שוקולד / קרדיט: shutterstock
עימות משפטי בין קבוצת סלינה (SELINA), שמפעילה הוסטלים ובתי הארחה ברחבי העולם, לבין איש העסקים אמנון סקלי. השניים מתכתשים משפטית על מפעל שוקולד בבודפשט, אותו ביקשה סלינה לרכוש מחברה שבבעלות סקלי במטרה להקים ולהפעיל בו בית הארחה.
במסגרת כתב תביעה שהגישה סלינה דנובה, הרשומה בהונגריה, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד אמנון סקלי וחברת Chocolate Hotel and Real Estate kft, מבקשת סלינה לחייב את הנתבעים לקיים את ההסכם למכירת מפעל השוקולד בבירה ההונגרית. לחלופין מבקשת סלינה לחייב את הנתבעות בתשלום פיצוי בסך 8.3 מיליון שקל. זאת, לטענת סלינה, עקב עמידתו של סקלי על כך שמבנה ההסכם למכירת מפעל השוקולד ישונה.
ממפעל שוקולד להוסטל
לפי המפורט בכתב התביעה, קבוצת סלינה, שהוקמה בשנת 2014 בפנמה על-ידי שני ישראלים, דניאל רודוסבסקי ורפי מוסרי, ביקשה לרכוש את הנכס במטרה להקים ולהפעיל בו בית הארחה. לשם כך קיימו נציגים ישראלים מטעמה של סלינה משא-ומתן מסחרי עם נציגי חברת Chocolate Hotel, ובראשם סקלי, שהיה עד לאחרונה (כך נטען) המנהל הרשום של המוכרת.
לאחר מכן עבר ניהול המשא-ומתן לחתימת הסכם המכירה לעורכי הדין של הצדדים: עו"ד אלעד קלנר בשם המוכרת ועורכי הדין משה מטלון ורנית קיסוס-כץ מטעם קבוצת סלינה.
בתביעה שהגישה קבוצת סלינה בימים האחרונים, באמצעות עורכי הדין אסף ביגר ונירן דור, נטען כי בחודש אפריל 2018 נחתם מזכר הבנות בין הצדדים בקשר למכירת הנכס ב-4.75 מיליון אירו. לפי אותו מזכר, התמורה עבור הנכס תועבר בשני תשלומים: התשלום הראשון בסך 475 אלף שקל היה אמור לעבור במועד חתימת ההסכם, והיתרה - תוך 90 ימים ("ההסכם ההונגרי").
כעבור מספר חודשים, בחודש יולי 2018 נחתם ההסכם ההונגרי על בסיס מזכר ההבנות וכן הסכם נוסף שנועד להסדיר מספר טענות שעלו ביחס למזכר ההבנות. עוד נטען בתביעה כי בעקבות חתימת ההסכם ההונגרי נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בבודפשט הערה מוגבלת בזמן (שפג תוקפה בספטמבר אשתקד).
ממועד זה ועד היום לא העבירה סלינה לסקלי ולמוכרת את כל התמורה בפועל, כאשר בתווך, נטען בכתב התביעה, נחתמו מספר הסכמי ארכה בין הצדדים, שהאריכו בהסכמה ובתמורה לתשלום של כ-165 אלף אירו את המועד לתשלום יתרת התמורה. בין לבין המשיך משא-ומתן בין עורכי הדין של הצדדים, ובמקביל המשיכו סקלי ודניאל רודוסבסקי במגעים ישירים ביניהם.
בשלב מסוים, טוענת סלינה בכתב התביעה, הציע סקלי לרודוסבסקי לבצע שינוי במבנה העסקה, ולפיה במקום מכירת מפעל השוקולד לסלינה, תרכוש האחרונה את מניות המוכרת. זאת, כנטען בכתב התביעה, משיקולי מס של סקלי ושותפיו.
לטענת סלינה, מהצעה זו החלו הנתבעים "לנסות לעשוק את התובעות ולכפות עליהן להסכים לשינוי מבנה העסקה. הם ביקשו לנצל את העובדה שחלף המועד הפורמלי, מבלי שהושלמה ההונגריזציה (התאמת העסקה לדין ההונגרי - מ' ש') של הסכם הארכה השני".
עוד טוענת סלינה כי בסוף חודש ספטמבר אשתקד, ובהמשך להצעת סקלי אודות שינוי מבנה ההסכם, הודיעו באי-כוחם של הנתבעים כי המוכרת עומדת על שינוי מבנה העסקה ממכר מקרקעין למכר מניות.
לפי סלינה, "שינוי העמדה הנ"ל של הנתבעים מהוה הפרה של הסכם הארכה השני ומקרה קיצוני של ניהול משא-ומתן בדרך לא מקובלת ובחוסר תום-לב בנוגע להונגריזציה שלו באמצעות תיקון פורמלי של ההסכם ההונגרי".
בחודש אוקטובר ולאחר שסלינה לא נכנעה (לטענתה) לתכתיב של הנתבעים, הודיעו הנתבעים על ביטול ההסכם ההונגרי, בטענה כי יתרת התמורה עבור הנכס לא שולמה במועד שנקבע בהסכם ההונגרי. כן הודיעו הנתבעים על חילוט התשלומים שבוצעו עד אז בסך כ-165 אלף אירו, למעט סך של 90 אלף שקל שיקוזז ויוחזר לסלינה.
סלינה מנגד טענה בכתב התביעה כי מועד העברת יתרת התמורה נדחה בהסכמה, כחלק מהסכמי הארכה עליהם חתמו הצדדים לאורך התקופה. נוכח טענותיה, סלינה מבקשת מבית המשפט הישראלי כי ייתן לה מספר סעדים, ובהם צו המורה לסקלי לעשות את כל הדרוש כדי להעביר את הנכס על-שם סלינה דנובה בלשכת רישום המקרקעין בהונגריה; וצו המורה לנתבעים לשלם לסלינה 300 אלף אירו.
לחלופין ביקשה סלינה כי בית המשפט ייתן צו המורה לנתבעים לשלם פיצויים (הכוללים בתוכם השבה) לתובעות בסך השווה ל-2 מיליון אירו, וזאת במקרה שהנכס לא יועבר על-שם סלינה בלשכת רישום המקרקעין בהונגריה.
מאמנון סקלי לא נמסרה תגובה.