גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקשר הבלתי נמנע בין הון להיגיון

כיצד מתנהל משק שמעריץ השכלה ואנשי ספר?

סטודנטים מסיימים תואר / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים מסיימים תואר / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

לא נעים לומר, אבל בפועל הדבר העיקרי שאחראי לאיכות ההשכלה שלנו הוא כמו תמיד הכסף. מעליב, אבל זו המציאות. כלכלה והשכלה שזורות ביחד, וכבר אמרו חז"ל: אם יש קמח, יש תורה.

חברה חזקה זו חברה משכילה, וחברה משכילה זו חברה משקיעה. בדגש על כסף ומשאבים שמאוד: סדרי עדיפויות. הלחם נועד להעשיר ולחזק את האדם כדי שיוכל לעסוק בהשכלה ודברים גבוהים, ולא להפך. נכון, החכמה גם תורמת לפיתוח הכלכלה, אבל זו לא הסיבה העיקרית. לפחות לא בעיני עם הספר שידע להעריך את הספר כמטרה וכאידיאל (ועל הדרך להמציא לנו כמה פטנטים, אבל למי אכפת)

העם היהודי לא מאכזב, וכיום מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה מאוד ביחס למדינות ה-OECD. ההוצאה הכללית בישראל על חינוך, ממקורות ציבוריים, פרטיים, ובינלאומיים היא 6% מהתמ"ג, מקום שביעי ומכובד כאשר גם המתחרים לא עולים עלינו בהרבה. אגב, כשמנכים את החינוך האקדמי, ההוצאה בישראל היא כמעט הכי גבוהה, בערך 4.5%.

חוק חינוך חובה שנחקק ב-1949 הוא אחד החוקים הראשונים שנחקקו בישראל, ומן היקרים שבהם. הוא נחקק בעיתוי בעייתי מאוד, בלשון המעטה. המשק נכנס לתקופת צנע, והמדינה הזעירה טרם סיימה את המאבק הצבאי על עצמאותה. שר החינוך הראשון, לימים נשיא המדינה זלמן שז"ר, נאם בכנסת נאום נרגש במטרה לקבל את תמיכת חברי הבית בחוק הטרי והנועז.

נאומו זכה לתהודה רבה, ואף הודפס על גבי שטר ה-200 שקל שנשא את דיוקנו. בין היתר אמר: "האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית, ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה". שז"ר רמז לקהילות היהודיות בגולה שסבלו אפליה חמורה, אך התנהלו כמדינה בתוך מדינה באופן מעורר התפעלות ואפשרו חינוך חינם לכל ילד. "ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה ידעה להטיל על כל קהילה מלמדי תינוקות על חשבון יושביה," המשיך "עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים... כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד התורה".

אותו עבר מפואר עליו התפייט בערגה שז"ר כלל לפחות ארבעה חוקים שכללו יחד כ-17% מהתוצר הלאומי אשר הושקעו בהשכלה, ולא רק של הצעירים.

נתחיל מהסוף. העם היהודי העריץ את לומדי התורה, אבל הזכות לרכוש ידע הייתה קיימת לכל אזרח, מפועל כפיים ועד למלך.

כדי שכל אדם יוכל ללמוד, גם זה שעסוק מבוקר ועד ערב בשדה, יש צורך ליצור מערכת שמותאמת גם לעובד הכפיים. קחו את הראשונה: מס בן תשעה אחוזים, להלן "מעשר שני" והוא מגיע אל החקלאי עצמו, אך בתנאי אחד: עליו לאכול את כל הכמות העצומה הזו בירושלים. ירושלים של אז היוותה את המרכז התרבותי, הדתי והאינטלקטואלי של העם ומי שהסתובבו ברחובותיה היו הסנהדרין, שופטי עליון אינטלקטואלים ובעלי ידע מקיף. ה"מעשר שני" המוביל את החקלאי לנופש ארוך ירושלים עם פנסיון מלא, עד שיסיים לאכול עשירית מן היבול שנתי שלו, לצד התחככות עם אנשי רוח והרצאות מבוקר ועד ערב.

וכאן מגיע השלב השני. כדי שתהיה השכלה בעם יש צורך באנשי רוח שמקדישים את כל חייהם ללימוד. אצולה אינטלקטואלית שלומדת ומלמדת את העם. "סגל-על" של כל העם. התפקיד הזה הוטל על שבט לוי. כ-8% מהעם (אחד מתוך שנים עשר השבטים) שהקדישו את חייהם ללימוד והיוו את האצולה האינטלקטואלית. הם לא הוכרחו לעבוד לפרנסתם, תפקידם היה ללמוד בתורה, לחקור, לפתח אותה, וללמד את העם.

מישהו צריך להחזיק כלכלית את המעמד הלומד, בפרט כשנזכרים שאותה אליטה אינטלקטואלית הייתה שכבה נמוכה מאוד מבחינה חומרית. בעת חלוקת הקרקעות הראשונה הם אפילו לא קיבלו חלקת שדה לעבד אותה. במקום תקציב מוסדר להשכלה גבוהה היה מס נוסף, "מעשר ראשון" עשרה אחוז מן היבול של כל אדם שהיווה את המשענת הכלכלית עבור פרופסורה זו. יש בכך גם מן הצדק החלוקתי, שכן אותם חקלאים קיבלו גם את שטחי הקרקע שהיו מיועדים לשבט לוי.

ושימו לב לנקודה חשובה, ללוויים לא הייתה מערכת אכיפה ובוודאי שלא הוצאה לפועל. חקלאי היה יכול לספר שהוא כבר "תרם בעבודה" את המעשרות לאדם אחר משבט לוי ולהתחמק בקלות מהחוב. כך יצא שכל בן משבט לוי היה צריך להוכיח את עצמו בתפקידו כמורה-העם כדי שיהיה מי שידאג לו, יחשוב עליו ויעניק לו את המעשרות מהשדה שלו. הדפוס הזה עשוי למנוע סיאוב ושחיתות מערכת, והוא גם מייתר מערכת יקרה של גבייה.

אגב, כאן אנחנו רואים לראשונה את השבירה במונח "סוציואקונומי", מבחינת ה"סוציו" הלוויים היו בקדמת הבמה, אבל מבחינת ה"אקונומי" הם נמצאים אי שם בתחתית החברה. לו רק ניזכר במה שקרה לסיאוב של הכנסייה בימי הביניים. שהכמרים החזיקו בקרקעות רבות, והשחיתות פשתה. היהדות ביקשה מלכתחילה למנוע מצב כזה ולכן ללוויים ולכהנים לא חולקו כלל קרקעות, מלבד קורת גג בסיסית.

חשוב שיהיו לויים - מעמד משכיל שיהווה עתודה אינטלקטואלית עבור העם, אולם חשוב עוד יותר שההשכלה הזו תגיע לכל אדם בעם. ולכן בנוסף ל"מעשר שני" שנתן הזדמנות חד שנתית ללמוד במחיצת אנשי הידע, חשוב שתהיינה הזדמנויות תדירות יותר. ולכן אחת לשבוע המשק כולו עוצר ושובת למשך 24 שעות. נכון, יש לשמירת השבת גם היבט סוציאלי וכמובן משפחתי, אבל לא פחות חשוב מכך: אינטלקטואלי. שבת היא ההזדמנות של האדם הקטן להשאיר בצד את עמל היומיום ולשקוע בחיי רוח, להרוות את התשוקה להשכלה ולהתחבר לאינטלקט. גם לעבד וגם לאדם הנמוך ביותר מוענקת המתנה הזו ששמה שבת, זמן שבו הוא יכול להשתחרר מאילוצי ההישרדות ולהגשים את עצמו והווייתו במה שמעניין אותו.

והדבר הרביעי הוא כמובן קרן השתלמות. מזכיר במעט את המודל הנוכחי בו מעניקים לשכירים שנה שבה הם יוכלו ללמוד ולהעשיר את השכלתם. שש שנים עובדים, והשנה השביעית מוקדשת להשתלמות, לימוד והשכלה.

כאמור, המשק העתיק התבסס על חקלאות. אחד הצווים מרחיקי הלכת היא אותה שנת שמיטה (לה יש גם השלכות על שוק האשראי, ועל זה כתבנו בטור נפרד) בשנת השמיטה חל איסור לעבד את הקרקעות, וכך מוצא החקלאי זמן לעצמו ולמשפחתו. שנה המוקדשת להשתלמות ולימוד אינטנסיבי, לא רק שעה ביום ולא רק יום בשבוע.

ועוד מילה לסיום על השמיטה, באותה השנה כל היבול הצומח בקרקעות הינו הפקר, והוא מחולק בצורה שוויונית לעשירים בעלי הקרקעות כמו לקבצנים ועניים. כך יוצא שכמעט 13% מהתוצר מתחלק בין כל שכבות האוכלוסייה בצדק חברתי מלא.

הכותב הוא פובליציסט חרדי

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור