צרפת טרודה כיום בשלל בעיות פנימיות, אבל צרפתים רבים, במיוחד בצמרת עולם העסקים, מתגעגעים לתקופה בה המדינה הייתה קיסרות קולוניאליסטית חובקת עולם. גם בתעשיית הרכב הצרפתית ניתן למצוא לא מעט "קיסרים מודרניים". אמנם האימפריה של אחד מהם נמצאת כיום בסכנה בשל מעצרו הממושך ביפן, אבל השאיפות הקולוניאליסטיות של קבוצת PSA רק מתחילות לצבור תאוצה.
כך, למשל, השבוע חשף נשיא PSA את התוכנית הגלובאלית החדשה של הקבוצה ל-2021 ובמרכזה חזרה של המותג פיז'ו לארצות-הברית לאחר הפסקה של כ-30 שנה. יצטרף אליו בעוד כמה שנים גם המותג DS, ובינתיים סיטרואן יוצאת להרפתקה בהודו, ואילו החברה-הבת אופל הולכת בדרכו של נפוליאון ויוצאת לכיבוש רוסיה. בין לבין נמצאת החברה בתהליך אינטנסיבי של "חישמול" הדגמים שלה עם כוונה להגיע בתוך שנתיים לשיעור של כ-50% דגמים היברידיים, נטענים או חשמליים.
גם DS7, רכב הפרמיום הייצוגי של הקבוצה, עתיד "להתחשמל" החל מהמחצית השנייה של השנה. בינתיים זוכה הסדרה לתוספת חשובה בדמות גרסת טורבו-בנזין עם 180 כ"ס, שמוצעת במחיר שובר סגמנט.
חיצונית, גרסת הבסיס של ה-DS7 מרשימה לא פחות מאחיותה היקרות יותר. יש לרכב ממדים מכובדים, בדגש על רוחב חריג, עיצוב מוצק וגיאומטרי, פנסי LED מתוחכמים מלפנים ומאחור, חיפויי מפלטים גדולים, שבכת גריל ענקית, שימוש נדיב בכרום ומרווחי גוף הדוקים. כל העסק יושב על חישוקי 19 אינץ' בולטים בגוון טיטניום, שמשלבים עיטורים בשחור מבריק. החברה קוראת לחישוקים הללו, באופן די הולם, "בייג'ין".
תא הנוסעים של הגרסה החדשה פחות מוחצן ומפואר מגרסת העילית שנבחנה כאן בעבר, וחסרים בו כמה אלמנטים. ריפוד העור בתפירה עילית הוחלף בריפוד אלקנטרה, מסך ה-12 אינץ' הפנורמי הוחלף במסך 8 אינץ', נעלם "שעון המעצבים" וכדומה. אבל עדיין התא שופע בפריטי "הוט קוטור" צרפתים כמו דיפוני אלקנטרה על לוח המחוונים ולצד מוט ההילוכים, טקסטורות חדשניות ותאורה פנים מרהיבה. לוח המחוונים מבוסס ה-LCD נותר ללא שינוי וכך גם הנדסת האנוש "היצירתית", שתוכננה כנראה בבוקר של "האנג-אובר" קטלני.
סיטרואן לא חסכה על האבזור
למרות חסרונם של כמה גאדג'טים, דוגמת מערכת ראיית הלילה, זו עדיין מכונית מאובזרת היטב עם גג פנורמי נאה, מושבים חשמליים ותחושת הייטק, בזכות מערכות הבטיחות מתקדמות עם כיסוי די טוטאלי כולל שמירת נתיב סמי-אוטונומית. מרחב הפנים סביר בהחלט, למרות שיש בפלח מכוניות עם בסיס גלגלים ארוך יותר, והמושב אחורי רחב ומרווח מספיק עבור שלושה. תא המטען מאסיבי.
מתחת למכסה הקדמי הרחב שוכן מנוע 1.6 ליטר טורבו-בנזין שמייצר 180 כ"ס, הספק מקביל לזה של מנוע הטורבו דיזל שהוצע עד כה ב-DS7. עם זאת המומנט מסתפק בכ-25 קג"מ לעומת יותר מ-40 קג"מ בדיזל. הפער במומנט מורגש, לשלילה ולחיוב. מצד אחד תחושת הדחף בתאוצה פחות סוחפת מזו של הדיזל, במיוחד בעליות שבהן נדרש המנוע הבנזין לטפס סל"ד גבוה יותר.
מצד שני המומנט הצנוע של מנוע הבנזין פחות מאתגר את תיבת ההילוכים וההעברות יותר חלקות וזריזות, ללא "בעיטות מומנט" אקראיות. לגרסת הבנזין יש עוד יתרון שהוא משקל עצמי נמוך יותר בכ-100 קילו מגרסת הבנזין, ונמוך אבסולוטית - 1.425 טון בלבד - שמעניק לה זינוק זריז יותר ב-6 עשיריות השניה מגרסת הדיזל (8.9 שניות מאפס ל-100 קמ"ש). הרכב עדיין מרגיש נמרץ, משייט בשלווה במהירויות גבוהות ומחזיר צריכה ריאלית של כ-11 קילומטרים לליטר, פחות חסכוני מהדיזל, אבל סביר לקבוצה.
הקלף השיווקי החזק של ה-DS7 בנזין הוא המחיר. עם תג של 240 אלף שקל על הכביש לרכב מאובזר, המחיר מקביל לוולבו XC40 טורבו הקטנה יותר, וזול בכמעט 90 אלף שקל מהגרסה המקבילה של ב.מ.וו X3 ובכ-35 אלף שקל פחות מלקסוס NX טורבו הבסיסית (והחזקה יותר). זה עוד לפני שקלול אלמנטים כמו מתלים אקטיביים. במחיר הזה היא מנגישה למרכז השוק ולחלק העליון של פלח הציים עיצוב, טכנולוגיה, אבזור וגימור, ששייכים במובהק לטריטוריית הפרמיום. לא בטוח שזה מה שיכבוש את אמריקה, אבל בישראל זה בהחלט קלף שיווקי רציני.