מנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: רונן טופלברג
חברת בזק פנתה למתחרותיה פרטנר, סלקום, הוט ו-IBC כדי לבדוק אפשרות לשימוש בתשתיות הסיבים האופטיים שהן פורסות, כך נודע ל"גלובס". החברה עשתה זאת במסגרת ההדדיות שקבע משרד התקשורת וביקשה להציב בחברות "צפיין" בדומה ל"צפיינים" שמגיעים לבזק ויושבים על כל מאגרי המידע של תשתיותיה.
נזכיר כי ההדדיות שקבע משרד התקשורת, שאף הוזכרה בכתב החשדות שפרסם היועץ המשפטי לממשלה בסוף השבוע במסגרת תיק 4,000, אומרת שכל חברה תוכל להשתמש בתשתיות של רעותה. בפועל מדובר בחוסר הדדיות מוחלט כיוון שלאף חברה אין תשתיות תקשורת ברמה של בזק, כך שכל הרעיון נועד להכשיר את השימוש של חברות נוספות בתשתיות בזק באופן חד צדדי, מעבר לשוק הסיטונאי.
במלים אחרות אם השוק הסיטונאי היה אמור לאפשר לפרטנר ולסלקום להשתמש בתשתיות בזק, ההדדיות פירושה שגם חברות תשתיות כמו הוט ו-IBC יוכלו להשתמש בתשתיותיה. בכך הורחב השוק הסיטונאי מעל ומעבר למה שתוכנן במקור.
בשנים האחרונות פרטנר וסלקום החלו לפרוס סיבים אופטיים כדי לחסוך את הצורך בתשלומים לבזק והיום על פי הערכות יש כ-400 אלף בתים מונגשים לתשתיות סיבים אופטיים. המונח מונגשים הוא בעייתי היות ובחלק מהמקרים מדובר בבניינים שבהם נפרשה תשתית אופטית ורטיקלית, כלומר בתוך הבניין, ובחלק מהמקרים מדובר על סיב אופטי שנמצא קרוב או בסמיכות לבניינים וממנו ניתן למשוך חיבור לבניין. נתונים אלה לא מטויבים ואיש אינו יודע בוודאות כמה בניינים מחוברים דה פקטו וכמה מתוכם הם מה שנקרא הום פס, כלומר נמצאים בקירוב לבניין.
ההדדיות כעיקרון מעוררת שאלות קשות. אף שלכאורה המונח מייצר תחושה של שוויון, הרי שבפועל אין שום שוויון ומדובר במתן היתר מורחב לחברות עם תשתיות תקשורת, להשתמש בתשתית בזק. הבעיה מתעצמת היות והפריסה של מתחרותיה של בזק מתמקדת באזורי המרכז או באזורים שבהם משתלם כלכלית לפרוס סיבים, ולמעשה מה שקורה בפועל הוא שהתמריץ של בזק לפרוס סיבים בפריסה רחבה על כל העלויות הכרכות בכך נפגע. כלומר המשרד יוצר מצב שבו הפריפריה מוזנחת, ומי שיצטרך להשלים את הפריסה באזורים אלה זו בזק שרק עליה חלה חובת אוניברסליות.
במצב כזה בזק לא מוכנה להשקיע בהקמת תשתיות וזהו אחד הנושאים החמים במשא ומתן מול משרד התקשורת שמאמין שככל שהוא ירסק את בזק וככל שתגבר הפריסה של מתחרותיה, כך היא תאולץ לפרוס בתנאים לא כלכליים.
הבעיה במדיניות הזו שהיא לא מוכיחה את עצמה נכון לעכשיו ובזק לא פורסת למרות מדיניות המשרד. הנזק הנוסף במדיניות המשרד הוא שהפריפריה מוזנחת. על פרטנר וסלקום אין חובת פריסה בפריפריה והתוצאה היא שמי שמונגש לסיבים הם בעיקר אזורי המרכז והביקוש ואזורים בבנייה גבוהה וריכוזית של רבי דירות.
השאלה שעומדת על הפרק כרגע היא האם בזק באמת מתכוונת להשתמש בתשתיות שפורסות מתחרותיה או שכמו שהן מנסות להכניס לה אצבע בעין בשלל מקרים, גם היא מנסה לאתגר אותן כצעד נגדי.
הבעיה היא שנותר כאוס בשוק, כיוון שלהניח יותר מאשר תשתית סיבים אחת בבניין, זה דבר בעייתי ומורכב ולכן משרד התקשורת הצהיר שבכוונתו לטפל בסוגיה כך שבכל בניין מחובר תיערך התחשבנות בין המפעילים כך שלא יצטרכו להקים תשתיות כפולות. אלא שבינתיים הפריסות מתרחבות ואיש לא סוגר את הפינה הפתוחה הזו. כך שייתכן שבזק רוצה לקראת הפריסה שלה, להגיע לאותם בניינים שבהם כבר פרוסים סיבים, ולהתחשבן עם מתחרותיה.
גורמים בפרטנר אישרו שהתקבלה פניה מבזק בנוגע לשימוש בתשתיות הפסיביות של פרטנר, וציינו שכחברת תשתיות, פרטנר תומכת בהדדיות ותשמח לדון ביישום האופרטיבי. הוט מסרה כי תשמח לאפשר לבזק גישה לתשתיות שלה ומסלקום לא התקבלה תגובה.
החברות סירבו להגיב.