ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר
"הקלות הוא משהו נקודתי, שאין לו ראייה תכנונית כוללת, ומה שהכי מפריע לנו במשרד המשפטים זה, שזה פותח פתח גדול לשחיתויות, משום שזה נתון נתון לשיקול דעת רחב. לכן נשמח אם משטר ההקלות ייעלם". כך אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ בכנס שדן בזכויות הזוכים בתכנית מחיר למשתכן.
קמיניץ התייחס בדבריו לחשיפת גלובס, כי מינהל תכנון מעוניין לבטל את שיטת ההקלות, שמאפשרת ליזמים לקבל תוספות של יחידות דיור לפרוייקטים שלהם, מבלי שיצטרכו להגיש תכניות חדשות. "אני בעד ביטול ההקלות. צריך לעשות את זה בצורה נכונה, והוראת מעבר שכנראה תהיה מסובכת, אבל עולם ההקלות מייצר לנו לא מעט סיבוכים משפטיים, משום שהוא חי בתווך שבין עולם התכנון לעולם הרישוי, אבל הוא לא תכנון ולא רישוי", אמר קמיניץ.
במסגרת הכנס שנערך על ידי בית הספר למשפטים הארי רדזינר, הקליניקה לזכויות דיור ופיתוח עירוני ומכון גזית-גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי בהרצליה, שבו המשתתפים לדון בזכויות ההתנגדות שיש לזוכים בדירות במסגרת מחיר למשתכן. באחרונה הוציא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת האומרת, כי כשקבלן מגיש בקשות להקלות בפרוייקט שלו, כלומר לתוספות של יחידות דיור, שלא באמצעות תכנית - לזוכים בדירות אין זכות להגיש התנגדות. זאת, משום שאין להם זכויות בקרקע.
על כך הגיבה סגנית יו"ר מטה הדיור לשעבר, אסנת אלרואי באומרה, כי התנגדה בסמנות לפרשנות הזו, כמו גם מינהל תכנון. "הנושא יותר ציבורי ופחות משפטי, ובסופו של דבר התופעה אינה משפיעה על כלל הפרויקטים, אלא על מיעוטם. כשהבעתי את דעתי סברתי, שהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה שצריכות לשמוע את הציבור, הן שצריכות לקבל את ההחלטה אם לשמוע את המתנגדים או לא", אמרה. "במקרים בודדים היו התנגדויות ששיפרו את התכנון". אלרואי גם התנגדה לקביעה של צוות היועץ המשפטי, לפיה בניגוד לשכנים שמתנגדים להקלות, הזוכים אינם מפסידים דבר. היא הזכירה את כל העלויות הנוספות שנגרמות להם כתוצאה משכר הדירה שעליהם לשלם בזמן ההמתנה מזמן הזכייה בהגרלה ועד לידיעה באילו דירה זכו ולאחר מכן עד לאכלוס עצמו.
עו"ד ענת בירן העירה, כי כל הסוגיה, כמו בעיית ההמתנה הארוכה של הזוכים עד להיוודע הפרטים על הדירה שבה זכו, היתה נפתרת, באם ההגרלות היו מתקיימות לאחר קבלת היתרי הבנייה. אלרואי הגיבה, כי לאורך זמן רב, כל מה שיודעים הזוכים זה רק היכן זכו בדירה, מי הקבלן, ומה המחיר למ"ר של הדירה, שאף הוא יעודכן בהמשך, כי הוא צמוד למדד תשומות הבנייה.
עו"ד ליאור לוי, שמייצג זוכים בכ-30 פרוייקטים ברחבי הארץ טען, כי לזוכים יש זיקה לפרוייקטים "הם לא יודעים במה זכו, ונאלצים להמתין שנה וחצי-שנתיים עד לשיווק הפרוייקט. אני לא חושב שהם במצב שבו הם לא מפסידים דבר", אמר. "נכון שלפעמים יש התנגדויות קנטרניות, אבל אם חושבים שתכנון לקוי - יש מקום להגיש התנגדויות".
האדריכל חנן פרץ שזכה בדירה בנתניה, הדגים את העניין, כשסיפר כי בפרוייקט שלו היו רק 2 טיפוסים של דירות: של 3 חדרים ושל 5 חדרים, וזאת בעוד שרוב הזוכים היו מעוניינים בדירות 4 חדרים. הם הגישו התנגדויות, הוועדה המקומית קיבלה אותן, והיזם הגיש ערר לוועדת הערר המחוזית. במהלך הערר, הוא הודיע במפתיע, כי הוא עומד לשנות את התכניות של הפרוייקט, אולם עד כה ועדת הערר טרם החליטה בעניין.
סוגיה אחרת שהועלתה בכנס היתה איכות המפרט הטכני של מחיר למשתכן. זוכים מהמקהל הסכימו, כי המפרטים הנהוגים הם באיכות טובה ואולם לא תמיד הקבלנים עומדים בהם. מנכ"ל החברה הקבלנית או.דור אורנן חשאי, אמר, כי הבעיות יש מהבט המפרט הן חוסר היכולת לערוך שינויי דיירים בדירות, המבחר המוגבל שמוצג להם בכל הקשור לאריחים ואביזרי אינסטלציה ("בחזרה לאייטיז", העיר פרץ), והעדר מיזוג אוויר בדירות. "הדייר אחר כך צריך להשלים את המיזוג שבעצמו עולה הרבה כסף, ובמקביל יש לו הוצאות על קירות גבס וצבע. ניתן היה לכלול את המיזוג במפרט הטכני, אבל אז מחיר הדירה היה עולה, ואת זה הם לא רצו", אמר.