אילהן עומאר / צילום: רויטרס
ובכן, לפנינו מחוקקת צעירה, בלתי מנוסה ושיכורה מכוח, אחת משתי המוסלמיות הראשונות שנבחרו לקונגרס. יש לה במה וההצגה שלה היא מהפופולריות ביותר בזירה הפוליטית האמריקאית בימים אלה. כמעט כל התבטאות שלה בנושאי חברה או מדיניות חוץ מזניקה מיד את הרפובליקאים בקונגרס להתקפות רוויות זעם עליה ואת הדמוקרטים - לעמדות מגננה.
צירת בית-הנבחרים אילחאן עומאר, דמוקרטית ממינסוטה, מאזור שבו חיים אמריקאים רבים ממוצא סומלי, היא כוכב עולה בקונגרס, על אפם ועל חמתם של מתנגדיה - והם רבים - בקהיליה הפרו-ישראלית והפרו-טרמאפאית בוושינגטון, שתי קהילות שבמקרים לא מעטים חופפות זו את זו. קצפן של אלה רק מגביר את האטרקטיביות שלה.
לפני כמה ימים, כמה שבועות לאחר שהתנצלה על אמירה אנטישמית קלסית, חזרה עומאר לסורה, והפעם בערב של שאלות ותשובות בחנות ספרים בוושינגטון. בדיון עם קהל ליברלי, עלתה הסוגיה כיצד מותחי הביקורת על עומאר נוהגים להגדיר את ביקורותיה על ישראל כאנטישמיות. עומאר טענה, כי השימוש בתווית זו נועד להחניק את הביקורות האלה.
"אני רוצה לדבר על השפעה פוליטית בארץ הזו שלפיה זה בסדר גמור שאנשים יקדמו ברית נאמנות למדינה זרה", היא אמרה. הרמז הובן מיד: לפעילים פרו-ישראליים בארה"ב יש "נאמנות למדינה זרה". מדוע זה קביל למתוח ביקורת על ההשפעה הפוליטית של ארגון בעלי הנשק בארה"ב (NRA), תעשיות הנפט, או חברות התרופות הגדולות, אבל לא על איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון? היא שאלה.
וכפי שאירע לאחר התבטאותה האנטישמית של עומאר בפברואר, נפרץ גם הפעם סכר התגובות הזועמות. "ההתבטאות על נאמנות למדינה זרה היא הכפשה אנטישמית נתעבת", אמר אמש (א') ציר בית-הנבחרים אליוט אנגל, יו"ר ועדת החוץ של הבית (שבה חברה גם עומאר). "אני מקדם בברכה דיון בקונגרס על מדיניות (כלשהי) בתנאי שהוא יתמקד בגופו של עניין, אבל אין זה קביל להטיל ספק בנאמנותם של אזרחים אמריקאים בגלל השקפותיהם הפוליטיות, לרבות התמיכה ביחסי ישראל - ארה"ב. זה פוגעני ביותר".
"הדברים שהשמיעה עומאר הם שערורייתיים ביותר ומעליבים מאוד", הוא הוסיף. "אני מבקש שהיא תחזור בה, תתנצל ותתחייב לעסוק בסוגיות של מדיניות בלי לפנות להתקפות שאין להן שום מקום בוועדת החוץ או בבית-הנבחרים בכלל".
לורי קארדוזה מור, פעילה בחוגים אוונגליים פרו-ישראליים בארה"ב, כתבה בבלוג שלה, כי עומאר היא "שתולה של חמאס בקונגרס". לדבריה, "עומאר מייצגת בחשאי את חמאס בקונגרס ואנו חייבים לפעול עתה כדי שהיא לא תתפוצץ לנו בפנים".
קרדוזה מור ציינה, כי עומר התחייבה לנאום בכס של המועצה ליחסים אמריקאים איסלמיים (CAIR) בלוס-אנג'לס. על פי כמה דיווחים תומך גוף זה בארגוני טרור, לרבות חמאס וחיזבאללה. "CAIR וחמאס חד הם", היא טוענת. "העובדה שאילחאן עומאר מגייסת כספים בגלוי למען הארגון הזה מראה לא רק שהיא אנטישמית נלהבת אלא גם איום ממשי על הביטחון הלאומי שלנו".
מרשל וויטמן, דובר איפא"ק, כתב אתמול, בהודעה מטעם ארגונו: "טענת הנאמנות הכפולה לא רק מעלה את רוח הרפאים של האנטישמיות הקלסית אלא היא מהווה עלבון עמוק למיליונים על מיליונים של פטריוטים אמריקאים, יהודים ולא יהודים, שתומכים בבעלת הברית הדמוקרטית שלנו, ישראל".
ובמאמר ב"ניו יורק מגזין" כתב ג'ונתן צ'איט, כי עומר משתמשת בנושא זכויותיהם של הפלסטינים כמכשיר ל"הברחת סטריאוטיפים מכוערים" לזירה הפוליטית האמריקאית.
ההתבטאות האנטישמית הקודמת של עומאר, בפברואר, הייתה תגובה לציוץ של העיתונאי גלן גרינוואלד, מבקר ותיק של מדיניות ישראל בשטחים. הוא צייץ: "ראש הסיעה הרפבוליקאית בסנט, קוויין מקארתי, מאיים להעניש את אילחאן עומר ואת ראשידה טלאיב (המחוקקת המוסלמית השניה שנבחרה לקונגרס) בגלל ביקורתן על ישראל. מדהים לראות כמה זמן מקדישים פוליטיקאים בכירים להגן על מדינה זרה גם כאשר ההגנה הזו פוגעת בזכויות חירות הדיבור של של אמריקאים".
תגובת עומר: It’s all about the Benjamins baby. זה רמז לשיר של הראפר האמריקאי פאף דדי, והמילה "בנג'מינים" מכוונת לשטרות של 100 דולר שנושאים עליהם את דיוקנו של בנג'מין פרנקלין. ובמילים אחרות: ההגנה על ישראל בקונגרס נובעת משטרות של 100 דולר שמשולמים למחוקקים. מאוחר יותר היא הבהירה שכוונתה לאיפא"ק. גורמים אנטי ישראליים בארה"ב טוענים מזה עשרות שנים שאיפא"ק תורמת סכומים גדולים למסעות הבחירות של מחוקקים פרו-ישראליים משתי המפלגות.
ההנהגה הדמוקרטית של בית-הנבחרים, ובראשה ננסי פלוסי, יו"ר הבית, גינתה את הציוץ כ"אנטישמי". לדברי פלוסי, ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל ועל יחסה לפלסטינים נהנית מהגנה על חירות הדיבור, אך "השימוש שעשתה צירת בית-הנבחרים עומאר בביטוי אנטישמי וההאשמות המבוססות על דעות קדומות שהיא הטיחה בתומכי ישראל הם פוגענים ביותר". היא דיווחה שדיברה עם עומאר. לדבריה, הסכימו השתיים, ש"אנו חייבים לנצל את האירוע הזה כדי להתקדם ולדחות אנטישמיות על כל צורותיה".
עשרות מחוקקים משתי המפלגות פרסמו גינויים משלהם. ההנהגה הדמוקרטית דרשה, אפוא - וקיבלה - התנצלות מיידית.
וזה היה נוסח התנצלותה של עומאר: "אנטישמיות היא דבר אמיתי ואני אסירת תודה לבעלי בריתי ועמיתיי היהודיים שמלמדים אותי על ההיסטוריה הכאובה של התבטאויות אנטישמיות. מעולם לא התכוונתי לפגוע בבוחריי או ביהודים אמריקאים בכלל. אנו מוכנים תמיד לקח פסק זמן ולחשוב על הביקורת, בדיוק כפי שאני מצפה שאחרים יאזינו לדבריי בעקבות התקפות עלי ועל מי שאני. לכן, אני מתנצלת באופן חד-משמעי".
"בה בעת, אני מאששת שוב (את עמדתי על) התפקיד הבעייתי של הלוביסטים בפוליטיקה שלנו, בין אם מדובר באיפא"ק, ארגון בעלי הנשק (NRAׂ) או תעשיית הפחם והנפט. זה נמשך זמן רב מדי והגיעה העת לטפל בכך".
וציוץ נוסף: "אני שומעת ולומדת, אך ניצבת זקופה".
התנפלות כזו של צמרת סיעה בקונגרס על ציר חדש הייתה יוצאת דופן. היא מעידה על עומק הקרע בין הממסד הדמוקרטי בקונגרס לבין הבציר החדש של מחוקקים ליברליים, רבים מהם צעירים, שזיקתם לישראל קטנה בהרבה מזו של הוותיקים. התגובה המהירה של הדמוקרטים גם מעידה על חששם שההתנהלות האנטי-ישראלית של עומאר פותחת לרפובליקאים הזדמנות לשכנע בוחרים יהודיים שהמפלגה הדמוקרטית - הבית הפוליטי של כשני שלישים מיהודי ארה"ב - נהפכה לחממה של שוטמי ישראל.
ההתבטאות האנטישמית החדשה של עומאר, בשבוע שעבר, מראה שיש ממש בחשש הזה. עומאר מצטיירת כאידיוט שימושי שרק מסייע לרפובליקאים להציג את המפלגה הדמוקרטית כמהדורה האמריקאית של מפלגת הלייבור הבריטית.