גילה גמליאל / צילום: תמר מצפי
בראיון לתוכנית "כולם ב-20" בערוץ 20, נשאלה השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל על דרישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחקור את ההדלפות לכאורה מחקירותיו. גמליאל ענתה כי "הדלפות מגמתיות ופוגעניות זו בעצם עבירה על החוק. כל אחד יודע שהדלפות מחקירה, בגינן יש מאסר של 3 שנים. זה לא יעלה על הדעת, זה כבר היה בעבר בפרשיות של (אריאל) שרון, שדברים מהסוג הזה הכניסו לכלא אנשים".
האם באמת מישהו מרשויות האכיפה נכנס לכלא בגלל הדלפות לכלי התקשורת? בדקנו.
נתחיל עם מה שקובע החוק. סעיף 117 לחוק העונשין, העוסק בעבירה של גילוי בהפרת חובה, קובע עונש מאסר של 3 שנים לעובד ציבור שמסר ללא סמכות ידיעה שהגיעה אליו מתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.
בפרשיות אריאל שרון שהזכירה השרה גמליאל, שתי פרקליטות הואשמו בהדלפות: ליאורה גלט-ברקוביץ', שהדליפה מידע מחקירת פרשת סיריל קרן; וענת סבידור-גולדנצווייג, שהדליפה מידע מחקירות פרשת האי היווני.
בינואר 2003 פורסמו לראשונה ידיעות על חקירה משטרתית על פרשת שוחד בה היה מעורב ראש הממשלה דאז שרון, ונפתחה חקירה לאיתור המדליף. באותו החודש פורסם כי ליאורה גלט-ברקוביץ', פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז תל-אביב שליוותה את חקירת פרשת סיריל קרן, חשודה בהדלפת מסמכים מהחקירה לכתב "הארץ", ברוך קרא.
בדצמבר 2003 הוגש נגד גלט-ברקוביץ' כתב אישום, והיא הורשעה על-פי הודאתה במסגרת עסקת טיעון. כפי שסוכם בעסקה, היא נידונה למאסר על-תנאי, והושת עליה קנס בסך 10,000 שקל.
נעבור למקרה השני: ענת-סבידור גולדנצווייג, פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז מרכז שהייתה ממונה על החקירה בפרשת האי היווני, הושעתה מתפקידה בנובמבר 2003. היא נחשדה בכך שהדליפה את המלצת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את ממלא-מקום ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט.
עוד בעת ההשעיה, גורמים במשרד המשפטים ציינו כי סבידור-גולדנצווייג לא מסרה לכתב מידע שטרם פורסם, ולכן הוחלט להעמידה לדין משמעתי ולא לדין פלילי. באוגוסט 2004 ננזפה סבידור-גולדנצווייג על-ידי בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, והוטל עליה קנס של חצי ממשכורתה החודשית.
בשורה התחתונה: דבריה של גילה גמליאל אינם נכונים. שתי פרקליטות הואשמו בהדלפת חומרים מחקירות ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. אחת מהן הורשעה בהליך פלילי, והוטלו עליה עונש מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 10,000 שקל; ונגד השנייה נפתח הליך משמעתי שהוביל לנזיפה ולקנס של חצי ממשכורתה החודשית. אף אחת מהן לא נדונה לעונש מאסר בפועל.