גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפשר פשוט להפסיק להפיץ שנאה נגד השמאל

לגיטימציה לשנוא ערבים ושמאלנים עולה כשיש אישור והפצת שקרים ע"י ההנהגה

מפגיני השמאל מול מפגיני הימין / צילום: אמיר מאירי
מפגיני השמאל מול מפגיני הימין / צילום: אמיר מאירי

זה לא סוד שבשנים האחרונות קשה להיות בשמאל, כשעצם המילה הפכה בעיני רבים למילת גנאי. תהליך הדה-לגיטימציה לשמאל לא התחיל יש מאין, הוא התחיל מפוליטיקאים וארגוני ימין כדוגמת "אם תרצו", שפצחו לפני כעשור בהתקפה רחבת היקף נגד ארגוני זכויות אדם וצבעו אותם בפרט ואת השמאל בכלל כבוגדים.

בדרכם לקעקע ציבור שלם הם לא חסכו בכסף, תמיכה ממשלתית ופייק ניוז - כפי שהיועמ"ש פסק לאחרונה כשקבע שאין מקום לפתוח בחקירה נגד "שוברים שתיקה" - ובכך מוטט את מערך הפרופגנדה נגד פעילי הארגון. מערך שבנס לא הסתיים באסון.

תהליך הדה-לגיטימציה המשיך עם סימוני "שתולים" באמנות, השוואת חברי כנסת לחמאס והלבשת כאפייה על ריבלין מאחר שלא היה מספיק ימני.

לכן. מקומם היה לקרוא בגלובס ("הגיע הזמן שהשמאל ייקח אחריות", עו"ד רן בן יושפט) מאמר שמשתמש בטקטיקה של האשמת הקורבן, תוך זלזול בתופעה וקביעה שערורייתית שהשמאל אשם בשנאה נגדו, קביעה שמלווה בהסברים ללא כיסוי.

כך למשל, בלב המאמר האשים הכותב את השמאל על כך שהוא מביא הוכחות אמפיריות לעלייה ברמת השנאה נגד השמאל, הערבים ושומרי הסף, ובכך - לפי הגיון הכותב - הוא אחראי לאותה שנאה שמופנית כלפיו.

הכלי המדובר הוא דו"ח השנאה - פלטפורמה לניטור מופעי הסתה ושנאה ברשת שפיתחה עבורנו חברת המחקר VIGO. כבר שלוש שנים אנחנו עוקבים אחר שיח השנאה וההסתה והתמונה מבהילה: מרבית שיח השנאה וההסתה הם נגד ערבים ושמאלנים. משנת הבחירות האחרונה ישנה עלייה של אלפי אחוזים בשיח שנאה והסתה נגד מוסדות ממלכתיים ודמוקרטיים: בתי המשפט, התקשורת, נשיא המדינה, המשטרה ועוד.

כמו כן, ניתן לראות שרמת הלגיטימציה לשנוא עולה כשיש אישור מההנהגה. כך למשל, כשראש הממשלה בנימין נתניהו שיתף כתבה שקרית נגד ארגוני שמאל, התגובות בדף ראש הממשלה יהיו להילחם באויבים המסוכנים ביותר, והיה מי שתיאר את היום בו ישרפו את גופות הבוגדים.

כששר החינוך נפתלי בנט צייץ בעיצומה של השריפה בכרמל ש"מי שהארץ לא שייכת לו - אין לו בעיה לשרוף אותה". קוראיו הבינו למי התכוון: "הערבים עושים את זה שנים", "הם פשוט חיות אדם".

חשוב להדגיש, האשמה שאנו מפנים איננה נגד אזרחים ואזרחיות ימניים. האצבע המאשימה מופנית נגד השלטון, שמנצל את כוחו הרב על מנת להשתלח בציבורים שונים למטרותיו הפוליטיות. לנבחרי ציבור יש את הכוח להגביר את רמת הלהבות או להנמיכן. לצערנו, שלטון הימין עסוק מאז "הערבים נוהרים" בקיבוע נרטיב שמוקיע מקרבו כל מי שהוא לא ימין או לא יהודי.

לא המצאנו כלום. תשאלו את האמריקאים, שמאז קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ, גילויי האנטישמיות בארה"ב קפצו ב-60% וגבו מחיר כבד מהקהילה היהודית. האם גם במקרה זה - לפי הרטוריקה של הכותב - אלו היו היהודים שהשניאו את עצמם על השאר?

לאורך הכתבה מחלק הכותב עצות לשמאל - איך להיות פחות שנוא. אז הנה ה"טיפים" שלי עבור הכותב: לא כל מחקר שלא מתיישב עם הנרטיב זה מסע תעמולה, תמיד תעדיף דיון מעמיק על פני האשמת האחר ובמקום (שוב) לתקוף את השמאל - יהיה מרענן לראות אנשי ימין מפנים אצבע מאשימה לשלטון - אותו בחרתם - בדרישה להפסיק להסית נגד מגזרים ואוכלוסיות. הגיע הזמן שבימין יתרכזו בדרישה מנבחרי הציבור שלהם למשול גם בלי שלטי החוצות הדמוניים נגד שומרי הסף.

הכותבת היא מנהלת הזירה הציבורית בקרן ברל כצנלסון

עוד כתבות

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל בחשד להפרת חוקי תחרות

הדאקס עולה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל