חלל העבודה ביזמקס/ צילום: ביזמקס
החרדים נוהרים להייטק. חלל העבודה "ביזמקס", שממוקם בעיר הקודש ירושלים, מארח את סצנת הסטארט-אפים החרדית שקורמת עור וגידים. בשבוע שעבר השיקו בביזמקס את ביזלאבס (Bizlabs), תוכנית שתימשך כחמישה חודשים ובמסגרתה יקבלו שבעה סטארט-אפים חרדים גישה לתאגידים בינלאומיים, ייקחו חלק בסדנאות מכירה, ויחוברו למשקיעים ומנטורים. מארגני התוכנית מספרים כי המטרה שלהם היא "להתמודד עם מצוקה של סטארט-אפים חרדים שלא מצליחים לשרוד את השלב הראשוני". רוב הסטארט-אפים - וזה סוד גלוי - לא מצליחים להתרומם ומסתבר שאחוזי ההצלחה של סטארט-אפים חרדיים נמוכים בהשוואה למקובל במגזר הכללי.
חלל העבודה ביזמקס, הראשון המיועד לחרדים, הוקם לפני שנתיים על ידי קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), הרשות לפיתוח ירושלים וקרן "אחים גלובל", במטרה לעזור ליזמים ובעלי עסקים חרדים, לעבוד בסביבת עבודה חרדית, לצמוח ולהתפתח מקצועית ולהפוך את העסק לחברה מצליחה. הגופים שהוזכרו לעיל גם מסבסדים באופן מלא את יוזמת ביזלאבס.
כיום פועלים בביזמקס קרוב למאה חברות מתחומים שונים. היזמים משתתפים בסדנאות וקורסים מקצועיים ומקבלים ייעוץ בנושאים שאמורים לעזור לגייס הון, לנהל תקציב ולצמוח במהירות.
בתוך המתחם פועלות מספר קהילות עסקיות מקצועיות, שנועדו לסייע ביצירת שיתופי פעולה וביצירת קשרים עסקיים. רשימת הקהילות כוללת קהילת מסחר אלקטרוני, קהילת הייטק וקהילת מדיה ועיצוב.
התוכנית החדשה, ששייכת לז'אנר שנקרא "סקלרטור", תומכת בחברות קיימות בעלות מוצר קיים, שכבר מעסיקות עובדים, לרבות סמנכ"ל טכנולוגיות(CTO) , במשרות מלאות. הסכום הממוצע שאותו גייסו החברות שמשתתפות בתוכנית עומד על 350 אלף דולר. הפורמט הזה שונה מאקסלרטור - "מאיץ", בעברית - אשר מיועד לחברות בשלבים ראשוניים ומוקדמים יותר.
אחוז זעום
רשימת השותפים בביזלאבס כוללת את אמזון, גוגל, האוניברסיטה העברית, ג'נרל מוטורס, קרן JVP, משרד עורכי הדין יגאל ארנון, פירמת רואי החשבון KPMG, חברת Fiverr ו-IATI, ארגון הגג של תעשיות ההייטק בישראל.
"כשאני שואל כמה סטארט-אפים חרדיים פועלים, אנשים מנחשים שיש כמה מאות. הם לא יודעים שיש רק כמה עשרות בודדות", אמר ל"גלובס" מנכ"ל ביזמקס, איציק קרומבי, מי שהקים את פורום ההייטק החרדי ופועל לקידום תעשיית ההייטק במגזר החרדי.
"צריך להבין", הוא אומר, "שיש התפתחות חיובית. באחוזים צמחנו מאפס להמון, אבל במספרים אבסולוטיים מדובר על כמעט כלום. אנחנו בתחום כבר שבע שנים, ובשורה התחתונה ראינו שעם כל המאמצים וההשקעות שלנו ושל אחרים אין היום באמת סטארט-אפים חרדיים. אחוז הסטארט-אפים החרדיים מהתעשייה זעום - גם בהשוואה לכלל ההייטק, גם בהשוואה לסצנת הסטארט-אפים ובטח ובטח כשמדובר בסטארט-אפים בשלים. אנחנו מתקדמים אבל הדרך ארוכה קשה ואנחנו ממש רק בתחילתה".
קרומבי מתייחס לרציונל מאחורי התוכנית, שעלותה חצי מיליון שקל למחזור, ומספר שהרוב הסטארט-אפים נתקלים במשבר אחרי שגייסו סכום ראשוני ופיתחו מוצר. קרומבי מסביר כי לחברות הצעירות האלה, "אין מספיק ליווי וסיוע. אין להם מעטפת נכונה שתעזור להתקדם, כי אין להם מספיק קשרים והבנה של השוק ואת החיבור המתאים לאקוסיסטם". להיעדר הקשרים והמעטפת יש להוסיף, לדברי קרומבי, את העובדה המצערת שהפייפ-ליין שיכול לספק מלכתחילה את הכישרונות לסצנת הסטארט-אפים - תעשיית ההייטק בכללותה - "צר ומכיל מלכתחילה רק כמה אלפי חרדים".
"את ביזמקס הקמנו כדי לאפשר לגברים חרדים לפעול בחלל משותף, כמו WeWork, שבו כל הפעילות מתאימה לחרדי שרוצה לשמור על אורח החיים שלו בצורה מקסימלית. זאת התפיסה שבבסיס כל הפרויקטים לקידום חרדים, משום שאחת הסיבות המרכזיות שחרדים עובדים פחות ועושים פחות עסקים היא בגלל שיש להם קונפליקט בין הרצון להתקדם מצד אחד, לבין הרצון לשמור על אורח החיים החרדי מצד שני. הם רוצים להישאר בתוך החברה. אנחנו מאפשרים בעצם לאנשים גם לשמור על הציביון והמנהגים שלהם וגם לעשות את זה ברמה הכי מקצועית טכנולוגית שאפשר. זו המוטיבציה שלנו".
פער גדול
מי שמנהל את התוכנית הוא גיל שורקה, סטארט-אפיסט לשעבר בעצמו, אשר ניהל את ארגון רשת היזמות העולמית של קרן קאופמן האמריקנית ושימש איש חדשנות בחממה של אלביט. "המשתתפים במיזם", אומר שורקה, "מתחייבים לפעילות של מינימום יומיים-שלושה מלאים בשבוע, מבוקר עד אחר הצהרים". לדברי שורקה, "המטרה היא לשפר את אחוזי ההצלחה של סטארט-אפים בשלבים מתקדמים עם יזמים חרדים ולהתגבר על מה שמכונה 'עמק המוות', השנה השנייה לאחר גיוס ראשוני אותה הרוב לא צולחים". "הרמה של החברות שהתקבלו", אומר עוד שורקה, "לא נופלת מהרמה במגזר הכללי".
הסצנה החרדית תוססת כאמור ובשבוע הבא ייערך בביזמקס האקתון שיעסוק ברפואה בחירום בשיתוף "איחוד הצלה", במטרה להתגבר על המגבלות הטכנולוגיות של המגזר החרדי בעת חירום. "יש אתגרים טכנולוגיים מאוד יחודיים לגוף שמושתת על מתנדבים שנותנים שירותים בחירום", אומר קרומבי, "אך מה קורה כשבעת חירום נופלת רשת הסלולר? בצבא יש מכשירי קשר, אבל איך ממשיכים לתפעל רשת שמתבססת על סמארטפונים?".
"או כיצד מאתרים היום את זירת האירוע? כדי שמוקד החירום יידע את מיקום הגורם המדווח, הגורם שמדווח על האירוע מהשטח לוחץ על קישור שמתקבל בסמס וכך ניתן לזהות את מיקומו, אולם בישראל ישנם קרוב למיליון תושבים שאין להם אפשרות לשלוח ולקבל סמס, בין השאר משום שהם משתמשים בטלפונים כשרים. לכן יזמנו פעילות שבה ישתתפו מתכנתים חרדים שינסו לפתור את האתגרים הללו".
"המפתח לקידום המגזר החרדי בהייטק", מסכם קרומבי, "הוא גם בהכשרות המבצעיות, בוטקמפים וקורסים אבל בעיקר במלגות ללימודים אקדמיים - שם הפער הגדול. אנחנו יכולים לעשות כמה תוכניות האצה אבל אם אין מספיק מתכנתים אז זה לא יגיע לשום מקום, ונישאר בניוטרל".
"למי שלומד גמרא לעומק יש יתרון בתחום הבינה המלאכותית"
הסטארט-אפ Healables, שהצטרף לתוכנית ביזלאבס, הוא המיזם השני של משה ליבוביץ', בן 44, נשוי פלוס חמישה, שמתגורר בשכונת רמות בירושלים. הסטארט-אפ הראשון של ליבוביץ', שעלה לישראל מארה"ב לפני 21 שנים, שאף לפתח מערכת לבניית אתרים בשיטת "מה שאתה רואה הוא מה שאתה מקבל" (WYSIWYG). "בעצם רצינו לבנות את מה שהיום מציעה פלטפורמת בניית האתרים הישראלית Wix", הוא אומר בשיחה עם "גלובס", "אבל לא הצלחנו. זה קרה בין השאר משום שלפני עשר שנים לא עמדו לרשותנו העזרה, העידוד והידע איך להתמודד עם כל הפערים שיש בינינו לבין עולם העסקים הכללי. הסתבכתי מאוד עם עניינים של רואי חשבון, מענקים ועורכי דין".
כיום מוביל ליבוביץ' חברה של בריאות דיגיטלית שמפתחת פתרון לכאב כרוני. "בלי ביזלאבס, גם היום כנראה לא היינו מצליחים כי יש הרבה דברים שצריך לדעת כיזם, גם בצד העסקי - מענקים וגיוס כספים, וגם בצד הטכנולוגי. וזה עוד לפני שדיברנו על הצרכים המיוחדים של המגזר החרדי. סטארט-אפ זו חברה קטנה עם בעיות גדולות, שכדי להתגבר עליהן צריך עצה של מומחים, למשל שאלות על עסקים בינלאומיים, שעורך דין רגיל לא יכול לענות עליהן. אולי אם היתה עומדת לרשותי התוכנית של ביזלאבס לפני עשר שנים הייתי מצליח, כי כבר התחלנו לפתח את המוצר אבל לא הצלחנו לשווק אותו מספיק".
ליבוביץ' מתאר את המאפיינים של המקום שמותאמים במיוחד לציבור החרדי: "האוכל כאן בכשרות מהדרין, וכולם בלבוש צנוע. זה מתבטא גם בדברים הקטנים כמו למשל בהרצאות, שנותנים דוגמאות, נניח מפרסומות או סרטים - אז הם צנועים. גם השעות ולוחות הזמנים מותאמים לתפילות וללוח השנה. למשל, לוקחים בחשבון ראש חודש וחגים, כך שהפעילות העסקית שלנו לא תבוא על חשבון היכולת לקיים חיים חרדים, אפילו ליזמים עם שמונה ילדים".
לצד הפערים אותם ממלאת התוכנית, מבקש ליבוביץ' להדגיש את המטענים האינטלקטואלים שמביאים איתם חרדים לעולם הטכנולוגיה. לדבריו, "למי שלומדים גמרא לעומק יש יתרון בתחום הבינה המלאכותית. תלמיד גמרא לומד איך לפרש נושא מכמה זוויות בו זמנית, כאשר כל הזוויות נכונות, כולם צודקים ויש יתרונות וחסרונות לכל צד. זה סוג של אנליזה שדומה לזו שמתרחשת בלמידת מכונה ורשתות נוירונים. היכולת לחשוב בצורה חדשנית שלומדים מהגמרא היא תכונה חיובית ליזם".
"מצד שני", הוא אומר, "חסר לו טכנולוגיה, קצת דקדוק ומתמטיקה וכאמור - מושגים עסקיים. אז כאן מה שביזמקס עושה, הוא לדעת לקחת חבר'ה חכמים שלימדו אותם לחשוב עמוק, לעבוד ביחד בחברותא המון זמן, ובנו על זה תוכנית שתשלים את כל שאר הפערים".