שרת המשפטים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
שרת המשפטים איילת שקד (יו"ר הימין החדש) הפיצה היום (ד') להערות הציבור את תקנות השקיפות שיחייבו אגודות עותומניות בשקיפות ובדיווח. חובות הדיווח החדשות יכללו בין השאר את החובה לציין את חמשת בעלי המשכורות הגבוהות בארגון, חשיפת מלוא הנכסים והתאגידים בשליטת הארגון ודוח מלא של הכנסות והוצאות.
אחד הגופים שיושפעו מהתקנות הוא ההסתדרות. עד כה לא הוטלה חובת שקיפות דומה על ההסתדרות, בניגוד לתאגידים אחרים ללא כוונות רווח המחויבים כבר היום בחובת דיווח ושקיפות.
אגודה עותומנית היא תאגיד שהוקם על-פי חוק עותמני משנת 1909. התאגידים העותומנים הוקמו על-ידי קבוצת בני אדם לטובת מטרה מסוימת, ציבורית בדרך-כלל ושלא למטרות רווח. בחלק מהמקרים מדובר בגופים ציבוריים גדולים ובעלי השפעה יומיומית על הציבור, ובהם קופות-החולים, הסתדרויות, ארגוני מעסיקים והתאחדויות מקצועיות שהתאגדו לפי החוק העותמני. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עותומניות חדשות, אולם המחוקק אִפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות.
"מוצע לקבוע כי אגודות עותומניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד-פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה", נכתב בטיוטת התקנות. "פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר של אגודות עותומניות; שנית, דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין".
במשרד המשפטים מסבירים כי החשיבות שבחובת דיווח נובעת מהאופי המיוחד של ארגונים ללא כוונות רווח: אין בהם בעלי מניות שידאגו לאינטרסים של הציבור, ולציבור הנהנים ממנו אין יכולת ומשאבים לפקח על כך שהתנהלותו היא לטובת הארגון ואנשיו.
בדברי ההסבר לתקנות מצוין כי בידי המדינה אין נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות העותומניות הקיימות היום. אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עותומניות כעמותות, ולא ניתן לייסד אגודות חדשות. יחד עם זאת, על-פי ההערכה, עדיין קיימות בישראל אלפי אגודות עותומניות. חלק מהאגודות העותומניות הקיימות מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים.
על-מנת שניתן יהיה לייצר מרשם של האגודות העותומניות הקיימות בישראל, מוצע בתקנות לקבוע כי האגודות העותומניות הקיימות יעבירו דיווח חד-פעמי כאמור ובו מידע בסיסי ביחס לפעילותן. מעבר לדיווח החד-פעמי, יהא על האגודות למסור דיווח שנתי לרשם האגודות העותומניות.
לגבי ההסתדרות, נקודת המוצא היא שמדובר בארגון שעיקר מימונו הוא מדמי חבר המשולמים על-ידי מספר גדול של חברים ומדמי טיפול שהם גובים ממי שאינם חברים בהם. מלבד זאת, לארגוני עובדים ולמעסיקים מוקנה מעמד מיוחד וסמכויות מיוחדות על-פי חוק שגורמות לפעולתם להיות בעלת השפעה ציבורית רחבה. בכלל זה הם בעלי השפעה כלכלית והשפעה על זכויות הפרט של אלה שאינם חברים בהם. אופיים של הגופים וסמכויותיהם מצדיקים להחיל עליהם חובת דיווח ושקיפות, לטובת הציבור אותו הם אמורים לייצג.
מההסתדרות נמסר בתגובה: "פרסום טיוטת התקנות דווקא בתקופה זו מלמדכי השרה איילת שקד מחפשת ועוסקת בתעמולת בחירות. ההסתדרות בעד הגברת השקיפות ואף פעלה בנושא זה מיוזמתה בשנה האחרונה. עם זאת, ישנה חובה לוודא כי זכותם הבסיסית והיסודית של העובדים להתארגן לא תיפגע. ההסתדרות תבחן את טיוטת התקנות ובהתאם לכך תגיב".