גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשנדל"ן יזמי ומניב נפגשים: כיצד ניתן לשלב בין מודלים שונים להשקעה?

בשוק קיימות אפשרויות מגוונות להשקעה בנדל"ן, בין הנפוצות שבהן: נכסים מניבים ופרויקטים יזמיים ● יש מי שמציעים סינרגיה בין שני המודלים הללו, באמצעות השקעה במיזמים המתאימים לכך, כגון בתי מלון ביעדים תיירותיים

זנזיבר. "הביקוש לתיירות אדיר, אבל אין מספיק מלונות"/הדמיה: Liat Marom Studio
זנזיבר. "הביקוש לתיירות אדיר, אבל אין מספיק מלונות"/הדמיה: Liat Marom Studio

הכתבה בשיתוף RM Group

השקעות בנדל"ן הן לרוב שאלה של איתור הזדמנויות להשקעה ובחירה של המודל הנכון שישיג את התשואה הנאה ביותר. בשוק תמצאו מספר מודלים להשקעות שכאלה, אשר משפיעים על הרווח של המשקיע. מהם המודלים המובילים וכיצד ניתן לשלב ביניהם?

אחד המודלים הנפוצים בהשקעות נדל"ן הוא היזמי. במסגרת המודל הזה, המשקיע רוכש קרקע (או שותף לחלק מקבוצה שרוכשת אותה), מקים עליה מבנה קיים או משפץ אותו - משביח את הנכס - ולאחר מכן מוכר אותו ברווח גדול. זהו גם אחד היתרונות הגדולים של השקעה במודל הזה. יזם שמשכיל לנצל את מלוא אחוזי הבנייה, יוכל בטווח קצר של שנתיים-שלוש להגיע לרווח גדול מאוד על ההשקעה הראשונית. עם זאת, מאחר שבהשקעה יזמית הרווח נגזר ממכירת הנכס, אין כאן תשואה לטווח ארוך. כך שהמודל פחות נכון למי שמחפש הכנסה קבועה לאורך זמן. לאלו מתאימה יותר השקעה במודל המניב - רכישה של נכס קיים וקבלת תשואה על השכרתו.

קיימים גם מסלולי השקעה אשר משלבים בין תשואה לבין השבחת הנכס. "כשלוקחים פרויקט הכולל רכישת קרקע, הקמה של מבנה, השבחה שלו והשכרה, מדובר בשילוב היתרונות של המודל היזמי ושל המודל המניב", מסביר מתן פרטמן, מנכ"ל משותף ובעלים של RM Group, המתמחה בהשקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל. "במקרה כזה ההשקעה מחולקת לשני שלבים. בשלב הראשון מדובר בפרויקט יזמי רק שבמקום למכור את הנכס בסוף התהליך, קיים שלב נוסף של מעבר מהמודל היזמי למודל המניב בדמות השכרה של הנכס לטווח ארוך", הוא מסביר ומדגיש כי אמנם בחיבור בין המודלים, הרווח על השבחת הנכס נשאר על הנייר מאחר שלא מוכרים אותו. אולם בכל שלב שיחליט המשקיע למכור את הנכס בעתיד הרחוק - הוא יוכל לממש את הרווח הזה.

פרטמן מביא כדוגמה למודל המשולב השקעה בנכס במסגרתה "המשקיע רוכש קרקע ולאחר תום הבנייה, הרווח היזמי שלו עולה בצורה נאה. הוא יכול להגיע גם ל-120-130 אחוז מהשקעה המקורית, גם אם בשלב הראשוני מדובר ברווח על הנייר. ברגע שמסתיים שלב ההשבחה, עוברים לשלב המניב של קבלת דמי שכירות על הנכס. אם מזהים את הנכס הנכון במיקום הנכון, החיבור בין המודל היזמי למודל המניב יכול לייצר רווח גדול יותר מהשקעה במקומות אחרים", הוא מוסיף.

רן הראל ומתן פרטמן, בעלים ומנכ"לים משותפים של חברת RM Group/צילום: אייל טואג

ארבעה שלבים בדרך להשקעה

כדי לבצע נכון השקעה במודל המשולב - היזמי והמניב, פרטמן מציג ארבעה שלבים המסייעים בכך. לדבריו, "מדובר במודל שמלווה אותנו כבר שנים והוא נכון לכל השקעה, בין אם בישראל, ארה"ב או מקומות אחרים", הוא אומר.

בשלב הראשון, חשוב להבין את כללי המשחק באותה המדינה. יש להיות בקיא בהיבטים משפטיים שונים וכן בכללי מיסוי שיכולים להיות שונים מאוד מאלה בישראל, כמו הצורך ברכישת ביטוח לבנייה, שכירת אנשי מקצוע מסוימים לעבודה, מועד תשלום המס וגובהו. "יכול להיות שבמדינה מסוימת אפשר לבנות רק מלונות נמוכי קומה בעוד שאנחנו תיכננו מלון של 20 קומות ואז נמצא את עצמנו בבעיה", הוא מסביר.

לאחר מכן, בשלב השני, יש לערוך חקר שוק ולבחון את כדאיות העסקה. במסגרת השלב הזה, חשוב להבין את נתוני המאקרו של מדינת היעד - עד כמה חזקה הכלכלה שלה, כמה כסף זר מושקע בה (דבר שיכול להעיד על פתיחות השוק וקבלה של משקיעים זרים), מהי כמות התיירים שנכנסים מדי שנה וגם אילו חודשים נחשבים לחמים ביעד. גם לנתוני המיקרו צריך להתייחס כמו קווי תעופה שמגיעים למדינה, ההעדפות של התיירים, היכן הם אוהבים להתאכלס, מה לאכול ועוד.

תשכחו מברלין, זנזיבר מחכה לכם - משקיעים במלון בוטיק באי. לפרטים הקליקו כאן>>

השלב השלישי נוגע למיקסום הרווח. ראשית נרצה להבין מהם מרכיבי הרווח בפרויקט: הרווחים מגיעים ממקורות שונים במהלך פרויקט. חלקם קשורים לשלב היזמי וחלק לשלב המניב. כך למשל, ההבנה של כללי המינוף במדינה והרחבת ההשקעה באמצעותם. "יש מדינות שמאפשרות מימון למשקיעים זרים ואחרות שלא. הדבר משפיע על הרווח מהשבחת הנכס, כי עם מימון גדול יותר אפשר להשקיע יותר ולהשביח יותר את הנכס", מסביר פרטמן.

בהמשך, מיקסום הרווחים משפיע גם על השלב המניב - על התשואה השוטפת שמקבל המשקיע מהשכירות החודשית. "צריך לבחון את ההכנסות של המלון מול ההוצאות, מאחר ויש להן השפעה על אחוז הרווח החודשי של המלון, שמשולם למשקיע. גם נתונים כמו גידול או קיטון בתיירות במדינה או תנודתיות של מטבעות, במקרה שההשקעה נעשית במטבע זר, משפיעים על מיקסום הרווחים", הוא מדגיש.

לבסוף, בשלב הרביעי, יש לנהל את הסיכונים, שכן בכל השקעה יש סיכון. גם אם היא נראית בהתחלה ורודה ומבטיחה. "זאת הסיבה שאנחנו מגייסים משקיעים רק אחרי שקיבלנו היתרי בנייה, וכן עובדים עם מפקח בנייה ישראלי שאנחנו יכולים לסמוך עליו ולתקשר איתו הכי טוב גם בחו"ל", מספר פרטמן.

מלון בזנזיבר. עלויות תפעול נמוכות לעומת מחיר שהייה גבוה/הדמיה: Liat Marom Studio

זנזיבר: מיעד לתרמילאים לאי של ירח דבש וריזורטים מפנקים

RM Group מנהלת כיום למעלה מ-800 נכסים בעולם, בישראל וארה"ב. לאחרונה, השיקה החברה מסלול השקעה ראשוני וייחודי במלון בזנזיבר, אחד מיעדי התיירות הצומחים ביותר בעולם, עם גידול של כ-28% בתיירות בממוצע מדי שנה. "מדובר בפרויקט שמשלב את המודל היזמי והמניב בהשקעה במלון בוטיק", מסביר פרטמן. "בשונה מחברות אחרות אנחנו לא מגבילים את המשקיעים שלנו לפרויקט יזמי מותנה בזמן, שבסיומו הם חייבים להשתתף במכירה שלו. כאן הם נרשמים בטאבו כבעלים של הנכס והם יכולים להחליט - האם למכור אותו או להמשיך להחזיק בו וליהנות מתשואה גבוהה הטמונה בהשקעה בתיירות וזה מה שמייחד את העסקה".

כחברה יזמית, מנהלת RM Group את כל תהליך ההשקעה עבור לקוחותיה ובשותפות עימם ועם אנשי המקצוע המתאימים. "אנחנו והלקוחות יזמים משותפים של הפרויקט. אנחנו מושקעים ב-25% לפחות מהפרויקט שנרשמים בבעלותנו. אנחנו לא משמשים מתווכים, או רק מגייסים את הכסף מהמשקיעים, אלא, כאמור, מושקעים יחד איתם בפרויקט", מציין פרטמן.

במסגרת הקמת המלון בזנזיבר נכנסים המשקיעים לשותפות ב-52 יחידות נופש במלון בוטיק במתחם אחד, כאשר הם יזכו גם לרווח היזמי וגם להכנסה שוטפת לאחר שתסתיים תקופת ההרצה של המלון, שמוערכת כיום בחצי שנה בלבד. פרטמן אומר כי מנתוני השוק הטנזני עולה כי מדובר ביעד צומח, לא רק מבחינת מספר התיירים שנמצא במגמת עלייה אלא גם מבחינה כלכלית - גידול של 33% מדי שנה בכמות הכסף הזר שנכנסת למדינה ו-6.8% בתל"ג (כך לפי חקר שוק שערכו ב-RM Group). הדבר מרמז על עליית ערך צפויה לנכסים ולענף המלונות בפרט במדינה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הקמתם של מלונות נוספים על ידי כמה מהרשתות הגדולות בעולם, הילטון מחזיקה כבר שני בתי מלון באי וריץ' קרלטון בונה שם בימים אלו.

"עד שנת 2010 זנזיבר היה יעד שהגיעו אליו כל מיני תרמילאים על הדרך בטיול באפריקה, ולנו בהוסטלים או במלונות של כוכב אחד. אולם מאז חל שינוי בתפיסה התיירותית המקומית והוחלט להפוך את טנזניה, ששם כאמור נמצאת זנזיבר, ליעד יוקרתי בעיקר לחופשות ירח דבש, בדומה לתהליך שעברו יעדים כמו תאילנד. מה שאומר שיש כרגע ביקוש אדיר לתיירות, אבל עדיין אין מספיק מלונות וכאן טמון פוטנציאל הרווח הגדול", מסביר פרטמן. "כדי לענות על הביקושים, אף נוסד גוף ממשלתי שמסייע בביצוע השקעות זרות במקום", הוא מוסיף. "כמו כן, בשל מזג האוויר זנזיבר הוא יעד פופולרי לתיירות במשך לפחות 10 חודשים מתוך 12 בשנה". לבסוף, הוא מדגיש כי יש פער מאוד גדול בין העלויות הנמוכות יחסית של השקעה בתיירות במדינה לבין ההכנסות. "מדובר במחירים אירופאיים לכל דבר, עם עלויות של 250 דולר ואפילו 700 דולר ללילה במלון, כשמנגד הוצאות כוח האדם מוערכות ב-100-200 דולר לחודש לעובד מקומי. "זהו פער רווחיות שלא ניתן לייצר כמעט באף מקום אחר".

אז בין אם מדובר בהשקעה בזנזיבר, או יעד תיירותי אחר ואפילו ביעד שאינו תיירותי, ניכרת חשיבות ההשקעה במודל הנכון. לעיתים, שילוב של מודל יזמי ומודל מניב, עשוי להתאים טוב יותר למשקיע. זאת, כמובן, כל עוד הוא פועל לפי השלבים הנכונים ועם אנשי המקצוע המתאימים.

לא רק נופש - אולי השקעת הנדל"ן הבאה שלכם היא מלון בוטיק בזנזיבר. לפרטים הקליקו כאן>>

פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודית"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ובמינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה למשך 5 שנים

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

משרד רה"מ: ישראל נערכת לקבל ארון של חלל חטוף, שיועבר לבדיקה במכון לרפואה משפטית

הג'יהאד האיסלאמי הודיע רשמית שאיתר חלל חטוף בצפון הרצועה, בישראל נערכים שוב למסירה מעזה ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● השב"כ בהודעה מיוחדת לתושבי בת ים: "האיראנים הגיעו - וזו לא בדיחה" ● עדכונים שוטפים

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית הוגו בוס צונחת במעל 10%

הדאקס עולה בכ-0.3% ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; ICL צונחת בכ-8%, דוראל בכ-4%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה