גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקשר הבלתי נמנע בין הון להיגיון

כיצד מתנהל משק שמעריץ השכלה ואנשי ספר?

סטודנטים מסיימים תואר / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים מסיימים תואר / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

לא נעים לומר, אבל בפועל הדבר העיקרי שאחראי לאיכות ההשכלה שלנו הוא כמו תמיד הכסף. מעליב, אבל זו המציאות. כלכלה והשכלה שזורות ביחד, וכבר אמרו חז"ל: אם יש קמח, יש תורה.

חברה חזקה זו חברה משכילה, וחברה משכילה זו חברה משקיעה. בדגש על כסף ומשאבים שמאוד: סדרי עדיפויות. הלחם נועד להעשיר ולחזק את האדם כדי שיוכל לעסוק בהשכלה ודברים גבוהים, ולא להפך. נכון, החכמה גם תורמת לפיתוח הכלכלה, אבל זו לא הסיבה העיקרית. לפחות לא בעיני עם הספר שידע להעריך את הספר כמטרה וכאידיאל (ועל הדרך להמציא לנו כמה פטנטים, אבל למי אכפת)

העם היהודי לא מאכזב, וכיום מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה מאוד ביחס למדינות ה-OECD. ההוצאה הכללית בישראל על חינוך, ממקורות ציבוריים, פרטיים, ובינלאומיים היא 6% מהתמ"ג, מקום שביעי ומכובד כאשר גם המתחרים לא עולים עלינו בהרבה. אגב, כשמנכים את החינוך האקדמי, ההוצאה בישראל היא כמעט הכי גבוהה, בערך 4.5%.

חוק חינוך חובה שנחקק ב-1949 הוא אחד החוקים הראשונים שנחקקו בישראל, ומן היקרים שבהם. הוא נחקק בעיתוי בעייתי מאוד, בלשון המעטה. המשק נכנס לתקופת צנע, והמדינה הזעירה טרם סיימה את המאבק הצבאי על עצמאותה. שר החינוך הראשון, לימים נשיא המדינה זלמן שז"ר, נאם בכנסת נאום נרגש במטרה לקבל את תמיכת חברי הבית בחוק הטרי והנועז.

נאומו זכה לתהודה רבה, ואף הודפס על גבי שטר ה-200 שקל שנשא את דיוקנו. בין היתר אמר: "האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית, ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה". שז"ר רמז לקהילות היהודיות בגולה שסבלו אפליה חמורה, אך התנהלו כמדינה בתוך מדינה באופן מעורר התפעלות ואפשרו חינוך חינם לכל ילד. "ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה ידעה להטיל על כל קהילה מלמדי תינוקות על חשבון יושביה," המשיך "עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים... כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד התורה".

אותו עבר מפואר עליו התפייט בערגה שז"ר כלל לפחות ארבעה חוקים שכללו יחד כ-17% מהתוצר הלאומי אשר הושקעו בהשכלה, ולא רק של הצעירים.

נתחיל מהסוף. העם היהודי העריץ את לומדי התורה, אבל הזכות לרכוש ידע הייתה קיימת לכל אזרח, מפועל כפיים ועד למלך.

כדי שכל אדם יוכל ללמוד, גם זה שעסוק מבוקר ועד ערב בשדה, יש צורך ליצור מערכת שמותאמת גם לעובד הכפיים. קחו את הראשונה: מס בן תשעה אחוזים, להלן "מעשר שני" והוא מגיע אל החקלאי עצמו, אך בתנאי אחד: עליו לאכול את כל הכמות העצומה הזו בירושלים. ירושלים של אז היוותה את המרכז התרבותי, הדתי והאינטלקטואלי של העם ומי שהסתובבו ברחובותיה היו הסנהדרין, שופטי עליון אינטלקטואלים ובעלי ידע מקיף. ה"מעשר שני" המוביל את החקלאי לנופש ארוך ירושלים עם פנסיון מלא, עד שיסיים לאכול עשירית מן היבול שנתי שלו, לצד התחככות עם אנשי רוח והרצאות מבוקר ועד ערב.

וכאן מגיע השלב השני. כדי שתהיה השכלה בעם יש צורך באנשי רוח שמקדישים את כל חייהם ללימוד. אצולה אינטלקטואלית שלומדת ומלמדת את העם. "סגל-על" של כל העם. התפקיד הזה הוטל על שבט לוי. כ-8% מהעם (אחד מתוך שנים עשר השבטים) שהקדישו את חייהם ללימוד והיוו את האצולה האינטלקטואלית. הם לא הוכרחו לעבוד לפרנסתם, תפקידם היה ללמוד בתורה, לחקור, לפתח אותה, וללמד את העם.

מישהו צריך להחזיק כלכלית את המעמד הלומד, בפרט כשנזכרים שאותה אליטה אינטלקטואלית הייתה שכבה נמוכה מאוד מבחינה חומרית. בעת חלוקת הקרקעות הראשונה הם אפילו לא קיבלו חלקת שדה לעבד אותה. במקום תקציב מוסדר להשכלה גבוהה היה מס נוסף, "מעשר ראשון" עשרה אחוז מן היבול של כל אדם שהיווה את המשענת הכלכלית עבור פרופסורה זו. יש בכך גם מן הצדק החלוקתי, שכן אותם חקלאים קיבלו גם את שטחי הקרקע שהיו מיועדים לשבט לוי.

ושימו לב לנקודה חשובה, ללוויים לא הייתה מערכת אכיפה ובוודאי שלא הוצאה לפועל. חקלאי היה יכול לספר שהוא כבר "תרם בעבודה" את המעשרות לאדם אחר משבט לוי ולהתחמק בקלות מהחוב. כך יצא שכל בן משבט לוי היה צריך להוכיח את עצמו בתפקידו כמורה-העם כדי שיהיה מי שידאג לו, יחשוב עליו ויעניק לו את המעשרות מהשדה שלו. הדפוס הזה עשוי למנוע סיאוב ושחיתות מערכת, והוא גם מייתר מערכת יקרה של גבייה.

אגב, כאן אנחנו רואים לראשונה את השבירה במונח "סוציואקונומי", מבחינת ה"סוציו" הלוויים היו בקדמת הבמה, אבל מבחינת ה"אקונומי" הם נמצאים אי שם בתחתית החברה. לו רק ניזכר במה שקרה לסיאוב של הכנסייה בימי הביניים. שהכמרים החזיקו בקרקעות רבות, והשחיתות פשתה. היהדות ביקשה מלכתחילה למנוע מצב כזה ולכן ללוויים ולכהנים לא חולקו כלל קרקעות, מלבד קורת גג בסיסית.

חשוב שיהיו לויים - מעמד משכיל שיהווה עתודה אינטלקטואלית עבור העם, אולם חשוב עוד יותר שההשכלה הזו תגיע לכל אדם בעם. ולכן בנוסף ל"מעשר שני" שנתן הזדמנות חד שנתית ללמוד במחיצת אנשי הידע, חשוב שתהיינה הזדמנויות תדירות יותר. ולכן אחת לשבוע המשק כולו עוצר ושובת למשך 24 שעות. נכון, יש לשמירת השבת גם היבט סוציאלי וכמובן משפחתי, אבל לא פחות חשוב מכך: אינטלקטואלי. שבת היא ההזדמנות של האדם הקטן להשאיר בצד את עמל היומיום ולשקוע בחיי רוח, להרוות את התשוקה להשכלה ולהתחבר לאינטלקט. גם לעבד וגם לאדם הנמוך ביותר מוענקת המתנה הזו ששמה שבת, זמן שבו הוא יכול להשתחרר מאילוצי ההישרדות ולהגשים את עצמו והווייתו במה שמעניין אותו.

והדבר הרביעי הוא כמובן קרן השתלמות. מזכיר במעט את המודל הנוכחי בו מעניקים לשכירים שנה שבה הם יוכלו ללמוד ולהעשיר את השכלתם. שש שנים עובדים, והשנה השביעית מוקדשת להשתלמות, לימוד והשכלה.

כאמור, המשק העתיק התבסס על חקלאות. אחד הצווים מרחיקי הלכת היא אותה שנת שמיטה (לה יש גם השלכות על שוק האשראי, ועל זה כתבנו בטור נפרד) בשנת השמיטה חל איסור לעבד את הקרקעות, וכך מוצא החקלאי זמן לעצמו ולמשפחתו. שנה המוקדשת להשתלמות ולימוד אינטנסיבי, לא רק שעה ביום ולא רק יום בשבוע.

ועוד מילה לסיום על השמיטה, באותה השנה כל היבול הצומח בקרקעות הינו הפקר, והוא מחולק בצורה שוויונית לעשירים בעלי הקרקעות כמו לקבצנים ועניים. כך יוצא שכמעט 13% מהתוצר מתחלק בין כל שכבות האוכלוסייה בצדק חברתי מלא.

הכותב הוא פובליציסט חרדי

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד