רכס לבן / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
עשרות התנגדויות לתוכנית הבנייה ברכס לבן בהרי ירושלים הוגשו ביום חמישי האחרון אל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים. את ההתנגדויות הגישו החברה להגנת הטבע, תנו לחיות לחיות, חברי הכנסת מיקי לוי, יעל כהן פארן, דב חנין, מוסי רז ואיתן ברושי וחבר מועצת עיריית ירושלים, אריה קניג. התנגדויות נוספות הגישו גם אנשי רוח ותרבות כגון הסופר מאיר שלו והצלם אלכס ליבק. בנוסף הוגשה התנגדות שעליה חתומים 72 אנשי אקדמיה, מדענים, מרצים, וחוקרים מאוניברסיטאות בכל רחבי הארץ.
התנגדות נוספת הגיש גם ועד התושבים בקריית היובל, שלטענתו הפיתוח בשכונה החדשה ברכס לבן יהיה יקר בהרבה מקידום התחדשות עירונית בתוך השכונה, וירוקן מתוכן את ההבטחות לכך שיחידות הדיור המשלימות שיינתנו ברכס לבן יממנו את ההתחדשות העירונית בקריית יובל.
לפי החישוב שלהם, עלות התשתית ליחידת דיור חדשה ברכס לבן תעמוד על כ-380 אלף שקל (על בסיס תוצאות המכרז במורדות מלחה בבירה), ואילו עלות התשתית ליחידת דיור בהתחדשות עירונית בקריית יובל תעלה כ-70 אלף שקל בלבד (על בסיס פרויקט תמ"א 38 שנעשה בשכונה). לטענתם, השקעה ציבורית עצומה זו היא מיותרת ובזבזנית.
התוכנית השנויה במחלוקת, שהופקדה בחודש דצמבר האחרון להתנגדויות הציבור, ממוקמת בדרום מערב הבירה, בין המושבים אורה ועמינדב לבין שכונת קריית מנחם באזור הרי ירושלים. כיום האזור מיוער בחורשות שניטעו על ידי הקרן הקיימת לישראל והוא שייך מוניציפלית בחלקו לעיר ירושלים ובחלקו האחר למועצה אזורית מטה יהודה. על פי התוכנית שהופקדה, ישונה יעוד קרקע בת 840 דונם במורדות רכס לבן מחקלאות, שטחים ציבוריים פתוחים ושמורת יער, ליעוד מגורים, תעסוקה ומסחר. על הקרקע תוקם שכונת מגורים בת 5,250 יחידות דיור ועוד 300 חדרי מלון, שטחי תעסוקה, מסחר, חניות, תחנת דלק ושימושים נוספים.
המחלוקת סביב הבנייה ברכס לבן נסובה בעיקר בשל המיקום בעל הרגישות הסביבתית הגבוהה והבנייה בשטחים פתוחים, ומנגד העמדה של מינהל התכנון על המענה שיש לתת למחסור החמור בדירות בירושלים שצפוי להחמיר בעשורים הקרובים.
"שטח התוכנית הוא מרחב מחיה ומסתור לבעלי חיים, במיוחד יונקים גדולים, כצבי הארץ ישראלי, ודופן חיונית למסדרון האקולוגי לאורכו של נחל רפאים, החשוב לתנועת בעלי חיים אל ומשטחי טבע עירוני איכותיים בנחל גילה ונחל כוס", צוין בהתנגדות החברה להגנת הטבע. "מסדרון זה הולך ומצטמצם בהתמדה בעשורים האחרונים, בעקבות פעולות פיתוח לתשתיות תחבורתיות ואחרות, כולל מכשול קו התפר. בנוסף, שטח התוכנית ברכס לבן הוא בפועל שטח פתוח בעל חשיבות סביבתית גדולה ביותר, עקב היותו חלק חשוב במיוחד באגן האיסוף וההזנה התת קרקעית של מעיינות האזור; מימוש התוכנית עתיד לגרום להרס כל ערכי הסביבה שבו - טבע, נוף ומורשת תרבותית - היסטורית - ולפגיעה אנושה בפוטנציאל האזור כמרחב איכותי לטיול, בילוי ונופש בחיק הטבע". עוד צוין בהתנגדות החברה להגנת הטבע כי קצב התחלות הבנייה בעיר העומד על 2500 יחידות דיור בשנה אינו מצדיק פלישה לשטחים פתוחים.
"אין כיום ספק נוכח תסקיר השפעה על הסביבה שהתוכנית תפגע באופן אנוש ובלתי הפיך בבעלי החיים בתחום התוכנית ובסביבתה כמו גם במעיינות ובערכי הטבע ונוף, והיא מנוגדת למדיניות התכנון השוללת הרחבה של השטח הבנוי של ירושלים מערבה". צוין בהתנגדות שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות. "אין גם ספק כי מבחינת הצורך ביחידות דיור חדשות קיים מלאי דירות מספק ולמעלה מזה בתוך תחום הבינוי של העיר. ההצדקה היחידה הניתנת לתוכנת היא הצדקה שאינה תכנונית אלא כספית: הקצאת זכויות בנייה במסגרת התוכנית תשמש את המדינה כדי להשלים את רווחיהם של קבלנים שייקחו על עצמם תוכניות פינוי בינוי. כלומר, מטרת התוכנית היא להות מקור תקציבי בשווה כסף למשרד הבינוי והשיכון תוף עקיפת תקציב המדינה ועל חשבון בעלי החיים, הסביבה והדורות הבאים. אולם מחסור תקציבי זמני אינו מצדיק גזל קרקעות המשמעיות כיום לבעלי חיים אינו מצדיק פגיעה בספיקתם שך מעיינות הנובעים למרגלות ההרים אלפי שנים אינו מצדיק שינוי פני הארץ לדורי דורות" בהתנגדות מפרטת תנו לחיות לחיות באמצעות עו"ד יוסי וולפסון כי "התוכנית כוללת כריתה של מרבית יער האורנים והברושים במדרונות רכס לבן. מדובר בשטח שמאוכלס בבעלי חיים ששטחי המחיה שלהם כבר הוצרו עד מאוד. בעלי החיים העושים שימוש ביער האורנים והברושים שייכרת ייפגעו".
בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים טענו בעת הפקדת התוכנית כי היא תשמע ותדון בכל התנגדות שתוגש, והוסיפה כי "השמירה על השטחים הפתוחים לא פחות חשובה לנו מלחברה להגנת הטבע ואנחנו מגנים עליהם בחירוף נפש. יחד עם זאת, שטחי הפיתוח בתוך ירושלים לא מספיקים לענות על הצורך במגורים בשנים הקרובות, וכוועדה אנו נדרשים לעשות את האיזון בין צרכי הפיתוח לבין השטחים הפתוחים. נזכיר כי כמחצית מיחידות הדיור בתוכנית עתידות לשמש כקרקע משלימה, אשר תאפשר את תהליך ההתחדשות של השכונות הוותיקות קריית מנחם וקריית יובל, והבנייה תמשיך את רצף הבינוי הקיים, זאת על מנת למזער את הבנייה בשטחים הפתוחים. כמו כן, מדובר בתוכנית בעלת אוריינטציה מובהקת של עירוניות וקיימות והיא כוללת עירוב שימושים וחניון חנה וסע על ציר הרכבת הקלה שיעבור בתחום התוכנית.
טרם קביעת גבולות התוכנית בוצעה בדיקה סביבתית מקיפה על ידי צוות בין-משרדי, אשר הוביל פרויקט מקיף לאיתור מקורות הנביעה של המעיינות באזור. בהתאם לכך, ועל מנת להגן על המעיינות, נשמר המרחק בין אזור הפיתוח למקורות הנביעה ולעמק לבן".