תרזה מיי וג’רמי קורבין / צילום: רויטרס, John Stillwell
בתוך יממה אחת בלבד, שני הפוליטיקאים הבכירים בבריטניה - ראשת הממשלה תרזה מיי וראש האופוזיציה ג'רמי קורבין - הוכיחו כי הם ראויים לכל גיחוך. מנהיג מפלגת הלייבור הודיע שלשום, אחרי חודשים של היסוסים והתחמקויות, כי הוא לפתע תומך בביצוע משאל עם מחודש על הפרישה מהאיחוד האירופי; ואילו ראשת המפלגה השמרנית מיי חזרה בה והבטיחה במפתיע להעמיד להצבעת בית הנבחרים את האפשרות לדחות את הברקזיט, אם לא יאשר את העסקה שגיבשה מול האיחוד.
מבין השניים, סיבוב הפרסה של מיי היה המרשים יותר. אלפי שעות דיונים בפרלמנט כבר התקיימו על פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. במאות השעות שבהן נכחה ראשת הממשלה, היא חזרה והתחייבה באופן חד וברור כי הממלכה המאוחדת תפרוש מהאיחוד האירופי במועד שנקבע. "שלא יהיה שום ספק - בריטניה תפרוש ב-29 במארס 2019", היה הביטוי השגור ביותר של מיי. כעת התברר כי היו אלה דיבורים ריקים. "אני יודעת שרבים מחברי הבית מודאגים מתרחיש של פרישה ללא עסקה", אמרה אתמול, והתוותה את האפשרות לדחות את הברקזיט.
הרקע לשינוי העמדה היה מרד פנימי בתוך הממשלה. "דמעות זעם, חוסר נאמנות וקמיקזות שרוצים להישאר באיחוד בכל מחיר", הייתה הכותרת של העיתון השמרני "טלגרף", שתומך בפרישה מהאיחוד. העיתון שירטט את הנעשה בפגישת הממשלה הבריטית אתמול, שבה התנצחו אלה הרוצים להישאר באיחוד ותומכים בדחיית הפרישה אפילו באופן זמני, עם אלו הרוצים לפרוש ממנו - בכל מחיר, אפילו ללא עסקה. לא פחות מ-18 שרים ותתי-שרים, לפי הדיווח, איימו להתפטר אם מיי תמשיך במדיניות שהתוותה עד כה - איום בפרישה ללא הסכם אם העסקה שגיבשה לא תאושר.
מיי, ששיחקה "צ'יקן" בכמה חזיתות במקביל - מול האיחוד האירופי, מול הפרלמנט ומול השמרנים שהיא מובילה - הפסידה אותו דווקא בתוך מפלגתה.
השאלה הגדולה כעת היא אם תצליח מיי להשיג התחייבויות כלשהן מהאיחוד האירופי בשבועיים שנותרו עד הדדליין שקצבה לעצמה - 12 במארס 2019. עד התאריך הזה צריכה ראשת הממשלה להביא לאישור עסקת ברקזיט משופרת, שבניגוד להצבעה הקודמת תזכה לתמיכת בית הנבחרים; עסקה שתפתור את סוגיית הנעשה באי האירי אחרי הפרישה ושתאפשר קואליציה בין-מפלגתית, משום שמפלגת השלטון - כמו גם מפלגת האופוזיציה - חלוקות בשאלה איזה ברקזיט טוב לבריטניה, אם בכלל.
בבריטניה, רבים תהו אתמול מה בכלל משמעות הדחייה, אם תתרחש. חלק רואים בה את הסולם שיוריד את הממלכה באופן סופי מעץ הפרישה מהאיחוד האירופי, ושיכין את המדינה למשאל עם נוסף על הברקזיט. ביחד עם שינוי העמדה של מנהיג הלייבור שתומך כעת במשאל נוסף על הברקזיט, נראה כי הסיכויים לכך גברו ביממה האחרונה. אחרת, קשה להעריך מה תצליח ממשלת בריטניה הנוכחית להשיג בחודשיים נוספים של משא ומתן, שלא הצליחה להשיג בקרוב לשנתיים. חודשיים, משום שמעל דחיית הברקזיט מרחפות הבחירות לפרלמנט האירופי במאי הקרוב - זה יהיה אבסורד של ממש אם אזרחי בריטניה יצביעו על נציגיהם לבית הנבחרים האירופי בד בבד עם משא ומתן על פרישתם ממנו. הארכה מעבר לסוף מאי אולי תחייב אותם לעשות זאת.
בכל מקרה, אפילו הסכם הברקזיט שגיבשה מיי קובע כי מבחינת מכס וסחר, המצב יישאר ברובו כפי שהוא, עד ששני הצדדים ידונו בהסכם סחר מקיף. במקום לנצל את השנתיים מאז שהופעל סעיף 50 כדי לדון בהסכם כזה, או להתכונן לפרישה חד-צדדית, העבירו הבריטים את הזמן בחיכוכים פנימיים ובחוסר החלטה. אפילו לפני שקרה משהו בשטח, פארסת הברקזיט של השנתיים האחרונות הוכיחה לציבור הבריטי עד כמה חסרת עקרונות וחסרת מנהיגות השכבה הפוליטית המייצגת אותו.
כל הדרך עד הברקזיט
12 במארס - המחוקקים הבריטים מצביעים שוב על עסקה חדשה שמפרטת את תנאי הגירושים של בריטניה מן האיחוד האירופי
13 במארס - אם חוק הברקזיט ייפול, המחוקקים יצביעו אם לעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם
14 במארס - אם המחוקקים ידחו את הפרידה-ללא-עסקה, הם יצביעו אם לבקש דחייה של עזיבת האיחוד
21 במארס - פסגת בת יומיים מתחילה. מנהיגי האיחוד האירופי נפגשים כדי לשקול את מצב תהליך הברקזיט
29 במארס - ללא הארכת מועד היציאה, בריטניה אמורה לעזוב את האיחוד האירופי