הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: יוסי זמיר
"מגזרים שהיו חסינים עד היום מפעולות אכיפה נגד מונופולים משום שלא החזיקו בנתח שוק של מעל 50%, עשויים למצוא את עצמם חשופים להליכי אכיפה מינהלית. דוגמאות בולטות לכך הן תחומי הבנקאות, תחומי הקמעונאות, חברות הדלק והגפ"מ".
את הדברים אמרה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, בנאום הפתיחה של הכנס השמיני של רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים) המתקיים היום (ב') במרכז הכנסים באשקלון.
מלבד הממונה על התחרות ייקחו חלק בכנס גם שר הכלכלה, אלי כהן; היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן; הכלכלן הראשי של הרשות, ד"ר יאיר אילת; פרופ' דוד ניסנוב מהמחלקה לכלכלה; שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט; ועוד.
אם נחזור לנאומה של הממונה על התחרות, זו התייחסה לשתי נקודות מרכזיות הנוגעות לאכיפה המינהלית שמבצעת הרשות. הראשונה התייחסה נגעה להנחיות החדשות בנושא עיצומים מינהליים (קנס מינהלי) והגדלת רף העיצומים מ-24 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל. לדברי הלפרין, הסכום המעודכן "הוא סכום ראוי לעיצום מינהלי. כשמדובר בחברה שמחזורה גדול דיו ועשתה מעשים חמורים דיים, היא זאת שגרמה לנו לשנות את שיטת החישוב בטיוטת גילוי דעת שאותו פרסמנו לאחרונה".
הלפרין הוסיפה כי על-פי טיוטת גילוי הדעת החדש שפורסמה, שיעור העיצומים שיוטל על החברה נגזר מסכום מקסימלי של 8% מהמחזור, ללא התחשבות בתקרת ה-100 מיליון שקל. לדבריה, "אם לאחר כל החישובים הללו הסכום הוא מעל 100 מיליון שקל, קוטמים את הסכום כך שיגיע ל-100 מיליון שקל". לטענתה, "עבור חברות בעלות מחזור גדול זהו שינוי משמעותי בצורת החישוב, אבל אנחנו חושבים שהוא מבטא בצורה נכונה יותר את רצון המחוקק".
הנקודה השנייה אליה התייחסה הממונה היא האכיפה המינהלית נגד מונופולים, ודבריה אמורים להטריד מונופולים שלא החזיקו עד היום בנתח שוק שעולה על 50%. הלפרין סבורה כי "הגברת האכיפה נגד מונופולים היא מהלך אסטרטגי עבור הרשות". לדבריה, "מדובר בטיפול בפרקטיקות שלאורך שנים רבות לא זכו לטיפול אכיפתי, ואנחנו מגלים שכל תיק אכיפה פותח בפנינו עולם תוכן אחר ואתגרים אחרים. לכן האכיפה נגד מונופולים לא תופסק".
בימים אלה מבצעת רשות התחרות בדיקות מינהליות בנוגע לאכיפה כנגד שני מונופולים נוספים, כאשר הלפרין מסבירה כאמור כי מגזרים שהיו עד היום "חסינים" מפעולות אכיפה של רשות התחרות, עלולים להיכנס לכוונת הרשות ולמצוא את עצמם חשופים להליכי אכיפה מינהלית - גם אם הם אינם מחזיקים בנתח שוק של מעל 50%.
הממונה הוסיפה כי האג'נדה שהיא מקדמת ברשות מזה 3 שנים, מטרתה להפחית "את כמות העיסוק שלנו בפיקוח על עסקאות שאין בצידן פגיעה בתחרות כפיקוח ex ante ותגביר את העיסוק שלנו באכיפה מינהלית, אכיפה פלילית ו-advocacy (פעילות קידום החלטות פרו-תחרויות בהחלטות משרדי הממשלה השונים)".
"מי שיפעל לעשוק את הצרכנים צריך לשבת מאחורי סורג ובריח"
שר הכלכלה אלי כהן נשא אף הוא דברים בכנס, והתייחס לעושק הצרכנים ומניעת התחרות. לדבריו, "מי שיפעל לעשוק את הצרכנים, מי שיפעל לחסום יבוא מקביל - לא צריך לתת לו קנס, הוא צריך לשבת בכלא מאחורי סורג ובריח". לטענת השר כהן, זו הדרך לפתיחת השוק והובלתו לטובת הצרכן.
לדברי כהן, "בסוף השנה יוקמו עוד שני גופי אשראי חדשים. אחד האתגרים החדשים העומדים בפני הנגיד החדש זה לא רק לדבר תחרות, זה לעשות תחרות. על אף חוסר היעילות, הבנקים מרוויחים. לשמחתנו, הלכנו בנושא הזה, והשנה נראה עוד שני גופי אשראי חדשים, ואני יכול להגיד שהרשות פעלה בפעם הראשונה לבוא ולפעול נגד בנקים.
"בתור שליח ציבור יש לך חובה אחת - קודם כל לציבור. לא למשפחות ששולטות באותן פעילויות, אלא יש מחויבות ל-9 מיליון אזרחים, שרוצים לצאת ולהתפרנס בכבוד. שוק תחרותי הוא שוק יעיל, שוק צומח, שוק שנותן הזמנות ולא חוסם אותה", אמר השר כהן.
במסגרת הכנס, השיקה רשות התחרות לראשונה את השם החדש ("רשות התחרות" במקום "הרשות להגבלים עסקיים"), אתר חדש וגם לוגו חדש. לדברי שר הכלכלה, "המעבר מרשות ההגבלים לרשות התחרות מסמל בעיניי את המעבר מפאסיביות לאקטיביות". כהן ציין מספר פעמים כי הרשות איננה עוד חותמת גומי למתן אישורים.
בנאומה של הממונה הציגה האחרונה לנוכחים מה צפוי לרשות התחרות בשנת 2019. לדבריה, השנה צפויה הרשות לפרסם גילוי דעת על על כוח שוק וגילוי דעת מתוקן בנוגע לעיצומים מינהליים, להתקין תקנות מיזוגים חדשות שיעלו את רף ההגשה ל-20 מיליון שקל לכל תאגיד, תוך ריענון הטפסים הקיימים, הקדשת תשומת-לב לתחומי האכיפה המינהלית ובראשם האכיפה נגד מונופולים, קידום תחרות בעיקר בניסיון להגיע מוכנים עם הצעות לרפורמות תחרותיות לממשלה החדשה שתקום ועוד.