם, לבין חברות המתמחות במוצרי פנאי.
גם בתחום הפנאי, רמת הפיקוח תעלה לרמה המקובלת בתחום המזון והמשקאות, אבל בשוק זה רמת המיתוג ושרשרת ההפצה יהיו אלו שיקבעו מי השחקנים שייעלמו ומי אלו שייקחו את מרבית הקופה. בטווח הארוך, כפי שראינו בתעשיות אחרות, השחיקה העיקרית תהיה ברווחיות החקלאים, והרווח העיקרי יגיע לחוליה הקרובה לצרכן בשרשרת האספקה.
הבשורות הטובות הן שבינתיים "תור הזהב" עומד בפתח. התפתחות הרגולציה תייצר נגישות שתאפשר לאנשים רבים לשקם את חייהם, ולהרבה עסקים להתפתח. יהיו עסקים שייהנו מעצם הצמיחה בביקוש, יהיו שישקיעו בתשתיות לשלבים הבאים בהתפתחות השוק. אך כמשקיעים כדאי להיות ערניים לכך שיהיו גם רבים שייכשלו. בשלב זה, בישראל שבה התעשייה היא עדיין בחיתוליה, האמצעי העיקרי להפחתת סיכוני ההשקעה הוא פיזור בין מודלים עסקיים שונים.
הכותבת היא יו"רית IBI קרנות נאמנות
